קושיות והערות על שיעורי היום - מסכת מועד קטן

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1314
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 06, 2007 2:40 pm

תגובהדורך נאטרוליסט » מוצ"ש פאברואר 13, 2016 9:53 pm

מיללער האט געשריבן:
נאטרוליסט האט געשריבן:פון די גמרא אין מו״ק י״א זעט מען אנדערש ווי די קפידא נישט צו טרינקען וואסער נאך די פיש.

פון די גמרא זעט מען דווקא יא צו טרינקען וואסער, און נישט קיין וויין.

דאס הייבט תוס' אן דארט, לגבי טרינקען וואסער נאך פיש


ריכטיג. אבער דאס עסן דגים סמוך לסרחון איז זעהר פארשטענדליך די סכנה, אבער מים אחר דגים מהיכי תיתי אז מ׳זאל מקפיד זיין דערויף. ביי מיינע עלטערן זז״ג און זיידעס ע״ה איז דאס געווען א גרויסער ״נאו נאו״.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25725
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מוצ"ש פאברואר 13, 2016 9:53 pm

בדף יא: ברש"י ד"ה אלא אפי' ברענגט רש"י אז דער איסור מלאכה בחוש"מ לערנט זיך פון א פסוק את חג המצות תשמור שבעת ימים. אנהייב מסכתא דף ב. ברענגט רש"י פון מסכת חגיגה יח. די פסוק ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת.

באמת דארט אין חגיגה אליינס איז דא א ברייתא וואס ברענגט די פסוק וואס רש"י ברענגט דא, אינטערעסאנט פארוואס רש"י דא איז אנדערש ווי דארט.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25725
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מוצ"ש פאברואר 13, 2016 9:55 pm

נאטרוליסט האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:
נאטרוליסט האט געשריבן:פון די גמרא אין מו״ק י״א זעט מען אנדערש ווי די קפידא נישט צו טרינקען וואסער נאך די פיש.

פון די גמרא זעט מען דווקא יא צו טרינקען וואסער, און נישט קיין וויין.

דאס הייבט תוס' אן דארט, לגבי טרינקען וואסער נאך פיש


ריכטיג. אבער דאס עסן דגים סמוך לסרחון איז זעהר פארשטענדליך די סכנה, אבער מים אחר דגים מהיכי תיתי אז מ׳זאל מקפיד זיין דערויף. ביי מיינע עלטערן זז״ג און זיידעס ע״ה איז דאס געווען א גרויסער ״נאו נאו״.

בפשטות דברי התוס' איז משמע אז עס איז א סכנה בזה"ז צו טרינקען וואסער נאך די פיש, וזהו המקור למנהג אבותיך

נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1314
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 06, 2007 2:40 pm

תגובהדורך נאטרוליסט » מוצ"ש פאברואר 13, 2016 10:24 pm

שני פעמים - פליגי בה רבי חייא בר אבא ורבי אסי ותרוויהו משמיה דחזקיה ורבי יוחנן.

שני פעמים - בהוצא ודפנא - במתניתא תנא צר בצרור ואינו טח בטיט.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25725
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג פאברואר 14, 2016 2:19 pm

בדף יב. ומוסרין להם שומר 'לנער' את צאנם. רשיה"ק טייטשט 'לנער - לשמור', דער נימוק"י ברענגט פון ירושלמי אז עס איז מלשון אויפשאקלען/אויסליידיגען, אז מ'טראגט ארום די שעף ומנערין אותן שיזבלו את השדה.

לויט רש"י וואס האט שמירה מיט 'נער'? (בדרך אפשר חשבתי שהוא מל' הפסוק והוא נער את בני בלהה וגו')

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25725
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג פאברואר 14, 2016 2:48 pm

בדף יב. במשנה עושה לו 'לימודים' זאגט רש"י שיחפם בנסרים היינו לימודין.

וואס מיינט רש"י, און וואס האט עס מיט לימודין?

עי' במשניות כלים פ"ה מ"ט ומ"ש התוי"ט שם בשם הערוך.

אינטערעסאנט, דער מגיה דארט אינעם ערוך ערך למד זאגט אז בל' יון די צענטע בוכשטאב זייערע הייסט עפעס אזוי 'לימודין' און די צורה איז ווי צוויי קוים וואס זענען מחובר פון אויבן און צושפרייטן זיך פון אונטן (לכאורה ווי דער לאטיינישער A) און ווען מלייגט נסרים מחוברים נוגעים בראשם להגן על דבר מה רופט מען דאס 'לימודין' ע"ש פון דעם.

נאכקוקענדיג, טרעף איך אז אויף גריכיש הייסט די 'עלפטע' בוכשטאב 'לאמדבא' און עס זעהט אויס ווי א פארקערטע V והן הן הדברים.

https://en.m.wikipedia.org/wiki/Greek_alphabet

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25725
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג פאברואר 14, 2016 3:36 pm

דף יג: כרופייתא פירש"י מוכרי בשמים ולהלן בתי' הגמ' הא בתבלין פירש כגון כרוב וכרשינין שלכאורה סותר פירושו שמיירי במוכר בשמים ועי' בתוס' וצ"ע

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25725
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג פאברואר 14, 2016 10:09 pm

רשימת הדינים שדנין בגמ' בדפים יד-טו להשוות אבל מנודה ומצורע:

1. הנהגת דיניו במועד
2. תספורת
3. עטיפת הראש
4. הנחת תפילין
5. שאילת שלום
6. דברי תורה
7. תכבוסת
8. קריעה
9. כפיית המטה
10. רחיצה
11. נעילת הסנדל
12. תשמיש המטה
13. שילוח קרבנות

שלך לחמך
שר חמישים ומאתים
תגובות: 398
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 25, 2014 6:19 pm

תגובהדורך שלך לחמך » מאנטאג פאברואר 15, 2016 10:42 am

מיללער האט געשריבן:רשימת הדינים שדנין בגמ' בדפים יד-טו להשוות אבל מנודה ומצורע:

1. הנהגת דיניו במועד, אבל אינו נוהג, מנודה מחלוקה, מצורע נוהג
2. תספורת, אבל אסור, מנודה אסור, מצורע אסור
3. עטיפת הראש, אבל אסור מנודה אסור ולאביי נפק"מ בין מנודה לשמים ולבריות
4. הנחת תפילין, אבל אסור, מנודה תיקו, מצורע ?
5. שאילת שלום אבל אסור, מנודה אסור ולאביי נפק"מ בין מנודה לשמים ולבריות, מצורע אסור
6. דברי תורה, אבל אסור, מנודה מותר, מצורע מותר
7. תכבוסת, אסור
8. קריעה, אבל חייב, מנודה תיקו, מצורע מחיוב
9. כפיית המטה, אבל חייב, מנודה ומצורע תיקו
10.עשיית מלאכה, אבל אסור, מנודה מותר, מצורע תיקו
11. רחיצה, אבל אסור, מנודה ?, מצורע תיקו
12. נעילת הסנדל, אבל אסור, מנודה ? מצורע תיקו
13. ת"ה, אבל אסור, מנודה מותר ולאביי לשמים מותר לבריות ?, מצורע די גמרא דא זאגט אסור, און אויבן האבן מיר געלערענט אז עס איז א מחלוקה
14. שילוח קרבנות, אבל אסור, מנודה מותר ולאביי לשמים מותר לבריות ?, מצורע אסור

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25725
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג פאברואר 16, 2016 8:28 am

דף יז: אר"ח זאת אומרת אבל אסור בתכבוסת.

צ"ע שהרי לעיל טו. כבר למדוהו מקרא דכתיב וישלח יואב תקועה וגו'

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 521
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דינסטאג פאברואר 16, 2016 10:35 am

אויבן איז עס סתם א מימרא דגמרא, דא איז עס ר חסדא מדייק פון א ברייתא

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25725
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג פאברואר 16, 2016 11:24 am

הבוחר בטוב האט געשריבן:אויבן איז עס סתם א מימרא דגמרא, דא איז עס ר חסדא מדייק פון א ברייתא

פארוואס ברענגט עס נישט דארט די גמרא פון די ברייתא, אדער/און פארוואס ברענגט נישט די ברייתא/רב חסדא די פסוק?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25725
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג פאברואר 29, 2016 8:49 am

מועד קטן כז: בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממיתתו וכו'

די גמרא ברענגט ארויס אז עס פלעגט קאסטן אסאך געלט די תכרוכים און הוצאת הקבורה ביז א תקנה פון רשב"ג.

זאגט דער רש"ש: ולכן רע בעיני המנהג בקצת העיירות אשר גבאי החברה (קדישא) אוכפין על היורשים לשלם דמי קבורה סך מסוים וכבר צווחו עליו קמאי דקמן. עכ"ל

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25725
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג פאברואר 29, 2016 11:06 am

מועד קטן כח. אמר רבא חיי בני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא דהא רבה ורב חסדא תרוייהו רבנן צדיקי הוו מר מצלי ואתי מיטרא ומר מצלי ואתי מיטרא רב חסדא חיה תשעין ותרתין שנין רבה חיה ארבעין.

אינטערעסאנט צו באמערקן אז די גמרא וואס מ'האמיר געלערנט אין מס' ראש השנה דף יח. זאגט אז רבה און אביי האבן געשטאמט מבית עלי הכהן דערפאר האבן זיי נישט זוכה געווען צו אריכות ימים (ועי' שם ברש"י שהיה לו גירסא אביי ורבא מדבית עלי קאתי וכ' שהגירסא הנכונה היא רבה ואביי) וממילא די ראיה פון "במזלא תליה מילתא" איז אביסל שווער, סיידן איך וועל זאגן אז דאס זעלבסט אז ער איז געווען מבית עלי הייסט א דבר התלוי במזל וצ"ע.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25725
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג מארטש 01, 2016 6:35 am

מיללער האט געשריבן:מועד קטן כח. אמר רבא חיי בני ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא דהא רבה ורב חסדא תרוייהו רבנן צדיקי הוו מר מצלי ואתי מיטרא ומר מצלי ואתי מיטרא רב חסדא חיה תשעין ותרתין שנין רבה חיה ארבעין.

אינטערעסאנט צו באמערקן אז די גמרא וואס מ'האמיר געלערנט אין מס' ראש השנה דף יח. זאגט אז רבה און אביי האבן געשטאמט מבית עלי הכהן דערפאר האבן זיי נישט זוכה געווען צו אריכות ימים (ועי' שם ברש"י שהיה לו גירסא אביי ורבא מדבית עלי קאתי וכ' שהגירסא הנכונה היא רבה ואביי) וממילא די ראיה פון "במזלא תליה מילתא" איז אביסל שווער, סיידן איך וועל זאגן אז דאס זעלבסט אז ער איז געווען מבית עלי הייסט א דבר התלוי במזל וצ"ע.


שוב ראיתי שכבר העיר בזה המהרש"ה בחי' אגדות וכ' בשם התוס' שרבא ס"ל שזכות התורה לחוד היתה מסייעת ליה לרבה לחיות טפי אף אם מדבית עלי אתי, אם לא שבמזלא תליא מילתא.

-

אז מ'דערמאנט דעם מהרש"א, זאגט דער מהרש"א דא אין ח"א כח. אויף מיתת שמואל הרמתי בן נ"ב שנה, עפי"ד התוספות אז נאך די ימי הנעורים בן כ' שנים הייבט מען אן ציילן פופציג יאר ביז צו די ימי שנותינו בהם שבעים שנה, אזוי ווי מ"ט ימי הספירה ומ"ט שני היובל, אלס הכנה צום שנת החמשים קודש חג השבועות, פונקט ווי פון כ"ה אדר יום בריאת העולם למ"ד בניסן נברא העולם, ביז ערשטע טאג פסח איז טעג נגד כ' ימי הנעורים עיי"ש.

וממשיך שם, אז ל"ב איז רוב (צוויי דריטל) פון מ"ט, וממילא איז בן נ"ב שנה פון שמואל הרמתי געווען רוב שנות עמידתו של האדם בלא חטא עיי"ש.

איז אינטערעסאנט אז ער לייגט צו דארט "וזכר לדבר שאנו מדקדקים לעשות יום טוב קצת בל"ג בעומר לזכר שבו עברו רוב ימים שהם ב' חלקים ממ"ט ימי הספירה, יום לשנה, ששוב אין אדם חוטא".

הפלא ופלא

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25725
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג מארטש 01, 2016 12:15 pm

הדרן עלך פרק ואלו מגלחין וסליקא לן מסכת מועד קטן - דעתן עלך פרק הכל חייבין ומסכת חגיגה


יום ג' שנכפל בו כי טוב לס' ויקהל משה כ"א אדר א' יומא דהילולא של הרה"ק בעל נועם אלימלך זצוק"ל שנת תשע"ו לפ"ק

לרגל שזכינו לסיים מסכת מועד קטן בסגל חבורת "תורתך שעשועי" ללימוד וחזרת הש"ס, בסיעתא דשמיא ובעזרתו, מתוך שבח והודאה להשי"ת לקל גומר עלי.

הגמרא מסיימת בדבר טוב את פרק ואלו מגלחין העוסקת כולו בדיני אבילות רח"ל, בדברי רבי לוי כל היוצא מבית הכנסת לבית המדרש ומבית המדרש לבית הכנסת זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון, ואח"כ ממשיכה הגמרא בדברי רב חייא בר אשי אמר רב תלמידי חכמים אין להם מנוחה אפילו לעולם הבא שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון.

בפשטות דברי רבי לוי סובבים על תלמידי חכמים שתורתם אומנתם וזוכין לילך מביהכ"ס לביהמ"ד ומשם חזרה לביהכנ"ס, וכל כולו של עסקם אינה רק במלאכת שמים בעסק התורה ועבודת התפלה, עליהם הכ' אומר ילכו מחיל אל חיל ויזכו לקבל פני השכינה, ולא יהי' להם מנוחה בעוה"ב כדברי רש"י בע"י שילכו מגן עדן לרקיע ומרקיע לגן עדן להנות מזיו השכינה בחיי נצחיות.

אבל מאידך גיסא לאו כל אדם זוכה לזה, ואדם לעמל יולד ויצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב, ויפל לב פשוטי עם כמונו ח"ו לחשוב שלא יזכו לחיי העוה"ב ולקבלת פני השכינה, ולהנות מרב טוב הצפון לצדיקים בגן עדן. אולם נראה לפרש דברי הגמרא באופן אחר, והוא עפ"י דברי רבינו מרן הבית יוסף בשלחן ערוך או"ח סי' קנ"ה וזל"ק: אחר שיצא מבית הכנסת ילך לבית המדרש ויקבע עת ללמוד וצריך שאותו עת יהיה קבוע שלא יעבירנו אף אם הוא סבור להרויח הרבה. ומוסיף הרמ"א: ואף מי שאינו יודע ללמוד ילך לבית המדרש ושכר הליכה בידו או יקבע לו מקום וילמוד מעט במה שיודע ויחשוב בעניניו ויכנס בלבו יראת שמים.

וחזינן שקראו למי שקובע עתים לתורה בלשון "הליכה מבית הכנסת לבית המדרש" וזו הוא ההכנה להסימן שלאחריו סי' קנ"ו שיהא משאו ומתנו באמונה, שע"י שעוסק בתורה וקובע עתים, יכנס בלבו יראת שמים כדברי הרמ"א וישא ויתן באמונה, ונמצא כל עסקו הוא לשם שמים. וכדברי רבי חיים מוואלאזשין זצ"ל בספרו נפש החיים שמפרש את דברי המשנה באבות פת במלח תאכל וכו' ו"בתורה אתה עמל", היינו שגם עמלו ועסקו בפרנסה היא "בתורה", שתהי' "עמלים בתורה" עבודת הפרנסה תהי' מקושרת ונטפלת ללימוד התורה, אז יזכה לדברי המשנה שיגיעת שניהם משכחת עוון.
וזה כוונת רבי לוי, כל היוצא מביהכ"ס לבית המדרש ומביהמ"ד לביהכ"ס היינו שקבוע עתים לתורה, בין קודם התפלה או לאחריה, משכים ומעריב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, אעפ"י שלבנתיים יוצא לפעלו ולעבודתו עדי ערב, אבל התורה נספגת ונבלעת בגופו ויכנס בלבו יראת שמים שמשאו ומתנו וכל הליכותיו הם באמונה בנימוס ויראת השם חופפות על פניו, גם הוא זוכה ומקבל פני השכינה ואין לו מנוחה בעוה"ב שילך מחיל אל חיל מגן עדן לרקיע לראות ברב טוב הצפון לצדיקים, מה רב טובך אשר צפנת "ליראיך" ודו"ק.

ולנעץ סוף המסכתא לתחלתה אולי נוכל להוסיף, שאף שבכל ימות השנה מוטרד האדם העסקו ואין לבו פנוי ללימוד התורה ועבודת השם, אבל בבוא ימי המועדים שבטל מעשיית מלאכה שבדינים אלו מתחלת המסכתא, אם ביום כזה הולך מביהכ"ס לביהמ"ד וחוזר חלילה, וכדברי הירושלמי (שבת טו ג) רבי ברכיה בשם רבי חייא בר בא לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה, מראה בזה שלבו הוא לשמים וכל משאו במשך ימות השנה הוא באמונה, ועי"ז זוכה לקבלת פני השכינה ולרב טוב הצפון לצדיקים.

יעזור השי"ת שנזכה כולנו לילך מחיל אל חיל, לקבוע עתים בתורה ולחזור עליה באנפין נהירין, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, והשם יצילנו מכל תוגה, ונזכה להתחיל ולסיים מסכת חגיגה, וכל סדר מועד בעזרת השי"ת, מהר אהוב כי בא מוע"ד וחננו כימי עולם, בביאת מלכינו במהרה אמן ואמן.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25725
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג מארטש 01, 2016 12:38 pm

שוב מצאתי בשו"ע הרב שכתב מפורש בסי' קנ"ה שדברי הגמרא סובבים על מי שקובע עתים לתורה עיי"ש בדבריו הקדושים וכן כתב המשנה ברורה בלי צין מקור - ברוך שכוונתי

נא_שכל
שר חמשת אלפים
תגובות: 5048
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » דינסטאג מארטש 01, 2016 1:22 pm

אמן ואמן!
שיינער הדרן!
ואפשר להוסיף שזהו כונת התפלה "ביציאתו יאמר - מודה אני וכו' אני רץ והם רצים, אני רץ לחיי העולם הבא וכו'", רץ עכשיו לעוה"ב או לעשות מלאכתו? אלא הכוונה כדבריך שגם ביציאתו וכו'. וכעי"ז רגיל היה רבינו ז"ל לפרש בדרשת פתיחת הזמן להבחורי חמד.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

ראסטעוו
שר מאה
תגובות: 166
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש נובעמבער 21, 2015 7:48 pm

תגובהדורך ראסטעוו » דאנארשטאג מארטש 03, 2016 2:21 am

מיללער האט געשריבן:שוב מצאתי בשו"ע הרב שכתב מפורש בסי' קנ"ה שדברי הגמרא סובבים על מי שקובע עתים לתורה עיי"ש בדבריו הקדושים וכן כתב המשנה ברורה בלי צין מקור - ברוך שכוונתי

נראה פשטות פירוש הגמרא כדברי האחרונים, וכן בביאור הגרא מציין לדברי הגמרא האלו.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25725
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג מארטש 03, 2016 1:30 pm

ראסטעוו האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:שוב מצאתי בשו"ע הרב שכתב מפורש בסי' קנ"ה שדברי הגמרא סובבים על מי שקובע עתים לתורה עיי"ש בדבריו הקדושים וכן כתב המשנה ברורה בלי צין מקור - ברוך שכוונתי

נראה פשטות פירוש הגמרא כדברי האחרונים, וכן בביאור הגרא מציין לדברי הגמרא האלו.


מילתא דפשיטא ליה לרבנא מראסטוב קשיא ליה לבני סקרנטנא, ומיבעא להון בבית אולפנא דמשתשעין באורייתא ולא הוי בידיהו, אעיינו בבית רב יוסף בתכא עריכא ובכולא נוטלי כליהו ולא אשכח, עד דאסתכלנא בתכא עריכא דרבנא ובי ספרא דמרנא רב כהנא רבא מראדינא, ואשתכח כדברוהו ואשמחנא עלה כדמשכח מרגניתא טבא והיינו הוא דכתיב כמוצא שלל רב

ראסטעוו
שר מאה
תגובות: 166
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש נובעמבער 21, 2015 7:48 pm

תגובהדורך ראסטעוו » דאנארשטאג מארטש 03, 2016 2:37 pm

הרב מסקרענטאן גיבט א שאקל ארויס פון ארבל אזא תגובה, ס'ליגט געהויבענע עילוי'תשאפט אין יעדע שורה. אשרי יולדתו!

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25725
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג מארטש 13, 2016 4:42 pm

לחזרת הדפים האחרונים ממו"ק

בדף יח: ר' יוחנן נטל ציפרני ידיט בשיניו וזרקן בביהמ"ד, ש"מ תלת וכו' וש"מ אין בהם משום מיאוס

מה נפק"מ יש בזה שאין בהם משום מיאוס?

אולי שייך למה שלמדנו במס' חגיגה ה' ע"א על כל נעלם אמר רב זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה, ושמואל אמר זה הרק בפני חברו ונמאס

וקמ"ל שנטילת צפרניים בשיניים אין בזה משום עשיית דבר מיאוס בפני חברו

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25725
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג מארטש 13, 2016 5:14 pm

אינטערעסאנטע הערה באמערק איך אז אין משניות הייבט זיך אן הל' אבלות הערש ביי די משנה אין אלו מגלחין (בגמ' יט.) הקובר את מתו, אבער די גמרא גייט שוין אריין באריכות.אין הל' אבלות פון דף יד. מתיב ר' פנחס.

ראסטעוו
שר מאה
תגובות: 166
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש נובעמבער 21, 2015 7:48 pm

תגובהדורך ראסטעוו » זונטאג מארטש 13, 2016 8:40 pm

מיללער האט געשריבן:לחזרת הדפים האחרונים ממו"ק

בדף יח: ר' יוחנן נטל ציפרני ידיט בשיניו וזרקן בביהמ"ד, ש"מ תלת וכו' וש"מ אין בהם משום מיאוס

מה נפק"מ יש בזה שאין בהם משום מיאוס?

אולי שייך למה שלמדנו במס' חגיגה ה' ע"א על כל נעלם אמר רב זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה, ושמואל אמר זה הרק בפני חברו ונמאס

וקמ"ל שנטילת צפרניים בשיניים אין בזה משום עשיית דבר מיאוס בפני חברו

אולי כמו לרוק בביהמ"ד שאינו מפני הכבוד.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25725
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג מארטש 14, 2016 8:09 am

מיללער האט געשריבן:לחזרת הדפים האחרונים ממו"ק

בדף יח: ר' יוחנן נטל ציפרני ידיט בשיניו וזרקן בביהמ"ד, ש"מ תלת וכו' וש"מ אין בהם משום מיאוס

מה נפק"מ יש בזה שאין בהם משום מיאוס?

אולי שייך למה שלמדנו במס' חגיגה ה' ע"א על כל נעלם אמר רב זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה, ושמואל אמר זה הרק בפני חברו ונמאס

וקמ"ל שנטילת צפרניים בשיניים אין בזה משום עשיית דבר מיאוס בפני חברו

שוב ראיתי במגדים חדשים שהביא שכ"כ מפורש בשיטה מקובצת וכן פירש"י בכת"י

והביא פירוש,אחר שם מהשיטה, שהכוונה לענין שאין בזה משום בל תשקצו משום הלכלוך שתחת הצפרניים.


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט