קושיות והערות על שיעור היום - מסכת כתובות

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25464
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג דעצמבער 05, 2016 6:07 am

מיללער האט געשריבן:דף ה: בב' לשונות באיבעיא יש אותה השאלה "מקלקל הוא אצל הפתח/בחבורה או מתקן הוא אצל הפתח/בחבורה" ופירש"י: יש לשאול על פתח זה אם תקון הוא אצלה (לכאורה כדברי הר"ת שלא יתלכלך בפעם אחרת וכדו') או קלקול הוא אצלה שהבתולה חשובה מן הבעולה.

לכאורה מן לשון רש"י משמע ששניהם אמת הם ואין בזה סתירה, יש קלקול מצד אחד ויש גם תיקון מצד השני, ואם כן מה האיבעיא, האם אין זה כלל במלאכת שבת שתיקון כל דהו סגי להוציא מידי קלקול? (עי' פסחים עג. מתקן הוא אצל בן נח)

שוב ראיתי בחי' הרשב"א שכ' על צד השאלה 'אי לפתח הוא צריך ואסיר' כלומר שאם צריך לפתח לא גרע שמקלקל אצל הפתח כיון שיש בו גם תיקון אסור וכמ"ש ממס' פסחים, רק על הצד שלדם היא צריך ופתח ממילא נעשית בדבר שאין מתכוין שלדברי ר' יהודה אסור אז אי יש בו גם קלקול שרינן במקום מצוה עיי"ש וכן להלן בצד השני של חבורי מיחבר.

הכלל העולה מדבריו, אם הדבר אסור מצד עצם המעשה, ואנו רוצין להתירו מדין מקלקל אז מהני אף תיקון כלשהוא להוציאו מדין מקלקל, אבל אם הדבר מותר מצד עצמו רק באין מתכוין עובר על איסור שלדברי ר"י אסור מדין דבר שאין מתכוין, אז אמרי' אם יש בו גם קלקול מהני לצרפו ולהתירו ודו"ק

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1394
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » מאנטאג דעצמבער 05, 2016 12:54 pm

בדף ח. זאגט רש"י אויף "מכי רמי שערי באסינתא" אז מ'נוצט "שעורים" צו מאכן שכר לצורך החופה.
אין עבו"ז ח: זאגט רש"י די זעלבע, און תוס' (ד"ה מכי רמי) קריגט דארט אויף רש"י, וזל"ק: פירש רש"י לשון ראשון להטיל שכר וקשה דבכל התלמוד לא מצינו שהיו עושין שכר משעורין אלא מתמרים או מכשות לכך נראה לשון שני שפירש רש"י וב' הלשונות האלו פי' רש"י אף בכתובות פ"ק (דף ח.):
ס'איז מיר שטענדיג קשה געווען די ברייתא וואס די גמ' ברענגט אין שבת (קלט:) דתניא מטילין שכר במועד לצורך המועד שלא לצורך המועד אסור אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים. זעט מען קלאר אז שכר מאכט מען אויך פון שעורים. וצ"ע.

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 722
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » מאנטאג דעצמבער 05, 2016 2:21 pm

וכן יש להעיר מב"ב צו:, וראה ברש"ש שם בע"ז שהעיר משבת קלט: ופירש דכוונת התוס' דלא היו רגילין לעשות משעורים יעו"ש וראה עוד בספר מתורתן של ראשונים מהג"ר זאב וואלף לייטער ז"ל על מס' קידושין דף יב.

Surface
שר חמישים ומאתים
תגובות: 432
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוקטובער 14, 2013 10:29 pm

תגובהדורך Surface » מאנטאג דעצמבער 05, 2016 8:31 pm

Surface האט געשריבן:דף ו:
א. לתירוצו של רבה דהיתירן של חכמים לבעול תחילה בשבת הוא משום דרוב בקיאין בהטיי', האם יחיד שאינו בקי ג"כ בכלל ההיתר? (מתוס' משמע להיתירא, וצ"ב למה).
ב. לפירש"י דבקיאין, מהו למעשה הפטור של קרי"ש אם רוב בקיאין?

אכן ברשב"א כתב דמי שאינו בקי אסור, אך סותמין להיתר כיון דרוב בקיאין.

Surface
שר חמישים ומאתים
תגובות: 432
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוקטובער 14, 2013 10:29 pm

סיכום דין 'לבעול תחילה בשבת', המקור הטעם וההלכה

תגובהדורך Surface » מאנטאג דעצמבער 05, 2016 8:57 pm

סיכום דין 'לבעול תחילה בשבת', המקור הטעם וההלכה
(נכתב במהירות, אם שגיתי נא להעמידני על האמת)

מקורות במשנה ובברייתא:

לאיסור:
- ברייתא (דף ג:) ומפרישין את החתן מן הכלה לילי שבת תחלה מפני שהוא עושה חבורה
- ברייתא (דף ד.) בין כך ובין כך לא יבעול לא בער"ש וכו'
- תניא אידך (דף ו:) ראשון ושני פטור (מקרי"ש) שלישי חייב (כרבא)
- תניא הכונס בתולה לא יבעול בתחילה בשבת (דף ו:)

להיתר:
- תנא חדא (דף ו:) אם לא עשה מעשה בראשון וכו' פטור (מקרי"ש) אף בשלישי
- [בברייתא הכונס בתולה] וחכמים מתירין (רבה: ר' שמעון הוא)

הטעם:

לאיסור:
- שמא ישחוט בן עוף בשבת
- דם מיפקד פקיד, לפתח הוא צריך
- דם מיפקד פקיד, לדם הוא צריך, ודבר שאין מתכוין אסור (כר"י)
- דם חבורי מיחבר, לדם הוא צריך
- דם חבורי מיחבר, להנאת עצמו הוא צריך, ודבר שאין מתכוין אסור, ותיקון הוא אצלו
- דם חבורי מיחבר, להנאת עצמו הוא צריך, דשא"מ אסור, קלקול הוא אצלו, אבל סוברין כר"ש דמקלקל בחבורה חייב

להיתר:
- דם מיפקד פקיד, לדם הוא צריך, ודבר שאין מתכוין מותר (כר"ש), ולא הוי פסיק רישי' דרוב העולם בקיאין בהטיי'
- דם מיפקד פקיד, לדם הוא צריך, ודבר שאין מתכוין אסור (כר"י), אבל מקלקל הוא ומותר (טעמו של רב)
- דם חבורי מיחבר, להנאת עצמו הוא צריך, ודבר שאין מתכוין מותר
- דם חבורי מיחבר, להנאת עצמו הוא צריך, ודבר שאין מתכוין אסור (כר"י) אבל מקלקל בחבורה מותר (כר"י) (טעמו של רב)
- [וביו"ט איכא היתר של מתוך שהותרה חבורה לצורך, הותרה נמי שלא לצורך (כ"ז שהוא דבר הצורך לכל נפש, כבעילה)]

אמוראים ה:
אוסרים:
- שמואל (בבי רב)
- (רב, בנהרדעא)
- ר' יוחנן
- רבא (רב פפא משמי'), וביו"ט מיהא שרי משום מתוך

מתירים:
- רב
- (שמואל, בנהרדעא)
- רבה (כר"ש)
- ר' אמי
- רב זביד
- רב יהודה
- רבא (רב פפי משמי')
וכן הלכה!
לעצט פאראכטן דורך Surface אום דינסטאג דעצמבער 06, 2016 9:13 am, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

אוועטאר
טשאלענט
שר האלפיים
תגובות: 2130
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 07, 2016 3:34 pm
לאקאציע: אין טשאלענט טאפ

תגובהדורך טשאלענט » מאנטאג דעצמבער 05, 2016 9:25 pm

יישר כח הרב Surface פארן אזוי שיין צוזאמען נעמען די גאנצע סוגיא מיט אזא קלארקייט!!

האלט עס אן אויף ווייטער!
טשאלענט גמ"ח
דער באשעפער איז נאנט צו דיר
פונקט ווי ער איז נאנט צו מיר
דו ביסט געשעצט און אזוי באליבט ביי אים.
אונז האמיר א טאטע איין
נו שריי'זשע דו אליין
דארפסט מיך נישט האבן פאר דעם.

דו בעט און בעט ווייל דער טאטע הערט דיך אויס
(קרעדיט: מיכאל)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25464
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג דעצמבער 05, 2016 11:23 pm

הערליך צאמגענומען 'סורפעס', יישר כח

הערה:
ביי מקורות לאיסור במשנה וברייתא, קענט איר צולייגן די ברייתא וואס די גמ' ברענגט דף ג:
ומפרישין את החתן מן הכלה לילי שבת תחלה מפני שהוא עושה חבורה

לתקן רב פפא (אנשטאט רב פפי - שחולק עליו) משמיה דרבא, ויש להוסיף אז אפי' לשיטתיה מותר ביו"ט משום מתוך

Surface
שר חמישים ומאתים
תגובות: 432
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוקטובער 14, 2013 10:29 pm

תגובהדורך Surface » דינסטאג דעצמבער 06, 2016 9:17 am

יישר כחכם.
מיללער, ייש"כ פאר די הערות, צוגעלייגט.
מיללער האט געשריבן:לתקן רב פפא (אנשטאט רב פפי - שחולק עליו) משמיה דרבא
הלא הוא אשר כתבתי.

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1394
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » דינסטאג דעצמבער 06, 2016 8:23 pm

פייערמאן האט געשריבן:וכן יש להעיר מב"ב צו:, וראה ברש"ש שם בע"ז שהעיר משבת קלט: ופירש דכוונת התוס' דלא היו רגילין לעשות משעורים יעו"ש וראה עוד בספר מתורתן של ראשונים מהג"ר זאב וואלף לייטער ז"ל על מס' קידושין דף יב.

ייש"כ פאר'ן מראה מקום.
כ'האב געקלערט אפשר מדייק צו זיין בל' התוס' "בכל התלמוד" לא מצינו מיינט תלמוד בבלי, און אין בבל - וואו מ'האט זיך נוהג געווען לרמי שערי באסינתא - זענען די שעורים נישט געווען געאייגנט צו ערצייגן דערפון שכר, משא"כ בא"י, אויף וואס די תוספתא, מטילין שכר וכו', באציט זיך. (בתבואה מצינו חילוק זה שבא"י היה יותר טובים מבבבל, עי' ביצה יד: וברמב"ם הל' יו"ט).

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25464
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך דעצמבער 07, 2016 8:28 pm

בנוסח ברכת האירוסין (כתובות ז:) וצונו על העריות. הקשה הר"ן (דף ב. מדפי הרי"ף ד"ה והתיר לנו) מה ענין להזכיר בברכה זו עריות ועיי"ש מה שתירץ.

ונלפע"ד שלכאורה קשה על הנוסח של וצונו על העריות, הרי עריות הם משבע מצות בני נח וגם המה נצטוו עליה, ולמה אנו מברכים וצונו על העריות. ונראה דקושיא חדא מתרצא בחברתה עפי"מ שכ' במשך חכמה פר' בהעלותך עה"כ בוכה למשפחותיו ודרשו חז"ל על עסקי משפחותיהם שנאסר להם עריות, ובירושלמי תענית פ"ד,ה מסיים "על שש עריות שאסר להן משה" ומבאר רבי מאיר שמחה זצ"ל דהי שש עריות הוא כמו דאיתא במס' דרך ארץ המקדש אשה נאסר בשבע נשים ואלו הן, אמה ואם אמה ואם אביה, בתה ובת בתה ובת בנה, ואחותה בזמן שהיא קיימת. נמצא שיש שש נשים שנאסרין ע"י קידושי אשה שאין להם היתר עולמית, ועל זה בכו ישראל לאחר מתן תורה, שעריות דקורבה גם בני נח הוזהרו, משא"כ עריות שנאסרין ע"י קידושין שייך דוקא בישראל עכת"ד המתוקים.

ולפי"ז מתורץ שעל זה אנו מברכין שהקב"ה קדשנו במצותיו וצונו על העריות, היינו העריות שנאסרין עכשיו ע"י קידושין ובזה קדשנו מן הגוים, ושייך שפיר לברכת האירוסין ודו"ק

שמעלקא זאפטיגער
שר שלשת אלפים
תגובות: 3147
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 3:19 pm

תגובהדורך שמעלקא זאפטיגער » פרייטאג דעצמבער 16, 2016 1:39 pm

רש"י ברענגט א צווייטע פשט פון ר' יוסף טוב עלם.
דאס איז דער פארפאסער פון די פיוט "חסל סידור פסח".

Surface
שר חמישים ומאתים
תגובות: 432
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוקטובער 14, 2013 10:29 pm

תגובהדורך Surface » פרייטאג דעצמבער 16, 2016 1:57 pm

שמעלקא זאפטיגער האט געשריבן:רש"י ברענגט א צווייטע פשט פון ר' יוסף טוב עלם.
דאס איז דער פארפאסער פון די פיוט "חסל סידור פסח".
ש'כח, אין ביהמ"ד בלא חידוש.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25464
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג דעצמבער 19, 2016 9:19 am

דף יז. לא תסמכו לנא לא מן סרמיסין וכו' עמ"ש המהרש"א בח"א אחר שציין לדברי הערוך ערך חמס שמפ' את כל הלשונות מסיים "כי בעוה"ר מהרבנים הנכשלים בזה בדור הזה וראוי הדבר לתקן ע"פ חכמי ארצות וקצינים"

בלעטל
שר האלף
תגובות: 1507
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 17, 2011 3:15 am

תגובהדורך בלעטל » מאנטאג דעצמבער 19, 2016 10:45 pm

יש מעשה ידוע מהמהרש"א עם רב המדינה שצוה אותו שיסתלק מהרבנות

מחזור
שר חמישים ומאתים
תגובות: 478
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 28, 2008 8:14 pm

תגובהדורך מחזור » דינסטאג דעצמבער 20, 2016 10:35 am

מילתא דבדוחתא
ניגון וחרוזים מהרה"צ ר' מיכלע מנתני' זצוק"ל

גמרא כתובות י"ז

תנו רבנן די רבנן האבן געלערנט, די רבנן האט געלערנט, כיצד
"כיצד" איז טייטש "וויאזוי", די זיווג זאל עולה יפה זיין, עס זאל זיין כה וחי!

תנו רבנן די רבנן האבן געלערנט, די רבנן האט געלערנט, כיצד מרקדין
"מרקדין" איז טייטש "טאנצען", די זיווג זאל עולה יפה זיין און די שמחה זאל זיין אינגאנצן!

תנו רבנן די רבנן האבן געלערנט, די רבנן האט געלערנט, כיצד מרקדין לפני
"לפני" איז טייטש "פאר", די זיווג זאל עולה יפה זיין עס זאל זיין אן א צער!

תנו רבנן די רבנן האבן געלערנט, די רבנן האט געלערנט, כיצד מרקדין לפני הכלה
"כלה" איז טיישט "שניר", די זיווג זאל עולה יפה זיין עס זאל זיין אלעס גוטס אן א שיעור!

תנו רבנן די רבנן האבן געלערנט, די רבנן האט געלערנט, כיצד מרקדין לפני הכלה נאה
"נאה" איז טיישט "שיין", די זיווג זאל עולה יפה זיין, עס זאל זיין גוט און פיין!

תנו רבנן די רבנן האבן געלערנט, די רבנן האט געלערנט, כיצד מרקדין לפני הכלה נאה וחסודה
"וחסידה" איז טייטש "פרום", די זיווג זאל עולה יפה זיין, עס זאל זיין גוט ארום און ארום!

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25464
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג דעצמבער 26, 2016 9:44 pm

דף כא. לדברי רבי על כתב ידן הם מעידים.

נראה שזה בתורת הגדת עדות, לכאורה למה אין בזה הענין של אדם קרוב אצל עצמו ואינו נאמן להעיד על עצמו?

הבוחר בטוב
שר חמישים ומאתים
תגובות: 494
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » מאנטאג דעצמבער 26, 2016 11:00 pm

מיללער האט געשריבן:דף כא. לדברי רבי על כתב ידן הם מעידים.

נראה שזה בתורת הגדת עדות, לכאורה למה אין בזה הענין של אדם קרוב אצל עצמו ואינו נאמן להעיד על עצמו?


הם לא מעידין על עצמן שהם חתמו אלא על השטר שזה כתב ידן. והם כמו שתי עדים זרים המעידים על הכתב שזה כתב יד של פלוני

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 722
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » דינסטאג דעצמבער 27, 2016 3:35 pm

הבוחר בטוב האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:דף כא. לדברי רבי על כתב ידן הם מעידים.

נראה שזה בתורת הגדת עדות, לכאורה למה אין בזה הענין של אדם קרוב אצל עצמו ואינו נאמן להעיד על עצמו?


הם לא מעידין על עצמן שהם חתמו אלא על השטר שזה כתב ידן. והם כמו שתי עדים זרים המעידים על הכתב שזה כתב יד של פלוני

דברים נכונים, אבל א"צ לזה, דאף באופן שאין מעידין על הכתב כגון כשנשרף השטר, ומעידין שחתמו על השטר נאמנים, ראה בב"ק דף צח: ברשב"א ועוד להגירסא אי דאיתניהו להני סהדי, דהיינו דמה שאין אדם נאמן להעיד על עצמו זהו רק כשמעיד על עצמו חיוב או פטור, אבל להעיד שעשה איזה מעשה, כלפי אחרים נאמן, כמו שנאמן להעיד שראה איזה מעשה.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25464
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג דעצמבער 27, 2016 3:50 pm

יישר כחכם

הבוחר בטוב
שר חמישים ומאתים
תגובות: 494
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דינסטאג דעצמבער 27, 2016 4:23 pm

אפשר שכבודו צודק שאם זה לא נוגע אצלם נאמנים להעיד אפילו על עצמם. אבל ברשב"א שם מיירי שעדים אחרים מעידין על השטר שנשרף

הבוחר בטוב
שר חמישים ומאתים
תגובות: 494
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דינסטאג דעצמבער 27, 2016 4:28 pm

אבל באמת זה גמ' מפורשת סנהדרין כה. לדידי אוזפי בריבית עיי"ש וברש"י

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 722
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » מיטוואך דעצמבער 28, 2016 12:16 am

הבוחר בטוב האט געשריבן:אפשר שכבודו צודק שאם זה לא נוגע אצלם נאמנים להעיד אפילו על עצמם. אבל ברשב"א שם מיירי שעדים אחרים מעידין על השטר שנשרף

הרי כתבתי 'להגירסא אי דאיתניהו להני סהדי' דהיינו העדים עצמם שראו את ההלואה, ואע"ג שהרשב"א דוחה גירסא זו מ"מ חזינן שהרשב"א סובר דנאמנים.

הבוחר בטוב
שר חמישים ומאתים
תגובות: 494
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » זונטאג ינואר 01, 2017 9:29 pm

יח: העדים המעידים על השטר אבל אומרים אנוסים, קטנים, פסולי עדים, אם אין כתב ידן יוצא ממקום אחר נאמנים לפסלו.
מבואר שם בגמ' וברש"י שבתוך כדי דיבור של קיום חתימתן אומרים קטנים וכו' ומפני"ז אין כאן פסול של חוזרין ומגידין.

ויש לעיין בשלמא לרבנן לקמן כ: דעל מנה שבשטר הם מעידים נמצא שאנחנו רוצים להוציא ממון ע"י עידותן דהשתא ניחא שתוכ"ד מבטלין עידותן, אבל לרבי שעל כתב ידן מעידין אחר שהעידו על כתב ידן וזה לא מבטלין אלא רוצים לבטל עידותן שמכבר, הא לא הוי תוכ"ד והאיך חוזרין ומגידין?

הנה ר"מ חולק כאן וסובר שאינם נאמנים רש"י מפרש שמיירי כשהלוה מודה וכרב הונא. אבל תוס' מפרש אפי' אין הלוה מודה אלא נראה לר"ת ור"י שה"פ דכמו שאומר רב הונא שלא אמרינן מגו לפסול השטר בלוה ה"נ אומר ר"מ בעדים דאע"ג דאלימי לא פסלי שטרא במגו ע"כ. ואני חושב לומר בכוונת התוס' שר"מ סובר כרבי וא"כ אחר שמעידין על חתימתן ויש לנו שטר מקיום אינן נאמנים לבטל עידותן ורבנן החולקין על ר"מ סוברים כרבנן לקמן וא"כ נאמנים. אלא שזה לא מבואר בתוס'.

מישהו ראה מי שנתעורר בזה להסביר הדין דנאמנים לרבי?

אוועטאר
הרבטייטעלבוים
שר האלף
תגובות: 1656
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 20, 2012 5:52 pm
לאקאציע: שתולים בבית ד'

תגובהדורך הרבטייטעלבוים » זונטאג ינואר 01, 2017 9:46 pm

מה לי וואס די עדות איז געווען מ"מ זענען זיי חוזר תוכ"ד. אפשר קאנט איר מער מפרש זיין די שאלה?
הק' איתמר טייטעלבוים
אבד"ק דלאָניע והגלילות

הבוחר בטוב
שר חמישים ומאתים
תגובות: 494
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » זונטאג ינואר 01, 2017 10:10 pm

אז די עדות איז אמנה שבשטר און מיט דעם וואס זיי זענען מקיים חתימתן נשמע עידותן "השתא" אז פלוני לוה מפלוני, און זיי זענען מפרש תוכ"ד נעמטס נישט ארויס פון אונזער קיום א הגדת עדות שפלוני לוה מפלוני, ניין דאס איז געווען א געצווינגענע חתימה ניחא.

אויב אבער די גאנצע וואס זיי זענען מעיד יעצט איז אז יא אונז האב מיר אונטערגעשריבן דעם שטר, און די עדות זענען זיי בכלל נישט מבטל, זיי ווילן נאר זאגן אונזער חתימה פון א יאר צירוק וואס זאגט עדות שפלוני לוה מפלוני איז נישט אמת, פארוואס זאלן זיי זיין באגלייבט ס'איז דאך שוין לאחר כדי דיבור ואפילו אחר שנה פון יענע עדות.


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 4 געסט