הרב מרדכי מינצבערג - צו דער הארץ צייטונג - כל עוד תהיה מלחמה יש לנו תקווה

אוועטאר
סוס'לע
שר העשר
תגובות: 20
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 03, 2016 3:59 pm
לאקאציע: און פעלד

הרב מרדכי מינצבערג - צו דער הארץ צייטונג - כל עוד תהיה מלחמה יש לנו תקווה

תגובהדורך סוס'לע » זונטאג אוגוסט 27, 2017 10:35 am

די בשרייבונג איז שוין פון עטליכע וואכן צוריק, אבער ס'איז א מעכטיגע ארטיקל, ע''פ רוב ווען עס גייען ארויף מענטשן צו רעדן, פרובירן זיי זיך שיין צו מאכען פאר די חילונים, אבער די ארטיקל איז א פעסטע ארטיקל אפילו אויפ א אופן וואס א חילוני קען פארשטיין אבער נישט מיט קיין מה יפי,

די הארץ איז די מערסט ארויפגעקוקטע צייטונג און גאנץ אר''י, און די ארטיקל איז געוועהן אויף די הויפט בלאט אויף א פרייטאג



התנגדותם אומנותם: המאבק בגיוס לצה"ל, גרסת העדה החרדית
אחד הקולות הבולטים בעדה החרדית, הרב מינצברג, שוטח את גרסתו לעימותים האלימים והתכופים בין המשטרה לתושבי מאה שערים וטוען כי הסכמת הציבור החרדי לשרת בצבא נקנתה בתקציבי ענק





הרב מינצברג בביתו במאה שערים, אתמול. "כל עוד תהיה מלחמה, יש לנו תקווה"

בשבוע שעבר הגיע שר הביטחון אביגדור ליברמן לניחום אבלים בשכונת מאה שערים בירושלים. סביב הבית שבו ביקר התקבצו עשרות מאנשי העדה החרדית, וצוות האבטחה של השר הזעיק למקום שוטרים. השוטרים חילצו את השר, ולאחר עזיבתו המפגינים יידו לעברם אבנים. כמה שעות לאחר מכן פשטה המשטרה על משרדי ארגון "מרכז ההצלה", הנאבק בגיוס חרדים לצה"ל. בזמן הפשיטה התפתחו במקום עימותים אלימים, והשוטרים עצרו שישה מהמעורבים, גם הם אנשי העדה החרדית.

בהודעה שפרסמה לאחר מכן המשטרה נכתב כי עשרות חרדים התגודדו מחוץ למבנה "והחלו ליידות לעבר השוטרים אבנים, חפצים, מוטות ברזל וביצים", אבל לצד השני יש גרסה שונה להשתלשלות האירועים. "שוטרים באו לחלץ את השר? ממה? אף אחד לא היה בסכנה ולא היה צריך לחלץ אף אחד", מתעקש הרב מרדכי מינצברג, בראיון ראשון של איש העדה החרדית ל"הארץ".

"היו פה אולי 20 או 30 חבר'ה, אני מבטיח לך שאף אחד מהם לא עשה התעמלות ב–20 השנים האחרונות", הוא אומר וממשיך: "ליברמן מאיים על חיזבאללה ועל איראן אבל הוא לא יכול לחטוף צעקה או עגבנייה? ואז בתגובה המשטרה באה לשכונה עם אלות, גז ורימונים, אז בטח שמעיפים עליהם דברים — זאת ההגנה הכי מינימלית שיש פה. מתנפלים על האוכלוסייה ומציגים אותה כאלימה, מה קרה? זרקו עליהם בקבוק מים? ביצה?".

בחודשים האחרונים פורצים עימותים אלימים בין שוטרים לבין תושבי מאה שערים כמעט על בסיס יומי. לרוב מתחילים העימותים סביב פשיטות משטרתית ולעתים בשל הפגנות או מחאות של התושבים. המשתתפים בעימותים אינם מהזרם המרכזי החרדי, אלא אנשי העדה החרדית — קבוצה לא גדולה של צאצאי היישוב הישן והחסידויות הקנאיות, שהינה הסמן השמרני של הציבור החרדי. חסידי העדה דבקים בהתנגדות למדינה, לציונות ולצבא. לתפיסתם, העימותים עם המשטרה הם שיאה של מתקפה כוללת על העדה, שמטרתה לחסל אותם ככוח האחרון שעוד עומד מול הציונות, אחרי שהזרם המרכזי החרדי נכנע ללחצים.

מעצר במהלך פעילות משטרתית יזומה בשכונת מאה שערים שבירושלים, באפריל

לדברי מינצברג, "בחמש השנים האחרונות התחילה ממש מתקפה. מנסים להטמיע אותנו בחברה הישראלית, זה מקיף את כל החברה הישראלית. רוצים לשבור אותנו, לגרום לזה שלא יהיה עוד מושג כזה של יהודי לא ישראלי".

הרב מינצברג, בן 44, נחשב לבן אצולה בקרב הקנאים החרדים. הוא נין, מצד שני הוריו, של הרב עמרם בלוי, מייסד נטורי קרתא. הוא מתגורר בלב האזור הצפוף של מאה שערים ואב ל–11 ילדים, שניים מהם נעצרו לאחרונה בהפגנות נגד הגיוס לצה"ל. "אנחנו מאוד מעודדים את זה פה בבית", הוא אומר בחיוך. "אנחנו אנשי היישוב הישן שיושבים פה דורות, האידאולוגיה שלנו זה התבדלות. יש את המציאות ויש את הציונות — אבל אנחנו חייבים להתבדל", הוא מסביר. על פי ההגדרות החרדיות, ההתבדלות באה לידי ביטוי בשני תחומים – החרמת הבחירות ואי קבלת תקציבים למוסדות החינוך.

הקרע בין העדה החרדית לבין הציבור החרדי הכללי התרחב בשנים האחרונות. חברי העדה חשים שלא רק שהציבור החרדי נטש אותם, אלא שהפוליטיקאים החרדים והתקשורת החרדית מהווים חוד החנית של המתקפות נגדם. "קנו את הציבור החרדי כדי להכניס אותם לחברה הישראלית", אומר מינצברג. "זה התחיל מהחינוך, מספרי הלימוד, נכנסו תכנים שפעם מבחינת הציבור החרדי זה היה ייהרג ובל יעבור, היום זה עובר בשתיקה. אנשים שאתמול היו מוכנים למות על הדברים האלו הולכים היום כצאן לטבח, זה לא נתפס. קנו את השתיקה שלהם בתקציבים ענקיים לישיבות. אנחנו שמים מראה מולם, כי אנחנו עומדים באותו מקום וזה מוציא אותם מהכלים", אומר מינצברג. ואכן, בתקשורת החרדית הממוסדת ובאתרי האינטרנט שלה קשה למצוא אמפתיה כלפי העדה החרדית ומאבקיה.

מינצברג דוחה בתוקף את הטענה שהעדה הרוויחה ביושר את הדימוי הקיצוני והאלים שלה, במתקפות על חיילים בירושלים ועל נשים שלא לבושות בצניעות מספקת לטעמם בבית שמש. עם זאת, הוא מבקש לשמור על זכותם של אנשי העדה להמשיך להביע את מחאתם למול החיילים החולפים בשכונה. בשנה האחרונה, ככל שהתלהט המאבק החרדי נגד הגיוס, הלכו ותכפו האירועים בהם הותקפו חיילים שעברו במאה שערים בקללות ויריקות. לעתים נאלץ החייל המותקף להסתתר בחנות או בבית כנסת עד שחולץ בידי המשטרה. בל"ג בעומר הוצתה בשכונה בובת חייל וגם השימוש הרווח במונח "חרד"ק" (חרדי קל־דעת) לתיאור חיילים חרדים, משך אש כלפי העדה החרדית.

מינצברג רואה את הדברים אחרת. "אין דבר כזה חייל שחטף מכות. זה עוד לא קרה", הוא מכריז. "תראה לי כתב אישום אחד של מישהו שנעצר על הכאת חייל. תראה לי תמונה אחת". הוא מבקש להדגיש כי החיילים החרדים מבעירים את חמת התושבים בשל המסר שהם מעבירים. "נכון, החיילים מתקבלים בבוז בצעקות. אם מישהו שגר פה יחזור בשאלה ויקים דוכן למכירת חזיר, זה יהיה פחות גרוע מחייל. כי חייל שהולך פה משקר — הוא מספר סיפור שאפשר להיות חרדי בצבא והוא מנסה למכור לך את הסיפור הזה".

"איפה צעקו על החיילים? ברחוב יפו? בבסיס צבאי, לא. כאן במאה שערים, אני משלם מחיר על המגורים פה, אני משלם עשרות אלפי שקלים בדירה, אני משלם על זה באורח החיים שלי, אני מוותר על דברים כי אני רוצה את זה, אני רוצה את המוצר הזה. אני מתנגד לעצם הדבר שנקרא מדינת ישראל, אני מתנגד למושג הזה של הצבא, אני לא מסכים למלחמות שלהם ולמבצעים שלהם, הם נלחמים נגדי. תראה את המאבקים שיש בתוך הצבא, איך הבנות ילכו ומה הן ילבשו, פה 90% מהאנשים לא מדמיינים בכלל שיש בעולם שאלות כאלו", הוא אומר.

לטענת מינצברג, ברוב המוחלט של המקרים החיילים שהותקפו לא עברו במאה שערים במקרה. "90% מהמקרים זה לא חיילים שהולכים סתם לבית שלהם, זה או פרובוקציה, או שווִיץ – עברתי בשכונה החרדית. אם אתה היית מגיע במדים זה היה עובר בשקט, לאף אחד לא היתה אפילו טינה בלב עליך, אבל ברגע שאתה חרדי זה סיפור שונה". מינצברג מונה את השינויים בחברה החרדית המעידים, לתפיסתו, על הכניעה של החרדיות לישראליות: ההתנדבות לזק"א וארגוני ההצלה, היחס לחגים ישראליים, היחס בתקשורת החרדית לצה"ל. "הם עוברים מהפך ישראלי", אומר מינצברג.

ובכל זאת, הוא משוכנע שרוב הציבור החרדי עדיין חושב שישנה סתירה מובנית בין הגיוס לבין אמונתו ואורח חייו. המאבק בעדה החרדית נועד, לתפיסתו, להפריד בינה לבין כלל הציבור החרדי ולהציגה כקבוצה קיצונית ואלימה, כדי שניתן יהיה להציג את שאר החרדים כציבור שקול שהולך ומתחבר לחברה הישראלית — ולטשטש את העובדה שרובם מוסיפים להתנגד לגיוס. "היה למישהו עניין להביא את הצבא למודעות, כדי להגיד שיש פה קבוצה אחת קיצונית שנלחמת בצבא, אבל זה לא נכון", הוא קובע. "עדיין כולם נגד הצבא, למרות הפיתויים. יש אינטרס לעשות אותנו קיצוניים, כך גם יכולים להיכנס בנו בכל הכוח וגם להפריד אותנו, מי רוצה להתחבר עם קיצוניים?".

בובת חייל תלויה בשכונת מאה שערים, במארס אשתקד
בובת חייל תלויה בשכונת מאה שערים, במארס אשתקדאוליבייה פיטוסי
המאבק בין המשטרה לעדה החרדית הגיע לשיא סביב המבצעים היזומים שערכה במאה שערים. המבצעים כללו שליחת בלש לבוש במדים לשכונה, מתוך הנחה שייתקל בתגובות אלימות. כשאלו הגיעו, שוטרים סמויים היו יוצאים ממארב ועוצרים את המעורבים. מינצברג טוען בתגובה כי ההתקפות נובעות מכך שהבלש זוהה כפרובוקטור. האלימות פורצת לרוב בשלב המעצרים. בחודשים האחרונים נרשמו מספר פצועים משני הצדדים ועשרות נעצרו, נגד חלקם הוגשו כתבי אישום בגין תקיפת שוטרים. במקביל פתחה המשטרה בסדרת מבצעי מעצרים, בשיטה שלקוחה ממזרח ירושלים: פריצות לבתים בשעות הלילה המאוחרות בכדי לעצור פעילים מרכזיים בארגונים הפועלים נגד הגיוס או ליווי לוכדי עריקים של המשטרה הצבאית.

אנשי העדה פיתחו דרכים להתמודד עם המבצעים. הם מפיצים הודעה על הנוכחות המשטרתית ומצליחים לארגן בתוך דקות מאות מפגינים, שמתייצבים בכל שעה לשבש את המבצע. בנוסף, הוקמו כמה ארגונים שמטרתם להתנגד ללחצי הצבא. ארגון אחד פועל לרדוף את החרדים שפועלים לגיוס צעירים לצבא. ארגון אחר מסייע משפטית, כלכלית ואף רוחנית למי שהסתבך עם הצבא, וארגון שלישי מפעיל משמרות מחאה והסברה ליד לשכות הגיוס.

בעיניי מינצברג, גם המתקפות על נשים בבית שמש הן רק תגובה לפרובוקציה מכוונת. "הם (הדתיים הלאומים שגרים ברמת בית שמש, נ"ח) הקימו בית ספר בשכונה החרדית ולא רצו לוותר, אז בנות התחילו להסתובב שם, כפרובוקציה. זה לא רק שלא מכבדים את אורח חיינו, יש להם עניין לכפות עירוב. גם אם אני אבוא לשכונה חילונית יהיה בסדר, אבל אם אני אתחיל להניח תפילין יעירו לי ואם אגיע עם עוד 20 בחורים המשטרה תבוא תוך דקה ותסלק אותנו".

מירי שלם, תושבת בית שמש, דוחה את הטענות בתוקף. "מה פרובוקציה? לנשום זו פרובוקציה? ללכת זו פרובוקציה? הם גרים על ציר ראשי ואין ברירה, חייבים לעבור שם. היו לנו ילדים בני 16, מדריכים בתנועות נוער, שהיו מגיעים לפעולות כשהם רטובים מרוק. אני הלכתי שם לפני שבועיים ועוד לבשתי שרוולון כדי שלא להסתובב בחולצה עם שרוולים קצרים וילדים צעקו עלי שיקסה, נאצית. אני יכולה להיות אמא שלהם, מאיפה החוצפה לבוא ולצעוק עלי?".

מינצברג מבקש שלא ירחמו על אנשי העדה, וטוען כי לא קפאה על שמריה אלא המשיכה להתפתח. "הצלחנו להעביר את 200 השנים האחרונות באותה צורה, וזה לא שאנחנו משמרים משהו מת, פולקלוריסטי. זה משהו חי ודינמי", הוא אומר על התרבות בה הוא חי. "אף אחד פה לא מרגיש פרימיטיבי. הכל פה חי, תוסס, ליברלי, משכיל ונאור. כשאנשים פה לקחו לידם טקסט אקדמי הם הרגישו כאילו החזירו אותם לתקופת האבן. זה היה משעמם".

כשנשאל על ניצחון הציונות הוא דוחה את השאלה. "איזה ניצחון, מה השתנה? נראה לך שאנחנו התפללנו 2,000 שנה שביבי נתניהו יהיה הגואל, לחיילים האלו התפללנו? לממשלה הזו?". הוא מוסיף כי "אין פה כיסא ואין פה כבוד", בהתייחסו לאמירתו של הרב צבי יהודה קוק כי מדינת ישראל היא יסוד כיסא הכבוד. "הציונות היא גלות בין יהודים וזו הגלות הכי גרועה. הרצל רצה פתרון לבעיה היהודית, אבל לנו אין בעיה, אנחנו יהודים. הציונות זה כישלון טוטלי, פעם היו צועקים אנטישמיות, אנטישמיות אנטישמיות, והיום צועקים אותו הדבר. אז מה ההבדל אם אתה צועק את זה מערבות אוקראינה או מחופי המזרח התיכון?".

"לציונות הייתה הצלחה אחת — היא הצליחה בכיבוש דעתם של היהודים. לכן, לדעתי, הציונות כאן לא באה לתת פתרון, היא באה לעשות דבר אחד – לחסל את היהדות האותנטית", אומר מינצברג ומוסיף: "יש מאמר חז"ל על כך שטוב תינוק חי מעוג מלך הבשן מת. לתינוק יש את הכוח של ההתנגדות, הוא מתחיל לצעוק ולהזיז את הרגליים והידיים. כל זמן שאנחנו לוחמים, משננים, מתנגדים — יש מלחמה. כל עוד תהיה מלחמה יש לנו תקווה
לעצט פאראכטן דורך סוס'לע אום זונטאג אוגוסט 27, 2017 8:04 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2163
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » זונטאג אוגוסט 27, 2017 11:40 am

דברים כדרבונות!
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

שאהן הענניטי
שר האלפיים
תגובות: 2344
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג יוני 15, 2012 12:07 pm

תגובהדורך שאהן הענניטי » זונטאג אוגוסט 27, 2017 2:42 pm

יידישע קהילות האט געשריבן:דברים כדרבונות!

ובמיוחד הפסקה אחרונה.


צוריק צו “אקטועלע נייעס”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 4 געסט