בתי מדרשים וואס גייען אריבער רענאוואציעס

באריכטן און אנאליזן

די אחראים: אחראי, געלעגער

ידעתי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 306
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 04, 2017 9:40 am

תגובהדורך ידעתי » זונטאג סעפטעמבער 02, 2018 11:04 am

צו געזונט האט געשריבן:
ידעתי האט געשריבן:
Montrealtosh האט געשריבן:עס הייסט אז די סאטמאר ביהמ״ד און מאנטריאל גייט מען באנייען די חודש תשרי

מען ארבעט דארט די לעצטע חדשים זייער פלייסיג
עס איז א חידוש פאר די שטאט מאנטריאל צו בויען אזא געביידע און באקומען די פערמיטס פאר א עמטליכע ביהמ״ד

די שטאט קוקט ארויס דערויף

מגעט דארט שווער פערמיטס?

וויזשניץ (מרכז) און סאטמאר היכל התורה זענען אויך גאנץ לעצטנס געבויט געווארן.

יעדע זייט גאס איז דארט אונטער א אנדערע יוריסדיקציע. אין צוגאב אז זיי פערלאנגען די אויסענדע אויסקוק מוז בלייבן אריגינאל

לויט ווי איך ווייס זענען סיי וויזשניץ און סיי סאטמאר (און בעלזא) נישט אין אוטרעמאנט. האב איך געמיינט אז דארט איז גרינגער ווי אין אוטרעמאנט.

אהבת השם
שר חמש מאות
תגובות: 618
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 23, 2018 7:25 pm

תגובהדורך אהבת השם » זונטאג סעפטעמבער 02, 2018 11:36 am

תמים תהיה האט געשריבן:
רעסטאראנט האט געשריבן:
Montrealtosh האט געשריבן:עס הייסט אז די סאטמאר ביהמ״ד און מאנטריאל גייט מען באנייען די חודש תשרי

מען ארבעט דארט די לעצטע חדשים זייער פלייסיג
עס איז א חידוש פאר די שטאט מאנטריאל צו בויען אזא געביידע און באקומען די פערמיטס פאר א עמטליכע ביהמ״ד

די שטאט קוקט ארויס דערויף


היכל הבית המדרש


מער בילדער?

Rimnitz
שר העשר
תגובות: 23
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 05, 2017 3:14 pm

תגובהדורך Rimnitz » זונטאג סעפטעמבער 02, 2018 12:02 pm

טאהש קר"י
צוגעלייגטע
Poster #23 Updates 13.jpg
טאהש קר"י
Poster #23 Updates 13.jpg (640.21 KiB) געזעהן 2536 מאל

ציקוועטשטער
שר מאה
תגובות: 184
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 10, 2010 2:29 pm
לאקאציע: אין קוועטש פלאץ

תגובהדורך ציקוועטשטער » זונטאג סעפטעמבער 02, 2018 12:39 pm

האט נישט דער גוטמאן אנגעפירט מיט'ן ביהמ"ד אין מאנסי?
אז מען קוועטשט ווערט מען א ציקוועטשטער

דודל
שר העשר
תגובות: 46
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג דעצמבער 31, 2010 2:02 am

תגובהדורך דודל » זונטאג סעפטעמבער 02, 2018 5:23 pm

השיפוצים בחצרות הקודשהשיפוצים בחצרות הקודש

חצר חסידות גור: ההיכל החדש - למקומות ישיבה

בימים אלו הולך ומושלם המרכז העולמי של חסידי גור ברחוב ירמיהו בירושלים, כאשר לצד בית המדרש שבו מתפללים כיום, מוקם בניין אדיר ממדים, פי 1.5 מגודלו של בית המדרש כיום, שבהמשך אמור להתחבר עם בית המדרש הישן.

בשנים האחרונות אין מקומות ישיבה בהיכל בית המדרש, מאחר ועקב הצפיפות והדוחק - הוצאו השולחנות, למעט מספר מצומצם של שולחנות וספסלים לקשישים, חלשים וחולים. יתר הציבור הענקי עומד על רגליו במהלך כל שעות התפילות.

בשנה שעברה נוספה קומת גלריה מפיגומים שהכילו עוד כאלף מקומות ישיבה. שם ישבו התורמים למרכז העולמי 1,000 שקלים בכל חודש. השנה הגדילו את הגלריה ל-2,000 מקומות. בנוסף, לנגידים הגדולים התורמים בקביעות לאחזקת בית המדרש, יוחדו גלריות שבהן גם ניתן לראות את הרבי. כך נודע ל'בחדרי חרדים'.

כך נוצר מצב שלאלפי מתפללים - אין אפשרות לשבת, ואפילו בהפסקות שנהוגות בגור ומוקדשות ללימוד בין התפילות, הקומה התחתונה שיועדה לשתיה ולימוד אינה מאכלסת את קהל האלפים.

לאור כל זאת הוחלט כי ההיכל החדש ישמש כבר בראש השנה הקרוב למקום ישיבה בתפילות ובהפסקות. הגבאים החלו מיד בסידורים הנדרשים ובימים אלו מסיימים להכשיר את השטח.

ל'בחדרי חרדים' נודע כי בד בבד עלתה שאלה, היות והמקום לא בנוי ומחובר לבית המדרש, ייתכן וקול השופר הנשמע במקום הוא קול הברה שבו לא יוצאים ידי חובה. כמה מגדולי הרבנים בגור הגיעו למקום בזמן תקיעת שופר לאחר תפילת שחרית בחודש אלול לבדוק מה מקור הקול ששומעים במקום, בינתיים הרבנים לא נתנו את הכרעתם בנושא ובמקום יהיו מקומות ישיבה - גם אם לא לתקיעת שופר - לשאר התפילות וההפסקות.

בעבר, סעדו חלק נכבד מהחסידים בגור את סעודות החג בת"ת ובאולמות רבים ברחבי ירושלים. מחג השבועות האחרון אוכלים החסידים בקומה התחתונה של בית המדרש החדש, שהוכשר לצורך כך, דבר שמקל על אלפי החסידים.



חצר חסידות ויז'ניץ: זהב, כסף ונחושת

בחצר חסידות ויז'ניץ, הולך ונשלם 'בית ויז'ניץ', בית המדרש הגדול של החסידות, שם יתפללו השנה אלפי החסידים, למרות שהבניין עדיין אינו מוכן. בחסידות החלו במכירת מקומות שישמשו את החסידים בכל השנה.

זכות רכישת המקומות מתבצעת לפי צורת 'מנורה', דהיינו, כל נכדי האדמו"רים לבית ויז'ניץ - נכדי ה'אהבת ישראל', ה'אמרי חיים', ה'ישועות משה' והרבי שליט"א - משודרגים לפי סדר החשיבות בזכות הקנייה. גם רבני הקהילות וכלי הקודש משודרגים במקומות מכובדים, במחיר פחות, וככל שהתואר יותר מכובד וגדול, כך המקום מקודם יותר.

בית המדרש הגדול מחולק לפי מתחמים: זהב, כסף ונחושת, כשהמחירים הגבוהים ביותר הם 91 אלף, 59 אלף ו-33 אלף שקלים. כל אחד מהמתחמים מחולק לשני גילאים דהיינו, מתחם יותר רחוק, עד גיל 30, ומתחם יותר קרוב לאדמו"ר, מעל גיל 30 ומעלה. התשלומים למקומות הם לעשר שנים בליווי בנקים ובריבית נמוכה.

על פי המידע שהגיע ל'בחדרי חרדים', בית המדרש שייפתח בראש השנה, משתרע על פני 3,500 מ"ר, ומכיל מעל 3,500 מקומות ישיבה ועוד 4,000 מקומות עמידה על הפארענצ'עס ובשנים הקרובות בית המדרש יורחב עוד. בראש השנה הנוכחי ישתמשו בקומה אחת של עזרת נשים שבנייתה נשלמת בימים אלו.

החסיד שממונה כבר שנים רבות על מכירת המקומות, ר' אליהו גוטסמן, המריא אחרי חג הפסח לכל ריכוזי החסידות בעולם ונתן להם זכות קדימה לרכישת מקומות במחירים הגונים.

כדי לדרבן את החסידים לרכוש מקומות, הוצע להם להפוך למעין 'קבלנים' לשכנע אברכים לרכוש מקומות. אברך שגייס עשרה אברכים לרכוש מקומות - יקבל עשרה אחוזי הנחה ברכישה.

האווירה החיובית שהצטברה אצל אברכי החסידות, נתנה את אותותיה וכבר ביום ראשון השבוע, פרשת כי-תצא, היום הראשון למכירת המקומות במשרדי איגוד בית ויז'ניץ, עמדו מאות חסידים בתור לרכישת מקום. בויז'ניץ כבר כמעט חזרו בהם מהעסקה עם ה'קבלנים' כיוון שהציבור נענה בהמוניו.

יצוין, שישנם מאות מקומות ב'בית ויז'ניץ' הגדול, שלפי דברי המארגנים יוקצו רק לראש השנה ותהיה זכות לאנשים מכובדים ולאנשי ארצות הברית לרכוש בכל שנה מחדש, בסכומים הגונים. בשאר ימות השנה מקומות אלה לא יהיו קיימים כלל.

לפי גורמים רשמיים, כשיסיימו בעזרת השם את בניית בית המדרש, יתבצע חלק ב' של רכישת מקומות, לכל אלה שלא רכשו עד אז מקום ב'בית ויז'ניץ'.

המקום שהוקצה לאדמו"ר, יהיה בשני מקומות: בחודש הרחמים והסליחות וימי תשרי, מקום האדמו"ר יהיה על פני במה ענקית באמצע בית המדרש, ובמשך כל השנה - בצפון-מזרח בית המדרש.

אחד מעסקני החסידות מספר ל'בחדרי חרדים' כי רכישת המקומות עוררה שאלות הלכתיות רבות, בעיקר בקרב החסידים בני גיל 60 ומעלה - גברים ונשים, שרכשו מקום קבוע במחיר מלא בבית המדרש האחרון, שנבנה לפני 40 שנה על ידי כ"ק מרן ה'ישועות משה' זי"ע, במחיר מלא.

כל השאלות ההלכתיות הועלו על ידי הנהלת בית ויז'ניץ, בישיבה מיוחדת בבית הדין של קהילת ויז'ניץ בארץ, ומי שהכריע בדבר הוא הדיין הגאון רבי יעקב מאיר שטרן, אשר פסק בכתב ידו, שכל החסידים שמעל גיל 60 ומעלה, חייבים לקבל הנחה של 45% ברכיש המקומות - עקב גילם המבוגר, ועקב כך שאף אחד לא יודע לכמה שנים הם ישתמשו במקומם. כיוון שמקומם לא יוכל לעבור למשפחתם לאחר 120 השנים שלהם - על כן הם יזכו בהנחה של 45% מדמי הרכישה.

כמו כן, אלו שכבר רכשו מקום בבית המדרש הקודם, ישלמו מחיר חדש בהנחה משמעותית.

בשלב ב', לאחר גמר בניית בית המדרש, יוקם 'היכל הטישים' הענק שהיה אי פעם בויז'ניץ.

לפי התוכנית, 'היכל הטישים' יתפרש על כל שטח בית המדרש הגדול הזמני של היום וגם על שטח משרדי איגוד המוסדות והקהילה. כמו כן מתעתדים להרוס את בניין הישיבה הקטנה, הצמודה לבית המדרש הגדול ולבנות על כל פני השטח את 'היכל טישים', שיכיל אלפי מקומות ישיבה ועוד אלפים בעמידה על גבי פראנצ'עס.

פרויקט מיוחד בתוכנית, הוא חפירת שתי קומות מתחת לאדמה: קומה אחת של אולמות וקומה אחת של הכנסת אורחים, שתכיל למעלה מ-1,500 מיטות ותשמש מדי שבוע ובחגים לגברים בלבד, אשר ירצו להגיע עם ילדיהם לשהות אצל האדמו"ר.



חצר חסידות באיאן: הקלויז נהפך למפלס אחד

בחצר חסידות באיאן, הרסו בחודש האחרון את רוב הקירות ב'קלויז' שברחוב מלכי ישראל, במטרה להרחיב את בית המדרש ולבנות מרכז עולמי לחסידים. המהנדסים שבדקו את המקום גילו כי רוב העמודים החוצים את היכל ה'קלויז' ניתנים להסרה, למרות שבתחילה חשבו שהדבר בעייתי. התגלה גם שניתן לפרק את גרם המדרגות מצד שמאל, כדי לחבר את הקלויז כולו למפלס אחד, 'נקי' מעמודים.

השנה, כיון שבניין האגף השני - הפנימייה, עדיין קיים ואף ישמש כעזרת גברים בקומת הקרקע ועזרת נשים בקומה השנייה, הוחלט שהחלק האחורי - שבו לא ניתן לשמוע את קול התפילה כלל - יישאר סגור ויותקנו שם חדרי נוחיות למבוגרים. חלק מהאגף אף ייסגר כליל.

בשנים האחרונות בחורי החסידות התפללו בגלריה. השנה מיקומם של הבחורים נקבע מצפון לקלויז, כך שעוד אלף בחורים יוכלו להצטרף לתפילה עם הרבי.

כדי להקל במחירי המקומות לחסידים, הם הוזלו לימי ראש השנה בלבד, עבור אלו שאינם מגיעים ליום כיפור.

בהוראת הנהלת המוסדות, לא תינתן העברת מקומות מאדם לרעהו - גם מי ששילם מחיר מלא ונבצר ממנו להגיע ביום הכיפורים.



חצר חסידות קרלין סטולין: עוברים לשמעון הצדיק

היסטוריה בחסידות קרלין סטולין: היכל תפילה ענק הולך ומוקם ברחוב שמעון הצדיק - בואכה רחוב שמואל הנביא, שישמש את אלפי החסידים בראש השנה, לאחר שבכל השנים האחרונות נאלצו להרחיב את בית המדרש הגדול ברחוב אבינועם ילין, דבר שהיה למטרד לכל תושבי האזור עקב חסימת הכבישים.

בעקבות כך, כמות המקומות הוגדלה משמעותית והוכן מקום מיוחד - בהרחבה ובאפשרות מיטבית לשמוע קול תפילה וקול שופר - עבור עזרת נשים בגלריה, ומקום מיוחד לבנות במפלס אחד עם ההיכל.

בהיכל החדש תהיה כמות נכבדה של מקומות במחירים מוזלים. עם זאת, לנוכח הביקוש המוגבר יימכרו מקומות הקצה בכל ההיכל בתוספת של 20%. ואילו המקומות שמחירם מאלף שקלים ומעלה - בתוספת של 10% למקום בקצה הספסל, כך נודע ל'בחדרי חרדים'.

לנוחות החסידים נעשה תכנון המיזוג תוך השקעה והקפדה מרובה, הן בתכנון נכון של הפיזור והן בעצמת הכוח. כמו כן, בהיכל החדש יהיו כל המושבים צמודים לשולחנות.

ההרשמה למקומות החלה בשבוע האחרון ותקנון מחירים נקבע לגבי שכירת דירות בקרבת מקום.

מחירי המקומות בקרלין: החל ממאה שקלים בפארענצ'עס ועד 2,000 שקלים ליד הרבי.

(השטח ברחוב שמעון הצדיק שם יתפללו חסידי קרלין. צילום: שלומי טריכטר)





חצר חסידות תולדות אהרן: פארענצ'עס של עשר קומות

כידוע, התפילות בחצר הקודש תולדות אהרן בימים הנוראים, נערכות משעות הבוקר המוקדמות עד ממש לפני השקיעה, ולכן יש לדאוג שיהיה לכל אחד ואחד מקום לשבת ביישוב הדעת ושהחסידים יוכלו להביט באדמו"ר המשמש שליח ציבור. בעקבות הצפיפות הנוראה שלעיתים גבלה בפיקוח נפש, מנסים עסקני החסידות מספר שנים למצוא פתרונות הן לבית המדרש והן לעזרת הנשים שגם בה גברה הצפיפות.

השנה הוקמה גלריה מיוחדת בתוך בית מדרש, עם תוספת של 350 מקומות, שעליה יעמדו חלק ניכר מהבחורים. כמו כן, היכל הישיבה גדולה המוקם על גג היכל בית המדרש, משנה צורה לקראת הימים הנוראים ומיועד לילדי החסידות, שבאמצעות חלונות מיוחדים יוכלו לשמוע ולראות את התפילות ולהיות חלק מהקהל. כמובן שמערך מיוחד של משגיחים מפקחים עליהם.

בעזרת נשים הוסיפו השנה כ-600 מקומות ישיבה, שלא קיימים במשך ימות השנה.

ל'בחדרי חרדים' נודע כי לקראת חגי תשע"ט, רכשו החסידות צי של פארענצ'עס בגובה 10 קומות, עליהן יעמדו אלפי החסידים בעריכות השולחנות בימי החגים. המחסור הגדול של מקומות עמידה שנוצר באחרונה היה הסיבה לרכישת הענק. בחסידות ציינו שגם לקחו בחשבון את אירועי שמחת בית השואבה וההקפות בשמחת תורה.

לקראת החגים תוגבר כל בניין בית המדרש במערכת מזגנים נוספת, וכן גנרטור מיוחד נשכר כדי למנוע עוגמת נפש ונפילות מתח, דבר שבשנים האחרונות גרם לכיבוי החשמל למשך שעות התפילה.

גם בארגון הכנסת אורחים של החסידות 'בצילא דמהימנותא', הדואג לאש"ל מלא לאורחים המגיעים מהארץ ומהעולם להסתופף בצל הרבי, כבר נמצאים בעיצומן של ההכנות. לצורך כך נשכר מבנה מיוחד לאירוח ואף חלק מבנייני התלמוד תורה מוקדשים לעניין זה.



חצר חסידות נדבורנה: הגבאים התרוצצו ברחבי הארץ

בחצר חסידות נדבורנה נערכו בשנים אחרונות שיפוצים ושינויים נרחבים, בהיכל בית המדרש של החסידות בקריית נדבורנה בבני ברק.

במהלך השנה האחרונה שופץ וחודש היכל עזרת הנשים מהמסד ועד הטפחות, בעלות של מאות אלפי שקלים. במהלך השיפוצים נוספו מכורח המציאות עוד למעלה מ-200 מקומות ישיבה ופתחו עוד גלריה חדשה בעזרת הנשים.

בחודשיים האחרונים, לקראת הימים הנוראים, נערכו שיפוצים נרחבים ב'היכל הטישים' שצמוד להיכל בית המדרש. ההיכל נצבע מחדש, הוחלפה מערכת התאורה וכן הוחלפו השולחנות והספסלים לרווחת הציבור.

במהלך השנה החולפת רכשו גבאי בית המדרש גלריות פארענצ'עס נוספות, לשימוש בעיקר בעת הטישים הגדולים בחגים ובשבתות מיוחדות.

כמו כן, השנה החידוש הוא שצוות הגבאים סבבו בכל ריכוזי חסידי נדבורנה - בירושלים, ביתר, אלעד, אשדוד, בית שמש וקריית גת - החל מראש חודש אלול ועד לסוף השבוע הנוכחי, למכירת המקומות לימים הנוראים. זאת, כדי להקל על הציבור שיוכלו לקנות מקומות ברוגע.

חצר חסידות אלכסנדר: נבחנים וזוכים ב-500 דולר נסיעה לרבי בארץ

בית החסידים של חסידי אלכסנדר בבורו פארק, הודיע בתחילת בין הזמנים האחרון על מבצע מיוחד: אברכים ובחורים יוכלו לקבל מענק כספי עבור נסיעה לחצר הרבי בארץ ישראל לימים הנוראים.

אברכים ובחורים שיעמדו במבצע, הכולל לימוד, שינון ומבחנים על החומר הנלמד - יוכלו לקבל את המענק המיוחד בסך 500$.

המבצע התקבל באהדה רבה, ובמסגרת המבצע נלמדו ונבחנו הלומדים על מאות דפי גמרא.

חצר חסידות ויז'ניץ ירושלים: הרבי מגיע - שטח בית המדרש הורחב

האדמו"ר מויז'ניץ ירושלים יגיע לישראל לשהות בכל חגי תשרי, כך על פי התכנון, ובבית המדרש של החסידות ברחוב אדוניהו הכהן בירושלים נערכים בימים אלו שיפוצים נרחבים להרחבת בית המדרש הישן. לבית המדרש סופח אוהל גדול שישמש את החסידים, לאחר שבית המדרש נעשה צר מלהכיל.



חצר חסידות לעלוב ירושלים: עוברים לויז'ניץ

בהנהלת חצר חסידות לעלוב ירושלים שבשכונת בית ישראל מחפשים מזה שנים כיצד לרווח את כותלי בית מדרשם, בכדי לאפשר לקהל החסידים לבוא להסתופף בצלו של האדמו"ר ובפרט בימי חגי תשרי, אך עם השנים כאשר הגדיים נעשו תיישים והיה המקום צר מהכיל את הציבור הגדול, הבא להסתופף בצל הרבי, החליטו בהנהלת בית המדרש כי אי"ה השנה יערכו התפילות והטישים במהלך המועדים שבירח האיתנים, בבית המדרש ויז'ניץ ברחוב נחמיה 14 בירושלים.

eller
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4578
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג מארטש 25, 2016 11:41 am

תגובהדורך eller » זונטאג סעפטעמבער 02, 2018 9:15 pm

שמואל בארג האט געשריבן:א פראכט פון א מקוה.

יעך בין פריער דארט געווען, גאנץ א שיינע שול הגם סא פאר זעה איךנישט ס'זאל זיין עפעס אזוי אויסנאם שיין.
אבער ביי די מקוה ממש נעבן די בור און אזוי אויך ביי די שויער'ס איז דא אזוינע קליינע הארטע שטיינער וואס כ'פארשטיי נישט פשט, ס'טוט דאך וויי דו פיס פון טרעטן דארט..
איך בין נישט קיין שרייבער . נאר א נייגעריגע ליינער. פרעגער. און קאמאנטירער...
מיין בליק אויף איי וועלט

עכט היימיש
שר האלף
תגובות: 1128
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 04, 2018 2:40 pm

תגובהדורך עכט היימיש » זונטאג סעפטעמבער 02, 2018 9:20 pm

דער נייער סאטמארער ביהמ"ד אויף וואלאבאוט ווירבעלט יעצט וו א בינען שטאק מיט צענדליגער מנינים און הונדערטער מתפללים און נאך פילע טוריסטן.
די מקוה איז יעצט אפן פאר באזיכער.
עס שטעלט זיך ארויס אז דער געגענט האט נאך ראויגערהייט געקענט ניצן נאך א ביהמ"ד, די מנינים זענען קע"ה איבערגעפילט
ווייל איך בין א "היימיש'ער" און איך גיי מיט די זעלבע הוט ווי דיר, ממילא איז מיר שוין נישט קיין מצוה מקרב צו זיין?

שמואל בארג
שר האלף
תגובות: 1638
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 18, 2016 6:44 pm

תגובהדורך שמואל בארג » זונטאג סעפטעמבער 02, 2018 9:26 pm

eller האט געשריבן:
שמואל בארג האט געשריבן:א פראכט פון א מקוה.

יעך בין פריער דארט געווען, גאנץ א שיינע שול הגם סא פאר זעה איךנישט ס'זאל זיין עפעס אזוי אויסנאם שיין.
אבער ביי די מקוה ממש נעבן די בור און אזוי אויך ביי די שויער'ס איז דא אזוינע קליינע הארטע שטיינער וואס כ'פארשטיי נישט פשט, ס'טוט דאך וויי דו פיס פון טרעטן דארט..


אויף די בילדער קוקט עס אויס גוט.

העלמיר בעז"ה אפשטאטן א באזוך בקרב הימים.

אידיש.טייפינג
שר חמישים ומאתים
תגובות: 353
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 16, 2012 12:29 pm

תגובהדורך אידיש.טייפינג » זונטאג סעפטעמבער 02, 2018 9:28 pm

ביהמ"ד דקהל יטב לב ד'סאטמאר ליע גארדענס וועט יעצט ווערן רואיגער, נאכדעם וואס עס האט שוין ניט דערהויבן דעם ריזיגן ציבור

הקשר
שר חמישים
תגובות: 87
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך נובעמבער 20, 2013 9:25 pm

תגובהדורך הקשר » מאנטאג סעפטעמבער 03, 2018 1:38 am

אידיש.טייפינג האט געשריבן:ביהמ"ד דקהל יטב לב ד'סאטמאר ליע גארדענס וועט יעצט ווערן רואיגער, נאכדעם וואס עס האט שוין ניט דערהויבן דעם ריזיגן ציבור

אין קראלי זאל דעגענייזען 2 שטיבלעך פאר די גראסרי חלל

Montrealtosh
שר העשר
תגובות: 18
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 23, 2017 11:40 pm

סאטמאר מאנטריאל

תגובהדורך Montrealtosh » מאנטאג סעפטעמבער 03, 2018 7:27 am

איצט אריבער די ביהמ״ד מען ארבעט דארט אפילו עס איז חאגע

עס איז דארט נאך דא אסאך ארבער ביז יו״ט, וועל מיר זעהן אויב במציאות וועט מען דארטען דאווענען ימים נוראים

אסדר לסעודתא
שר האלף
תגובות: 1871
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אפריל 25, 2018 11:08 pm

תגובהדורך אסדר לסעודתא » מאנטאג סעפטעמבער 03, 2018 8:36 am

הקשר האט געשריבן:
אידיש.טייפינג האט געשריבן:ביהמ"ד דקהל יטב לב ד'סאטמאר ליע גארדענס וועט יעצט ווערן רואיגער, נאכדעם וואס עס האט שוין ניט דערהויבן דעם ריזיגן ציבור

אין קראלי זאל דעגענייזען 2 שטיבלעך פאר די גראסרי חלל

ס''קומט א גראסערי אין קראלי?

אבי.גערעדט
שר חמש מאות
תגובות: 973
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 13, 2009 12:07 pm

תגובהדורך אבי.גערעדט » מאנטאג סעפטעמבער 03, 2018 9:27 am

אסדר לסעודתא האט געשריבן:
הקשר האט געשריבן:
אידיש.טייפינג האט געשריבן:ביהמ"ד דקהל יטב לב ד'סאטמאר ליע גארדענס וועט יעצט ווערן רואיגער, נאכדעם וואס עס האט שוין ניט דערהויבן דעם ריזיגן ציבור

אין קראלי זאל דעגענייזען 2 שטיבלעך פאר די גראסרי חלל

ס''קומט א גראסערי אין קראלי?


נו, ער מיינט צו זאגן אז קראלי גייט די מערסטע שפירן די נייע ביהמ"ד, סא ער געט זיי ראַט

Rimnitz
שר העשר
תגובות: 23
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 05, 2017 3:14 pm

סאטמאר מאנטרעאל (מהר''א)

תגובהדורך Rimnitz » מאנטאג סעפטעמבער 03, 2018 10:36 am

מען ארבייט ארום דעם זייגער צו זיין גרייט אויף יו"ט
צוגעלייגטע
IMG-20180903-WA0030.jpg
IMG-20180903-WA0030.jpg (369.97 KiB) געזעהן 1562 מאל
IMG-20180903-WA0029.jpg
IMG-20180903-WA0029.jpg (397.73 KiB) געזעהן 1562 מאל

אוועטאר
מים שלנו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 437
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 23, 2014 11:21 pm
לאקאציע: אין פאס

תגובהדורך מים שלנו » מאנטאג סעפטעמבער 03, 2018 10:40 am

Rimnitz האט געשריבן:מען ארבייט ארום דעם זייגער צו זיין גרייט אויף יו"ט

זייט ווען אינסטאלירט מען א זייגער אויף דער ערד?
די תגובה איז געשריבן געווארן בלויז מיטן ציהל להנאות בהם בני אדם יושבי חושך וצלמות און פאר די הינער וואס קוקן אויך אריין...
קרעדיט טריסקער

אוועטאר
סעטינגס
שר חמש מאות
תגובות: 592
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 13, 2015 2:59 pm

תגובהדורך סעטינגס » מאנטאג סעפטעמבער 03, 2018 10:43 am

די נייע עקסטענשאן אין קרית יואל ביהמ''ד אין העווי באניץ... א' סליחות
צוגעלייגטע
unnamed (12).jpg
unnamed (12).jpg (80.78 KiB) געזעהן 1537 מאל
unnamed (11).jpg
unnamed (11).jpg (69.06 KiB) געזעהן 1537 מאל
unnamed (14).jpg
unnamed (14).jpg (63.87 KiB) געזעהן 1537 מאל

אוועטאר
סעטינגס
שר חמש מאות
תגובות: 592
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 13, 2015 2:59 pm

סאטמאר וואלעבאוט

תגובהדורך סעטינגס » מאנטאג סעפטעמבער 03, 2018 10:46 am

שמואל בארג האט געשריבן:
eller האט געשריבן:
שמואל בארג האט געשריבן:א פראכט פון א מקוה.

יעך בין פריער דארט געווען, גאנץ א שיינע שול הגם סא פאר זעה איךנישט ס'זאל זיין עפעס אזוי אויסנאם שיין.
אבער ביי די מקוה ממש נעבן די בור און אזוי אויך ביי די שויער'ס איז דא אזוינע קליינע הארטע שטיינער וואס כ'פארשטיי נישט פשט, ס'טוט דאך וויי דו פיס פון טרעטן דארט..


אויף די בילדער קוקט עס אויס גוט.

העלמיר בעז"ה אפשטאטן א באזוך בקרב הימים.
די שוהל איז נאכנישט 100 פראצענט פארטיג, די היכל התורה איז נאך ליידיג, די ארון קודש, די ספרים, די ריק ווענט זענען נאכנישט געפעינט, אבער ס'איז א יופי פין א ארבעט, די ווייסע מארבעל מאכט אזא מין ליכטיגקייט

abeg
שר האלפיים
תגובות: 2223
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 20, 2016 3:43 pm

תגובהדורך abeg » דינסטאג סעפטעמבער 04, 2018 9:31 am

אפאר הערות (קריטיק) װעגן די נײע װאלאבאױט שול קודם װיל איך װיסען װאס איז די עוקר פון יענע בילדינג אין װאס איז די טפל די דירות אדער די שול? אפ׳ אױב בײדע סײ די שול אין סײ די דירות זענען עוקרים האט מען מיט אסאך זאכן זיך גערעכענט אז מ׳בױט דירות אױבען האט מעק פארזען אפאר פראקטישע זאכן װאס איך האב באמערקט װאס אױב װאלט נישט געװען דירות אױבען װאלט עס געװען מער פראכטפאל אין באקװעם קודם אז ס׳איז נישטא קײן קאװע צימער אױף די בהמ״ד/שטיבלעך שטאק
אין אױב אײנער ברױכט א קאװע מיז ער אראפגײן צום בעיסמענט,נאך אזאך איז אז ס׳איז נישטא געהיריג בהכ״ס אױף די בהמ״ד/שטיבלעך שטאק אין מ׳ברױכט װײטער אראפגײן צום בעיסמענט (ד.מ. אױך אז די בעיסמענט װעט מען קײנמאל נישט קענען פארמאכן װאס דאס איז נישט פראקטיש די קינדער װעלן דארט מאכן א חרבון בשעת׳ן לײנען אין בשעת של״ש) נאך אזאך איז אז נישט אלע שטיבלעך זענען אױף די זעלבע שטאק װאס דאס איז א גרױסע מײנעס אױב מ׳רעכנט זיך אז ס׳זאל זײן א מנינים סענטער, אױך מאכן די אן א שעױר ריק װענט זײער א פראפיזארישע אױסקיק, אױך זענען די ארײנגעבױטע LED Strips בײ די ארײנגאנג אין אין די װענט זײער שיין אבער די פראבלעם איז אז די LED Style אין די מאדעל טױשט זיך ממש יעדע פאר חדושים אין אױב אײנס ציברעכט זיך אדער מ׳מאיז טױשען א Strip װעט מען דארפען גרױס רחמים צי טרעפען די זעלבע װי מ׳האט ביז יעצט,אױך אױב מ׳לײגט 21 שױערס װאס דאס מײנט אז די האלסט אז די האסט א רוזיגע מקוה ברױכסטי מאכן סײ גרעסערע בורות אין סײ מער פלאץ פאר בענק װאס די בײדע האבן זײ געמאכט אביסל מצמצים (שטעל זיך פאר אז למ׳ אזא סײז גראסערי װי פרענקל׳ס האט 21 רעדזירסטערס?)

HelpMe
שר מאה
תגובות: 193
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 07, 2016 1:57 pm

תגובהדורך HelpMe » דינסטאג סעפטעמבער 04, 2018 9:40 am

מים שלנו האט געשריבן:
Rimnitz האט געשריבן:מען ארבייט ארום דעם זייגער צו זיין גרייט אויף יו"ט

זייט ווען אינסטאלירט מען א זייגער אויף דער ערד?

זייט די ליינסט אייוועלט

אזוי וויל איך
שר חמש מאות
תגובות: 869
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 13, 2015 5:55 pm

תגובהדורך אזוי וויל איך » דינסטאג סעפטעמבער 04, 2018 10:02 am

abeg האט געשריבן:אפאר הערות (קריטיק) װעגן די נײע װאלאבאױט שול קודם װיל איך װיסען װאס איז די עוקר פון יענע בילדינג אין װאס איז די טפל די דירות אדער די שול? אפ׳ אױב בײדע סײ די שול אין סײ די דירות זענען עוקרים האט מען מיט אסאך זאכן זיך גערעכענט אז מ׳בױט דירות אױבען האט מעק פארזען אפאר פראקטישע זאכן װאס איך האב באמערקט װאס אױב װאלט נישט געװען דירות אױבען װאלט עס געװען מער פראכטפאל אין באקװעם קודם אז ס׳איז נישטא קײן קאװע צימער אױף די בהמ״ד/שטיבלעך שטאק
אין אױב אײנער ברױכט א קאװע מיז ער אראפגײן צום בעיסמענט,נאך אזאך איז אז ס׳איז נישטא געהיריג בהכ״ס אױף די בהמ״ד/שטיבלעך שטאק אין מ׳ברױכט װײטער אראפגײן צום בעיסמענט (ד.מ. אױך אז די בעיסמענט װעט מען קײנמאל נישט קענען פארמאכן װאס דאס איז נישט פראקטיש די קינדער װעלן דארט מאכן א חרבון בשעת׳ן לײנען אין בשעת של״ש) נאך אזאך איז אז נישט אלע שטיבלעך זענען אױף די זעלבע שטאק װאס דאס איז א גרױסע מײנעס אױב מ׳רעכנט זיך אז ס׳זאל זײן א מנינים סענטער, אױך מאכן די אן א שעױר ריק װענט זײער א פראפיזארישע אױסקיק, אױך זענען די ארײנגעבױטע LED Strips בײ די ארײנגאנג אין אין די װענט זײער שיין אבער די פראבלעם איז אז די LED Style אין די מאדעל טױשט זיך ממש יעדע פאר חדושים אין אױב אײנס ציברעכט זיך אדער מ׳מאיז טױשען א Strip װעט מען דארפען גרױס רחמים צי טרעפען די זעלבע װי מ׳האט ביז יעצט,אױך אױב מ׳לײגט 21 שױערס װאס דאס מײנט אז די האלסט אז די האסט א רוזיגע מקוה ברױכסטי מאכן סײ גרעסערע בורות אין סײ מער פלאץ פאר בענק װאס די בײדע האבן זײ געמאכט אביסל מצמצים (שטעל זיך פאר אז למ׳ אזא סײז גראסערי װי פרענקל׳ס האט 21 רעדזירסטערס?)

סאיז יא דא א געהעריגע קאווע שטיבל אויף מעריב וואנט פין בית מדרש אין אויך איז דא בית הכיסא׳ס נעבן די קאוט רום.
אין וועגן שטיבלעך איז טאקע יעצט דא 3 אויפן ערשטן שטאק אין 1 אויף א שטאק ארויף אבער קען זיין אז מען וועט נאך יא מאכן אלע 4 אויפן ערשטן שטאק(ווענט זיך אינעם היכל התורה)

abeg
שר האלפיים
תגובות: 2223
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 20, 2016 3:43 pm

תגובהדורך abeg » דינסטאג סעפטעמבער 04, 2018 10:06 am

אזוי וויל איך האט געשריבן:
abeg האט געשריבן:אפאר הערות (קריטיק) װעגן די נײע װאלאבאױט שול קודם װיל איך װיסען װאס איז די עוקר פון יענע בילדינג אין װאס איז די טפל די דירות אדער די שול? אפ׳ אױב בײדע סײ די שול אין סײ די דירות זענען עוקרים האט מען מיט אסאך זאכן זיך גערעכענט אז מ׳בױט דירות אױבען האט מעק פארזען אפאר פראקטישע זאכן װאס איך האב באמערקט װאס אױב װאלט נישט געװען דירות אױבען װאלט עס געװען מער פראכטפאל אין באקװעם קודם אז ס׳איז נישטא קײן קאװע צימער אױף די בהמ״ד/שטיבלעך שטאק
אין אױב אײנער ברױכט א קאװע מיז ער אראפגײן צום בעיסמענט,נאך אזאך איז אז ס׳איז נישטא געהיריג בהכ״ס אױף די בהמ״ד/שטיבלעך שטאק אין מ׳ברױכט װײטער אראפגײן צום בעיסמענט (ד.מ. אױך אז די בעיסמענט װעט מען קײנמאל נישט קענען פארמאכן װאס דאס איז נישט פראקטיש די קינדער װעלן דארט מאכן א חרבון בשעת׳ן לײנען אין בשעת של״ש) נאך אזאך איז אז נישט אלע שטיבלעך זענען אױף די זעלבע שטאק װאס דאס איז א גרױסע מײנעס אױב מ׳רעכנט זיך אז ס׳זאל זײן א מנינים סענטער, אױך מאכן די אן א שעױר ריק װענט זײער א פראפיזארישע אױסקיק, אױך זענען די ארײנגעבױטע LED Strips בײ די ארײנגאנג אין אין די װענט זײער שיין אבער די פראבלעם איז אז די LED Style אין די מאדעל טױשט זיך ממש יעדע פאר חדושים אין אױב אײנס ציברעכט זיך אדער מ׳מאיז טױשען א Strip װעט מען דארפען גרױס רחמים צי טרעפען די זעלבע װי מ׳האט ביז יעצט,אױך אױב מ׳לײגט 21 שױערס װאס דאס מײנט אז די האלסט אז די האסט א רוזיגע מקוה ברױכסטי מאכן סײ גרעסערע בורות אין סײ מער פלאץ פאר בענק װאס די בײדע האבן זײ געמאכט אביסל מצמצים (שטעל זיך פאר אז למ׳ אזא סײז גראסערי װי פרענקל׳ס האט 21 רעדזירסטערס?)

סאיז יא דא א געהעריגע קאווע שטיבל אויף מעריב וואנט פין בית מדרש אין אויך איז דא בית הכיסא׳ס נעבן די קאוט רום.
אין וועגן שטיבלעך איז טאקע יעצט דא 3 אויפן ערשטן שטאק אין 1 אויף א שטאק ארויף אבער קען זיין אז מען וועט נאך יא מאכן אלע 4 אויפן ערשטן שטאק(ווענט זיך אינעם היכל התורה)

איך האב נישט באמערקט א קאווע שטיבל אויף מעריב וואנט פין בית מדרש אױך האב איך געשריבען אז ס׳איז נישטא געהיריג בהכ״ס אױף די בהמ״ד/שטיבלעך שטאק נאר אײנס פאר הענדיקעפ

אזוי וויל איך
שר חמש מאות
תגובות: 869
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 13, 2015 5:55 pm

תגובהדורך אזוי וויל איך » דינסטאג סעפטעמבער 04, 2018 10:07 am

abeg האט געשריבן:
אזוי וויל איך האט געשריבן:
abeg האט געשריבן:אפאר הערות (קריטיק) װעגן די נײע װאלאבאױט שול קודם װיל איך װיסען װאס איז די עוקר פון יענע בילדינג אין װאס איז די טפל די דירות אדער די שול? אפ׳ אױב בײדע סײ די שול אין סײ די דירות זענען עוקרים האט מען מיט אסאך זאכן זיך גערעכענט אז מ׳בױט דירות אױבען האט מעק פארזען אפאר פראקטישע זאכן װאס איך האב באמערקט װאס אױב װאלט נישט געװען דירות אױבען װאלט עס געװען מער פראכטפאל אין באקװעם קודם אז ס׳איז נישטא קײן קאװע צימער אױף די בהמ״ד/שטיבלעך שטאק
אין אױב אײנער ברױכט א קאװע מיז ער אראפגײן צום בעיסמענט,נאך אזאך איז אז ס׳איז נישטא געהיריג בהכ״ס אױף די בהמ״ד/שטיבלעך שטאק אין מ׳ברױכט װײטער אראפגײן צום בעיסמענט (ד.מ. אױך אז די בעיסמענט װעט מען קײנמאל נישט קענען פארמאכן װאס דאס איז נישט פראקטיש די קינדער װעלן דארט מאכן א חרבון בשעת׳ן לײנען אין בשעת של״ש) נאך אזאך איז אז נישט אלע שטיבלעך זענען אױף די זעלבע שטאק װאס דאס איז א גרױסע מײנעס אױב מ׳רעכנט זיך אז ס׳זאל זײן א מנינים סענטער, אױך מאכן די אן א שעױר ריק װענט זײער א פראפיזארישע אױסקיק, אױך זענען די ארײנגעבױטע LED Strips בײ די ארײנגאנג אין אין די װענט זײער שיין אבער די פראבלעם איז אז די LED Style אין די מאדעל טױשט זיך ממש יעדע פאר חדושים אין אױב אײנס ציברעכט זיך אדער מ׳מאיז טױשען א Strip װעט מען דארפען גרױס רחמים צי טרעפען די זעלבע װי מ׳האט ביז יעצט,אױך אױב מ׳לײגט 21 שױערס װאס דאס מײנט אז די האלסט אז די האסט א רוזיגע מקוה ברױכסטי מאכן סײ גרעסערע בורות אין סײ מער פלאץ פאר בענק װאס די בײדע האבן זײ געמאכט אביסל מצמצים (שטעל זיך פאר אז למ׳ אזא סײז גראסערי װי פרענקל׳ס האט 21 רעדזירסטערס?)

סאיז יא דא א געהעריגע קאווע שטיבל אויף מעריב וואנט פין בית מדרש אין אויך איז דא בית הכיסא׳ס נעבן די קאוט רום.
אין וועגן שטיבלעך איז טאקע יעצט דא 3 אויפן ערשטן שטאק אין 1 אויף א שטאק ארויף אבער קען זיין אז מען וועט נאך יא מאכן אלע 4 אויפן ערשטן שטאק(ווענט זיך אינעם היכל התורה)

איך האב נישט באמערקט א קאווע שטיבל אויף מעריב וואנט פין בית מדרש. אױך האב איך געשריבען אז ס׳איז נישטא געהיריג בהכ״ס אױף די בהמ״ד/שטיבלעך שטאק והמבין יבן

די קאווע שטיבל איז קעגן די ארון הקודש

abeg
שר האלפיים
תגובות: 2223
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 20, 2016 3:43 pm

תגובהדורך abeg » דינסטאג סעפטעמבער 04, 2018 10:09 am

אזוי וויל איך האט געשריבן:
abeg האט געשריבן:
אזוי וויל איך האט געשריבן:
abeg האט געשריבן:אפאר הערות (קריטיק) װעגן די נײע װאלאבאױט שול קודם װיל איך װיסען װאס איז די עוקר פון יענע בילדינג אין װאס איז די טפל די דירות אדער די שול? אפ׳ אױב בײדע סײ די שול אין סײ די דירות זענען עוקרים האט מען מיט אסאך זאכן זיך גערעכענט אז מ׳בױט דירות אױבען האט מעק פארזען אפאר פראקטישע זאכן װאס איך האב באמערקט װאס אױב װאלט נישט געװען דירות אױבען װאלט עס געװען מער פראכטפאל אין באקװעם קודם אז ס׳איז נישטא קײן קאװע צימער אױף די בהמ״ד/שטיבלעך שטאק
אין אױב אײנער ברױכט א קאװע מיז ער אראפגײן צום בעיסמענט,נאך אזאך איז אז ס׳איז נישטא געהיריג בהכ״ס אױף די בהמ״ד/שטיבלעך שטאק אין מ׳ברױכט װײטער אראפגײן צום בעיסמענט (ד.מ. אױך אז די בעיסמענט װעט מען קײנמאל נישט קענען פארמאכן װאס דאס איז נישט פראקטיש די קינדער װעלן דארט מאכן א חרבון בשעת׳ן לײנען אין בשעת של״ש) נאך אזאך איז אז נישט אלע שטיבלעך זענען אױף די זעלבע שטאק װאס דאס איז א גרױסע מײנעס אױב מ׳רעכנט זיך אז ס׳זאל זײן א מנינים סענטער, אױך מאכן די אן א שעױר ריק װענט זײער א פראפיזארישע אױסקיק, אױך זענען די ארײנגעבױטע LED Strips בײ די ארײנגאנג אין אין די װענט זײער שיין אבער די פראבלעם איז אז די LED Style אין די מאדעל טױשט זיך ממש יעדע פאר חדושים אין אױב אײנס ציברעכט זיך אדער מ׳מאיז טױשען א Strip װעט מען דארפען גרױס רחמים צי טרעפען די זעלבע װי מ׳האט ביז יעצט,אױך אױב מ׳לײגט 21 שױערס װאס דאס מײנט אז די האלסט אז די האסט א רוזיגע מקוה ברױכסטי מאכן סײ גרעסערע בורות אין סײ מער פלאץ פאר בענק װאס די בײדע האבן זײ געמאכט אביסל מצמצים (שטעל זיך פאר אז למ׳ אזא סײז גראסערי װי פרענקל׳ס האט 21 רעדזירסטערס?)

סאיז יא דא א געהעריגע קאווע שטיבל אויף מעריב וואנט פין בית מדרש אין אויך איז דא בית הכיסא׳ס נעבן די קאוט רום.
אין וועגן שטיבלעך איז טאקע יעצט דא 3 אויפן ערשטן שטאק אין 1 אויף א שטאק ארויף אבער קען זיין אז מען וועט נאך יא מאכן אלע 4 אויפן ערשטן שטאק(ווענט זיך אינעם היכל התורה)

איך האב נישט באמערקט א קאווע שטיבל אויף מעריב וואנט פין בית מדרש. אױך האב איך געשריבען אז ס׳איז נישטא געהיריג בהכ״ס אױף די בהמ״ד/שטיבלעך שטאק והמבין יבן

די קאווע שטיבל איז קעגן די ארון הקודש

קאן זײן

עכט היימיש
שר האלף
תגובות: 1128
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 04, 2018 2:40 pm

תגובהדורך עכט היימיש » דינסטאג סעפטעמבער 04, 2018 10:31 am

האדמו"ר מהר,א מסאטמאר שליט"א דאווענט איצט שחרית אין נייעם ביהמ,ד אויף וואלעבאוט
ווייל איך בין א "היימיש'ער" און איך גיי מיט די זעלבע הוט ווי דיר, ממילא איז מיר שוין נישט קיין מצוה מקרב צו זיין?

ווייס פרעזידענט
שר העשר
תגובות: 37
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 08, 2016 2:03 pm

דרום זייט ביהמ"ד הגדול קרית יואל

תגובהדורך ווייס פרעזידענט » דינסטאג סעפטעמבער 04, 2018 1:14 pm

ס'זעהט מיר אויס אז מ'ארבעט שוין פעסט אויס פלענער פאר די דרום עקסטענשאן

איך האב היינט געזעהן בוי מייסטערס שטיין אין באטראכטן דאס פלאץ און אויסארבעטן דעטאלן פונעם בויען

ווייסט איינער עפעס מער דערוועגן? איז ער מכובד עס צו שערן מיטן ציבור


צוריק צו “אידישע און וועלטליכע נייעס”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: Baidu [Spider], אבן יקרה, אור ישר, אט אזוי, אנפין נהירין, קארלין, שטיגליץ, שמחהלע קאפשטיק, שתקן און 46 געסט