קושיות והערות בשיעור היום - מסכת גיטין

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
איינס
שר האלף
תגובות: 1308
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » פרייטאג אוקטובער 19, 2018 9:30 am

ביים איבערחזרן האב איך געטראפן א שטארקן סמך לדברי דלדעיל

איבעיא להו האי אלא חוץ הוא או על מנת הוא חוץ הוא ובחוץ הוא דפליגי רבנן עליה דר' אליעזר דהא שייר לה בגט אבל בעל מנת מודו ליה מידי דהוה אכל תנאי דעלמא.
ואיפשטא דבחוץ פליגי, ולפי זה בעל מנת כו"ע מודי דהוי גט. אבל הרמב"ם (פ"ח הי"ב) כתב "הרי זה גיטך על מנת שלא תנשאי לפלוני אינו גט הא למה זה דומה לאומר לה הרי זה גיטך על מנת שלא תשתי יין לעולם או שלא תלכי לבית אביך לעולם או כל ימי חייכי".

אבל הרשב"א תמא עליו מדברי הגמרא שמבואר שלכו"ע הוי גט.

ונראה דלפי הרמב"ם מה כשאמרו כו"ע עוד לא נתבאר דעל מנת שתשתי יין כל ימי חיי גט כל ימי חייכי אינו גט, והגמרא לא דייק כאן אלא לומר שמחלוקת רבי אליעזר ורבנן היא בחוץ. אבל אחר שנתבאר שבכל תנאי אם אגידא ביה כל ימי חייה אינו גט, אם כן גם זו שאגידא ביה כל ימי חייה אינו גט.

והרשב"א נראה דס"ל דשאני על מנת שלא תנשאי לפלוני דהוי כעל מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי או כל ימי חיי פלוני, וכלשון הרמב"ם בזה דהוי גט "שהרי כרת בינו לבינה ולא תשאר לו עליה רשות כשימות אותו פלוני". וכן בכל מנת שלא תנשאי לפלוני הרי מותרת לינשא לו אחר שימות המגרש, ואף שהגט בטל למפרע דעברה על תנאי הגט, הרי מותרת לו שהרי כבר נתארמלה מן הראשון.

ובשיטת הרמב"ם נראה, לפי מה שכתבתי לעיל דמה שלמדו כריתות דבר הכורת בינו לבינה היינו רק לענין והיתה לאיש אחר, ולכן גם אם מותרת לפלוני אחר מיתת המגרש עדין לא קרינן ביה כריתות דבר הכורת בינו לבינה שהרי גט זו אינה כורתה בשום אופן מפלוני, ומה שמותרת לו אחר מיתת המגרש אינו מצד גירושין אלא מצד אלמנות שבה.
והרשב"א ס"ל שכריתות דבר הכורת בינו לבינה כפשטות המשמעות וכמו שמשמע מפירוש רש"י.

ולפי מה שכתבתי לעיל יש לומר שהרמב"ם הוציא דבר זה מהא דאיבעיא חוץ מזנותיך חוץ משלא כדרכה, שהפשטות אינו מבואר מה הצד לומר שהוי גט, אבל לפי הנתבאר שצריך כריתות בינו לבינה רק בענין והיתה לאיש אחר אם כן גם אם אגידא ביה לענין זנות ושלא כדרכה יש צד לומר שקרינן ביה כריתות.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

אוועטאר
איינס
שר האלף
תגובות: 1308
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » פרייטאג אוקטובער 19, 2018 9:40 am

הבוחר בטוב האט געשריבן:מה שאיני מבין הוא מצד הבעל איך יכול להתיר ביאתה לכל ולצמצמה באיזה דרך מותרת, וכמו שהבאתי דוגמא לזה מתרומה עיין בדברי לעיל.

יסוד הדבר שהבעל משייר זכות לעצמה איני יודע מנא לך.
ולכן נראה כמו שכתבתי דכשמשייר בגט היינו שמגרשה אבל לענין דבר אחד אינה מגורשת.
וכגון לענין ירושה, שלענין ירושתה לא תהיה מגורשת, וכן חוץ זנותיך שלענין זנוות לא תהיה מגורשת. ואף על גב שייר בגט לא אכפת לן דיכול אדם לגרש אשתו לענין דבר אחד אע״ג שאינה מגורשת לענין דבר אחר. אלא שיש דבר אחד שלענין זה צריכה להיות מגורשת וזה מעכב את הכריתות, והיא: והיתה לאיש אחר, שאם הגט אינה מתירה להיות עם איש אחר אין זה כריתות. (והיינו שכריתות הוי אפילו אם היא אינה ברשות עצמה)
ולכן איבעיא האם חוץ מזנותיך אין זה והיתה לאיש אחר או לא.
וכן שלא כדרכה מהוהאם כיון שלא שייר בכדרכה הוי גט או דלמא כיון דכתיב משכבי אשה הוי שיור, כמו אם יאמר הרי את מגורשת לענין חיבו״נ ולא לענין משכב.
בנדרים מהו האם הוי גט דהרי והיתה לאיש אחר בכל עניני ההויה של אשה לאיש, או דלמא אשה יקימנו ואישה יפרנו, וכיון שהשני אינו יכול להקים ולהפיר נדריה אין זה אישה (=בעלה) ולא קרינן בה והיתה לאיש אחר.
וכן שאר האיבעיאות
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

אוועטאר
איינס
שר האלף
תגובות: 1308
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » זונטאג אוקטובער 21, 2018 10:03 am

ובשבת שמתי אל לבי שלפי דברי יתורץ קושית התוס' (כא:)
שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות. תימה הא אם מת אביה או אם מכר לא חשיב תו בית אביה כדתנן בהשותפין (בנדרים דף מו.) קונם לביתך שאיני נכנס שדך שאיני לוקח מת או מכר לאחר מותר

ולפי הנתבאר זה שהיא מותרת ליכנס לבית אינו מועיל להקרא כריתות, כיון שסוף כל סוף אגידה ביה לעלום להכנס לבית אביה, ואע"ג שמותרת ליכנס לבית זה אין זה שמותרת להיכנס לבית אביה.

ובעיוני בטור מצאתי דברי מפורשים בבית יוסף סי' קמ"ג
נראה שדעתו ז"ל דהתם שאני מפני שהיא רשאה לשתות יין אחר מיתתו ונמצא שלא נאסרה ביין לעולם אבל זו נאסרה בנישואין לעולם שהרי כל ימי חייו לא תינשא לו ונישואין לאחר מיתה א"א. ולמדה מדאמרינן בגמרא דע"מ שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות. ואמאי, והא אמרינן בנדרים (מו:) ביתך שאיני נכנס מת או שמכרו לאחר מותר, והכא נמי רשאה לילך לבית אביה לאחר מיתתו ונמצא שאין תנאי זה אלא ככל ימי חיי פלוני. אלא ודאי היינו טעמא שאע"פ שלאחר מיתת האב א"א לה לעבור על תנאה, אפ"ה בבית אביה שנאסרה לא תהא מותרת לעולם,דלאחר מיתת אביה לאו בית אביה הוא, ה"נ במתנה שלא תינשאי לפלוני אע"פ שלאחר מיתתו א"א לה לעבור על תנאה מ"מ לא תהא מותרת בנישואי אותו פלוני לעולם

והוא ממש כדברי (אמנם לא ביאר ענין זה שתהא מותרת לפלוני אחר מיתת המגרש מצד אלמנות.)

וז"ל הרשב"א (הביאו הב"י)
ועוד שמצאתי בתוספתא דקתני על מנת שלא תעלי באילן זה על מנת שלא תעלי בכתל זה נקצץ האילן ונסתר הכותל הרי זה גט וזה מבואר שלא כדבריו

והטור
וכתב עוד הרמב"ם: על מנת שלא תשתי יין זה לעולם ונשפך היין, אין זה כריתות, משום שלא הותרה במה שנאסרה. ובתוספתא איתא בהדיא בהפך זה דקתני "על מנת שלא תעלה באילן זה לעולם", ונקצץ האילן, הרי זה גט.


והב"י לא דיבר בזה לתרץ קושיא זו
ונראה שהתוספתא איירי בנתן זמן, והרי זה גט היינו לענין שלא תתייבם וכמו שאיירי תנא קודם לכן בעל מנת שתתני לי מאתיים זוז. ולא נקטה אלא משום סיפא על מנת שתעלי לאילן זה ונקצץ האילן דלא הוי גט. ובזה יש פלוגת דאית מאן דסבירי ליה בוי גט דיכולה לומר לו הבא לי האילן ואעלה בו.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט