מדינת ישראל נייעס און פאליטישע קאך לעפל

באריכטן און אנאליזן

די אחראים: אחראי, געלעגער

אוועטאר
אבגדהוזחטי
שר מאה
תגובות: 241
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 26, 2015 5:26 pm

תגובהדורך אבגדהוזחטי » מאנטאג מארטש 12, 2018 10:25 am

טייטל האט געשריבן:וועלכע מעשה? פון חד גדיא?

בעיקר פון ואתא שונרא
יענקל לעדערמאן

מצלמה
שר חמש מאות
תגובות: 937
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 25, 2015 7:37 pm

תגובהדורך מצלמה » מאנטאג מארטש 12, 2018 10:38 am

איך זעה די נייעס:
וואס זאגט דאס?

‏בכירים בליכוד ל׳ערוץ 2׳ - ״ליברמן גזר היום את סופה של הממשלה - השאלה היא אם תתפרק היום או בעוד חודשיים״.

אז ליברמאן וויל נישט די נייע חוק. און די רעגירונג גייט פאלן?

אוועטאר
אבגדהוזחטי
שר מאה
תגובות: 241
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 26, 2015 5:26 pm

תגובהדורך אבגדהוזחטי » מיטוואך מארטש 14, 2018 9:34 am

וואס איז נייעס די לעצטע פאר טעג ב"ה אז איך קען נישט זייער שפראך וואלט איך געוואלט הערן אין אידיש
יענקל לעדערמאן

אוועטאר
tech yid
שר חמש מאות
תגובות: 670
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 03, 2016 7:09 pm
לאקאציע: נישט ביים קאמפיוטער

תגובהדורך tech yid » מיטוואך מארטש 14, 2018 10:11 am

מ'גייט נישט פאר בחירות יעצט, די אגודה פייערט זיג כ'ווייס אבער נישט פארוואס
הק׳ טעקעלע

אוועטאר
אבגדהוזחטי
שר מאה
תגובות: 241
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 26, 2015 5:26 pm

תגובהדורך אבגדהוזחטי » מיטוואך מארטש 14, 2018 10:20 am

דאס איז וואס איך וויל וויסן די דעטאלן
יענקל לעדערמאן

אוועטאר
לחם לשובע
שר האלף
תגובות: 1919
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 01, 2016 4:20 am

תגובהדורך לחם לשובע » מיטוואך מארטש 14, 2018 10:34 am

tech yid האט געשריבן:מ'גייט נישט פאר בחירות יעצט, די אגודה פייערט זיג כ'ווייס אבער נישט פארוואס

נאך ווייט נישט קיין זיג.

די תיקון לחוק הגיוס, וואס פראבירט צי פארמינערן די סכנות פון די אלגעמיינער גיוס געזעץ מיט די מאקסימום מעגליכקייט, איז דורך מיט בלויז א ערשטער אפשטימונג, ליברמן'ס פארטיי האט זיך קעגן געשטעלט, אבער די אראבער האבן ארועס געהאלפן מיט נישט שטימען דערגעגן (אפגעהאלטן).

די חוק יסוד לימוד התורה וואס וועט אינגאנצן לייזען די גיוס פראבלעם, איז נאכנישט ארויף צי אפשטימונג.

אוועטאר
אבגדהוזחטי
שר מאה
תגובות: 241
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 26, 2015 5:26 pm

תגובהדורך אבגדהוזחטי » מיטוואך מארטש 14, 2018 10:36 am

לחם לשובע האט געשריבן:
tech yid האט געשריבן:מ'גייט נישט פאר בחירות יעצט, די אגודה פייערט זיג כ'ווייס אבער נישט פארוואס

נאך ווייט נישט קיין זיג.

די תיקון לחוק הגיוס, וואס פראבירט צי פארמינערן די סכנות פון די אלגעמיינער גיוס געזעץ מיט די מאקסימום מעגליכקייט, איז דורך מיט בלויז א ערשטער אפשטימונג, ליברמן'ס פארטיי האט זיך קעגן געשטעלט, אבער די אראבער האבן ארועס געהאלפן מיט נישט שטימען דערגעגן (אפגעהאלטן).

די חוק יסוד לימוד התורה וואס וועט אינגאנצן לייזען די גיוס פראבלעם, איז נאכנישט ארויף צי אפשטימונג.

וואס איז די יעצטיגע תיקון
יענקל לעדערמאן

שמואל בארג
שר האלף
תגובות: 1515
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 18, 2016 6:44 pm

תגובהדורך שמואל בארג » מיטוואך מארטש 14, 2018 11:42 am

לחם לשובע האט געשריבן:
די חוק יסוד לימוד התורה וואס וועט אינגאנצן לייזען די גיוס פראבלעם, איז נאכנישט ארויף צי אפשטימונג.


עס וועט נישט לייזן דעם פראבלעם בלויז פאר די וואס לערנען א סכום שעה א וואך, און קענען דאס אויפווייזן, אבער פון די אנדערע זייט עפנט דאס א פתח צו נעמען אלע ארבייטער און נישט-פלייסיגע אינגעלייט אין מיליטער, עניוועי.

וואס טוט זיך מיט ביבי'נען לעצטנס?

אוועטאר
צל עובר
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4113
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 27, 2017 6:22 pm

תגובהדורך צל עובר » מיטוואך מארטש 14, 2018 11:45 am

לחם לשובע האט געשריבן:
tech yid האט געשריבן:מ'גייט נישט פאר בחירות יעצט, די אגודה פייערט זיג כ'ווייס אבער נישט פארוואס

נאך ווייט נישט קיין זיג.

די תיקון לחוק הגיוס, וואס פראבירט צי פארמינערן די סכנות פון די אלגעמיינער גיוס געזעץ מיט די מאקסימום מעגליכקייט, איז דורך מיט בלויז א ערשטער אפשטימונג, ליברמן'ס פארטיי האט זיך קעגן געשטעלט, אבער די אראבער האבן ארועס געהאלפן מיט נישט שטימען דערגעגן (אפגעהאלטן).

די חוק יסוד לימוד התורה וואס וועט אינגאנצן לייזען די גיוס פראבלעם, איז נאכנישט ארויף צי אפשטימונג.


וואס האבן די חרדים געגעבן פאר די אראבערס?
פארוואס זאג איך דאס אייך? ווייל איך וויל איר זאלט דאס וויסן!

אוועטאר
אבגדהוזחטי
שר מאה
תגובות: 241
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 26, 2015 5:26 pm

תגובהדורך אבגדהוזחטי » מיטוואך מארטש 14, 2018 11:49 am

שמואל בארג האט געשריבן:
לחם לשובע האט געשריבן:
די חוק יסוד לימוד התורה וואס וועט אינגאנצן לייזען די גיוס פראבלעם, איז נאכנישט ארויף צי אפשטימונג.


עס וועט נישט לייזן דעם פראבלעם בלויז פאר די וואס לערנען א סכום שעה א וואך, און קענען דאס אויפווייזן, אבער פון די אנדערע זייט עפנט דאס א פתח צו נעמען אלע ארבייטער און נישט-פלייסיגע אינגעלייט אין מיליטער, עניוועי.

וואס טוט זיך מיט ביבי'נען לעצטנס?

כהאב נאכנישט געזעהן אין ערגעץ די דעטאלן פון די נייע געזעץ אויב ווייסטו ביטע טייל מיט
יענקל לעדערמאן

אוועטאר
אבגדהוזחטי
שר מאה
תגובות: 241
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 26, 2015 5:26 pm

תגובהדורך אבגדהוזחטי » מיטוואך מארטש 14, 2018 11:58 am

שמואל בארג האט געשריבן:
לחם לשובע האט געשריבן:
די חוק יסוד לימוד התורה וואס וועט אינגאנצן לייזען די גיוס פראבלעם, איז נאכנישט ארויף צי אפשטימונג.


עס וועט נישט לייזן דעם פראבלעם בלויז פאר די וואס לערנען א סכום שעה א וואך, און קענען דאס אויפווייזן, אבער פון די אנדערע זייט עפנט דאס א פתח צו נעמען אלע ארבייטער און נישט-פלייסיגע אינגעלייט אין מיליטער, עניוועי.

וואס טוט זיך מיט ביבי'נען לעצטנס?

ארבעטער האבן אמאל געקענט באקומען א דוחוי?!
יענקל לעדערמאן

אבן יקרה
שר האלף
תגובות: 1301
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אפריל 19, 2017 5:41 pm

תגובהדורך אבן יקרה » מיטוואך מארטש 14, 2018 12:05 pm

אבגדהוזחטי האט געשריבן:
שמואל בארג האט געשריבן:
לחם לשובע האט געשריבן:
די חוק יסוד לימוד התורה וואס וועט אינגאנצן לייזען די גיוס פראבלעם, איז נאכנישט ארויף צי אפשטימונג.


עס וועט נישט לייזן דעם פראבלעם בלויז פאר די וואס לערנען א סכום שעה א וואך, און קענען דאס אויפווייזן, אבער פון די אנדערע זייט עפנט דאס א פתח צו נעמען אלע ארבייטער און נישט-פלייסיגע אינגעלייט אין מיליטער, עניוועי.

וואס טוט זיך מיט ביבי'נען לעצטנס?

ארבעטער האבן אמאל געקענט באקומען א דוחוי?!

אפעציעל קיינמאל נישט, אפעציעל נאר "תורתו אומנותו".
למעשה מ'האט זיך אן עצה געגעבן, כמנהג גוברין יהודאין עד היום הזה.

שפרינגער
שר מאה
תגובות: 139
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 01, 2018 3:50 pm

תגובהדורך שפרינגער » מיטוואך מארטש 14, 2018 12:45 pm

לאחר ימים של דרמה: חוק הגיוס החדש אושר בקריאה טרומית בכנסת
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הגיוס של חבר הכנסת יואב בן צור וקבוצת חברי כנסת. החוק יסדיר את מעמדם של בני הישיבות לשנים הבאות. 59 תמכו 38 התנגדו, בהם חברי הכנסת של ישראל ביתנו, כולל השרה סופה לנדבר


מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון - הסדר מעמדם של לומדי התורה), התשע"ח-2018 של חבר הכנסת יואב בן צור וקבוצת חברי כנסת. 59 תמכו 38 התנגדו בהם חברי הכנסת של ישראל ביתנו כולל השרה סופה לנדבר.

הצעת החוק מבקשת לערוך שינויים בחוק שירות ביטחון, בעניין שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, וזאת, לאור מרכזיותו של ערך לימוד התורה.

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי, שר הביטחון ידחה את השירות לתלמידי ישיבות, לפי התנאים שנקבעו בחוק. נוסף על כך, הצעת החוק מבקשת לבטל את תקופת ההסתגלות השנייה הקבועה בחוק שירות ביטחון, ובמקומה לקבוע תקופת הסתגלות אחת בת ארבע שנים, אשר תוארך באופן אוטומטי, במידה שתהיה עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה.

כמו כן, מוצע לתקן את הגדרה של המונח "בוגר מוסד חינוך חרדי", כך שזו לא תכלול מיועד לשירות הביטחון שהצהיר שהוא אינו שומר תורה ומצוות. מוצע לקבוע, כי בהיעדר עמידה ביעדי הגיוס בכל אחת מהשנים, החל משנת 2021, תחויב הממשלה להציע פתרון, שייבחן ע"י ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לאי עמידה ביעדים. אישור הפתרון יינתן על ידי ועדת חוץ וביטחון של הכנסת או ע"י מליאת הכנסת. על פי הצעת החוק, במידה שמליאת הכנסת דחתה את החלטת הממשלה ולא אישרה הצעה חלופית, תיקבע הכנסת הסדר חדש.

בדברי ההסבר נכתב: "הצעת חוק זו נועדה להציג את ההסדר בפועל תוך קביעה עקרונית בדבר שיווי המשקל הראוי אותו יש לייחס ללימוד התורה אל מול הערותיו של בג"ץ. מוצע לתקן את סעיף 26ג לחוק ולהבהיר את שינוי מעמדו של ערך לימוד התורה. כמו כן, מוצע כי שר הביטחון ידחה את השירות למי שעומד ביתר התנאים הקבועים בחוק. עוד מוצע לבטל את תקופת ההסתגלות השנייה הקבועה בחוק. במקום זאת, מוצע לקבוע תקופת הסתגלות אחת בלבד בת ארבע שנים. תקופה זו תוארך באופן אוטומטי במידה ותהיה עמידה ביעדי הגיוס הקבועים בהסדר".

ח"כ בן צור אמר בכנסת: "אומתינו אינה ככל האומות, אצל עם ישראל קודם נולדה התרבות ורק לאחר מכן הארץ שהיא חלק קטן, גם אם חשוב, ממכלול גדול יותר. ואני שואל אתכם מי שמר על המכלול? האם לא לומדי התורה? האם מישהו היה יודע מה הקשר של העם היהודי לישראל? מה הסיכוי שכל יהודי קצוות התבל היו מתכנסים דווקא לכאן? ואחרי כל זה יש מי שמעז לשאול למה לומדי התורה לא משרתים את המדינה. אין אף אחד מיושבי הבית הזה שיכול להכחיש שלומדי התורה הם אלה שהביאונו עד הלום, בלי לומדי התורה לא היינו כאן היום. זה החוק הכי צודק הגיוני ומתבקש."

שרת המשפטים איילת שקד אמרה בשם הממשלה: "יש תהליך טבעי שהתחיל בעשר השנים האחרונות שהתחיל ב-300 מתגייסים וכרגע עומד על 3000. אני שמחה שהושג מתווה טוב להעביר את החוק בטרומית ואחר כך ישונה בהסכמת החברות בקואליציה כך שהוא גם יהיה חוקתי וגם יעמוד במחנים שונים, ויתואם עם משרד הביטחון. אף אחד לא חושב שגיוס בכפייה יוביל לגיוס המוני. הצבא לא רוצה עשרות אלפי חרדים שיתגייסו עכשיו. צריך לעשות את התהליך הזה בהרבה שכל, הבנה וכבוד הדדי. אם נעשה את זה בהידברות אני בטוחה שנצליח".

ח"כ יאיר לפיד השיב לח"כ בן צור: "אני אגיד לך איפה היו לומדי התורה בלי צה"ל, הם היו מתים. כי בלי צה"ל אי אפשר היה לקיים את מדינת ישראל. אני לא זוכר שכתוב בתורה שאפשר לשלוח אחרים להיהרג בשבילך. הכניעה המחפירה של הליכוד ושל הבית היהודי, על מי אתם עובדים? פחדנים, מקריבים את חיילי צה"ל בשביל האינטרס הפוליטי הצר שלכם. ממתי ללמוד תורה סותר לשרת את המולדת? תתביישו לכם".

59 תמכו 38 התנגדו וההצעה תועבר לוועדת חוץ וביטחון. ח"כ יואב קיש לא הצביע עם הקואליציה ועלול לעמוד בפני הליך הדחה מראשות ועדת הפנים.

חדשות
שר חמש מאות
תגובות: 725
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג דעצמבער 05, 2016 5:11 pm

תגובהדורך חדשות » מיטוואך מארטש 14, 2018 1:03 pm

שפרינגער האט געשריבן:לאחר ימים של דרמה: חוק הגיוס החדש אושר בקריאה טרומית בכנסת
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הגיוס של חבר הכנסת יואב בן צור וקבוצת חברי כנסת. החוק יסדיר את מעמדם של בני הישיבות לשנים הבאות. 59 תמכו 38 התנגדו, בהם חברי הכנסת של ישראל ביתנו, כולל השרה סופה לנדבר


מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון - הסדר מעמדם של לומדי התורה), התשע"ח-2018 של חבר הכנסת יואב בן צור וקבוצת חברי כנסת. 59 תמכו 38 התנגדו בהם חברי הכנסת של ישראל ביתנו כולל השרה סופה לנדבר.

הצעת החוק מבקשת לערוך שינויים בחוק שירות ביטחון, בעניין שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, וזאת, לאור מרכזיותו של ערך לימוד התורה.

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי, שר הביטחון ידחה את השירות לתלמידי ישיבות, לפי התנאים שנקבעו בחוק. נוסף על כך, הצעת החוק מבקשת לבטל את תקופת ההסתגלות השנייה הקבועה בחוק שירות ביטחון, ובמקומה לקבוע תקופת הסתגלות אחת בת ארבע שנים, אשר תוארך באופן אוטומטי, במידה שתהיה עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה.

כמו כן, מוצע לתקן את הגדרה של המונח "בוגר מוסד חינוך חרדי", כך שזו לא תכלול מיועד לשירות הביטחון שהצהיר שהוא אינו שומר תורה ומצוות. מוצע לקבוע, כי בהיעדר עמידה ביעדי הגיוס בכל אחת מהשנים, החל משנת 2021, תחויב הממשלה להציע פתרון, שייבחן ע"י ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לאי עמידה ביעדים. אישור הפתרון יינתן על ידי ועדת חוץ וביטחון של הכנסת או ע"י מליאת הכנסת. על פי הצעת החוק, במידה שמליאת הכנסת דחתה את החלטת הממשלה ולא אישרה הצעה חלופית, תיקבע הכנסת הסדר חדש.

בדברי ההסבר נכתב: "הצעת חוק זו נועדה להציג את ההסדר בפועל תוך קביעה עקרונית בדבר שיווי המשקל הראוי אותו יש לייחס ללימוד התורה אל מול הערותיו של בג"ץ. מוצע לתקן את סעיף 26ג לחוק ולהבהיר את שינוי מעמדו של ערך לימוד התורה. כמו כן, מוצע כי שר הביטחון ידחה את השירות למי שעומד ביתר התנאים הקבועים בחוק. עוד מוצע לבטל את תקופת ההסתגלות השנייה הקבועה בחוק. במקום זאת, מוצע לקבוע תקופת הסתגלות אחת בלבד בת ארבע שנים. תקופה זו תוארך באופן אוטומטי במידה ותהיה עמידה ביעדי הגיוס הקבועים בהסדר".

דער פרישער געזעץ אויסער די אלע אלטע חסרונות מאכט עס די יעדים העכער ארויף אין די הויכע 3000 יערליך וואס קומט אויס 20%++ פון די חרדישע בחורים.

אויסער דעם איז געווארן צוגעלייגט די פאלגענדע מוצע לתקן את הגדרה של המונח "בוגר מוסד חינוך חרדי", כך שזו לא תכלול מיועד לשירות הביטחון שהצהיר שהוא אינו שומר תורה ומצוות

דאס הייסט אז אן עכטער אפגעפארענער (אדער ווי אנדערע רופן חייבי כריתות) וועט נישט ווערן גערעכענט אלס א חלק פון די יעדים אפילו אויב איז ער געבוירן ביי חרדים, געלערענט אין א חרדישע חדר און ישיבה. דאס טייטש די מדינה וויל 3500 "נישט נושרים".

חוץ מזה איז געווארן קלאר געשטעלט אז דער געזעץ גייט ווערען צוזאמגעשמאלצען מיט א געזעץ וואס ליעבערמאנס וועדה גייט פארשלאגן, ביים צווייטען און דריטען אפשטימונג. עס איז לייכט זיך פארצושטעלן אז דער צוזאמגעשמאלצענער געזעץ וועט זיין א שיין ביסל ערגער ווי די יעצטיגע.

וירחם ה' על שארית עמו.

שפרינגער
שר מאה
תגובות: 139
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 01, 2018 3:50 pm

תגובהדורך שפרינגער » מיטוואך מארטש 14, 2018 1:23 pm

חדשות האט געשריבן:
שפרינגער האט געשריבן:לאחר ימים של דרמה: חוק הגיוס החדש אושר בקריאה טרומית בכנסת
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הגיוס של חבר הכנסת יואב בן צור וקבוצת חברי כנסת. החוק יסדיר את מעמדם של בני הישיבות לשנים הבאות. 59 תמכו 38 התנגדו, בהם חברי הכנסת של ישראל ביתנו, כולל השרה סופה לנדבר


מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון - הסדר מעמדם של לומדי התורה), התשע"ח-2018 של חבר הכנסת יואב בן צור וקבוצת חברי כנסת. 59 תמכו 38 התנגדו בהם חברי הכנסת של ישראל ביתנו כולל השרה סופה לנדבר.

הצעת החוק מבקשת לערוך שינויים בחוק שירות ביטחון, בעניין שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, וזאת, לאור מרכזיותו של ערך לימוד התורה.

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי, שר הביטחון ידחה את השירות לתלמידי ישיבות, לפי התנאים שנקבעו בחוק. נוסף על כך, הצעת החוק מבקשת לבטל את תקופת ההסתגלות השנייה הקבועה בחוק שירות ביטחון, ובמקומה לקבוע תקופת הסתגלות אחת בת ארבע שנים, אשר תוארך באופן אוטומטי, במידה שתהיה עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה.

כמו כן, מוצע לתקן את הגדרה של המונח "בוגר מוסד חינוך חרדי", כך שזו לא תכלול מיועד לשירות הביטחון שהצהיר שהוא אינו שומר תורה ומצוות. מוצע לקבוע, כי בהיעדר עמידה ביעדי הגיוס בכל אחת מהשנים, החל משנת 2021, תחויב הממשלה להציע פתרון, שייבחן ע"י ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לאי עמידה ביעדים. אישור הפתרון יינתן על ידי ועדת חוץ וביטחון של הכנסת או ע"י מליאת הכנסת. על פי הצעת החוק, במידה שמליאת הכנסת דחתה את החלטת הממשלה ולא אישרה הצעה חלופית, תיקבע הכנסת הסדר חדש.

בדברי ההסבר נכתב: "הצעת חוק זו נועדה להציג את ההסדר בפועל תוך קביעה עקרונית בדבר שיווי המשקל הראוי אותו יש לייחס ללימוד התורה אל מול הערותיו של בג"ץ. מוצע לתקן את סעיף 26ג לחוק ולהבהיר את שינוי מעמדו של ערך לימוד התורה. כמו כן, מוצע כי שר הביטחון ידחה את השירות למי שעומד ביתר התנאים הקבועים בחוק. עוד מוצע לבטל את תקופת ההסתגלות השנייה הקבועה בחוק. במקום זאת, מוצע לקבוע תקופת הסתגלות אחת בלבד בת ארבע שנים. תקופה זו תוארך באופן אוטומטי במידה ותהיה עמידה ביעדי הגיוס הקבועים בהסדר".

דער פרישער געזעץ אויסער די אלע אלטע חסרונות מאכט עס די יעדים העכער ארויף אין די הויכע 3000 יערליך וואס קומט אויס 20%++ פון די חרדישע בחורים.

אויסער דעם איז געווארן צוגעלייגט די פאלגענדע מוצע לתקן את הגדרה של המונח "בוגר מוסד חינוך חרדי", כך שזו לא תכלול מיועד לשירות הביטחון שהצהיר שהוא אינו שומר תורה ומצוות

דאס הייסט אז אן עכטער אפגעפארענער (אדער ווי אנדערע רופן חייבי כריתות) וועט נישט ווערן גערעכענט אלס א חלק פון די יעדים אפילו אויב איז ער געבוירן ביי חרדים, געלערענט אין א חרדישע חדר און ישיבה. דאס טייטש די מדינה וויל 3500 "נישט נושרים".

חוץ מזה איז געווארן קלאר געשטעלט אז דער געזעץ גייט ווערען צוזאמגעשמאלצען מיט א געזעץ וואס ליעבערמאנס וועדה גייט פארשלאגן, ביים צווייטען און דריטען אפשטימונג. עס איז לייכט זיך פארצושטעלן אז דער צוזאמגעשמאלצענער געזעץ וועט זיין א שיין ביסל ערגער ווי די יעצטיגע.

וירחם ה' על שארית עמו.

נישט פונקטליך, מ'וועט זיי נאר נישט רעכענען אויב זיי "אינדענטיפיצירן זיך" ביי די רעגירונג אלס פרייע רח"ל, סתם אזוי פון גארנישט היטן ווערט מען נאכנישט אויס חרדי לגבי די יעדים, זיי דארפן זיך אפיציעל איינגעבן אלס פריי, און אזעלכע קען מען נישט רעכענען פון די יעדים, פארשטייט זיך אז מ'קען נישט פאראויסזעהן וואס דער דראפאוט וועט באשליסן ווי אזוי זיך צו איינגעבן.

נאך א פונקט, אויב מ'שטייט נישט אין די יעדים איז נישטא קיין שום סאנקציעס, נאר אז די רעגירונג וועט קוקן נאך פיר יאר אויב מ'איז געשטאנען אין די יעדים, און אויב נישט מוזן זיי מאכן א נייע געזעץ.

אזא געזעץ האט בדרך הטבע נישט קיין שום שאנס אז דער בג"ץ זאל דאס באשטעטיגן.

אוועטאר
אבגדהוזחטי
שר מאה
תגובות: 241
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 26, 2015 5:26 pm

תגובהדורך אבגדהוזחטי » מיטוואך מארטש 14, 2018 1:36 pm

כפארשטיי בכלל נישט וויאזוי דאס ארבעט די בגץ פסלט און כנסת מאכט איבער די זעלבע געזעץ און דערצו נאך גרינגער ווי די געפסלטע
יענקל לעדערמאן

פרידן
שר האלף
תגובות: 1788
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 02, 2015 7:37 pm

תגובהדורך פרידן » מיטוואך מארטש 14, 2018 1:44 pm

קענסט די מעשה מיט די יוד האט געזאגט פארן פריץ אז ער קען ביז פינעף יאר אויסלערנען זיין הונט רעדן
מיטן חשבון אז ביז פינעף יאר וועט אדער די הינט אדער די פריץ שטארבען
די גאנצע זאך איז א צייט שפיל מען מאכט א געזעץ, די קעגנער גייען צו די בג"ץ נעמט א יאר צוויי זיי פסל'ן וחוזר חלילה
די פראבלעם איז אז די שפיל קאסט א שיין ביסל אידישע נשמות

אוועטאר
לחם לשובע
שר האלף
תגובות: 1919
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 01, 2016 4:20 am

תגובהדורך לחם לשובע » מיטוואך מארטש 14, 2018 2:42 pm

ווי געזאגט, פראבירט די חוק צי פארמינערן ווי מער מעגליך די אלגעמיינער 'גיוס חוב' געזעץ, וואס איז חל אויף יעדער איזרעילי, נאך וואס בג"ץ האט שוין גע'פסל'ט די 'תורתו אומנתו', און אלע שפעטערע געזעצן, אבער עס איז ווייט נאכנישט קיין שלמות.

די בעסטע וועט זיין ווען (די מדינה וועט בטל ווערן, און ביז דאן ווען) עס וועט דורך גיין די חוק יסוד לימוד תורה, וואס דאס וועט אינגאנצן העלפן די לומדי תורה פון פטור זיין פון דינסט.
שמואל בארג האט געשריבן:
לחם לשובע האט געשריבן:
די חוק יסוד לימוד התורה וואס וועט אינגאנצן לייזען די גיוס פראבלעם, איז נאכנישט ארויף צי אפשטימונג.


עס וועט נישט לייזן דעם פראבלעם בלויז פאר די וואס לערנען א סכום שעה א וואך, און קענען דאס אויפווייזן, אבער פון די אנדערע זייט עפנט דאס א פתח צו נעמען אלע ארבייטער און נישט-פלייסיגע אינגעלייט אין מיליטער, עניוועי.


עס עפענט נישט קיין שום נייער פתחף ארבייטער האבן אלע מאל געהאט א פראבלעם, די הסדר וואס איז שוין איינגעשטעלט געווארן פאר איבער א יובל צוריק מיט'ן הסכמה פון רבותינו מצוקי ארץ נ"ע איז געווען "תורתו אומנתו", אין א בחינה פון יבנה וחכמיה.

די ארבייטער האבן אלע מאל זיך משוגע געמאכט וכדומה, צי מאכן א פטור פון מיליטער.
צל עובר האט געשריבן:
לחם לשובע האט געשריבן:
tech yid האט געשריבן:מ'גייט נישט פאר בחירות יעצט, די אגודה פייערט זיג כ'ווייס אבער נישט פארוואס

נאך ווייט נישט קיין זיג.

די תיקון לחוק הגיוס, וואס פראבירט צי פארמינערן די סכנות פון די אלגעמיינער גיוס געזעץ מיט די מאקסימום מעגליכקייט, איז דורך מיט בלויז א ערשטער אפשטימונג, ליברמן'ס פארטיי האט זיך קעגן געשטעלט, אבער די אראבער האבן ארועס געהאלפן מיט נישט שטימען דערגעגן (אפגעהאלטן).

די חוק יסוד לימוד התורה וואס וועט אינגאנצן לייזען די גיוס פראבלעם, איז נאכנישט ארויף צי אפשטימונג.


וואס האבן די חרדים געגעבן פאר די אראבערס?

איך מיין, טויט שטראף פאר טעראריסטן, וואס די אגודה איז געווען דערקעגן

אוועטאר
tech yid
שר חמש מאות
תגובות: 670
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 03, 2016 7:09 pm
לאקאציע: נישט ביים קאמפיוטער

תגובהדורך tech yid » מיטוואך מארטש 14, 2018 2:45 pm

פארוואס זענען זיי דערקעגן טויט שטראָף? וועגן דעם איז ליבערמאן ברוגז אויף זיי?
הק׳ טעקעלע

אוועטאר
לחם לשובע
שר האלף
תגובות: 1919
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 01, 2016 4:20 am

תגובהדורך לחם לשובע » מיטוואך מארטש 14, 2018 2:59 pm

tech yid האט געשריבן:פארוואס זענען זיי דערקעגן טויט שטראָף? וועגן דעם איז ליבערמאן ברוגז אויף זיי?

ערשטנס, ווייל עס איז נישט קלאר צי הלכה'דיג איז עס אויסגעהאלטן, נאכדערצו אז מען קען עס חלילה ניצען אמאל קעגן אידן, און צווייטענס, עס לוינט זיך צי ציזאמען ארבעטן מי די אראבער, די חרדים, מיט להבדיל די אראבער, זענען צוויי מינאריטעט גרופעס, וואס האבן אויסצישטיין געזעצליכע פראבלעמן קעגן רעליגיע

אוועטאר
לחם לשובע
שר האלף
תגובות: 1919
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 01, 2016 4:20 am

תגובהדורך לחם לשובע » מיטוואך מארטש 14, 2018 3:02 pm

חוץ פון דעהם האבן די חרדים ציגעזאגט נישט צי שטומען ווייטער אויפן צווייטען און דריטען אפשטימונג פאר די 'חוק המואזין', קעגן די פארשמייליגטע פייפיערס פון די מעטשעטן (מסגדים), וואס זינגען און גראגערן אין קאפ אינמיטן נאכט, און שטערן אלע שכנים פון שלאף.

אוועטאר
צל עובר
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4113
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 27, 2017 6:22 pm

תגובהדורך צל עובר » מיטוואך מארטש 14, 2018 4:32 pm

@לחם לשובע שכח פארן מסביר'ן.
פארוואס זאג איך דאס אייך? ווייל איך וויל איר זאלט דאס וויסן!

חדשות
שר חמש מאות
תגובות: 725
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג דעצמבער 05, 2016 5:11 pm

תגובהדורך חדשות » מיטוואך מארטש 14, 2018 7:55 pm

שפרינגער האט געשריבן:
חדשות האט געשריבן:
שפרינגער האט געשריבן:לאחר ימים של דרמה: חוק הגיוס החדש אושר בקריאה טרומית בכנסת
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הגיוס של חבר הכנסת יואב בן צור וקבוצת חברי כנסת. החוק יסדיר את מעמדם של בני הישיבות לשנים הבאות. 59 תמכו 38 התנגדו, בהם חברי הכנסת של ישראל ביתנו, כולל השרה סופה לנדבר


מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון - הסדר מעמדם של לומדי התורה), התשע"ח-2018 של חבר הכנסת יואב בן צור וקבוצת חברי כנסת. 59 תמכו 38 התנגדו בהם חברי הכנסת של ישראל ביתנו כולל השרה סופה לנדבר.

הצעת החוק מבקשת לערוך שינויים בחוק שירות ביטחון, בעניין שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, וזאת, לאור מרכזיותו של ערך לימוד התורה.

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי, שר הביטחון ידחה את השירות לתלמידי ישיבות, לפי התנאים שנקבעו בחוק. נוסף על כך, הצעת החוק מבקשת לבטל את תקופת ההסתגלות השנייה הקבועה בחוק שירות ביטחון, ובמקומה לקבוע תקופת הסתגלות אחת בת ארבע שנים, אשר תוארך באופן אוטומטי, במידה שתהיה עמידה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה.

כמו כן, מוצע לתקן את הגדרה של המונח "בוגר מוסד חינוך חרדי", כך שזו לא תכלול מיועד לשירות הביטחון שהצהיר שהוא אינו שומר תורה ומצוות. מוצע לקבוע, כי בהיעדר עמידה ביעדי הגיוס בכל אחת מהשנים, החל משנת 2021, תחויב הממשלה להציע פתרון, שייבחן ע"י ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לאי עמידה ביעדים. אישור הפתרון יינתן על ידי ועדת חוץ וביטחון של הכנסת או ע"י מליאת הכנסת. על פי הצעת החוק, במידה שמליאת הכנסת דחתה את החלטת הממשלה ולא אישרה הצעה חלופית, תיקבע הכנסת הסדר חדש.

בדברי ההסבר נכתב: "הצעת חוק זו נועדה להציג את ההסדר בפועל תוך קביעה עקרונית בדבר שיווי המשקל הראוי אותו יש לייחס ללימוד התורה אל מול הערותיו של בג"ץ. מוצע לתקן את סעיף 26ג לחוק ולהבהיר את שינוי מעמדו של ערך לימוד התורה. כמו כן, מוצע כי שר הביטחון ידחה את השירות למי שעומד ביתר התנאים הקבועים בחוק. עוד מוצע לבטל את תקופת ההסתגלות השנייה הקבועה בחוק. במקום זאת, מוצע לקבוע תקופת הסתגלות אחת בלבד בת ארבע שנים. תקופה זו תוארך באופן אוטומטי במידה ותהיה עמידה ביעדי הגיוס הקבועים בהסדר".

דער פרישער געזעץ אויסער די אלע אלטע חסרונות מאכט עס די יעדים העכער ארויף אין די הויכע 3000 יערליך וואס קומט אויס 20%++ פון די חרדישע בחורים.

אויסער דעם איז געווארן צוגעלייגט די פאלגענדע מוצע לתקן את הגדרה של המונח "בוגר מוסד חינוך חרדי", כך שזו לא תכלול מיועד לשירות הביטחון שהצהיר שהוא אינו שומר תורה ומצוות

דאס הייסט אז אן עכטער אפגעפארענער (אדער ווי אנדערע רופן חייבי כריתות) וועט נישט ווערן גערעכענט אלס א חלק פון די יעדים אפילו אויב איז ער געבוירן ביי חרדים, געלערענט אין א חרדישע חדר און ישיבה. דאס טייטש די מדינה וויל 3500 "נישט נושרים".

חוץ מזה איז געווארן קלאר געשטעלט אז דער געזעץ גייט ווערען צוזאמגעשמאלצען מיט א געזעץ וואס ליעבערמאנס וועדה גייט פארשלאגן, ביים צווייטען און דריטען אפשטימונג. עס איז לייכט זיך פארצושטעלן אז דער צוזאמגעשמאלצענער געזעץ וועט זיין א שיין ביסל ערגער ווי די יעצטיגע.

וירחם ה' על שארית עמו.

נישט פונקטליך, מ'וועט זיי נאר נישט רעכענען אויב זיי "אינדענטיפיצירן זיך" ביי די רעגירונג אלס פרייע רח"ל, סתם אזוי פון גארנישט היטן ווערט מען נאכנישט אויס חרדי לגבי די יעדים, זיי דארפן זיך אפיציעל איינגעבן אלס פריי, און אזעלכע קען מען נישט רעכענען פון די יעדים, פארשטייט זיך אז מ'קען נישט פאראויסזעהן וואס דער דראפאוט וועט באשליסן ווי אזוי זיך צו איינגעבן.

נאך א פונקט, אויב מ'שטייט נישט אין די יעדים איז נישטא קיין שום סאנקציעס, נאר אז די רעגירונג וועט קוקן נאך פיר יאר אויב מ'איז געשטאנען אין די יעדים, און אויב נישט מוזן זיי מאכן א נייע געזעץ.

אזא געזעץ האט בדרך הטבע נישט קיין שום שאנס אז דער בג"ץ זאל דאס באשטעטיגן.

און אז טאמער דער מיליטער וועט זען אז יענער איז נישט קיין שומר תורה, פארשטייסט דאך אליין אז מען וועט לייגן דריק אויף אים ער זאל זיך דערקלערן אלס פרייער, כמובן.

אוועטאר
לחם לשובע
שר האלף
תגובות: 1919
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 01, 2016 4:20 am

תגובהדורך לחם לשובע » דאנארשטאג מארטש 15, 2018 4:09 am

אפילו איינער וואס איז א ערליכער שותמ"צ, נאר ער ארבייט האט אלע יארן געהאט פראבלעמן, די זאך קען מען ליידער נישט לייזען, און אויף דעהם זאגט מען נאך בשם ר' איסר זלמן "תן לי יבנה וחכמיה".

אוועטאר
וואס עפעס?
שר חמש מאות
תגובות: 644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 05, 2014 11:31 pm

תגובהדורך וואס עפעס? » דאנארשטאג מארטש 15, 2018 7:48 am

פרידן האט געשריבן:קענסט די מעשה מיט די יוד האט געזאגט פארן פריץ אז ער קען ביז פינעף יאר אויסלערנען זיין הונט רעדן
מיטן חשבון אז ביז פינעף יאר וועט אדער די הינט אדער די פריץ שטארבען
די גאנצע זאך איז א צייט שפיל מען מאכט א געזעץ, די קעגנער גייען צו די בג"ץ נעמט א יאר צוויי זיי פסל'ן וחוזר חלילה
די פראבלעם איז אז די שפיל קאסט א שיין ביסל אידישע נשמות


מרת שקד ארבעט טאקע שווער ארייצושטעלן נייע קאנסירווערטיווע רעכטע שופטים
[Life is hard stupid people make it even harder
Credit: Donald Trump Jr


צוריק צו “אידישע און וועלטליכע נייעס”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 13 געסט