שיעור השבוע בפרשת השבוע ובענינא דיומא

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24426
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג דעצמבער 24, 2017 8:21 am

בס"ד יום א' ויחי תשע"ח לפ"ק - יום ראשון מב' ימי התמדת התורה לחברי חבורתינו בעיר סטעמפארד, בדיבוק חברים וצוותא חדא

יענע וואך פרשת ויגש במישלם יומי דחנוכה, איז געווען א קלענערע שיעור פון דריי בלאט דפים כה-כז ממס' נזיר, צו ערלויבן צייט ללימוד הלכות ועניני חנוכה ענינא דיומא. טראץ די קלענערע שיעור בכמות, טראגן די דריי בלעטער א שטארקע געוויכט באיכות מיט שווערע עניני קדשים וקרבנות, אריינברענגענדיג דעם לומד אין די וועלט פון קרבנות ובית המקדש מיט געגועים צום ותחזינה עינינו בשובך לציון ושם נעבדך ביראה.

לערענענדיג דעם רמב"ן הק' אויפן פסוק (בראשית מו, א) ויזבח זבחים לאלקי אביו יצחק, איז דער רמב"ן דארט מאריך בנפלאות בנגלה ובנסתר אויף דעם וואס מ'זעהט אז יעקב אבינו האט דוקא מקריב געווען קרבנות שלמים אקעגן די מדת הדין, אנדערש ווי נח וואס האט נאר מקריב געווען עולות ווי חז"ל זאגן אין זבחים לא הקריבו בני נח שלמים, און ער איז מבאר פארוואס שלמים האט אין זיך די מדה קעגן מדת הדין מפני שמטילין שלום בעולם, עיי"ש

ביי אונז ביי נזיר כאטש מיר פארשטייען געוויס נישט די ענינים, זעהט מען אז די קרבנות נעמען אריין אלע סוגים, עולה חטאת ושלמים און דער אשם ביי נזיר טמא, וואס אוודאי האבן די אלע קרבנות אין זיך פארשידענע סגולות וענינים גבוהים.

(ובדרך אגב, דער פסוק אין פרשת ויגש, ויכלכל יוסף את אחיו, האבן מיר דאך אויך שוין געהאט אין נזיר)

לא לנו
שר חמש מאות
תגובות: 954
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » דאנארשטאג דעצמבער 28, 2017 12:56 am

האבנדיג בשיעור השבוע (לא:) בגלילא שנו, א באקאנטער תי' וואס מ'געפונט עטליכע מאל אין ש"ס, קומט באלד אויף דער תוספות ישנים (שבת מז.) וועלכער ברענגט בשם רבינו מאיר א נייעם פשט אויף בגלילא שנו וואס די גמ' ענטפערט אין שבת עח. פארוואס בשיעור הוצאה לחיוב שבת ביי מים גייט מען בתר רפואתו און נישט בתר שתייתו דשכיחא (אנדערש ווי רש"י - שהיין היה להם ביוקר ולא השתמשו לרפואה מזה רק ממים, און ר"ת - שיין הרבה מצוי להם ולא שתו מים) "כי מרוב שתיית היין היה להם חכלילו עינים ושכיחי רפואת המים טובא", וואס איז גאנץ פאסיג צום ברכת יהודה די וואך, חכלילי עינים מיין.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24426
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג דעצמבער 29, 2017 8:23 am

לא לנו האט געשריבן:האבנדיג בשיעור השבוע (לא:) בגלילא שנו, א באקאנטער תי' וואס מ'געפונט עטליכע מאל אין ש"ס, קומט באלד אויף דער תוספות ישנים (שבת מז.) וועלכער ברענגט בשם רבינו מאיר א נייעם פשט אויף בגלילא שנו וואס די גמ' ענטפערט אין שבת עח. פארוואס בשיעור הוצאה לחיוב שבת ביי מים גייט מען בתר רפואתו און נישט בתר שתייתו דשכיחא (אנדערש ווי רש"י - שהיין היה להם ביוקר ולא השתמשו לרפואה מזה רק ממים, און ר"ת - שיין הרבה מצוי להם ולא שתו מים) "כי מרוב שתיית היין היה להם חכלילו עינים ושכיחי רפואת המים טובא", וואס איז גאנץ פאסיג צום ברכת יהודה די וואך, חכלילי עינים מיין.

הערליך און יישר כח פאר די מראה מקום בדברי התוס' והתו"י שם בשבת

בעצם די גאנצע גמרא דא צו חמרא עדיף צו שמן עדיף האט א שייכות צו די וואכעדיגע סדרה בברכת יעקב, ווייל יהודה האט באקומען די ברכה אויף ריבוי יין כדכ' חכלילי עיניך מיין און כבס ביין לבשו, און אשר האט באקומען א ברכה אויף ריבוי שמן כדכ' מאשר שמנה לחמו ופירש"י שהיו זיתים מרובים בחלקו והיה מושך שמן כמעין.

און דאס שטימט מיט אונזער גמרא, ווייל די גמרא זאגט אז געווענליך איז שמן עדיף מיין ווייל עס איז נישט אזוי מצוי, אבער 'בגלילא' דארט איז חמרא עדיף איז תוס' (נדפס בדף לג: ד"ה אלא מאי) מסביר: בגלילא שנו שהיה להם רוב שמן והיין יקר להו משמן.

חלקו של יהודה איז דאך ירושלים וסביב לה דארט איז שמן נישט געווען אזוי מצוי, חלקו של אשר איז דאך בגליל! דארט איז דא 'זיתים מרובים, ומושך שמן כמעין' און טראץ דעם וואס וויין האט אויך דארט נישט געפעלט כדברי התוס' שם במס' שבת, דאך איז חמרא געווען עדיף להם משמן.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24426
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג דעצמבער 29, 2017 8:32 am

עוד רגע אדבר בשייכות מפרשת השבוע פר' ויחי לשיעור השבוע מס' נזיר דפים כח-לא, בסוף פרקין מי שאמר דף ל: בין האיבעיות מביא הגמ' בעי רבא בכור ופשוט מאי, היינו אם גם לענין גילוח על נזירות אביו יש עדיפות לירושת בכור על פשיט.

בפרשת השבוע ראובן בכורי אתה וגו' פחז כמים אל תותר וגו' שראובן איבד את בכורתו ואת העדיפות פי שנים שיש לבכור, והבכורה חלק הםי שנים עברה ליוסף כמ"ש ואני נתתי לך שכם אחד יתר על אחיך.

לא לנו
שר חמש מאות
תגובות: 954
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » זונטאג דעצמבער 31, 2017 12:19 pm

בשיעור שבוע העבר (נזיר כ"ט:) מובא המחלוקת של מופלא סמוך לאיש. ולשלב לשיעור השבוע ויחי דמובא בהפטרה הפסוק (מלכים א ב) וחזקת והיית לאיש, יש לציין דברי התוס' (סנהדרין סח:) להקשות בדרשת חז"ל, וכי יהיה לאיש בן סורר ומורה, דדרשי' סמוך לגבורתו של איש, והיינו בגיל י"ג, "וא"ת דילמא שנה שלפני גדלות כדאשכחן (נדה דף מו.) במופלא הסמוך לאיש לענין נדרים (והיינו דשם לא דרשי' ואיש כי ידור דהיינו בגיל גבורת איש, ושנה שלפני זה היינו בגיל י"ג) ומפר"ת דהכא דריש 'לאיש' דמשמע לשון גבורה כדכתיב (מלכים א ב) וחזקת והיית לאיש" עכ"ל.

ועוד יש לציין דברי רש"י באותו עמוד "שלא מצינו בכל התורה שיהא קרוי איש בפחות מבן י"ג אבל בבן י"ג מצינו שקראו הכתוב איש כדכתיב (בראשית לד) ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי איש חרבו", שמובא ברש"י פרשת ויחי בפסוק שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24426
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג דעצמבער 31, 2017 7:39 pm

לה"ו יום א' שמות תשע"ח לפ"ק פה סקרענטאן יצ"ו

בשבוע הבעל"ט ממשיכים ומסיימים פרק חמישי ממסכת נזיר ומתחילים פרק שישי, בדפים לב-לה מן המסכתה הנדירה עם פירוש רבינו אשר הרא"ש ומתכוננים לבחינה הבאה ביום א' וארא הבעל"ט על דפים כא-לה ממסכת נזיר

בדפינו של היום דף לב: במתני' נחלקו החכמים על נחום המדי שרצו להתיר את הנזירים בזמן חורבן הבית שיבנה במהרה ע"י פתח של נולד ולא הודו לו חכמים, ובגמ' אמרי' דרבי אליעזר שנחלק במסכת נדרים וס"ל פותחין בנולד גם הוא חזר בו שהרי הוא היה בין החכמים בזמן החורבן ולא שמענו שהורה כנחום המדי בזה.

הנה במס' נדרים שם בדף סד: שמענא דטעמו של רבי אליעזר ושיטתו דפותחין בנולד נובע מפסוק בפרשת השבוע פרשת שמות דאמר הקב"ה למשה רבינו שישוב למצרים כי הותר נדרו ע"י 'כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשיך' ונמצא שהפתח לנדרו היה ע"י נולד, וחכמים סברו דכוונת הקב"ה היה שהענו ועניות שכיחא ולא מיקרו נולד.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24426
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך ינואר 10, 2018 7:18 pm

ב"ה יום ד' וארא תשע"ח לפ"ק

מיטן הילף פון באשעפער קל חי וקים, האבן מיר זוכה געווען צו נאך א פולע וואך מיט א הערליכן שיעור במסכת נזיר בסוגיא נרחבה של היתר מצטרף לאיסור וטעם כעיקר, בלימוד השבוע דפים לו-לט ממסכת נזיר, כן יעזור ה' הלאה בשמחת התורה.

נאך די סוגיא פון טעם כעיקר, בדף לח. ברענגט די גמרא אן אינטערעסאנטע סך הכל פון אלע דיני התורה וועלכע שיעורן איז ברביעית וכדברי רבי אלעזר עשר רביעיות הן, אויף וואס רב כהנא האט זיך געמאכט א סימן בידי"ה (רמז לשני הידים כל אחת עם חמש אצבעותיה) חמש סומקתא וחמש חיורתא. די גמרא רעכנט דאס צווייטע 'עושה פסח' מיינענדיג די ד' כוסות של פסח וואס ר"י אמר שמואל זאגט אין פרק ערבי פסחים 'ארבע כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי רביעית'.

דבר בעתו מה טוב, ווי פאסיג איז צו דערמאנען די ד' כוסות אין פרשת וארא, וואס רש"י און דער רשב"ם אנהייב פרק ערבי פסחים בדף צט: ברענגן אראפ די מדרש רבה אין פרשת וישב (בראשית רבה פרשה פ"ח - על הכ' בראשית מ, ט) אמר רב הונא בשם ר' בניה (ברשב"ם הגירסא בשם רבי אבא) כנגד ארבע גאולות שנאמרו במצרים, והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי, די פיר לשונות וועלכע ווערן דערמאנט אין די וואכעדיגע סדרה!

אינטערעסאנט אז דער רשב"ם צייכנט צו דער מדרש הנ"ל פון בראשית רבה, בעצם איז דע זעלבע מדרש די וואך אין שמות רבה (פרשה ו - עה"כ שמות ו, ג) ארבע גאולות יש כאן והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי כנגד ד' גזרות שגזר עליהן פרעה, וכנגדן תיקנו חכמים ארבע כוסות בליל הפסח לקיים מה שנא' כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא.


יה"ר שנזכה בקרוב לשמוע כל הלשונות של גאולה, בביאת בן דוד גואלינו, ואז נזכה לקיים מה שנא' כוס ישועות אשא ובשם ה' נקרא

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24426
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מוצ"ש ינואר 13, 2018 9:05 pm

ב"ה מוצש"ק וארא תשע"ח

עוד לאלקי מילין מענין פרשת השבוע שמצינו בשיעור השבוע, מלבד הרמז ממכת כינם שנמצא בדף לט. מאינבא חיה ואינבא מתה שנמצא בשער (ועי' באוחה"ק שמות ח, יג-יד מה שכ' אם הכינים שבמצרים היא אותה הכינה שנמצאת באדם ובבהמה עיי"ש)

הנה בדף לח. למדנו הרמז של עשר רביעיות חמש סומקתא וחמש חיוורתא, ובין החמש חיוורתא נמצא הדין של רביעית מים למצורע וכמו שפי' הרא"ש נלמד מהכ' וטבל אותם ואת הצפור החיה בדם הצפור השחוטה על המים החיים, ואמרי' בסוטה מים שדם ציפור ניכר בהם ושיערו חכמים רביעית.

מצאנו ראינו שהבעה"ט הביא בפרשתן פרשת וארא על הכתוב (שמות ז, יז) הנה אנכי מכה במטה אשר בידי *על המים* אשר ביאר ונהפכו לדם, הביא ד' במסורה ואחד מהם הוא הפסוק הנ"ל של מצורע, בדם הצפור השחוטה *על המים* החיים , והגמ' עליה שצריך שיתן מים כדי שיהא הדם ניכר במים עיי"ש דבריו הנפלאים בביאור המסורה.


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט