חידות וידיעות על דפי השיעור - מס' יומא

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

yahoo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 250
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 07, 2014 3:35 pm

תגובהדורך yahoo » דאנארשטאג פאברואר 12, 2015 3:08 pm

מיללער האט געשריבן:
yahoo האט געשריבן:הרב מיללער; הא לך לשון הריטב"א "דלא נחית תנא הכא אלא לומר דברים שהי' עוסק כה"ג כל שבעת הימים, ונקיט אגב אורחי' דקטורת קודם לשתי נרות אבל סידרא דענינא לקמן תני לה".

יישר כח, ר' יאה"ו

די שאלה איז צו דאס איז אויך שיטת רש"י

מ'קען זיין איבער דעם, אבער ס'האט נישט קיין זין זיך צו טענה'ן איבער א זאך וואס שטייט נישט ארויס מפורש אין רש"י, ממילא זאלסטו לערנען וויאזוי דו פארשטייסט און איך וועל מיר האלטען ביי מיינ'ס און שלום על ישראל...

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג פאברואר 19, 2015 8:34 pm

בדף כ: ברש"י ד"ה דנפישי קרבנות ברענגט רש"י צו פון מס' תמיד אז צומאל האט אויפן תפוח געקענט זיין ג' מאות כור דשן.

לומדי מס' שקלים געדענקען מסתם אז אין שקלים כא: שטייט אויף דעם אז דאס איז נאר א גוזמא.

די זעלבע שטייט אויך אין מס' תמיד

צושויער
שר חמש מאות
תגובות: 576
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 12, 2014 6:29 pm

תגובהדורך צושויער » פרייטאג פאברואר 20, 2015 3:21 am

מיללער האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:חידה מר"ה ויומא

ווער איז געווען די רבי פון די אמורא רבי יוחנן? (2)



יאנקעלע קליגער האט געשריבן:רבי ישמאעל!

דאס איז ריכטיג, דאס איז דאס צווייטע תירוץ.

דער ענין פון "הא דידיה הא דרביה" האבן מיר אין די לעצטע חזרה געהאט איינמאל אין ר"ה לגבי שהה כדי לגמור את כולה, דארט זאגט רבי יוחנן משמיה דרבי רבי שמעון בר יהוצדק אז שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש אבער ער פאר זיך האלט נישט אזוי, און דאס זעלבע האבן מיר אין יומא לגבי די לימוד פון מילואים צו לעשות לכפר איז איין לימוד אויף יוהכ"פ, אזוי האלט רבי יוחנן, אבער משמיה דרביה רבי ישמעאל זאגט ער אז לעשות אלו מעשה פרה ולכפר אלו מעשה יוהכ"פ.

פשוט שלא היה רבו במציאות, רק בדין זה נקרא רבו.

yahoo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 250
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 07, 2014 3:35 pm

תגובהדורך yahoo » זונטאג פאברואר 22, 2015 11:19 am

חידות בדרך צחות לכבוד חודש אדר אויף די יעצטיגע 19 בלאט

1) ווען איז געווען א באווארפען אין ביהמ"ק?

2) ווי זעט מען א מקור צו די מנהג אז א וואך פאר א רבי קומט אויף א פלאץ הענגט מען אויף פלאקאטען 'צדיק בא לעיר'?

3) ווי זעט מען א סגולה אקעגן גיאות צו גיין ארבעטן?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג פאברואר 22, 2015 11:26 am

yahoo האט געשריבן:חידות בדרך צחות לכבוד חודש אדר אויף די יעצטיגע 19 בלאט

1) ווען איז געווען א באווארפען אין ביהמ"ק?

2) ווי זעט מען א מקור צו די מנהג אז א וואך פאר א רבי קומט אויף א פלאץ הענגט מען אויף פלאקאטען 'צדיק בא לעיר'?

3) ווי זעט מען א סגולה אקעגן גיאות צו גיין ארבעטן?

1. ורגמוהו כל העם באתרוגיהן
2. מאן הוי ליומא
3. כדי ליגעו שלא תזוח דעתו עליו

yahoo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 250
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 07, 2014 3:35 pm

תגובהדורך yahoo » זונטאג פאברואר 22, 2015 11:31 am

געוואלדיג הר' מיללער.
--

יעצט ערנסט,

ס'דא זיבן זאכן וואס אויב א זר טוט עס איז ער חייב מיתה, יש שכו"ע מודי ויש שנחלקו בזה וואס זענען די 7 זאכן?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג פאברואר 22, 2015 11:39 am

yahoo האט געשריבן:געוואלדיג הר' מיללער.
--

יעצט ערנסט,

ס'דא זיבן זאכן וואס אויב א זר טוט עס איז ער חייב מיתה, יש שכו"ע מודי ויש שנחלקו בזה וואס זענען די 7 זאכן?


1. זריקה
2. הקטרה - ובכלל זה הפך בצינורא לרב הונא עי' דף יב.
3. ניסוך המים
4. ניסוך היין
5. תרומת הדשן - לשיטת לוי ולרב לא
6. סידר ב' גזירי עצים - לר' יוחנן ולרב לא
7. הצתת אליתא (? צ"ע בזה אם זה נכלל בכלל סידור העצים ואם לאו למה הגזירי עצים הם עבודה תמה הרי יש גם הצתת אליתא)

yahoo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 250
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 07, 2014 3:35 pm

תגובהדורך yahoo » זונטאג פאברואר 22, 2015 12:21 pm

לגבי די הצתת אליתא, (קען זיין איך האב אפגעלרנט פאלטש פשט) האב איך פארשטאנען אז ס'נישט פארגעקומען יעדן טאג, עפעס אן אויסדרוק איז דא אין רש"י (אין לי גמרא תח"י כעת) ווען מ'זעט אז ס'קרוב זיך אויסצולעשן די מערכה האט מען עס פריש אנגעצונדען.

אוועטאר
ענדע צדיק!
שר חמשת אלפים
תגובות: 5252
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 17, 2013 4:44 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך ענדע צדיק! » זונטאג פאברואר 22, 2015 12:23 pm

אויך אזוי פארשטאנען
צ' כפופה וץ' פשוטה... היינו נאמן כפוף נאמן פשוט. וברש"י: נאמן כפוף - אדם כשר צריך להיות כפוף ועניו וסופו להיות פשוט וזקוף לעולם הבא: (שבת קד.)
בלאג - מיינע ארכיוון

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג פאברואר 22, 2015 1:03 pm

yahoo האט געשריבן:לגבי די הצתת אליתא, (קען זיין איך האב אפגעלרנט פאלטש פשט) האב איך פארשטאנען אז ס'נישט פארגעקומען יעדן טאג, עפעס אן אויסדרוק איז דא אין רש"י (אין לי גמרא תח"י כעת) ווען מ'זעט אז ס'קרוב זיך אויסצולעשן די מערכה האט מען עס פריש אנגעצונדען.


מסכים, אבער למעשה אויב א זר האט עס אנגעצינדן איז ער חייב מיתה?

אוועטאר
פרוביר אויך
שר חמש מאות
תגובות: 906
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 09, 2013 11:02 pm

תגובהדורך פרוביר אויך » זונטאג פאברואר 22, 2015 1:10 pm

מיללער האט געשריבן:
yahoo האט געשריבן:לגבי די הצתת אליתא, (קען זיין איך האב אפגעלרנט פאלטש פשט) האב איך פארשטאנען אז ס'נישט פארגעקומען יעדן טאג, עפעס אן אויסדרוק איז דא אין רש"י (אין לי גמרא תח"י כעת) ווען מ'זעט אז ס'קרוב זיך אויסצולעשן די מערכה האט מען עס פריש אנגעצונדען.


מסכים, אבער למעשה אויב א זר האט עס אנגעצינדן איז ער חייב מיתה?

לא
מפני שאינו עבודת תמה
אז יענער קען קענסטו אויך

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג פאברואר 22, 2015 1:10 pm

פרוביר אויך האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:
yahoo האט געשריבן:לגבי די הצתת אליתא, (קען זיין איך האב אפגעלרנט פאלטש פשט) האב איך פארשטאנען אז ס'נישט פארגעקומען יעדן טאג, עפעס אן אויסדרוק איז דא אין רש"י (אין לי גמרא תח"י כעת) ווען מ'זעט אז ס'קרוב זיך אויסצולעשן די מערכה האט מען עס פריש אנגעצונדען.


מסכים, אבער למעשה אויב א זר האט עס אנגעצינדן איז ער חייב מיתה?

לא
מפני שאינו עבודת תמה

למה אינו עבודה תמה?

אוועטאר
פרוביר אויך
שר חמש מאות
תגובות: 906
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 09, 2013 11:02 pm

תגובהדורך פרוביר אויך » זונטאג פאברואר 22, 2015 2:03 pm

שיש אחריה סידור שני גזרי עצים
אז יענער קען קענסטו אויך

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג פאברואר 22, 2015 2:22 pm

פרוביר אויך האט געשריבן:שיש אחריה סידור שני גזרי עצים

הצתת האליתא הוא אחר סידור העצים

אוועטאר
פרוביר אויך
שר חמש מאות
תגובות: 906
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 09, 2013 11:02 pm

תגובהדורך פרוביר אויך » זונטאג פאברואר 22, 2015 2:44 pm

מיללער האט געשריבן:
פרוביר אויך האט געשריבן:שיש אחריה סידור שני גזרי עצים

הצתת האליתא הוא אחר סידור העצים


כך ראיתי בארטסקרול לפי זכרוני
אבל באמת יש לתרץ פשוט , כמו שהגמרא מתרץ על העצים, דסידור אברים הוא עבודה המסײם כל עבודת העצים
וכן י"ל לגבי הצתת האליתא, כנלע"ד
אז יענער קען קענסטו אויך

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג פאברואר 22, 2015 2:53 pm

פרוביר אויך האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:
פרוביר אויך האט געשריבן:שיש אחריה סידור שני גזרי עצים

הצתת האליתא הוא אחר סידור העצים


כך ראיתי בארטסקרול לפי זכרוני
אבל באמת יש לתרץ פשוט , כמו שהגמרא מתרץ על העצים, דסידור אברים הוא עבודה המסײם כל עבודת העצים
וכן י"ל לגבי הצתת האליתא, כנלע"ד

זה דוקא לשיטת רב, אבל לר' יוחנן השאלה במקומה עומדת

אוועטאר
פרוביר אויך
שר חמש מאות
תגובות: 906
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 09, 2013 11:02 pm

תגובהדורך פרוביר אויך » זונטאג פאברואר 22, 2015 3:05 pm

מיללער האט געשריבן:
פרוביר אויך האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:
פרוביר אויך האט געשריבן:שיש אחריה סידור שני גזרי עצים

הצתת האליתא הוא אחר סידור העצים


כך ראיתי בארטסקרול לפי זכרוני
אבל באמת יש לתרץ פשוט , כמו שהגמרא מתרץ על העצים, דסידור אברים הוא עבודה המסײם כל עבודת העצים
וכן י"ל לגבי הצתת האליתא, כנלע"ד

זה דוקא לשיטת רב, אבל לר' יוחנן השאלה במקומה עומדת

תוס` ישנים
הצתת
אליתא עבודה היא. ומ״מ
לא מיחייב דאיכא בתרה
סידור שני גזירים.
אז יענער קען קענסטו אויך

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג פאברואר 22, 2015 3:18 pm

יאפ, יעצט געזען דעם תוס' ישנים, ייש"כ

הייסט דאס אז די ב' גזירי עצים האט מען שוין געלליגט אין א ברענעדיגע מערכה.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג פאברואר 22, 2015 3:27 pm

שטייענדיג אין די צייט צווישן די ד' פרשיות, ענינים פון שבת החודש האבן מיר דאך הערשט געלערנט אין מס' ראש השנה, עניני שבת שקלים האבן מיר קודם געלערנט מס' שקלים און אויך אין ר"ה האט מען דערמאנט די ענין פון תרומת שקלים.

שבת פרה האבן מיר היבש דא אנהייב יומא (גם במס' שקלים) ווי האבן מיר ענינים וואס באלאנגען צו שבת זכור?

אוועטאר
פרוביר אויך
שר חמש מאות
תגובות: 906
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 09, 2013 11:02 pm

תגובהדורך פרוביר אויך » זונטאג פאברואר 22, 2015 3:30 pm

מיללער האט געשריבן:יאפ, יעצט געזען דעם תוס' ישנים, ייש"כ

הייסט דאס אז די ב' גזירי עצים האט מען שוין געלליגט אין א ברענעדיגע מערכה.

מעולם לא כבו אש של מערכה
אז יענער קען קענסטו אויך

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג פאברואר 22, 2015 3:38 pm

פרוביר אויך האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:יאפ, יעצט געזען דעם תוס' ישנים, ייש"כ

הייסט דאס אז די ב' גזירי עצים האט מען שוין געלליגט אין א ברענעדיגע מערכה.

מעולם לא כבו אש של מערכה

עי' רש"י כד: ד"ה הצתת שקרבה המערכה לכלות אז מציתין באליתא, והא דקשה ליה הלא מעולם לא נכבה אש המערכה, היינו דוקא באש מן השמים שבבית שני לא סייעו להקטרה כמ"ש לעיל כא: ואש ההדיוט כבה, כנלפע"ד

אוועטאר
ענדע צדיק!
שר חמשת אלפים
תגובות: 5252
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 17, 2013 4:44 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך ענדע צדיק! » זונטאג פאברואר 22, 2015 3:44 pm

מיללער האט געשריבן:שטייענדיג אין די צייט צווישן די ד' פרשיות, ענינים פון שבת החודש האבן מיר דאך הערשט געלערנט אין מס' ראש השנה, עניני שבת שקלים האבן מיר קודם געלערנט מס' שקלים און אויך אין ר"ה האט מען דערמאנט די ענין פון תרומת שקלים.

שבת פרה האבן מיר היבש דא אנהייב יומא (גם במס' שקלים) ווי האבן מיר ענינים וואס באלאנגען צו שבת זכור?

מעשה דשאול ועמלק
צ' כפופה וץ' פשוטה... היינו נאמן כפוף נאמן פשוט. וברש"י: נאמן כפוף - אדם כשר צריך להיות כפוף ועניו וסופו להיות פשוט וזקוף לעולם הבא: (שבת קד.)
בלאג - מיינע ארכיוון

אוועטאר
פרוביר אויך
שר חמש מאות
תגובות: 906
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 09, 2013 11:02 pm

תגובהדורך פרוביר אויך » זונטאג פאברואר 22, 2015 3:44 pm

מיללער האט געשריבן:
פרוביר אויך האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:יאפ, יעצט געזען דעם תוס' ישנים, ייש"כ

הייסט דאס אז די ב' גזירי עצים האט מען שוין געלליגט אין א ברענעדיגע מערכה.

מעולם לא כבו אש של מערכה

עי' רש"י כד: ד"ה הצתת שקרבה המערכה לכלות אז מציתין באליתא, והא דקשה ליה הלא מעולם לא נכבה אש המערכה, היינו דוקא באש מן השמים שבבית שני לא סייעו להקטרה כמ"ש לעיל כא: ואש ההדיוט כבה, כנלפע"ד


שקרבה המערכה לכלות , ולא כלה
אז יענער קען קענסטו אויך

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25457
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג פאברואר 22, 2015 4:03 pm

ענדע צדיק! האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:שטייענדיג אין די צייט צווישן די ד' פרשיות, ענינים פון שבת החודש האבן מיר דאך הערשט געלערנט אין מס' ראש השנה, עניני שבת שקלים האבן מיר קודם געלערנט מס' שקלים און אויך אין ר"ה האט מען דערמאנט די ענין פון תרומת שקלים.

שבת פרה האבן מיר היבש דא אנהייב יומא (גם במס' שקלים) ווי האבן מיר ענינים וואס באלאנגען צו שבת זכור?

מעשה דשאול ועמלק

ריכטיג, וויפיל מאל ווערט עס דערמאנט?

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 282
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

תגובהדורך להתחדד » זונטאג פאברואר 22, 2015 5:40 pm

כמה עבודת כשר בזר?


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט