ידיעות וענינים בשיעורי היום - מסכת שקלים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
ענדע צדיק!
שר חמשת אלפים
תגובות: 5260
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 17, 2013 4:44 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך ענדע צדיק! » דאנארשטאג אוקטובער 30, 2014 6:18 pm

אינטערסאנט פון ווי קומט די אויסדרוק "נעם איין א מויל וואסער"? אפשר פון דף ט.? להערה בעלמא
צ' כפופה וץ' פשוטה... היינו נאמן כפוף נאמן פשוט. וברש"י: נאמן כפוף - אדם כשר צריך להיות כפוף ועניו וסופו להיות פשוט וזקוף לעולם הבא: (שבת קד.)
בלאג - מיינע ארכיוון

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25464
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג אוקטובער 31, 2014 11:57 am

אין שקלים אויף דף ח: דערציילט די גמרא איבער דעם אמורא וואס די פנים האט אים געלאכטן, און א מטרנותא האט אים באשולדיגט אין איינע פון די דריי ענינים אדער אז ער איז א שיכור אדער א מלוה ברבית אדער א מגדל חזרים, האט דער אמורא איר פארשריגן און געוואונטשען א מיתה חטופה און דערביי מסביר געווען אז די פנים לייכט אז מ'לערנט תורה עפמשה"כ חכמת אדם תאיר פניו.

איז דא אן אינטערעסאנטער "תקלין חדתין" אויפן פלאץ וואס ענדלט עפעס אין א חידושי אגדות מהרש"א, ער זאגט אז די תורה הקדושה טוט אויף אויפן מענטש אלע דריי באזונדערע אייגנשאפטן פון די חשדות וואס די מטרנותא האט אים באשולדיגט עיי"ש און ער פירט אויס מיט די באקאנטע עניןוואס די חסידישע ספרים זענען פיל אז מיט די תורה הקדושה האט מען א כח און מ'דרייעט אויס פון 'נגע' און מ'מאכט דערפון 'ענג' (עי' בנועל אלימלך בר' נח עה"כ צהר תעשה לתיבה).

דער תקלין חדתין רבי ישרא' משקלוב איז דאך ידוע געווען פון די גדולי תלמידי הגר"א, איז אינטערעסאנט צו באגענענען די בחינה בין בתרי אמרותיו הק'.

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12251
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

תגובהדורך SPUSMN » פרייטאג אוקטובער 31, 2014 1:12 pm

דאס ווייזט אויף תורת אמת, וכולם מרועה אחד נתנו.

די תלמודי בע"ש ותלמודי הגר"א האבען געהאט א סאך מער אין קאמאן ווי מיר האבען איינער מיטען צווייטען.
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25464
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג אוקטובער 31, 2014 1:40 pm

SPUSMN האט געשריבן:דאס ווייזט אויף תורת אמת, וכולם מרועה אחד נתנו.

די תלמודי בע"ש ותלמודי הגר"א האבען געהאט א סאך מער אין קאמאן ווי מיר האבען איינער מיטען צווייטען.

איי זענט איר גערעכט הרב השומר.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25464
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג נובעמבער 02, 2014 9:40 am

SPUSMN האט געשריבן:דאס ווייזט אויף תורת אמת, וכולם מרועה אחד נתנו.

די תלמודי בע"ש ותלמודי הגר"א האבען געהאט א סאך מער אין קאמאן ווי מיר האבען איינער מיטען צווייטען.

ווען מלערנט וויאזוי דער תקלין חדתין פארטייטשט די הייליגע ברייתא דרבי פנחס בן יאיר אויף דף ט: שפירט זיך ווי מען לערנט א חסידיש ספר.

אזוי ווי איר זאגט כולן ניתנו מרועה אחד

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

"ג' לשונות" בשקלים - "ג' לשונות" בפרשתינו

תגובהדורך קושר כתרים » מאנטאג נובעמבער 03, 2014 2:22 pm

רמז וקשר נפלא בשם הגר"א מווילנא ז"ל על לימוד שיעור של היום במס' שקלים (דף י'), עם דברי רש"י בפרשתינו פר' וירא.

על דברי הגמ' דף י' ע"ב, "רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן: ג' לשונות הן, של שעיר בסלע, של מצורע בשקל, של פרה בשתי סלעים", הובא בס' קול אליהו (ב"מ פ"ו ע"ב) דברי ספר פני אריה עה"ת (בפר' וירא) להגאון מהרא"ל הורוויץ, בשם הגר"א, וז"ל:

"ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב... (בראשית יח, ז), אמר רב חנן בר רבה כדי להאכילן שלש לשונות בחרדל. יש לפרש על פי רמז, דהנה איתא במדרש (זהר ח"א קב) על הפסוק והשענו תחת העץ שהיה לו לאברהם אבינו ע"ה סימן על ידי העץ להכיר בהאורחים אם הם אנשים הגונים וכשרים, או פוחזים וריקים, ואם היו אורחים הגונים היה מכניסם. והנה שלשה מדות טובות יש באנשים אשר נוכל לחשוב אותם להגונים וכשרים, א' אוהב את העניים, ב' מסתפק במיעוט, ג' לב חרד לדבר ה'. ואלה הג' מדות יש לרמז בתיבת "בחרדל", א' בחר דל, ב' חדל רב, ג' חרד לב. וזהו שאמר שהאכילן לאנשים שנרמזו בשלש לשונות שבחרדל".

וכן בסוגייתנו: ג' לשונות הן – אלו הן אותן ג' הלשונות שבחרדל.
של שעיר – חרד לב, שכל עבודת זריקתו לעזאזל עם כל עוונות בית ישראל עד שנעשה אברים אברים (יומא סז ע"א) מחרידה את הלב.
של מצורע – בחר דל, שכן המצורע כעני, שניהם חשובין כמת (נדרים סד ע"ב).
של פרה – חדל רב, מסתפק במועט, שכל עבודתה לכפר על מעשה עגל הזהב – הרדיפה אחר הזהב והמותרות.

ודברי פי חכם חן.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12251
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

תגובהדורך SPUSMN » מאנטאג נובעמבער 03, 2014 4:35 pm

מיללער האט געשריבן:
SPUSMN האט געשריבן:דאס ווייזט אויף תורת אמת, וכולם מרועה אחד נתנו.

די תלמודי בע"ש ותלמודי הגר"א האבען געהאט א סאך מער אין קאמאן ווי מיר האבען איינער מיטען צווייטען.

ווען מלערנט וויאזוי דער תקלין חדתין פארטייטשט די הייליגע ברייתא דרבי פנחס בן יאיר אויף דף ט: שפירט זיך ווי מען לערנט א חסידיש ספר.

אזוי ווי איר זאגט כולן ניתנו מרועה אחד

אז מען רעדט שוין פונעם ברייתא דרבי פנחס בן יאיר, איז כדאי צו באמערקען אז עס זענען דא שינויים ווי עס שטייט דא אין ירושלמי שקלים, און ווי עס שטייט אין בבלי (ע"ז כ:). עס איז כדאי דארך צו גיין די שינויים און אפילו מאכען א אשכול דערפון.

מען וועט מיר נאך הייסען עס עפענען; איז, יעצט ליג איך נישט אין דעם, נאר כ'האב זיך פארשריבען נקודות לערנענדיג דאס. בל"נ וועל איך אויך אריין רעדען אויב כ'וועל זעהן אז עס איז דא וואס.
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

תגובהדורך קושר כתרים » מיטוואך נובעמבער 05, 2014 11:57 am

SPUSMN האט געשריבן:אז מען רעדט שוין פונעם ברייתא דרבי פנחס בן יאיר, איז כדאי צו באמערקען אז עס זענען דא שינויים ווי עס שטייט דא אין ירושלמי שקלים, און ווי עס שטייט אין בבלי (ע"ז כ:). עס איז כדאי דארך צו גיין די שינויים און אפילו מאכען א אשכול דערפון.


אחת המדות טובות בברייתא דרפב"י היא "ענוה מביאה לידי יראת חטא", וכלשון זה מובא גם במשנה סוף מס' סוטה, וגם במס' ע"ז דף כ' ע"ב, אשר גם שם מובא ברייתא זו במילואה.

ובתוס' (בע"ז שם ד"ה ענוה) כתבו: "בירושלמי דשקלים גריס איפכא, יראת חטא מביאה לידי ענוה". והקשה ביפה עינים (שם) דהלא גם בסוגייתנו מוזכר כלשון הזה וכסדר הזה, "ענוה מביאה לידי יראת חטא", ולא להיפוך. וגם בסוטה כן. וכ"ה בירושלמי שבת פ"א ה"ג, ובשהש"ר פ"א אות ט. ואיך כתבו התוס' שבסוגייתינו הגירסא מהופך?

וראיתי כי כמה ראשונים שהעתיקו הברייתא, נשנית בשינוי לשון כגירסת התוס', "יראת חטא מביאה לידי ענוה". ברי"ף ע"ז (דף ו' ע"א מדפי הרי"ף), וכן ברא"ש (ע"ז שם פרק א' סי' כ), ובדרשות הר"ן (דרוש החמישי), ובכד הקמח לרבינו בחיי (ערך חילול השם).
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

תגובהדורך קושר כתרים » מיטוואך נובעמבער 05, 2014 12:09 pm

מענין ענוה המביא לידי יראת חטא, מובא דבר נחמד בבאר היטב (או"ח סי' תצ"ד) ליישב קושיית המג"א למה נקבע חג השבועות לדורות ביום חמשים לספירה, הלא לכו"ע נתנה התורה ביום נ"א לספירה. והמהרש"א (ח"א פ"ק דע"ז) הקשה ג"כ קושיא זו ומתרץ דכוונת הש"י בזה להורות דיראת חטא קודם לחכמה במעלה ובזמן עי"ש.

ובזה מיישב הבאה"ט דברי רב יוסף בפסחים פרק אלו דברים שאמר ביומא דעצרתא עבדי ליה עגלא תלתא, דאי לאו האי יומא דקא גריס כמה יוסף איכא בשוקא, דיותר היה לו לומר אי לאו מתן תורה, ומאי האי לישנא דקאמר אי לאו האי יומא דקא גרים, דמשמע דיומא קא גרים, ובכלל קשה על רב יוסף עניו מכל אדם כדאמרינן בסוף סוטה משמת רבי בטלה ענוה א"ל רב יוסף לא תיתני ענוה דאיכא אנא, איך יתפאר דמחמת נתינת התורה הוא עדיף משאר אינשי ואין זה מגדר ענוה.

אלא הכוונה לפי מה שאמרו חז"ל "ענוה מביאה לידי יראת חטא", וא"כ רב יוסף היה המעלה שהיה עניו היה ג"כ המעלה שיראת חטאו קודם לחכמתו, וזהו שאמר ביומא דעצרתא ר"ל ביום חמשים, עביד ליה עגלא תלתא ואמר אי לאו האי יומא דקא גרים, ר"ל אי לא היה יומא דעצרתא בהאי יומא אלא ביום נ"א לספירה לא היה מוכח דיראת חטא קודם לחכמה במעלה ובזמן, ולא היה מעלה שלי כלום, וכמה יוסף איכא בשוקא. אבל השתא דיומא דעצרתא הוא ביום חמשים ונתינת התורה היה ביום נ"א קשה הקושיא וצריך לתרץ כדברי המהרש"א, ודו"ק.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

בן אחייה על חולי מעיים

תגובהדורך קושר כתרים » מאנטאג נובעמבער 10, 2014 1:09 pm

בגמ' דף י"ג ע"ב, בן אחייה על חולי מעיים. פירשו בגמ' על ידי שהיו הכהנים מהלכים יחפים על הרצפה והיו אוכלין בשר ושותין מים היו באים לידי חולי המעים.

הקשה הגה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זצוק"ל בספרו דברי תורה (מהדורא ט, אות סה) מדוע היה כן, והלא נאמר בקהלת (ח, ה) "שומר מצוה לא ידע דבר רע". ואף שזה היפך הטבע, מכל מקום הרי עשרה נסים נעשו במקדש, ומדוע דוקא כאן באלו לידי חולי מחמת העבודה, "ולכאורה יותר טוב שיהיו בריאים וחזקים ויוכלו לעבוד העבודה בזריזות כראוי".

ותירץ שיש לומר שרצון השי"ת היה שיעבדו עבודה ביסורים קצת.

ועוד יש לומר שהכהנים שבאו לידי חולי שבן אחייה היה ממונה עליהם, היו אותן כהנים שנתגאו ונהנו בעבודתם ולא עשו עבודתם לשם שמים, ועל כן לא זכו לנס היפך הטבע ובאו לידי חולי.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 6 געסט