קושיות והערות על שיעור היום - מסכת נדרים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

רצון טוב
שר האלפיים
תגובות: 2278
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 02, 2016 3:12 pm

תגובהדורך רצון טוב » מיטוואך אוגוסט 30, 2017 5:27 pm

דף נ"ב
איז די ר"ן און רש"י מחולק איבער די סיבה פון דבר שיל"מ פארוואס ס'אינו בטל, ווי כאפט עס אלץ א חילוק ?

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1470
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » מיטוואך אוגוסט 30, 2017 5:28 pm

רצון טוב האט געשריבן:דף נ"ב
איז די ר"ן און רש"י מחולק איבער די סיבה פון דבר שיל"מ פארוואס ס'אינו בטל, ווי כאפט עס אלץ א חילוק ?

כבר דשו בה רבים צו דער ר"ן איז נאר מוסיף א טעם, צי ער איז מחולק.
די נפק"מ כאפט אין כמה וכמה דברים והדברים עתיקין.

רצון טוב
שר האלפיים
תגובות: 2278
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 02, 2016 3:12 pm

תגובהדורך רצון טוב » מיטוואך אוגוסט 30, 2017 5:30 pm

לא לנו האט געשריבן:
רצון טוב האט געשריבן:דף נ"ב
איז די ר"ן און רש"י מחולק איבער די סיבה פון דבר שיל"מ פארוואס ס'אינו בטל, ווי כאפט עס אלץ א חילוק ?

כבר דשו בה רבים צו דער ר"ן איז נאר מוסיף א טעם, צי ער איז מחולק.
די נפק"מ כאפט אין כמה וכמה דברים והדברים עתיקין.


דאהי איז עס ניי
צייכן צו די דברים עתיקין

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1470
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » מיטוואך אוגוסט 30, 2017 5:34 pm

רצון טוב האט געשריבן:
לא לנו האט געשריבן:
רצון טוב האט געשריבן:דף נ"ב
איז די ר"ן און רש"י מחולק איבער די סיבה פון דבר שיל"מ פארוואס ס'אינו בטל, ווי כאפט עס אלץ א חילוק ?

כבר דשו בה רבים צו דער ר"ן איז נאר מוסיף א טעם, צי ער איז מחולק.
די נפק"מ כאפט אין כמה וכמה דברים והדברים עתיקין.


דאהי איז עס ניי
צייכן צו די דברים עתיקין

די גרויסע קשיא ווערט שווער ביי ספק ביצה שנולדה ביו"ט וואס איז אסור אלס דבר שיל"מ, וואו דער טעם הר"ן קומט בכלל נישט אריין, מוז מען בע"כ צוקומען צו רש"י עד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר.

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 725
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » מיטוואך אוגוסט 30, 2017 6:05 pm

מיללער האט געשריבן:
פייערמאן האט געשריבן:צ"ל 'מעדני ארץ' הל' תרומות, מהג"ר שלמה זלמן אויערבאך ז"ל, לא עיינתי כעת, וכמדומני שיש בה"ב.

יישר כח - הנה קישור:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 20&hilite=
(בענ"ד איני רואה מה מציינים שם לגבי קושית המקד"ד)

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=109
הוא מתרץ דגם בשומין הזרע שזורעין בתחילה זרעו כלה, ויל"ע בפלוגתת רש"י ותוס' בפסחים דף ל"ד.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25726
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג סעפטעמבער 03, 2017 6:27 pm

בדף ס: מקשה הר"ן למה בתענית אין אומרים שיצטרך שאלה לכשתחשך ומתרץ עפ"י דרכו

לכאורה לפי מאי דמסיק דכל דין שצריך שאלה הוא בצירוף עם העבירה שעבר בנדרו, ולפי"ז כ' הר"ן דבדבר מצוה א"צ שאלה, מיושב בזה קושית הר"ן מתענית, אם לא שנאמר שגם נדר להתענות יום אחד מיקרי כאילו בנה במה ובפשטות הענין של קבלת תענית יחיד מיחשיב דבר מצוה וצ"ע

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 725
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » זונטאג סעפטעמבער 03, 2017 10:35 pm

מיללער האט געשריבן:בדף ס: מקשה הר"ן למה בתענית אין אומרים שיצטרך שאלה לכשתחשך ומתרץ עפ"י דרכו

לכאורה לפי מאי דמסיק דכל דין שצריך שאלה הוא בצירוף עם העבירה שעבר בנדרו, ולפי"ז כ' הר"ן דבדבר מצוה א"צ שאלה, מיושב בזה קושית הר"ן מתענית, אם לא שנאמר שגם נדר להתענות יום אחד מיקרי כאילו בנה במה ובפשטות הענין של קבלת תענית יחיד מיחשיב דבר מצוה וצ"ע

ראה בשלמי נדרים מה שמביא מידות נדרים, (מהשו"מ ביד שאול סי' ר"כ סק"א).
צוגעלייגטע
יד שאול.JPG
יד שאול.JPG (92.89 KiB) געזעהן 7522 מאל

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25726
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג סעפטעמבער 03, 2017 11:21 pm

תודה רבה, ברוך שכוונתי לדבריו הקדושים

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25726
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג סעפטעמבער 10, 2017 7:38 pm

בדף סד. במתני' ועוד אר"א פותחין בנולד וחכ"א, כיצד וכו' ונעשה סופר או שהיה משיא את בנו וכו'

בשלמא כשנעשה סופר פירשו המפרשים דצריך לו משום שהוא כותב שטרות העיר (תוספות) או שהפי' שנעשה ת"ח והכל צריכים לו להוראה (רא"ש, ברטנורא - והמפרש הביא ב' הפירושים), אלא כשמשיא את בנו מה זה משנה להנודר? פירשו התוס' והרא"ש ואחריהם הרע"ב אחרי שמשיא את בנו "צריך לילך וליכנס לביתו לחופת בנו" והר"ן פירש "ורגילין לאכול בסעודת הנישואין"

מעניין אם המפרשים דייקו בחילוק הפירושים ובהבנת הדברים, וכי מה איכפת ליה להנודר שחבירו משיא את בנו.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25726
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך סעפטעמבער 13, 2017 5:24 pm

כבר הבאתי באשכול הסמוך את דברי התוס' מסכת גיטין הנוגע לשיעור השבוע בדף סה. בסוגית הגמרא בענין של המודר הנאה מחבירו אין מתירין לו אלא בפניו, בעיוני בדברי התוס' נתקשיתי להבין דבריהם הקדושים, אמרתי אעלהו כאן ואולי ע"י דיבוק החברים אזכה לקבל ביאור הדברים.

כתבו התוס' גיטין לה: בד"ה ליחוש, בביאור דברי הירושלמי בנדרים דמדמי הפלוגתא בטעם ההלכה במודר הנאה מחבירו שאין מתירין אלא בפניו אי מפני החשד או מפני הבושה, בפלוגתת ריב"ב (ר"י בן בבא בבלי יומא פו: ור"י בן בתירא בירושלמי שם) ור"ע אי צריך לפרט החטא בעת שיתודה או לא

ופירשו בתוס' דאי הטעם מפני שיתבייש בודאי צריך לפרט את חטאיו כדי שיתבייש מחטאיו, אבל אם הטעם בנדר הוא מפני החשד היינו שלא יחשדוהו שעבור על נדרו, הכא בוידוי לא יפרט את חטאיו "שלא יחשדוהו בשאר עבירות".

מלבד מה שקשה דלא דמי האי חשד להאי חשד, אבל יותר קשה ההגיון בדברי התוס', מי שמתודה על חטאיו ואינו פורט את מעשיו אין חושדים אותו על עבירות שעשה, ומי שפורט את חטאין חושדים אותו שעשה עבירות אחרים שאינו מתודה עליהן? כלפי לייא

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 521
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דאנארשטאג סעפטעמבער 14, 2017 4:25 pm

לריב"ב צריך לפרוט חטאיו בפני כולם בקול רם וא"כ איכא חשד, לר"ע מתודה בינו לבין קונו וא"כ ליכא חשד. עיין ב"י או"ח סימן תרז סעיף ב שבשתיקה גם ר"ע מודה שיכול לפרוט חטאיו.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25726
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג סעפטעמבער 14, 2017 4:28 pm

הבוחר בטוב האט געשריבן:לריב"ב צריך לפרוט חטאיו בפני כולם בקול רם וא"כ איכא חשד, לר"ע מתודה בינו לבין קונו וא"כ ליכא חשד. עיין ב"י או"ח סימן תרז סעיף ב שבשתיקה גם ר"ע מודה שיכול לפרוט חטאיו.

אם פורט את חטאיו איכא חשד על מה?

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 521
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דאנארשטאג סעפטעמבער 14, 2017 4:41 pm

לא משום שפורט אלא משום שמתוודה "בקול רם" שעשה עבירות וא"כ יחשודוהו בעוד. משא"כ לר"ע שמתוודה בשתיקה.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25726
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג סעפטעמבער 14, 2017 4:52 pm

הבוחר בטוב האט געשריבן:לא משום שפורט אלא משום שמתוודה "בקול רם" שעשה עבירות וא"כ יחשודוהו בעוד. משא"כ לר"ע שמתוודה בשתיקה.

בתוס' כתבו שהדין של צריך ל]פרט חטאיו לא תלוי בטעם הדבר של הדין של אין מתירין לו אלא בפניו, דאם הטעם שם מפני הבושא צריך לפרט את חטאין דיתבייש ויהא זה לכפרה (היינו שיטת ריב"ב), ואם הטעם שם הוא מפני החשד כאן אין צריך לפרט את חטאיו מפני שיחשדוהו.

הבית יוסף וכל שאר נושאי כלי השו"ע לא הביאו את דברי התוס' ממס' גיטין רק הסוגיא ביומא - רק הפרי חדש בסי' תר"ז העתיק את דברי התוס' והקשה מזה לענין ההלכה עיי"ש, אבל לא ראיתי מי שיברר את דברי התוס' למה אם לא יפרט את חטאיו רק יתודה בכלליות שחטא לא יחשדוהו על עבירות, רק אם יפרט יחשדוהו על שאר עבירות וצ"ע

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 521
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דאנארשטאג סעפטעמבער 14, 2017 5:16 pm

עפעס פארשטיי מיר זיך נישט דא, וואס איך זאג איז, די נקודה איז נישט צו ער דארף זיך מתודה זיין בכלליות צו בפרטיות, נאר למ"ד צריך לפרט דארף ער זיך אויפשטעלן "ברבים" חטאתי עויתי פשעתי. ולמ"ד אין צריך לפרט איז נישט די נקודה בכלליות יא, נאר ער זאל זיך נישט מתודה זיין ברבים, נאר שטילערהייט כדי שלא יחשודוהו בעוד עבירות. און שטילערהייט קען ער אפילו מפרט זיין וע"ז הבאתי הב"י.

איז וואס איז שווער.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25726
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג סעפטעמבער 14, 2017 8:35 pm

הבוחר בטוב האט געשריבן:עפעס פארשטיי מיר זיך נישט דא, וואס איך זאג איז, די נקודה איז נישט צו ער דארף זיך מתודה זיין בכלליות צו בפרטיות, נאר למ"ד צריך לפרט דארף ער זיך אויפשטעלן "ברבים" חטאתי עויתי פשעתי. ולמ"ד אין צריך לפרט איז נישט די נקודה בכלליות יא, נאר ער זאל זיך נישט מתודה זיין ברבים, נאר שטילערהייט כדי שלא יחשודוהו בעוד עבירות. און שטילערהייט קען ער אפילו מפרט זיין וע"ז הבאתי הב"י.

איז וואס איז שווער.

דאס זאגט איר, אבער דאס זאגט נישט תוספות

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 521
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דאנארשטאג סעפטעמבער 14, 2017 9:32 pm

אפשר זענט איר מפרט ווי תוס' זאגט אנדערש, וא"ת אז תוס' דערמאנט גארנישט וועגן מגלה זיין צו נישט, דאס איז ווייל ער כאפט אן די לשון הברייתא, אבער ס'איז קלאר דא א מח' צו ער דארף מגלה זיין צו נישט, און אז איר וואט אריינקוקן אינם פר"ח וואס איר האט צוגעצייכנט שטייט דארט אויך אז די צושטעל צו נדרים איז די חלק פון מגלה זיין לרבים.

רצון טוב
שר האלפיים
תגובות: 2278
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 02, 2016 3:12 pm

תגובהדורך רצון טוב » זונטאג סעפטעמבער 17, 2017 1:45 pm

@מיללער די טבע הדברים ווען דיין שכן פון ביהמ"ד וועם די קענסט אלץ א צדיק (יא! טאקע מיך מיינעך אויף דיין לינקע זייט איין רייע אהינציר) רעכנט אויס פרטי'שע עובדות וואס ער איז אלץ באגאנגען באקומט ער ביי דיר א שווארצע פלעק , ער איז שוין גארנישט דער צדיק'ל און ווער ווייסט וואס ער באהאלט אלץ אויס פון מיר.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25726
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג סעפטעמבער 17, 2017 1:52 pm

רצון טוב האט געשריבן:@מיללער די טבע הדברים ווען דיין שכן פון ביהמ"ד וועם די קענסט אלץ א צדיק (יא! טאקע מיך מיינעך אויף דיין לינקע זייט איין רייע אהינציר) רעכנט אויס פרטי'שע עובדות וואס ער איז אלץ באגאנגען באקומט ער ביי דיר א שווארצע פלעק , ער איז שוין גארנישט דער צדיק'ל און ווער ווייסט וואס ער באהאלט אלץ אויס פון מיר.

מתקבל על הלב, גם אני חשבתי בכיוון הזה, נישט געהאט די ריכטיגע ווערטער

בקיצור, ווען עמיצער זאגט די סטענדער"ד וידוי חטאתי עויתי פשעתי, מיינט יעדער אז מסתם איז ער אמאל נכשל געווארן מיט א לשון הרע, נישט אינזינען געהאט ווי עס באדארף צו זיין ביי קרי"ש, נישט געוואשן אמאל מים אחרונים

אבער ווען ער זאל אנהייבן זאגן, חטאתי ונכשלתי ל"ע בעוון חילול שבת, רח"ל עברתי על אביזרייהו דג"ע, וועט ער נישט קענען קיין שידוכים טאן, די אנדערע טאג וועט מען שמועסן דער אינגערמאן אז ל"ע א מחלל שבת און טוט אפ גראבע עבירות....

רצון טוב
שר האלפיים
תגובות: 2278
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 02, 2016 3:12 pm

תגובהדורך רצון טוב » זונטאג סעפטעמבער 17, 2017 2:29 pm

די קענסט דער יעניגער וואס האט געגנבעט עטליכע ספרי תורה ? אלעס האט זיך אנגעהויבן מיט א א קליינע מעשה'לע עס איז געקראכן ביז עטליכע ספרי תורה, אזוי קוקט עס אויס.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25726
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג סעפטעמבער 19, 2017 8:05 pm

בדף סח. דנדרה מתרין זיתין וכו' ואי אמרי' מיגז גייז לקייא. הר"ן בד"ה ואי אמרת, נתקשה למה נקט ב' זיתים הרי מלקות בקונמות הוא אף בכל שהוא, ותירץ בג' אופנים וא' מהן דהכוונה כאן הוא לענין קרבן מעילה למ"ד יש מעילה בקונמות, וקרי לזה 'לוקה' כדאשכח במס' בבא מציעא (מג.) ילקה בחסר וביתר

המהר"צ חיות נתקשה בכפליים על דברי הר"ן בזה, חדא למה הביא ממרחק לחמו דשייך לומר לוקה על ממון, הלא זה לא מכבר למדנו גמרא מפורשת במס' כתובות (מו.) מאי לוקה ממון, ועוד הקשה דתשלומין וקרבן הם ב' ענינים, ומה שמצינו שחיוב תשלומין נקרא 'לוקה' אין מזה סמך שגם חיוב קרבן יקרא לוקה עיי"ש ונשאר בצ"ע

ולפענ"ד קושיא חדא מתורצת בחברתא, דשם בבבא מציעא (מג:) מסיק הגמ' בפירוש הדברים של ילקה בחסר וביתר, דמיירי מגזלן שגזל רחל וילדה או שגזזה והגיזות וולדות חוזרין להנגזל ולא אמרי' דקני ליה הגזלן.
וזה אינו מדין 'תשלומין' אלא דקנסינן ליה דלא קנה את הגיזות וולדות, וזה דמי טפי לחיוב הבאת קרבן, וממילא הרחיק הר"ן להביא את לחמו, שהרי משם אכן נראה שגם דבר כזה נקרא 'ילקה' ודו"ק

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25726
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג סעפטעמבער 24, 2017 11:32 am

בעל שאמר לאשתו ביום שמעו את נדרה "מופר ליכי מהיום ולאחר ל' יום" הנדר מופר?

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 521
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » פרייטאג סעפטעמבער 29, 2017 7:02 am

הסתפקת בזה לפני שלמדת דף ע"ב: לכי שמענא, או אעפ"כ.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25726
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג סעפטעמבער 29, 2017 10:46 am

הבוחר בטוב האט געשריבן:הסתפקת בזה לפני שלמדת דף ע"ב: לכי שמענא, או אעפ"כ.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=403377#p403377
מיללער האט געשריבן:האב והבעל מפירין נדרים רק ביום השמיעה, נסתפקתי מה הדין אם האב או הבעל אומר 'מופר לך מהיום ולאחר ל' יום' האם הנדר מופר או לא?

מדברי הגמ' והר"ן נדרים ע. יש לנטות ימין ושמאל בשאילתא דא, דמצד אחד אומר הגמ' באומר 'מופר לכי למחר' 'מהיום קאמר' ומשמע דזה מהני בברור אלא שהגמ' מדחה דאולי הוא כמו שאמר שעד למחר יתקיים הנדר וממילא לא הוי כמו שאמר 'מהיום'.

או כלך לדרך זה, להצד של 'כיון דקיימו היום למחר כמאן דאיתיה דמי' היינו כיון שאנו רואין שהוא רוצה בקיומה עד שעת הפרתו שוב לא מהני הפרה לאחר יום השמיעה, וזה הסברא אולי נמצא אפי' אומר בפירוש 'מהיום' שהרי מוסיף ולאחר שלשים יום, היינו שעד ל' יום תהי' הנדר קיים, אבל למעשה כשיגיע הל' יום תתבטל הנדר למפרע מיום שמעו וחוזר חלילה.

אשמח לקבל מקורות וספרים שדנים בזה

מיללער האט געשריבן:בגמ' להלן בדף עב: יש ציור דומה לזה עפ"י פי' הר"ן, והוא דבעל או אב יכול להפר נדר קודם ששמע על קיומה, ואומר שהנדר תופר מעכשיו לאחר שישמע, והוא כמו מהיום ולאחר ל' יום לגבי מה דשקלינן וטרינן אי מהני תנאי בהפרת הנדר

(ועי' בר"ן עג. ד"ה סבר דלמא דכ' דאחר שהפר הפרה כזו מעכשיו ולכי שמענא תו לא מצי למיהדר, וברש"ש שם תמה ע"ז למה לא יהי' יכול לחזור כמו במקדש אשה לאחר ל' יום דקיי"ל כריו"ח דחוזרת, ותי' דשא"ה דאמר 'מעכשיו' וכשיטת שמואל דתנאה הוי עיי"ש ולא הבנתי תירוצו שהרי לשמואל יכול לחזור עד ל' יום ולמה לא יוכל לחזור כאן קודם ששמע וצ"ע שוב מצאתי דהרש"ש כ"כ לשיטת הרמב"ן הובא בר"ן קידושין פ' האומר דבמעכשיו לא מהני חזרה ואתי שפיר, ועי' ברעק"א כאן בנדרים)

אולם אפשר לחלק ולהפריד ביניהם לגבי שאלתי, משום דכיון דאנן קיימין התם דשמיעה הוא תנאי בהפרת הנדר, ועד שלא שמע הרי אין כאן הבעיא של 'עבר יום שמעו ולא הפר' משא"כ כשכבר שמע, והתורה נתן לו זמן להפר עד שתחשך, והוא מאריך את הזמן לל' יום אולי מיקרי שעבר יום השמיעה בלי הפרה אפי' אם למעשה כשיגיע יום הל' יהי' הנדר.

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 725
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » פרייטאג סעפטעמבער 29, 2017 11:54 am

ראה במנחת שלמה כאן.


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט