שיעור השבוע בפרשת השבוע ובענינא דיומא

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

בלעטל
שר האלף
תגובות: 1507
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 17, 2011 3:15 am

תגובהדורך בלעטל » זונטאג ינואר 08, 2017 11:27 am

נשים בציון בבית ראשון ור' זכריה בן הקצב בית שני.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג ינואר 08, 2017 11:58 am

בלעטל האט געשריבן:נשים בציון בבית ראשון ור' זכריה בן הקצב בית שני.

גם אני ידעתי מזה, אבל מזה שהראשונים דימו הכ' ויצא מבת ציון כל הדרה שנא' בבית ראשון לומר שלא היה מחבואה בבית שני, הבאתי גם הדרש על נשים בציון ענו וגו' נאר אלס צושטעל והבן.

אוועטאר
טשאלענט
שר האלפיים
תגובות: 2130
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 07, 2016 3:34 pm
לאקאציע: אין טשאלענט טאפ

תגובהדורך טשאלענט » זונטאג ינואר 08, 2017 3:04 pm

ווער איז געווען ר' זכריה בן הקצב?

איך האב זיך היינט דעם ערשטן מאל באגעגענט מיט דעם נאמען
טשאלענט גמ"ח
דער באשעפער איז נאנט צו דיר
פונקט ווי ער איז נאנט צו מיר
דו ביסט געשעצט און אזוי באליבט ביי אים.
אונז האמיר א טאטע איין
נו שריי'זשע דו אליין
דארפסט מיך נישט האבן פאר דעם.

דו בעט און בעט ווייל דער טאטע הערט דיך אויס
(קרעדיט: מיכאל)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג ינואר 08, 2017 3:22 pm

מיללער האט געשריבן:
בלעטל האט געשריבן:נשים בציון בבית ראשון ור' זכריה בן הקצב בית שני.

גם אני ידעתי מזה, אבל מזה שהראשונים דימו הכ' ויצא מבת ציון כל הדרה שנא' בבית ראשון לומר שלא היה מחבואה בבית שני, הבאתי גם הדרש על נשים בציון ענו וגו' נאר אלס צושטעל והבן.

עכשיו מצאתי ראיתי בהגהות מצפ"א שהביא קושית הת"ח על המחבואה, ותירץ הוא ז"ל בזה"ל: וי"ל דשעת חורבן שאני דהא ליכא למימר מי יימר דאיטמי, דכ' נשים בציון ענו ולא מהני מגו דנחבאתי בכה"ג.

וזה חידוש שהביא הכ' של נשים בציון ענו דמיירי בחורבן בית ראשון לעבובדא דר' זכריה בן הקצב שהיה בחורבן בית שני, ונראה מזה שמדמין הענינים זל"ז.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג ינואר 08, 2017 3:25 pm

טשאלענט האט געשריבן:ווער איז געווען ר' זכריה בן הקצב?

איך האב זיך היינט דעם ערשטן מאל באגעגענט מיט דעם נאמען

כבר נזכר לעיל כו: ובסוטה כז: ובב"ב קיא. (סדר הדורות)

בלעטל
שר האלף
תגובות: 1507
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 17, 2011 3:15 am

תגובהדורך בלעטל » זונטאג ינואר 08, 2017 3:29 pm

מיללער האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:
בלעטל האט געשריבן:נשים בציון בבית ראשון ור' זכריה בן הקצב בית שני.

גם אני ידעתי מזה, אבל מזה שהראשונים דימו הכ' ויצא מבת ציון כל הדרה שנא' בבית ראשון לומר שלא היה מחבואה בבית שני, הבאתי גם הדרש על נשים בציון ענו וגו' נאר אלס צושטעל והבן.

עכשיו מצאתי ראיתי בהגהות מצפ"א שהביא קושית הת"ח על המחבואה, ותירץ הוא ז"ל בזה"ל: וי"ל דשעת חורבן שאני דהא ליכא למימר מי יימר דאיטמי, דכ' נשים בציון ענו ולא מהני מגו דנחבאתי בכה"ג.

וזה חידוש שהביא הכ' של נשים בציון ענו דמיירי בחורבן בית ראשון לעבובדא דר' זכריה בן הקצב שהיה בחורבן בית שני, ונראה מזה שמדמין הענינים זל"ז.

ומה חידוש יש בהגהות מצפ"א יותר ממה שכתבת שהראשונים כבר דימו ב' החורבנות.
ונראה לע"ד שלמדו בהקרא דאיכה רוח הקודש על חורבן הב'.
כמדומה לי יש עוד דרשות חזל מקראי דכתבי הקודש על חורבן הב'.

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 722
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » זונטאג ינואר 08, 2017 5:20 pm

ראה בשו"ת דברי מלכיאל ח"ד סוף סי' קלה, וראה בפי' עץ יוסף על מד"ר על פסוק הנ"ל שהפסוק רימז על תרוייהו

בלעטל
שר האלף
תגובות: 1507
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 17, 2011 3:15 am

תגובהדורך בלעטל » זונטאג ינואר 08, 2017 6:41 pm

פייערמאן האט געשריבן:ראה בשו"ת דברי מלכיאל ח"ד סוף סי' קלה, וראה בפי' עץ יוסף על מד"ר על פסוק הנ"ל שהפסוק רימז על תרוייהו

ייש"כ
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=182

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג ינואר 09, 2017 1:40 am

בלעטל האט געשריבן:
פייערמאן האט געשריבן:ראה בשו"ת דברי מלכיאל ח"ד סוף סי' קלה, וראה בפי' עץ יוסף על מד"ר על פסוק הנ"ל שהפסוק רימז על תרוייהו

ייש"כ
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=182

גם אני מצרף בצירופא דרבנן לברכת ואיחול 'יישר כח'!

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1393
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » דינסטאג ינואר 10, 2017 9:51 am

מיללער האט געשריבן:
טשאלענט האט געשריבן:ווער איז געווען ר' זכריה בן הקצב?

איך האב זיך היינט דעם ערשטן מאל באגעגענט מיט דעם נאמען

כבר נזכר לעיל כו: ובסוטה כז: ובב"ב קיא. (סדר הדורות)

איז דאס דער זעלבער זכריה בן יברכיה (מכות כד:)?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג ינואר 15, 2017 3:49 pm

יום א' פר' שמות תשע"ז

יענע וואך פר' ויחי האבן מער שוין געשמועסט איבער די שייכות פון עשרה בטבת און חורבן בית מקדשינו צום שיעור השבוע, עס איז אבער פארבליבן צו דערמאנען די שייכות פונעם שיעור השבוע צום פרשת השבוע, ומובטחנו אז אנדערע אידן האבן געטראפן ענינים דערוועגן נאר נישט געהאט די צייט אראפצושרייבן, ובפרט אז עס זענען פארהאן אזעלכע וואס,גרייטן זיך היינט נאכט צו די בחינה הגדולה על כל מסכת יבמות, זאלן זיי מצליח זיין און זעהן א ברכה בפרי עמלם לטובה.

בשיעור השבוע העעל"ט וואס האט זיך אנגעהויבן בדף כח, רעדט מען וועגן פארטיילן תרומה בבית הגרנות פאר די כהנים, (במתני' ושהיה חולק עמנו על הגורן ובגמ' באריכות) איז מן הנכון צו דערמאנען אז יעקב אבינו אין די ברכות יעקב האט דאס דערמאנט בין אמרותיו הקדושים, כדברי רש"י ז"ל על הפ' (בראשית מט, ז) אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל, ובל"ק: ושבטו של לוי עשאו מחזר על הגרנות לתרומות ולמעשרות, נתן לו תפוצתו בדרך כבוד.

דאס זעלבע די ענין פון מעמד ומספד למת וואס די משנה דערמאנט בדף כח. און רש"י זאגט (בד"ה מעמד ומספד) אז מ'פלעגט מאכן מעמדות ומושבות 'שבעה למת', איז ידוע אז איינע פון די מקורות אדער לכה"פ רמזים צו די ענין פון שבעת ימי אבל למת איז בפרשת ויחי סוף סדר בראשית (בראשית נ, ט) ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד, ויעש לאביו אבל שבעת ימים (עי' במד"ר שמביא מזה הענין של שבעת ימי אבילות).

ויה"ר שלא נדע מעניני אבילות, רק שמחה יושפע לנו מעסק התורה ולימודה, ונלך מחיל אל חיל בס"ד מתוך רב טוב סלה

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1393
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » זונטאג ינואר 15, 2017 6:48 pm

מיללער האט געשריבן:יום א' פר' שמות תשע"ז

יענע וואך פר' ויחי האבן מער שוין געשמועסט איבער די שייכות פון עשרה בטבת און חורבן בית מקדשינו צום שיעור השבוע, עס איז אבער פארבליבן צו דערמאנען די שייכות פונעם שיעור השבוע צום פרשת השבוע, ומובטחנו אז אנדערע אידן האבן געטראפן ענינים דערוועגן נאר נישט געהאט די צייט אראפצושרייבן, ובפרט אז עס זענען פארהאן אזעלכע וואס,גרייטן זיך היינט נאכט צו די בחינה הגדולה על כל מסכת יבמות, זאלן זיי מצליח זיין און זעהן א ברכה בפרי עמלם לטובה.

בשיעור השבוע העעל"ט וואס האט זיך אנגעהויבן בדף כח, רעדט מען וועגן פארטיילן תרומה בבית הגרנות פאר די כהנים, (במתני' ושהיה חולק עמנו על הגורן ובגמ' באריכות) איז מן הנכון צו דערמאנען אז יעקב אבינו אין די ברכות יעקב האט דאס דערמאנט בין אמרותיו הקדושים, כדברי רש"י ז"ל על הפ' (בראשית מט, ז) אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל, ובל"ק: ושבטו של לוי עשאו מחזר על הגרנות לתרומות ולמעשרות, נתן לו תפוצתו בדרך כבוד.

דאס זעלבע די ענין פון מעמד ומספד למת וואס די משנה דערמאנט בדף כח. און רש"י זאגט (בד"ה מעמד ומספד) אז מ'פלעגט מאכן מעמדות ומושבות 'שבעה למת', איז ידוע אז איינע פון די מקורות אדער לכה"פ רמזים צו די ענין פון שבעת ימי אבל למת איז בפרשת ויחי סוף סדר בראשית (בראשית נ, ט) ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד, ויעש לאביו אבל שבעת ימים (עי' במד"ר שמביא מזה הענין של שבעת ימי אבילות).

ויה"ר שלא נדע מעניני אבילות, רק שמחה יושפע לנו מעסק התורה ולימודה, ונלך מחיל אל חיל בס"ד מתוך רב טוב סלה

לגבי חלוקת תרומה בבית הגרנות. די לשון פון רש"י "עשאו מחזר על הגרנות לתרומות ולמעשרות" איז מיר שווער לגבי דאס וואס די גמ' ברענגט אין שבת נו. אז די חטא בני שמואל (לשי' ר' מאיר) איז געווען "חלקם שאלו בפיהם", וז"ל רש"י שם "חלקם שאלו בפיהם - מעשר ראשון הראוי להם שלוים היו שאלו בפיהם מתוך שהיו גדולי הדור ושופטים לא היו מונעים מהם ושאר לוים עניים מצטערים"

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג ינואר 17, 2017 9:50 am

בעזהש"ת יום ג' שנכפל בו כי טוב, לסדר ותרא אותו כי טוב (שמות) תשע"ז לפ"ק

די וואך פר' שמות גייט דער שיעור פאראויס מיט פרישע פינף בלאט פון די הערליכע סוגיות המפורסמות בפרק אלו נערות ממס' כתובות, די דפים לג-לז וועלכע זענען עוסק אין די סוגיות פון קלבדר"מ והמסתעף.

אן אינטערעסאנטע באמערקונג איז פארהאן בהגהותיו של הגאון רבי ישעי' פיק-ברלין זצ"ל אויף דף לג. ווי די גמרא ברענגט דברי רבי אליעזר פון מס' סנהדרין אין די פרשה פון וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה, זאגט ר"א: במצות שבמיתה הכתוב מדבר. רש"י זאגט נאר אז ר"א האלט אז מ'רעדט פון א אידן וואס האט ל"ע אינזינען געהאט צו הרג'נען א צווייטן איד רח"ל, און נישט בלויז אים צו שלאגן.

רש"י פארטייטשט אבער נישט דאס ווארט 'במצות' שבמיתה, וואס אין פשטות זעהט דאס אויס כחידה סתומה, וואס א 'מצוה' רעדט מען דא? צייכנט הגרי"פ איין אז אין סנהדרין ברענגט ער א טייטש דערויף פונעם תוספות יו"ט, און עס איז טאקע געדרוקט בפירוש התוי"ט על המשנה בסנהדרין פ"ט מ"ב וזל"ק: במצות שבמיתה, פי' במחלוקת ולישנא דכי ינצו נקט. עכ"ל ודפח"ח

ד.ה. אז מ'דארף דא זאגן 'במצות' מיט א פתח מ"ם און א מלואפים צד"י, (כלשון הכ' ישעיהו מא, יב: אנשי מצותיך יהיו כאין, וכאפס אנשי מלחמתיך. ועיי"ש באב"ע חסר נו"ן וכן אוהב מצה, כי ינצו אנשים) און טייטשן 'א קריגעריי' אז פון אזא סארט קריגעריי רעדט די פסוק וכי ינצו אנשים.

וואו ווערט דאס ערשטע מאל דערמאנט אין די תורה א קריגעריי בל' נצים? איר האט צוגעטראפן בפרשתינו פר' שמות (שמות ב, יג) והנה שני אנשים עברים נצים ופרש"י מריבים.

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1393
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » דינסטאג ינואר 17, 2017 11:43 am

מיללער האט געשריבן:בעזהש"ת יום ג' שנכפל בו כי טוב, לסדר ותרא אותו כי טוב (שמות) תשע"ז לפ"ק

די וואך פר' שמות גייט דער שיעור פאראויס מיט פרישע פינף בלאט פון די הערליכע סוגיות המפורסמות בפרק אלו נערות ממס' כתובות, די דפים לג-לז וועלכע זענען עוסק אין די סוגיות פון קלבדר"מ והמסתעף.

אן אינטערעסאנטע באמערקונג איז פארהאן בהגהותיו של הגאון רבי ישעי' פיק-ברלין זצ"ל אויף דף לג. ווי די גמרא ברענגט דברי רבי אליעזר פון מס' סנהדרין אין די פרשה פון וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה, זאגט ר"א: במצות שבמיתה הכתוב מדבר. רש"י זאגט נאר אז ר"א האלט אז מ'רעדט פון א אידן וואס האט ל"ע אינזינען געהאט צו הרג'נען א צווייטן איד רח"ל, און נישט בלויז אים צו שלאגן.

רש"י פארטייטשט אבער נישט דאס ווארט 'במצות' שבמיתה, וואס אין פשטות זעהט דאס אויס כחידה סתומה, וואס א 'מצוה' רעדט מען דא? צייכנט הגרי"פ איין אז אין סנהדרין ברענגט ער א טייטש דערויף פונעם תוספות יו"ט, און עס איז טאקע געדרוקט בפירוש התוי"ט על המשנה בסנהדרין פ"ט מ"ב וזל"ק: במצות שבמיתה, פי' במחלוקת ולישנא דכי ינצו נקט. עכ"ל ודפח"ח

ד.ה. אז מ'דארף דא זאגן 'במצות' מיט א פתח מ"ם און א מלואפים צד"י, (כלשון הכ' ישעיהו מא, יב: אנשי מצותיך יהיו כאין, וכאפס אנשי מלחמתיך. ועיי"ש באב"ע חסר נו"ן וכן אוהב מצה, כי ינצו אנשים) און טייטשן 'א קריגעריי' אז פון אזא סארט קריגעריי רעדט די פסוק וכי ינצו אנשים.

וואו ווערט דאס ערשטע מאל דערמאנט אין די תורה א קריגעריי בל' נצים? איר האט צוגעטראפן בפרשתינו פר' שמות (שמות ב, יג) והנה שני אנשים עברים נצים ופרש"י מריבים.

קלמדר"ב איז דאך ווי געגאסן די וואך, ס'איז דאך דא דער באקאנטער דיון פון פרשת דרכים ווי אזוי די מצרים האבן באקומען אן עונש מיתה וממון אלס קלמדר"ב.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג ינואר 17, 2017 1:20 pm

לא לנו האט געשריבן:קלמדר"ב איז דאך ווי געגאסן די וואך, ס'איז דאך דא דער באקאנטער דיון פון פרשת דרכים ווי אזוי די מצרים האבן באקומען אן עונש מיתה וממון אלס קלמדר"ב.

די וואך האבן שוין די מצריים באקומען זייערע עונשים?

עס איז דא א באקאנטע תירוץ אויף די קשיא, אז אידישע קינדער האבן א דין ווי הקדש און ביי הקדש איז נישטא דער כלל פון אינו לוקה ומשלם, און מיט דעם טייטשט (דער ישמח משה?) קודש ישראל לה' ראשית תבואתה, אידן האבן א דין קודש, וממילא, כל אוכליו יאשמו, ווער עס טשעפעט זיי דארף באצאלן געלט (מל' את אשמו בראשו) און אויך, רעה תבוא להם, עס וועט באקומען קלעפ.

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1393
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » דינסטאג ינואר 17, 2017 1:33 pm

מיללער האט געשריבן:
לא לנו האט געשריבן:קלמדר"ב איז דאך ווי געגאסן די וואך, ס'איז דאך דא דער באקאנטער דיון פון פרשת דרכים ווי אזוי די מצרים האבן באקומען אן עונש מיתה וממון אלס קלמדר"ב.

די וואך האבן שוין די מצריים באקומען זייערע עונשים?

עס איז דא א באקאנטע תירוץ אויף די קשיא, אז אידישע קינדער האבן א דין ווי הקדש און ביי הקדש איז נישטא דער כלל פון אינו לוקה ומשלם, און מיט דעם טייטשט (דער ישמח משה?) קודש ישראל לה' ראשית תבואתה, אידן האבן א דין קודש, וממילא, כל אוכליו יאשמו, ווער עס טשעפעט זיי דארף באצאלן געלט (מל' את אשמו בראשו) און אויך, רעה תבוא להם, עס וועט באקומען קלעפ.

שטייט די וואך והיכתי את מצרים בכל נפלאותי וגו' הנה אנכי הורג את בנך בכורך וגו' ונתתי אתחן העם וכו' והיה כי תלכון לא תלכו ריקם ושאלה אשה משכנתה וכו' כלי כסף וכלי זהב ושמלות וכו'.

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1393
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » דאנארשטאג ינואר 19, 2017 4:28 pm

עפעס האט מען געפונען.
אין לד. המבשל בשבת בשוגג. אין תוס' (ד"ה המבשל) ברענגט תוס' א גמ' אין דיני שהי' אין מס' שבת (לח.) שכח קדירה על גבי כירה ובשלה בשבת כו'.
ביי דיני שהי' איז דאך באקאנט די מתני' אין אנהויב פרק כירה (לו:) מ'מעג נאר משהה זיין בקש ובגבבא. איז אויפ'ן פלאץ דארט א מחלו' צווישן רש"י און תוס' איבער דעם באדייט פון קש וגבבא. רש"י האלט קש איז דאס וואס מיט קומט מיט'ן זאנג, און גבבא וואס בלייבט איבער אין פעלד. תוס' (ד"ה כירה) האלט פארקערט.
אין ב"מ (קג. תוס' אין שבת ברענגט צו די גמ') רעדט אויך די משנה פון תבן וקש (צ"ב דא זאגט די משנה קודם תבן) ברענגט דארט תוס' (בד"ה המקבל. תבן וקש) שיטתו בזה, און ברענגט צווישן אנדערן א ראי' פון די וואך אין דער סדרה, וזל"ק:
אותו שנקצץ עם השבולת קרוי תבן והנשאר בארץ קרוי קש שקורין אישטובל"א כדכתיב (בראשית כד) גם תבן גם מספוא רב עמנו ואותו שנשאר בקרקע אין נותנין לבהמות לאכול וכתיב נמי (שמות ה) לקושש קש לתבן שהיו מלקטים בשדות הקש הנשאר שם תחת התבן כי התבן כבר הוליכוהו הבעלים איש לביתו
האמיר אינאיינוועגס פון דעם תוס' א שיינער ביאור אויף א פסוק בפרשת השבוע.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג ינואר 26, 2017 8:28 pm

ליל שישי פרשת וארא תשע"ז,לפ"ק

קוים האט מען אנגעהויבן מסכת כתובות אין א גוטע שעה, אט האבן מיר שוין די וואך מסיים געווען פרק אלו נערות בס"ד און מ'חזר'ט שוין אינגרויסן צו זיין גרייט אויף די צווייטע בחינה, ביום א' הבעל"ט אויף די אכצן בלאט פון דף כד ביז דף מא ממס' כתובות, בעזרת השי"ת

די וואך פרשת וארא איז די שיעור אויף די אונטערשטע פיר בלאט מפרק אלו נערות, דפים לז-מא מש"ס קטן.

מ'האט שוין ערווענט יענע וואך אז אין די סדרות ווען מיר לערנען איבער גלות וגאולת מצרים, ווען די מצריים הרבן אריינגעהויבן די עשר מכות און צו דערזייט צובאצאלט טבין ותקלין מביזת מצרים וביזת הים, איז א דבר בעתו עוסק צו זיין אין די פארצווייגטע סוגיא פון לוקה ומשלם/קלבדר"מ

עס איז כדאי צו דערמאנען אז פון די ערשטע וועלכע זענען עוסק אין די קשיא, איז געוויס דער מלך מבעלי הדרוש דער הייליגער משנה למלך בספרו 'פרשת דרכים' וואס שמועסט ארום דערוועגן, און זיין תירוץ אויף די קשיא איז אז וויבאלד הקב"ה בעצמו האט געטיילט די מכות מצרים איז נישט שייך קיין קשיא פון קלבדר"מ, ווייל מיר פסק'נען נישט ווי רנב"ה און נאר מיתת בית דין פטר'ט פון תשלומין. מיט דעם טייטשט ער דעם פסוק, וגם הגוי אשר יעבודו דן 'אנכי' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, אז ווייל דער דן איז 'אנכי' קען מען נאכדעם באקומען אויך דעם רכוש גדול. ודפח"ח כפתור ופרח

-

ובדרך אגב, רש"י די וואך אויפן פסוק (שמות ז, כז) הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים, ברענגט אויפן ווארט 'נגף' די פסוק וואס מיר לערנען די לעצטע פאר וואכן כמ"פ 'ונגפו אשה הרה' ווי מיר האבן איינע פון די מקורות אויף די הלכה פון קם ליה בדרבה מיניה.

השי"ל זאל העלפן בזכות לימוד התורה, כל המחלה אשר שם במצרים לא ישים עלינו, ויסיר מאתנו כל נגע ומחלה, אך טוב וחסד ירדפונו כל הימים

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1393
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » דינסטאג ינואר 31, 2017 11:14 am

אין היינטיגן שיעור ברענגט די גמרא, ואגב אורחיה קא סתים לן תנא כרבי דאמר בתרי זמני הויא חזקה:
דער חתם סופר, תורת משה על התורה, ברענגט די וואך אז די מכות זענען געווען איינגעטיילט פער דריי, און ביי די ערשטע צוויי מכות פון יעדן זוג איז געווען א התראה, ובלש"ק "ואנן קיי"ל בכמה מקומות דבתרי זימנא הוי חזקה" עכל"ק.
צוגעלייגטע
ג.png

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג פאברואר 05, 2017 3:29 pm

לא לנו האט געשריבן:אין היינטיגן שיעור ברענגט די גמרא, ואגב אורחיה קא סתים לן תנא כרבי דאמר בתרי זמני הויא חזקה:
דער חתם סופר, תורת משה על התורה, ברענגט די וואך אז די מכות זענען געווען איינגעטיילט פער דריי, און ביי די ערשטע צוויי מכות פון יעדן זוג איז געווען א התראה, ובלש"ק "ואנן קיי"ל בכמה מקומות דבתרי זימנא הוי חזקה" עכל"ק.



יישר כח הרב לנו פארן הערליכען צושטעל מדברי מרן החתם סופר זצ"ל.

באמת, די גמ' ביבמות סד: זאגט טאקע אז ביי צוויי הלכות איז דא א סתם משנה ווי רבי שבב' פעמים הוי חזקה, איינס לגבי נישואין קטלנית פון אונזער גמרא און דאס צווייטע איז לגבי מי שלקה ושנה פון וואס דער חתם סופר רעדט.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג פאברואר 09, 2017 3:52 pm

בעזהשי"ת יום חמישי לסדר ובני ישראל יוצאים ביד רמה - בשלח תשע"ז לפ"ק

די וואך איז מען ממשיך מיטן שיעור פון פינף בלאט, אויף די בלעטער מו-נ בפרק רביעי ממסכת כתובות.

אין די וואכעדיגע סדרה אויפן פסוק (שמות טו, כה) שם שם לו חוק ומשפט ברענגט רש"י פון חז"ל אז אין מרה האט השי"ת מצוה געווען כלל ישראל אויף טייל מצות התורה, כולל די מצוה פון שמירת שבת קודש, און אזוי זעהט מען שפעטער אויך ביי פרשת המן אז שבת איז נישט געפאלן קיין מן מפני קדושת השבת.

די גמרא בדף מז. קלערט אריין פון וואנעט מען ווייסט אז מעשה ידי הבת לאביה, און די גמרא וויל זאגן אז דאס ווייסט מען מסברא ווייל אויב נישט מיט וואספארא רעכט קען דער פאטער נעמען די טאכטער צו די חופה בעת וואס ער איז מבטל ממעשה ידיה.

פרעגט אבער רב אחאי אויף די ראיה דריי פירכות און איינס "אי נמי דמסר לה בשבתות וימים טובים" ד.ה. אפשר נעמט די טאטע דאס קינד צו די חופה ביום השבת ווען עס איז סייווי אסור בעשיית מלאכה, וממילא איז נישט מוכרח אז מעשה ידיה לו.

תוס' שמועסט שוין איבער דעם וואס שבת ויו"ט איז מען נישט מערב שמחה בשמחה און מען מאכט נישט קיין חתונה, תוס' זאגט אז מען רעדט בזמן תוספות שבת עיי"ש. אבער רעק"א שטייט מיט א צ"ע בדברי הגמ' לכאורה פארוואס איז שבת נישטא קיין מעשה ידיה, אמער זי קען דאך ארבייטן בדברים המותרים "לחתוך תלוש ולשמור פירות וכדומה" שכר שבת איז,דאך נישט מה"ת און מקען דאך בהבלעה, ממילא וואס פרעגט רב אחאי מיט שבת ויו"ט, והניח בצ"ע

דער רש"ש אויפן פלאץ פרעגט די זעלבע קשיא (אינטערעסאנט ער באמערקט נישט שכבר הקדימו הגרעק"א) און ער ענטפערט עטליכע תירוצים, ובפשטות זאגט ער זייער שיין, די אנדערע פירכא פון רב אחאי איז אויף ביינאכט אז דעמאלס,קען דער פאטער איר חתונה מאכן, זאגט דער רש"ש נו ביינאכט טאר מען דען נישט ארבייטן? נאר וואס דען, עס איז נישט דער סדר צו ארבייטן נאכט-שיכט, דאס זעלבע זאגט ער מיינט די גמרא בשבת ויו"ט, געווענליך ארבייט מען נישט זיבן טאג א וואך און מ'האט 'אפפ' שבת און יו"ט, און דענסמאל קען די טאטע איר נעמען צו די חופה. ודפח"ח

-

נאך אן ענין מפרשת השבוע בשיעור השבוע, די וואך איז,דאך פרשת המן, אויף דף מז: ברענגט די גמרא א דעה אז 'עונתה' פון די תורה מיינט מזונותיה, געבויעט אויפן פסוק 'ויענך וירעיבך ויאכילך את המן'.

באמת אין די נוסח הכתובה שחיבר רבי ישראל נגארה, וואס ווערט געזאגט שבועות ביי חסידי סיגוט-סאטמאר און אנדערע מקומות, ווערט טאקע דערמאנט די אלע תנאי כתובה וואס א מאן איז מחויב צו א ווייב וואס מיר לערנען די וואך, וואס דערפאר האט דער כביכול דער רבוש"ע ממטיר געווען לחם מן השמים מפרנס צו זיין כנסת ישראל כלה קרואה בנעימה.

יה"ר שיקיים לנו במהרה התנאי של אם תשתבאי אפריקיניה, במהרה דידן אמן

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג פאברואר 14, 2017 9:30 pm

ב"ה יום ג' שנכפל בו כי טוב לסדר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש (יצרו) תשע"ז

די וואך איז מען ממשיך בשיעור השבוע בדפים נא-נה ממסכת כתובות און מ'טוט זיך אריין אין אלא פארשידענע התחייבות'ער אשה לבעלה בכתובתה וכל תנאי הכתובה.

איז כדאי צו דערמאנען, מ'האמיר עס שוין ערווענט יענע וואך בדרך אגב, אבער די וואך איז דאך די פרשה פון מתן תורה, איז ידוע וואס די מהרש"א אין איין פשט אויף די ברכות אירוסין (לעיל דף ז:) מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקידושין גייט ארויף אויף די קידושין כביכול פון הקב"ה צו אונז כלל ישראל, ביום חתונתו זה מתן תורה, און דער מהרש"א לערנט אז מתן תורה איז,געווען די אירוסין תורה צוה לנו משה מורשה אל תיקרי מורשה אלא מאורסה, און בנין המשכן איז געווען די חופה ונישואין.

ועי' בבעל הטורים בפרשת השבוע עה"כ (שמות יט, ד) ואביא אתכם אלי, שכ' שהקב"ה קידש את עמו ישראל בכסף בשטר ובביאה עיי"ש

וכידוע האט דער פייטן ומשורר רבי ישראל נגארה מחבר געווען בדרך מליצה א שטר תנאים און א שטר כתובה בין קוב"ה וכנסת ישראל וואס ווערט געליינט יעדעס יאר שבועות בכמה קהלות בישראל.

אולי קען מען זאגן אז די פסוקים פאר מתן תורה פון ועתה אם שמוע תשמעו בקולי וגו' והייתם לי סגולה וכו' און די אלע הבטחות, דאס איז די דערמאנטע תנאי כתובה וואס כביכול הקב"ה האט אריינגעשריבן אין די כתובה ווילאנג אידישע קינדער וועלן האלטן די תורה הקדושה און אנהאלטן דעם קשר הנישואין ווי עס געהער צו זיין.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך פאברואר 22, 2017 2:04 pm

יום ד' משפטים-שקלים תשע"ז לפ"ק

די וואך לערנען מיר בחבורת תורתך שעשועי ווייטער די לעצטע פיר בלאט פון די מעגל, זיך גרייטנדיג צו די קומענדיגע בחינה אויף אכצן בלאט מדף מב עד דף נט ועד בכלל ממסכת כתובות, לערנענדיג די וואך די בלעטער פון נו-נט.

אינעם ערשטן בלאט די וואך בדף נו, ברענגט די גמרא אראפ די מחלוקת פון ר"מ ור"י "תניא האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאין ליך עלי שאר כסות ועונה הרי זו מקודשת ותנאו בטל דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר בדבר שבממון תנאו קיים" - די חיוב שאר כסות ועונה מבעל לאשתו געפונען מיר די וואך אין די תוה"ק שארה כסותה ועונתה לא יגרע.

ובדרך אגב, דער רמב"ן הק' אנהייב ביי די פרשה פון עבד עברי ברענגט אראפ די רש"י אז א בעה"ב איז מחויב לזון אשתו בוניו פון אן עבד עברי, גייט ער אריין באריכות ביסוד החיוב, ארויסברענגענדיג אז וויבאלד א מאן איז מחויב לזון את אשתו מתנאי כתובה אדער מה"ת, ממילא ווען דער בעה"ב נעמט אן עבד עברי און ער האלט אים אויס, איז נישט גענוג אז ער גיט בלויז פארן עבד, נאר ער דארף אויך מזין זיין אשתו ובניו עמו, עיי"ש באריכות ווי ער שפרייזט אדורך טייל פון די סוגיות אין וועלכע מיר זענען עוסק די לעצטע פאר וואכן בס"ד.

רצון טוב
שר האלף
תגובות: 1872
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 02, 2016 3:12 pm

תגובהדורך רצון טוב » מיטוואך פאברואר 22, 2017 6:07 pm

מיללער האט געשריבן:לערנען מיר בחבורת תורתך שעשועי ווייטער די לעצטע פיר בלאט פון די מעגל


פון וועלכע איזראעלי גליון קומט דער אויסדרוק ?
די משנה זאגט:
העיגולים מעלים את המלבנים
ווי קומט עס אהער ?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך פאברואר 22, 2017 9:04 pm

רצון טוב האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:לערנען מיר בחבורת תורתך שעשועי ווייטער די לעצטע פיר בלאט פון די מעגל


פון וועלכע איזראעלי גליון קומט דער אויסדרוק ?
די משנה זאגט:
העיגולים מעלים את המלבנים
ווי קומט עס אהער ?

אויסער דעם שטימט אלעס?

ברוך שמסר עולמו לשומרים, גא-ט איז נישט באנקראט, אויב דאכט זיך פאר עמיצן אז א ווארט וואס ער קען נישט איז עברית, איז ער באלד דא מוחה צו זיין.


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 3 געסט