קושיות והערות על שיעור היום - מסכת יומא

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

מי יודע
שר חמשת אלפים
תגובות: 5880
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 31, 2009 4:35 pm

תגובהדורך מי יודע » דאנארשטאג ינואר 22, 2015 4:29 pm

מענין לענין א שיינע חתם סופר איבער דעם ענין פון למרק אכילה שבמעיו, עיין בשער יוסף

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=449
אידעלע זיי פרייליך, שטארק דיך שטארק דיך אצינד, ווייל דו ביסט דאך א בן מלך, דעם באשעפער'ס קינד.

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 282
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

תגובהדורך להתחדד » זונטאג ינואר 25, 2015 2:36 pm

די עכובא ביי די מילואים איז נאר נוגע ביי די מילואים איז וואס איז א נפקה מינה יעצט?
אזוי ווי די גמרא פרעגט ביי די מלבישם מאן דהווה הווה

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25464
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג ינואר 25, 2015 3:02 pm

להתחדד האט געשריבן:די עכובא ביי די מילואים איז נאר נוגע ביי די מילואים איז וואס איז א נפקה מינה יעצט?
אזוי ווי די גמרא פרעגט ביי די מלבישם מאן דהווה הווה


אויב איז עס מעכב ביי מילואים קען דאס זיין א נפק"מ ביי פרישה ליוהכ"פ, דאס פרעגט דאך ר"ל פון ר"י, ניין?

ביבער היט
שר חמש מאות
תגובות: 616
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 01, 2014 12:15 pm

תגובהדורך ביבער היט » זונטאג ינואר 25, 2015 3:16 pm

מיללער האט געשריבן:
להתחדד האט געשריבן:די עכובא ביי די מילואים איז נאר נוגע ביי די מילואים איז וואס איז א נפקה מינה יעצט?
אזוי ווי די גמרא פרעגט ביי די מלבישם מאן דהווה הווה

אויב איז עס מעכב ביי מילואים קען דאס זיין א נפק"מ ביי פרישה ליוהכ"פ, דאס פרעגט דאך ר"ל פון ר"י, ניין?

יאפ ביזט גערעכט הרב מיללער
.........



די מהרש"א בדף ח' איז שיין מבאר די גמרא יראת ד' תוסיף ימים
אז די ביאור איז לאו דוקא אז דער ירא ד' מיז האבן אריכות ימים נאר עס איז אים מוסיף מער וויפיל עס איז אויף אים נגזר געווארן צום לעבן

ענדליך האב איך לעצטענס געהערט אויף שלוחי מצוה אינן נזוקין אז די ביאור איז נישט אז א שליח מצוה "קען נישט" ווערן ניזוק נאר דער קיום המצוה איז מגין אז דאס טון פאר די מצוה זאל אים נישט ברענגן היזיקים, אבער עס איז נישט פשט ווי אויווען אויף אז אינם נזוקין מיינט זיי וווערן נישט געשעדיגט

די מהרש"א זאגט דא די זעלבע אויף פארקערט אז ביי רשעים מיז אויך נישט זיין זיי זאלען לעבן ממש קורץ נאר עס נעמט אראפ פון זייער באשטימטע זמן

יאנקעלע קליגער
שר האלפיים
תגובות: 2823
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אפריל 30, 2013 5:18 pm

תגובהדורך יאנקעלע קליגער » זונטאג ינואר 25, 2015 3:35 pm

מיללער האט געשריבן:
להתחדד האט געשריבן:די עכובא ביי די מילואים איז נאר נוגע ביי די מילואים איז וואס איז א נפקה מינה יעצט?
אזוי ווי די גמרא פרעגט ביי די מלבישם מאן דהווה הווה


אויב איז עס מעכב ביי מילואים קען דאס זיין א נפק"מ ביי פרישה ליוהכ"פ, דאס פרעגט דאך ר"ל פון ר"י, ניין?

למעשה ענטפערט נישט ר' יוחנן אויף די קשיא פון ר"ל פארוואס ס'שטייט מתקינין, נאר ער פרעגט אים פון ווי ער לערנט עס ארויס,
העי! דו, זיי נישט אזוי פארזעצט,
עפעס א לחלוחיות גוטסקייט איז אראפגערונען צו דיר אויך, אז דו וועסט עס איינזען וועסטו אנהייבן שפירן אז אך טוב וחסד ירדפוני.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25464
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג ינואר 25, 2015 3:35 pm

להתחדד האט געשריבן:די עכובא ביי די מילואים איז נאר נוגע ביי די מילואים איז וואס איז א נפקה מינה יעצט?
אזוי ווי די גמרא פרעגט ביי די מלבישם מאן דהווה הווה

אז איר דערמאנט די גמרא, להתחדד ולחזור, זאגט די גמרא אז למיסבר קראי הדדי איז גענוג סיבה אריינצוקלערן אפי' במאי דהוה, ווי אין ר"ה (אין די לעצטערע דפים) האבן מיר געהאט מעין זה, א נפקא מינא צו פארשטיין א פסוק אין די תוה"ק?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25464
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג ינואר 25, 2015 4:19 pm

יאנקעלע קליגער האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:
להתחדד האט געשריבן:די עכובא ביי די מילואים איז נאר נוגע ביי די מילואים איז וואס איז א נפקה מינה יעצט?
אזוי ווי די גמרא פרעגט ביי די מלבישם מאן דהווה הווה


אויב איז עס מעכב ביי מילואים קען דאס זיין א נפק"מ ביי פרישה ליוהכ"פ, דאס פרעגט דאך ר"ל פון ר"י, ניין?

למעשה ענטפערט נישט ר' יוחנן אויף די קשיא פון ר"ל פארוואס ס'שטייט מתקינין, נאר ער פרעגט אים פון ווי ער לערנט עס ארויס,



לכבוד די יארצייט פונעם הייליגן שפת אמת זי"ע לאמיר א קוק טאן זיינע זיסע ווערטער דערוועגן
צוגעלייגטע
IMG_20150125_161721_408-1.jpg

יאנקעלע קליגער
שר האלפיים
תגובות: 2823
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אפריל 30, 2013 5:18 pm

תגובהדורך יאנקעלע קליגער » זונטאג ינואר 25, 2015 4:23 pm

ייש"כ הרב מיללער פארן צוברענגן דעם שפת אמת,
איך פלאג מיך שוין מיט דעם א גאנצע וואך, און איך האב נישט געטראפן איינער זאל רעדן דערוועגן,
העי! דו, זיי נישט אזוי פארזעצט,
עפעס א לחלוחיות גוטסקייט איז אראפגערונען צו דיר אויך, אז דו וועסט עס איינזען וועסטו אנהייבן שפירן אז אך טוב וחסד ירדפוני.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25464
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג ינואר 25, 2015 4:29 pm

יאנקעלע קליגער האט געשריבן:ייש"כ הרב מיללער פארן צוברענגן דעם שפת אמת,
איך פלאג מיך שוין מיט דעם א גאנצע וואך, און איך האב נישט געטראפן איינער זאל רעדן דערוועגן,

זייט וויסן אז,דער אדרעס פונעם שפת אמת איז אלעמאל אין די ערשטע פאר אויף די ליסטע צו קוקען, פשוט פשט מיט א בהירות, מתיקות מאוד.

יאנקעלע קליגער
שר האלפיים
תגובות: 2823
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אפריל 30, 2013 5:18 pm

תגובהדורך יאנקעלע קליגער » זונטאג ינואר 25, 2015 4:36 pm

ייש"כ פאר די ידיעה, מ'וועט עס בעז"ה נוצען.
העי! דו, זיי נישט אזוי פארזעצט,
עפעס א לחלוחיות גוטסקייט איז אראפגערונען צו דיר אויך, אז דו וועסט עס איינזען וועסטו אנהייבן שפירן אז אך טוב וחסד ירדפוני.

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 282
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

תגובהדורך להתחדד » זונטאג ינואר 25, 2015 5:05 pm

מיללער האט געשריבן:
להתחדד האט געשריבן:די עכובא ביי די מילואים איז נאר נוגע ביי די מילואים איז וואס איז א נפקה מינה יעצט?
אזוי ווי די גמרא פרעגט ביי די מלבישם מאן דהווה הווה


אויב איז עס מעכב ביי מילואים קען דאס זיין א נפק"מ ביי פרישה ליוהכ"פ, דאס פרעגט דאך ר"ל פון ר"י, ניין?


גערעכט

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 282
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

תגובהדורך להתחדד » זונטאג ינואר 25, 2015 5:26 pm

מיללער האט געשריבן:
להתחדד האט געשריבן:די עכובא ביי די מילואים איז נאר נוגע ביי די מילואים איז וואס איז א נפקה מינה יעצט?
אזוי ווי די גמרא פרעגט ביי די מלבישם מאן דהווה הווה

אז איר דערמאנט די גמרא, להתחדד ולחזור, זאגט די גמרא אז למיסבר קראי הדדי איז גענוג סיבה אריינצוקלערן אפי' במאי דהוה, ווי אין ר"ה (אין די לעצטערע דפים) האבן מיר געהאט מעין זה, א נפקא מינא צו פארשטיין א פסוק אין די תוה"ק?


דף כו" א האלבע עמוד גמרא דארט?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25464
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג ינואר 25, 2015 6:41 pm

להתחדד האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:
להתחדד האט געשריבן:די עכובא ביי די מילואים איז נאר נוגע ביי די מילואים איז וואס איז א נפקה מינה יעצט?
אזוי ווי די גמרא פרעגט ביי די מלבישם מאן דהווה הווה

אז איר דערמאנט די גמרא, להתחדד ולחזור, זאגט די גמרא אז למיסבר קראי הדדי איז גענוג סיבה אריינצוקלערן אפי' במאי דהוה, ווי אין ר"ה (אין די לעצטערע דפים) האבן מיר געהאט מעין זה, א נפקא מינא צו פארשטיין א פסוק אין די תוה"ק?


דף כו" א האלבע עמוד גמרא דארט?

יאפ, למאי נפקא מינא? לפרושי מאה קשיטה, לפרושי אשר כריתי

אוועטאר
ענדע צדיק!
שר חמשת אלפים
תגובות: 5260
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 17, 2013 4:44 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך ענדע צדיק! » מיטוואך ינואר 28, 2015 6:19 pm

וואס איז די חילוק פון בית הכנסת און בית השותפין?

לערנענדיג די גמרא האב איך מיר זייער געמוטשעט, ביז איך בין אנגעקומנען צום רש"ש, וואס איז מסביר די פשט פון בית השותפין אויף א הערליכע אופן, דהיינו: אז די צוויי האבן געהאט א שותפות אין איין הויז, און יעדע צוויי יאר האט "נאר" איינער געוואוינט דארט פאר צוויי יאר און דערנאך האט מען זיך געטוישט, אזוי אז קיין חזקה איז נשיט געווארן פאר קיינעם, און בשעת איינער האט דארט געוואוינט האט דער צווייטער "בכלל נשיט" געהאט קיין דריסת הרגל דארט, אעפ"כ איז די גמרא מסופק צו אפשר איז עס פטור ממזוזה. משא"כ אין בית הכסת וואס עס באלאנגט פאר מער ווי איינעם "אויפאיינמאל".
צ' כפופה וץ' פשוטה... היינו נאמן כפוף נאמן פשוט. וברש"י: נאמן כפוף - אדם כשר צריך להיות כפוף ועניו וסופו להיות פשוט וזקוף לעולם הבא: (שבת קד.)
בלאג - מיינע ארכיוון

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25464
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג ינואר 29, 2015 3:39 pm

אויף דף ט ע"ב
ריש לקיש הוי סחי בירדנא אתא רבה בר בר חנה יהב ליה ידא א"ל אלהא סנינא לכו דכתיב (שיר השירים ח, ט) אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כולכם בימי עזרא נמשלתם ככסף שאין רקב שולט בו עכשיו שעליתם כדלתות נמשלתם כארז. שהרקב שולט בו מאי ארז אמר עולא ססמגור מאי ססמגור אמר רבי אבא בת קול כדתניא משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקדש מישראל ועדיין היו משתמשין בבת קול.


רקב טייטשט געווענליך "פארפוילט ווערן" און בפשטות זאגט קודם די גמרא אז אנדערש ווי כסף וואס קען נישט ווערן פארפוילט איז אבער ארז - א טענענבוים - יא עפעס וואס קען אפ-פוילן. אבער באלד דערויף זאגט עולא "מאי ארז - ססמגור" און רש"י זאגט אז מיינט אז דער ארז ווערט אויפגעגעסן דורכן ווארים וואס הייסט ססמגור (אדער סס לויט די הגהות הב"ח וכן הוא בערוך עפ"י הכתוב בישעי') פארוואס גייט די גמרא אוועק פון "רקב"?

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » דאנארשטאג ינואר 29, 2015 5:32 pm

רקב מיינט פארפוילט ווערן, ווי רקב המת אין מס' נזיר, ססמגור איז עפעס וואס לאזט איבער א חלק, דאס פרעגט די גמרא מאי ססמגור, וואס בלייבט איבער און די גמ' זאגט בת קול.

אזוי האב איך געלערנט.

-

אגב אין די גמרא האב איך היינט געהערט פון איינעם אז כ'האב שלעכט געלערנט פשט און עברי טייטש.

איך האב געלערנט טיישט אין די ווערטער אלהא סנינא לכו אז דער רבוש"ע איז אויף ענק ברוגז, דער אמת'ער טייטש איז: אלהא, איך שווער, אז סנינא לכו וכו'.
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25464
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג ינואר 29, 2015 8:09 pm

שמעלקא טויב האט געשריבן:רקב מיינט פארפוילט ווערן, ווי רקב המת אין מס' נזיר, ססמגור איז עפעס וואס לאזט איבער א חלק, דאס פרעגט די גמרא מאי ססמגור, וואס בלייבט איבער און די גמ' זאגט בת קול.

אזוי האב איך געלערנט.

-

אגב אין די גמרא האב איך היינט געהערט פון איינעם אז כ'האב שלעכט געלערנט פשט און עברי טייטש.

איך האב געלערנט טיישט אין די ווערטער אלהא סנינא לכו אז דער רבוש"ע איז אויף ענק ברוגז, דער אמת'ער טייטש איז: אלהא, איך שווער, אז סנינא לכו וכו'.

אויב רקב מיינט פארפוילט, און ססמגור איז א ווארים, צו וואס ברענגט די גמרא דעם רקב בכלל?

-

יא, גוט געלערנט, דאס זאגט דער רבינו אליקום, אבער אויך אין עברי-טייטש איז עס מוכרח ווייל דאס ווארט 'סנינא' מיינט 'איך האב אייך פיינט' כדרך לשון ארמי איז 'נא' אין ענדע פון א ווארט א פארקירצערונג פון 'אנא', שקילנא, בעינא, נדרנא, אלעמאל מיינט דאס, שקיל-אנא, בעי-אנא, נדר-אנא, און אזוי אויך דא סני-אנא.

וואלט געווען פשט אז כביכול דער אייבירשטער איז דער שונא וואלט געשטאנען אלהא סני לכו ודו"ק

אוועטאר
סביב העולם
שר שלשת אלפים
תגובות: 3770
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 27, 2011 1:05 pm

תגובהדורך סביב העולם » דאנארשטאג ינואר 29, 2015 11:56 pm

רקב מיינט ער נאר פון אינערוויינוג אינדרויסן בלייבט איבער די שולאכטץ כ"כ די ווארים עסט נאר אויף די אינהאלט
אזוי וועט אויסערליך אויסזעהן ווי די נבואה איז דא ווען באמת וועט עס נאר זיין א בת קול
אויף כסף איז קיין ווארים אויך נישט שולט
AROUND THE WORLD AROUND THE CLOCK
ארום די (איי) וועלט - רונדע דעם זייגער

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » מאנטאג פאברואר 02, 2015 12:43 pm

היינט האט מען געלערנט דעם אביי הוה מסדר סדר המערכה משמא דגמרא אליבה דאבא שאול, די רבנן זענען דאך חולק אויף אבא שאול, פארוואס האט מען אריינגעטעלט אינעם דאווענען אליבא דאבא שאול?
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

תגובהדורך קושר כתרים » מאנטאג פאברואר 02, 2015 2:51 pm

שמעלקא טויב האט געשריבן:היינט האט מען געלערנט דעם אביי הוה מסדר סדר המערכה משמא דגמרא אליבה דאבא שאול, די רבנן זענען דאך חולק אויף אבא שאול, פארוואס האט מען אריינגעטעלט אינעם דאווענען אליבא דאבא שאול?

שאלה זו נתלבטו בה קמאי.

ובאמת השאלה קשה פי כמה, דהנה הרמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ו ה"ג פסק כשיטת חכמים שחולקים על אבא שאול, "ואחר שזורקין את הדם מטיב זה שבהיכל חמש נרות", (שזריקת דם התמיד הי' קודם הטבת חמש נרות, ולא בין החמש נרות לשתי נרות). והיא כדעת חכמים החולקים על אבא שאול.

וציין על כך הכסף משנה שם וכתב: ומה שכתב "ואחר שזורקין הדם מטיב זה בהיכל חמש נרות", בפ"ג דיומא (דף ל"ג) גבי אביי הוה מסדר מערכה אליבא דאבא שאול אמרינן דישון מזבח הפנימי קודם להטבת חמש נרות והטבת חמש נרות קודם לדם התמיד ודם התמיד קודם להטבת שתי נרות והטבת שתי נרות קודם לקטורת. ובפ"ק (דף י"ד:) אמרינן דהא דמפסיק בין הטבת חמש נרות להטבת שתי נרות בדם התמיד פליגי רבנן עליה ואמרי דלא הוה מפסיק בינייהו אלא בקטורת, "ופסק רבינו [הרמב"ם] כרבנן", ולפי זה כך הוא הסדר, דישון מזבח הפנימי קודם לדם התמיד, ודם התמיד קודם להטבת חמש נרות, והטבת חמש נרות קודמת לקטורת, וקטורת קודמת להטבת שתי נרות, ע"כ.

ומעתה קמה וגם ניצבה הקושיא במלא תפארתה, מדוע אנו אומרים קטע זה בתפילת השחר שבכל יום ויום, שלא אליבא דהילכתא.

קושיא זו מצאנו לראשונה בבית יוסף (או"ח סי' מ"ח) שמשיב, "מאחר שמצאו העולם שאביי סידר הסדר אליבא דאבא שאול, משמע דסבירא ליה דהכי הלכתא, ולכן לא רצו לשנות הסדר ההוא".

ורבים מגדולי האחרונים תמהים ושואלים על הב"י, וכי איזו תשובה היא זו, הרי אם הלכה כאביי שלכאורה פסק כאבא שאול, מדוע הרמב"ם לא פסק כך. וה"בית יוסף" שהוא ה"כסף משנה" מסביר בעצמו את פסיקת הרמב"ם שהיא כחכמים ולא כאבא שאול.

ויש מאחרוני הזמן שאומרים שדברי אביי אומרים בתפלה לא בגלל שהלכה כאבא שאול, אלא משום שראו בה "רשימה המסודרת ביותר" הנמצא בש"ס של תיאור העבודות במקדש, ואין ברייתא אחרת מפורשת שמתארת את "כל" סדר המערכה חוץ מזו, ובתפילה ראוי לומר ברייתא אפילו אם היא דעת יחיד בפרט אחד מכל פרטי המערכה. ובמיוחד שנאמר בה "משמיה דגמרא", וכפירש"י בדף ל"ג "משמיה דגמרא - דכוליה ישיבה דרבנן דבי מדרשא", דהיינו שהיתה מסורת הברייתא בידי חכמי האמוראים בתקופת אביי, ולכן נבחר על ידי מנסחי סידור התפילה לכלול נוסח זה בתוך סדר הקרבנות.

וכעין זה כתב בסדר היום (סדר שחרית של שבת) דתיקנו לומר אותו במקום הזה, כדי לסדר כל הדברים בקוצר ולהעלותם על שפתינו.

אגב, כתב בספה"ק אמרי פנחס (שער ג סדר היום ועניני תפלה אות קג), שמעתי מרב"ז שמאמר אביי הוה מסדר וכו' לא היה חיוב אצל הרב [הרה"ק ר' פנחס קאריצער זצ"ל] לאומרו בסדר התפלה, אבל במעמדות היה חיוב.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » מאנטאג פאברואר 02, 2015 4:16 pm

ישר כח הרב הקושר, זיך מחייה געווען מיט אייערע ווערטער, ס'איז מיר שוין לאנג שווער די קשיא.

דאס האב איך אלץ געטראכט

ויש מאחרוני הזמן שאומרים שדברי אביי אומרים בתפלה לא בגלל שהלכה כאבא שאול, אלא משום שראו בה "רשימה המסודרת ביותר" הנמצא בש"ס של תיאור העבודות במקדש


אפשר צייכענט איר אן א מ"מ?
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » מיטוואך פאברואר 04, 2015 10:42 am

נו ווער איז גרייט פאר ר' אליעזר בן יעקב און ר' יהודה?
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

היסטאריקער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 264
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 05, 2009 5:00 pm

תגובהדורך היסטאריקער » מיטוואך פאברואר 04, 2015 11:27 am

שמעלקא טויב האט געשריבן:נו ווער איז גרייט פאר ר' אליעזר בן יעקב און ר' יהודה?


צוויי ר׳ יהודא׳ס

עס איז דא צוויי פשטים אין רש״י

yahoo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 250
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 07, 2014 3:35 pm

תגובהדורך yahoo » מאנטאג פאברואר 09, 2015 11:30 am

דף יב.

די גמרא איז דן וויאזוי מ'איז מחנך דעם נייעם כהן גדול אם אירע פסול אחר הקרבת תמיד של שחר, אין מס' שקלים דף כ: שטייט אחד כה"ג ואחד כהן הדיוט שעבדו עד שלא הביאו עשירית האיפה שלהם עבודתן פסולה (לפי גירסת הגר"א) אויב אזוי וואס איז די שאלה במה מחנכין אותו ער מוז דאך מקריב זיין די עשירית האיפה.

ביים נאכקוקען די גמרא דארט אין שקלים האב איך באמערקט אז די משנת אליהו אויפן פלאץ שטעלט זיך דערויף און ער זאגט אז למעשה הייסט דאס א קרבן יחיד וואס איז נישט דוחה יום כיפור.

yahoo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 250
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 07, 2014 3:35 pm

תגובהדורך yahoo » מאנטאג פאברואר 09, 2015 11:37 am

און אז מ'רעדט שוין פון שקלים איז אינטערסאנט אנצומערקן אז אויף דף יט. (ביומא) זאגט רש"י אויף שער הדלקה און שער הקרבן 'לא ידעתי למה נקרא שמם כך' און אין מס' שקלים זאגט דער תקלין יא א טעם אויף שער הדלקה 'דרך שם היו מכניסים עצי המערכה שדולקים ע"ג המזבח' און שער הקרבן 'שם מכניסין ק"ק ששחיטתן בצפון'.


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט