רבי רפאל מילדולה מלונדון בעל חופת חתנים - כ"א סיון תקפ"ח

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5600
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

רבי רפאל מילדולה מלונדון בעל חופת חתנים - כ"א סיון תקפ"ח

תגובהדורך יציב פתגם » מיטוואך יוני 14, 2017 5:17 pm

מארגן דאנערשטאג לסדר ראשי בני ישראל המה (שלח) א"ך טוב לישראל לחודש סיון וועט אויספאלן די 189'סטער יארצייט פון דעם אדם הגדול בענקים, הגאון הקדוש רבי רפאל בן רבי חזקיהו מילדולה זי"ע - בעל חופת חתנים, וועלכער איז געווען מגדולי רבני דורו, און פון די מנהיגי היהדות בעיר הבירה לאנדאן, וואו ער איז נפטר געווארן ביום כ"א סיון תקפ"ח און איז געקומען לקבורה א טאג דערויף אינעם ספרדישן ביה"ח, וואס געפינט זיך אויף די מייל-ענד ראוד אין די איסט-ענד געגענט פון לאנדאן.

BACK PAGE (1).png
BACK PAGE (1).png (480.49 KiB) געזעהן 1089 מאל

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5600
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » מיטוואך יוני 14, 2017 5:25 pm

image (20).png
image (20).png (610.74 KiB) געזעהן 1078 מאל

יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9196
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

תגובהדורך יהיה כן » מיטוואך יוני 14, 2017 5:44 pm

כ''געדענק פאר איבער צוואנציג יאר צוריק, ווען מיר זענען געגאנגען מאכן א ליקוט עצמות דארט אין יענעם ביה"ח

גלאזער
שר האלף
תגובות: 1597
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

תגובהדורך גלאזער » דאנארשטאג יוני 15, 2017 12:32 pm

בנו בכורו של ר' רפאל הי' ר' דוד מילדולה, נולד בליוורנו בשנת תקנ"ז, ובהיותו בן ח' שנים היגר יחד עם אביו ללונדון, ומילא מקום אביו ברבנות הקהלה הספרדית בלונדון.
נפטר בלונדון שנת תרי"ג ומנו"כ אצל אביו. בבית עלמין הישן של הקהלה הפארטיגעזי.
חיבר הרבה ספרים, מזמור לתודה, בקר יזרח על דיני ברכת החמה, ועוד, וייסד הדזשואיש קראניקעל.

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5600
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » פרייטאג יוני 16, 2017 3:15 pm

גלאזער האט געשריבן:בנו בכורו של ר' רפאל הי' ר' דוד מילדולה, נולד בליוורנו בשנת תקנ"ז, ובהיותו בן ח' שנים היגר יחד עם אביו ללונדון, ומילא מקום אביו ברבנות הקהלה הספרדית בלונדון.

ביתו של הגאון רבי דוד מילדולה זצ"ל שימש כתל תלפיות גם עבור יהודי ארה"ב שפנו לעצתו ולהכרעתו בשאלות הלכתיות. רצוף פה צילומים מאגרתו הרמה שנשלח לארה"ב

ilcajs_b1f8_0037_1r.jpg
ilcajs_b1f8_0037_1r.jpg (524.21 KiB) געזעהן 987 מאל
ilcajs_b1f8_0037_1v.jpg
ilcajs_b1f8_0037_1v.jpg (453.66 KiB) געזעהן 987 מאל

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5600
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » פרייטאג יוני 16, 2017 3:20 pm

ilcajs_b1f8_0036_1r.jpg
ilcajs_b1f8_0036_1r.jpg (560.45 KiB) געזעהן 984 מאל
ilcajs_b1f8_0036_1v.jpg
ilcajs_b1f8_0036_1v.jpg (564.08 KiB) געזעהן 984 מאל

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5600
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » פרייטאג יוני 16, 2017 3:22 pm

ilcajs_b1f8_0036_2r.jpg
ilcajs_b1f8_0036_2r.jpg (529.67 KiB) געזעהן 984 מאל
ilcajs_b1f8_0036_2v.jpg
ilcajs_b1f8_0036_2v.jpg (514.32 KiB) געזעהן 984 מאל

גלאזער
שר האלף
תגובות: 1597
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

תגובהדורך גלאזער » פרייטאג יוני 16, 2017 3:53 pm

יישר כח הרב יציב גבול
די בריוון זענען געשריבן צו דעם לעגענדארן קעמפפער פאר אידישקייט אין אמעריקא, ר' אייזק לעססער.
מ'זעהט פון די בריוו ווי ס'שפריצט פון אים פונקן פייער פון ריתחא דאורייתא קעגן די פושעים.
און ווי איר באטאנט לגבי זיין שייכות צו אידן אין אמעריקא דאן, האט ער דאס אויך גע'ירש'נט פון פאטער ווי פריער געברענגט די בריוו צו עמאנועל.
אין יענע יארן זענען די ערליכע אידן אין אמעריקא וואס איז בעיקר באשטאנען פון וועסט-אייראפעאישע, געווען אונטערגעווארפן די סמכות פון די יעקישע רבנים און בעיקר די לונדונע רבנים , ווי רב מילדולה, רב הירשל, און רב אדלער.

אכטונג אכטונג
שר חמישים
תגובות: 82
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 19, 2018 2:04 pm

רבי רפאל מילדאלא בעל חופת חתנים מנו''כ בלונדון

תגובהדורך אכטונג אכטונג » מיטוואך מאי 15, 2019 1:24 pm

רבינו הגדול בעל חופת חתנים
רבי רפאל מילדולא זצוקללה''ה
אב"ד דק"ק הספרדים בלונדון משנת תקס''ה עד תקפ''ח
יומא דהילולא כ"א סיון


"צרור המעלות שר התהילות, בוצינא קדישא וזוהרא דשימשא, מפיו תצא תורה, ובנועם דברותיו כל יום תדיר מחדש חידושא, ברוך מחדש חדשים, מאין כמוהו בחכמה עניו כהלל, ובכן תהלותיו מי ימלל, ה"ה החכם השלם הרב כמהר"ר רפאל מילדולה נר"ו יאיר ויזהיר כשמש בצהרים לאורך ימים ושנים" (לשונם של חכמי אמשטרדאם באגרת לרבינו) .

רבינו רפאל נולד בעיר ליוורנו שבאיטלי' בשנת תקי"ד בן בכור לאביו רבי יחזקי' [משה ] בנו של הגאון הגדול רבי רפאל מילדולה בעמח"ס שו"ת מים רבים דור אחר דור רבנים מפורסמים באיטאלי' עד הראשונים.

בהיותו נער נפטר עליו אביו, ולצורך מחייתו השתכר למלמד לילדי הגבירים. עכ"ז המשיך בכוחות עצמו בלימוד התורה הק', העיר ליוורנו בתקופה ההוא היה מלאה חכמים וסופרים ומכל הארצות פינו שם לחוות דעת בענייני דת ודין. גם גאון עוזנו החיד"א אוה למושב לו ימים רבים. ורבינו קיים בנפשו הוי מתדבק בעפר רגלם של ת"ח, והיה לו קירבת יתירה עם הגאון החיד"א, ואף זכה לשמשו ולקבל ממנו סמיכה להוראה. המעיין בספר חופת חתנים יראה כי הרבה פעמים בא לפניו בשיג ושיח במו"מ של הלכה ולהרצות לו ספקיו. ופוק חזי מש"כ רבינו בהקדמה לחופת חתנים [בדיני זיווג אם להקפיד על צוואת ר"י החסיד] 'הלכתי לדרוש למר ניהו רבא ובוצינא דנהרא מופת הדור והדרו חדי"א דארמותא [כנוי על החיד"א] אשר לו יד ושם בנגלה ובנסתר ובהדי כבשי דברים העומדים בכבשונו כל עולם וכו'.

גם מעדות בן רבינו ה"ה הג"ר דוד [שכיהן כאב"ד הקהילה אחר פטירת אביו] נודע דבר זה. כי הגר"ד בא בהסכמה על ספר 'זכרון משה' לר' משה אזולאי בן ר' רפאל ישיעה בן החיד"א [נדפס בליוורנו שנת תקצ"ד], וכ' שם בתו"ד מהפלגת גדולת החיד"א והוסיף לאמר: אשרי עין לו ראתה לאור באור פני מלך חיים, ואנא בינקותי חזיתיה לרבי מאי"ר הושיבני בין ברכיו בזרועו זרוע המיומן ברכני אבי (כי ברית אהבתו כרת עם אבר"ם הרב אבא מארי זצ"ל) וכו', עכ"ל. [ואבר"ם ר"ת אב ר'פאל מ'ילדולה].

רבינו לקח אשה מבית מיוחסת ממשפחת אבולעפיה. ועלה מעלות רמות שם בעיר ליוורנו עד שנתקבל להיות דיין ומורה בבי דינא רבא דשם בשנת תקס"ג. עוד בשנת תקנ"א התחיל בעסק הדפוס עם שותפו ר' יעקב נוניס וייס. ובבית דפוס זה הדפיס ספרים רבים , וביניהם גם שנים מחיבוריו, האחד חיבורו הנודע חופת חתנים בשנת 'תודה וקול' [תקנ"ז]. והשני ספר 'עבודת מקדש', והוא פי' על תפלת המוסף דיוהכ"פ, ונקרא גם בשם קרבן מנחה. נדפס בליוורנו בשנת תקנ"א.
הספר חופת חתנים עניינו מבואר בשער הספר: והוא קונטרס קטן הכמות והאיכות פסיק סדר"א ותני גופי הלכות החקים והתורות מן היום אשר נגמרו השדוכין עד כי חתן יוצא מחדרו וכלה מחופתה את בני ישראל להורות וכו'. והוא היה הספר הראשון ממין זה. ומאז יצא ממכבש הדפוס לא זז מעל שולחנם של זקנים ונערים, רבנים ישישים יושבי על מדין דנו ופלפלו בכל דבריו וגם צעירי בני ישראל לקחו מוסר ולקח מהספר הלז לדעת המעשה אשר יעשון. וחזר הספר ונדפס עשרות פעמים ואף תורגם לכמה לשונות בערי אשכנז וספרד. [ומובא בס' עשר אורות שהבני יששכר השיא את בנו לפני יו''ט פסח וחל ליל הסדר בתוך שבעת ימי המשתה וכידוע יש בזה מחלוקת הפוסקים בברכת חתנים דהא אין להוסיף על הכוסות וסמך על מה שכתב רבינו בספרו סימן ח' סי''ג שאין לחוש למוסיף על הכוסות].

בשנת תקס"ה פנו ראשי המעמד בק"ק 'שער השמים' בלונדון, אל אחיהם בליוורנו שיעמידו להם רב ומורה שימלא כסא הרבנות בלונדון, שזה כבר עשרים שנה פנה הודה של רבה הקדום הג"ר משה הכהן די איזוידוי. והם אשר המליצו לקחת רבינו עטרה לראשם.

רבינו שם לדרך פעמיו והגיע ללונדון בחורף תקס''ה, וניהל רבנותו בחזקה ותוקף והי' לוחם בעוז על דקדוק הדת והדין, ואף שזה שהי' למורת רוחם של קצת מבני הקהילה. יסופר כי ביום פטירת רבו הגאון החיד"א צוה לסגור כל החניות בעיר ולבא ולהשתתף בהספידו, אף כי כמה מהסוחרים לא רצו בדבר. עוד נמצא קונטרס שחיבר רבינו בענין דקדוק הנכון בעת קריאת התורה בשם 'אין עת לחשות' בנידון הקרי של שוא נח ושוא נע. והוא משום מעשה שהי' על חזן א' בבית הכנסת שהחציף פניו נגד רבינו לקרוא בקול עוז שלא בדקדוק הנכון .

עוד חיבר ספר דרך אמונה בשנת תקע"ה בענין דרך הלימוד מן היות הילד בן חמש למקרא עד להיותו בן י"ג שבו יכנס ללימודי ח"ב. הספר תורגם לאנגלית ע"י בנו הג"ר דוד, ולאיטלקית ע"י ר' דוד זכותא בן רבי מז"ט מדינא .

קיים עדות על השתתפותו של רבינו עם עמיתו הגאון ר' שלמה בן הגאון ר' צבי הירש ברלין זצ"ל שהי' אב"ד דק"ק אשכנזים בלונדון בתקופת רבינו. המדובר הוא כת"י בשם 'מעשה בית דין דק"ק לונדון' המכיל ס"ה דפים פסקי דינים שהורו בבית דינו של הגאון ר' שלמה הנ"ל במשך שנות תקס"ה עד תקצ"ו . ומובא שם הרבה פסקי דינים שהגאון ר' שלמה צירף רבינו להסכים עמו, ובפרט בסידר גיטין.

מפורסם הוא מכתב שכתב הרב הכולל דפאריז באותם הימים בענין שעלה בדעת איזה קלים להעמיד ממשלה לאחינו בני ישראל לפני הגאולה העתידה בביגו''צ, וכ' שם דעת הרבנים הר' שלמה הירשעל ורבינו ודעתו בזה"ל: אנו מודיעים באופן מוחלט כי לפי העיקרים של אמונתנו רק השי"ת לבדו יודע זמן המוגבל לשוב שבות של האומה הישראלית ורק השי"ת לבדו יודיע ויפרסם לכל באי העולם את גדולת ישראל שתבוא באופן למעלה מן הטבע עם אותות ומופתים שאי אפשר להחליף אותם לטעות בם. וכל נסיון לפעול איזה פעולה בשטח זה בדרכים של פאליטיק ודרכים טבעיים לרכוש המטרה של הטבה כללית לאומתינו אסור לנו. וזאת עבירה חמורה נגד מרות ושלטון השי"ת המנהיג עמו ישראל כמבואר במס' כתובות קי"א עכ"ל .

רבינו נפל למשכב בשנת תקפ"א, ומאז לא חזר לאיתנו הראשון עד שנפטר ביום כ"א סיון תקפ"ח לפ"ק. רבינו השאיר אחריו בנו רבי דוד שמילא אחריו את כסא אביו.

מקום מנוחת קדשו בבית החיים הישן הספרדי הוא תל תלפיות במשך כל השנה ובפרט ביומא דהילולא קדישא כ''א סיון ממאות הפוקדים אותו לשפוך שיח במקום המסוגל - ובפרט התפילה הנוראה שבספר חופת חתנים - וסיפורי פלא לרוב נמסרים על ישועו''ת חתנים זיוויגים הגונים שזכו בזכות התפילות בציון רבינו. וכמה דמטי לידן הדפסנו במאמר מיוחד להלן.

זיעועכי''א

הערות.
עי' קובץ תורני זכור לאברהם (נד' בשנת תשנ"ג) מאמר מהרב בצלאל ויכלדר שהדפיס האגרת מכת"י, והוא תשובה בענין דקדוק הקריאה. גם העלה שם בתחלה קורות תולדותיו.
כן כתבו כותבי הדורות. ואם הדבר קצת מוזר, כי בשער ספרו כתב רבינו בן ר' חזקי' לבד, אם קבלה הוא נקבל, [וזה ברור כי רבינו הי' נכד לבעל מים רבים כי בספרו חופת חתנים קרי לי' מר ניהו זקיני]. הנה ר' משה עסק במלאכת הדפוס [כשאר אחיו ר' דוד ור' אברהם בניהם של המים רבים]. ור' משה הדפיס ספר הזכרונות וחיי יצחק בליוורנו תקכ"א. וספר חזה ציון להמקובל הג"ר עמנואל חי ריקי בשנת תק"ב ושם מתואר הבחור הנחמד יניק וחכים. עוד הדפיס בשנת מבש"ר [תקמ"ב] הספר יכין ובועז להג"ר צמח בן שלמה דוראן [ה"ה בן הרשב"ש]. ובשנת תקמ"ד הדפיס והגיה הספר הנודע לא' מגדולי האחרונים 'מאמר מרדכי' להגאון ר' מרדכי כרמי. [וזאת עשה בשותפות עם הרב יעקב נוניס וייס בנו של הרב שיח יצחק, מי שנעשה אח"כ שותפו עם ר' רפאל בנו.] בשנת תקמ"ז הדפיס הספר דברי מרדכי להגאון בעל מאמר מרדכי [ונקרא בשער הספר 'המגיה המפורסם'].
וז"ל השם הגדולים במערכת ספרים 'מים רבים': שו"ת על סדר ד' טורים להרב מוה"ר רפאל מילדולה שהיה מילידי עיר ליוורנו והי' רב בק"ק פיסא [באיטלי'] ואח"כ בק"ק נפוצות יהודה הסמוך לבאיונה [בצרפת], ואח"כ נתיישב בעיר מולדתו ליוורנו והיה ראש ישיבת עץ חיים עכ"ל החיד"א. ובספרו מים רבים הביא חד"ת מאביו ר' אלעזר ומזקינו הג"ר דוד ב"ר אלעזר.
הספר הראשון שהדפיס רבינו הוא 'זרע יעקב לר' יעקב חיים בן נאים, ובהקדמה נדפס מכתב 'מהמשכיל ר' רפאל בן ר' משה מילדולה', נדפס בליוורנו תקמ"ד. ולאחר פטירת אביו נעשה הוא שותף עם הרב וייס הנ"ל. ולהלן רשומה במקצת מהפסרים שהדפיסו: הגש"פ המון חוגג לר' אלישע חאביליו, ברכת אליהו לרבי אליהו דוויך הכהן, זרע יצחק לר' יצחק עטייר, קונטרס מכשירי מילה לר' אליהו ב"ר יוסף שמאע הלוי, אוצר נחמד תפילות ופיוטים לר"ה ויוהכ"פ, מירא דכיא לר' מרדכי ברוך קארבאליו, זרע אמת לר' ישמעאל כהן.
הנדון הי' יען כי זה מנהג הקהילה הי' שרבינו תמיד עלה לקריאת השורה בפ' בשלח, והוא הי' קורא הפ' שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים עם שוא נע כדינו. ויהי היום שרבינו נפל למשכב ולא הי' ביכלתו לבא לביהכ"נ, והחזן קרא במקומו ולחשו לרבינו שקרא מצאו עם שוא נח, ורבינו עוררו בדבר זה. אמנם ביום שביעי של פסח חזר החזן באוולתו בחוצפה יתירה ולזה חרה אפו של רבינו ושלח מכתבים בע' זה לחכמי אמשטרדאם, עי' כל זה בקובץ זכור לאברהם תשנ"ג מאמרו של הרב בצלאל ויכלדר.
גם נמצא אגרת כת"י ששלח ר' דוד בשנת תקצ"ט אל הגאון הספרדי ר' חיים אברהם גאגין אב"ד ירושלים ובו כותב על ענין כתבי יד של אביו, ונראה מזה שי' לו עוד כתבי יד שטרם נדפסו. עוד בא רבינו בהסכמה על לוח בשם A Jewish Calendar for 64 Years, נדפס בלונדון שנת תקצ"ח עם הסכמת הרב שלמה הירשל אב"ד האשכנזים בלונדון ורבינו אב"ד הספרדים.
הכת"י נמצא כהיום בספריי' בניו יורק JTS, ומעולם לא נדפס במילואו. חלק חשוב ממנו נדפס בספר היובל תפארת ישראל [לכבודו של הר' ישראל ברודי רב הכולל לקהלות המאוחדות בחבר העמים הבריטי] לונדון שנת תשכ"ז.
עי' בקובץ גנת ורדים דחסידי סאטמאר [ד].
האדרעס לציון הקדוש בביה"ח הישן דקהל ספרדים
END OF GRANTLEYS ST. E1 4BN

LONDON ENGLAND

אכטונג אכטונג
שר חמישים
תגובות: 82
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 19, 2018 2:04 pm

ישועות אויפ'ן ציון הקדוש פונעם חופת חתנים אין לונדון

תגובהדורך אכטונג אכטונג » מיטוואך מאי 15, 2019 1:31 pm

ישועו''ת חתנים גענומען פון די גליון פון ''ועד למען קדושי ענגלאנד''

פון ווי נעמט זיך אז דער מקום איז מסוגל אויף שידוכים?

פאר איבער צעהן יאהר צוריק האט א חשוב'ע איד בעירנו געטראכט אז וויבאלד דער ספר חופת חתנים איז דאך געשריבען וועגן ענינים שידוכין ונישואין און גדולי ישרא' האבן זיך פארלאזט אויף דעם כדוגמת מרן בעל בני יששכר זצ"ל וואלט אפשר געקענט דארט געהאלפען ווערן בחורים וואס שטיין אויף די רייע בכיליון עינים. אומר ועושה ער האט טאקע אזוי געטוהן ער האט גענומען א גאנצע ווען מיט בחורים פון ישיבות דאהו צום ציון און מען האט ווארעם מתפלל געוועהן. עס איז דורך עטליכע וואכען און איינס נאכען אנדערע זענען די בחורים געהאלפן געווארן. באותו זמן איז נתפרסם געווארען דא אין שטאט די מוראדיגע נייעס אז מען קען דא אויך געהאלפן ווערן דא אין לאנדאן בבחי' "כי קרוב אליך הדבר מאוד". זייט דענמאלס זענען שוין א שיינע פראצענט פון די מתפללים געהאלפן געווארן מיט ישועות בעזרת דעם ענין ובפרט בענייני זיווגים הגונים.

איידער מיר ברענגען אראפ איינצעלע עפיזאדען פון ישועות מעל לדרך הטבע וואס מיר האבען געהערט אין באקומען בריוו [פאר א יאר נאכען יארצייט זענען אנגעקומען צו אונז צענדליגע מופתים נפלאים בזכותו של אותו צדיק]. וועלען מיר אראפברענגען ווערטער וואס אחד מחשובי המשפיעים שליט''א האט געזאגט בדרך אפשר פארוואס מען זעהט אזעלכע אויסטערלישע ישועות דייקא דא ביים ציון הק' ווען ביי אנדערע פלעצער איז מען נישט געהאלפען געווארן, דהנה די צדיקים ווען מען קומט צו זייער ציון איז דאך שפתותיהם הק' דובבות, אשר על כן צאלען זיי אפ מיט פויעלן ישועות וכו', אבער דא ביי די בתי חיים דא און שטאט און בכלל ענגלאנד וואס מיטן גיין אהין ראטעוועט מען די בתי חיים פון זילזול עצום וואס קיינער קימערט זיך נישט מיט זיי און רח''ל שועלים הילכו בה זענען זיי אוודאי מכיר טובה בכפלי כפליים פאר דער וואס קומט צו זיי. ודפח''ח.

בס''ד
איך וואוין אין מאנסי. איך האב געהאט דריי קינדער שוין אין די יארן, אין ליידער אין קאל ואין עונה... קיינער רופט נישט אן אנטראגען א פאסיגען, און ווער עס ריפט יא ווערט אויך גארנישט ליידער. איך פלעג טוהן אלע סגולות וואס איך האב באגעגענט געזעהן אדער געהערט, אז דער אייבישטער זאל שוין צושיקען דעם באשערטען אבער די ישועה האט זיך אויפגעהאלטען...

ס'איז שוין געווען אפילו אין פלאן צו איבערהיפען דעם עלטסטען וואס מאכט די שורה ווארטען, אבער דאך האט זיך נישט גערוקט, די גאנצע משפחה ארום און ארום זענען געווען צובראכען און צוטראגן עס האט ממש צושטערט די גאנצע שמחת החיים.

חודש כסלו העעל"ט האב איך געהאט פונקט א גאסט פון לאנדאן וואס איז איינגעשטאנען ביי מיר, זעהנדיג די צובראכנקייט אין שטוב האט ער אונז פארציילט
איבער דער וואונדערליכע ציון הק' פון בעל חופת חתנים זי"ע אין שטאט לאנדאן און די מורא'דיגע תפילה וואס ער האט פארפאסט צו מתפלל זיין לזיווג הגון, איך האב געגעבן אויפ'ן פלאץ - 100$ פאר אונזער גאסט, און געבעטען ער זאל זייענדיג צוריק פארן צום ציון הק' אין לאנדאן מיט די נעמען פון אונזערע קינדער.
מוצאי עשרה בטבת, אפאר וואכן נאכדעם וואס דער גאסט איז צוריק געפארן איז ב"ה אויף זייער א פלאדיגע אופן אנגעקומען די ישועה פון מיין עלסטער קינד, ווען עס האט זיך בשעטו"מ געשלאסען א הערליכען שידוך געלויבט השי''ת.

איך האב גערופען מודיע זיין די בשורה טובה פאר אונזער גאסט אין לאנדאן, האב איך אים געפרעגט אויב ער איז שוין געווען ביים ציון פון חופת חתנים, האט זיך ארויסגעשטעלט אז די גאנצע צייט פון ווען ער איז צוריק געפארן האט ער אפגעשטופט די פארן צום ציון ביז ביום התענית עשרה בטבת, דעמאלטס האט ער געהאט צייט דערצו און מוצאי תענית עשרה בטבת איז דער ישועה אויפן פלאץ געקומען. גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהון.

ח''וו. מאנסי


איך בין א יונגערמאן דא אין לאנדאן אין מיינע עלטערן וואונען אין ארץ ישראל פאראיאהר נאכ'ן יאהרצייט פון חופת חתנים האט מיר מיין מאמע געקלינגען אז זי האט געזעהן באשריבען אז עס איז דא א ציון אין לאנדאן ווי מען ווערט געהאלפען בעניני שידוכים. האט זי מיר געבעטען היות איך האב א שוועסטער וואס דארף געהאלפען ווערן מיט א שידוך זאל איך אהינגעפארן מתפלל זיין.

איך האב אהינגערופן דע ''וועד למען קדושי ענגלאנד'' אין מען האט מיך מודיע געווען ווי אזוי אהינצוקומען אהין. איך בין געגאנגען מתפלל זיין אין עס איז נישט אדורך א לאנגע צייט און מען האט געבראכען טעלער למזל טוב.

מ.י. לונדון

איינער פון די חשובע רבנים שליט"א דא אין שטאט האט מיר פארציילט ווי ער האט זיך זייער געמוטשעט מיא א שידוך טוהן פון א קינד וואס אלע קינדער פאר אים זענען געגאנגען ב"ה בנקל ונחת אין דא פלוצלינג האט ער אנגעהובן צו שפירען די ציטער פון ווארטען אויף א טעלעפאן פון א שדכן... פאראיאר ביום היארצייט פון חופת חתנים הערנדיג די רייע מופתים וואס זענען געווען ביים חופת חתנים איז ער אראפגעפארן צום ציון און זיך אויסגעוויינט לישועת ד'. פערציג טעג שפעטער יום ליום איז ב"ה געשלאסען געווארן א שידוך א הערליך רבנישער שידוך.

י.ר.

עס דערציילט איינער פון די עסקנים פון די וועד למען קדושי ענגלאנד אויף א משפחה וואס פלעגט אים שטענדיג בעטן צו מזכיר זיין די א ליסטע נעמען פון זייער משפחה קרובים הזקוקים לישועה לזיווג הגון אבער ליידער איז געווען בבחינת סתם תפילתי, סנישט געווען באשערט, עס האט זיך געשלעפט...
ביז איינמאל איז דער איד אליינס ארויפגעפארן צום ציון און זיך גוט אויסגעבעטן ביז עטליכע טעג האט מען שוין אנגעהובן צו רעדן שידוכים אין עטליכע חדשים איז פארביי אין איינער נאכען אנדערע זענען געהאלפען געווארן באופנים פלאים שאכמה''ל. זכותו יגן עלינו.

י. י. ב.

איך בין געוועהן א גרוש ל"ע. עס איז אדורך א שטיק צייט און איך האב נישט געוויסט ווי זיך צו ווענדען עס פארשטייט זיך אז עס האט מיר נישט צוגעגעבן קיין שמחה ביז פארגאנגענע חודש אדר האט מען מפרסם געווען אז מען ווערט געהאלפען ביים חופת חתנים. עס איז דענמאלס געוועהן די יאהרצייט פונ'ם זוהן פון חופת חתנים הגה"צ ר' דוד זצ"ל בין איך אהינגעפאהרען און מתפלל געווען אין ביז א קורצע צייט האב איך געטראפין מיין בעשערטן למזל טוב. הודו לד' כי טוב.

ש.פ. א"י

א מעשה וואס איז פארגעקומען ווינטער, איך בין א יונגערמאן דא אין לאנדאן. איך האב א קרוב אין א"י וואס האט זיך זייער געמוטשעט מיט שידוכים. זיינע
חברים האבן שוין געהאלטען ביים אפשערן א קינד און ער איז נאך געווען א בחור עס האט זיך נישט גערירט ביז דער אייבערשטער האט געהאלפען אז מען האט שוין עפעס געטראפן א פאסיגע זאך ענבי הגפן בענבי הגפן און מען האט שוין געהאלטען כמעט ביים ענדיגען אבער פונקט דענמאלס האט זיך פלוצלינג אלס אפגעשטעלט. איך אלס קרוב האב עס מיטגעהאלטען און איך האב עס ממש נישט אויסגעהאלטען וויסענדיג פון דער אויבענדערמאנטער סגולה בין איך אהינגעפאהרען און שטארק מתפלל געוועהן אז מען זאל זעהן א שנעלע ישועה ווייל דער משפחה איז אזוי צובראכען. נאך יענע נאכט האט מען געבראכען טעלער און יעצט האט ער שוין זוכה געווען אריינצוברענגען א זוהן בבריתו של אברהם אבינו ברוך ד'.

צ.ב. לאנדאן

אכטונג אכטונג
שר חמישים
תגובות: 82
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 19, 2018 2:04 pm

תפילה פון ''חופת חתנים'' פאר א זיוויג הגון

תגובהדורך אכטונג אכטונג » מיטוואך מאי 15, 2019 1:33 pm

תפילת רבינו הגדול בעל חופת חתנים
רבי רפאל ב''ר יחזקיהו זצוקללה''ה זיעועכ''י

וזלשו''ק בספרו חופת חתנים
בתחלה יאמר מזמור אשא עיני וכו' והכוונה בו

שִׁיר לַמַּעֲלוֹת (הצדיק שהוא יסו"ד ומכוון לזווג שהוא מלכות אומר) אֶשָּׂא עֵינַי (שהם נצ"ח והו"ד אשא אותם) אֶל הֶהָרִים (גדול"ה גבור"ה תפארת) מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי. (פי' מהפלא העליון שהוא כת"ר הנקרא אין לפי שכלול תלת א' כת"ר י' חכמ"ה ן' בינה יבא עזרי הוא זיווג העליון)
עֶזְרִי מֵעִם ה' (מצד תולדות הנשמות כזיווג יעקב עם רחל כד"א אעשה לו עזר כנגדו) עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ (וגו' עי' בילקוט חדש ערך שכינה סי' ה"י)
אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ. הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ. יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה. ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ. ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקַי וֵאלֹקֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּמְצִיא לִי (אם מתפלל בעד אחר יאמר שמו: לפלוני ב''פ) בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבְחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים אֶת זִוּוּגִי [זווגו] הָרָאוּי לִי [לו] בִּזְמַנּוֹ לְכָל צָרְכִּי [צרכו] וְתַקַּנָּתִי [ותקנתו] זִוּוּג הָגוּן הָרָאוּי לְהוֹלִיד מִזֶּרַע תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִזֶּרַע צַדִּיקִים וְאַנְשֵׁי אֱמֶת וְיִרְאַת חֵטְא כְּמוֹ שֶׁהִמְצֵאתָ זִוּוּגוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמֹשֶׁה כָּל אֶחָד וְאֶחָד זִוּוּגוֹ בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ וְאוֹתָהּ אִשָּׁה שֶׁתַּמְצִיא לִי [לו] לְזִיוּוּגִי [לזיווגו] תְּהֵא אִשָּׁה טוֹבָה אִשָּׁה נָאֶה בְּמַעֲשֶׂיהָ וְנָאֶה בְּמַרְאֶיהָ בַּעֲלַת מַעֲשִׂים טוֹבִים בַּעֲלַת חֵן אִשָּׁה מַשְׂכֶּלֶת וְיִרְאַת אֱלֹקִים. רוֹדֶפֶת צֶדֶק וְגוֹמֶלֶת חֶסֶד. לֹא יְהֵא בָּהּ שׁוּם שֶׁמֶץ פְּסוּל וְמוּם וּפְגָם וְלֹא תְהֵא כַּעֲסָנִית וְרַגְזָנִית רַק תְּהֵא בַּעֲלַת עֲנָוָה וּנְמוּכַת רוּחַ. בְּרִיאָה וּבַעֲלַת כֹּחַ. וְאַל יְעַכֵּב אַכְזָרִיּוּת הַבְּרִיּוֹת וְשׂוֹנְאִים וּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְתַחְבּוּלוֹתֵיהֶם וּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם לְעַכֵּב אֶת בַּת זוּגִי [זוגו] הַהוֹגֶנֶת לִי [לו]. וִיקוּיַם בִּי [בו] מִקְרָא שֶׁכָּתוּב מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וְגַם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים. וּמִקְרָא שֶׁכָּתוּב אִשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. כִּי אַתָּה הוּא הַמּוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי.


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 13 געסט