חתימות הקדשות הערות והגהות אין אלטע ספרים

[חוח בין השושנים]

שו"ב מחסידי הרה"ק רבי איציקל מסקווירא זי"ע ומו"ל ספרי משלי הצדיקים

הינטער די געמעקטע אויפן שער פון משלי הצדיקים, שטייט דאס:

משלי הצדיקים.JPG (24.45 KiB) געזעהן 2055 מאל

[dovidal]

הקדשה

[אוצרות]

רישומי שלשה מתלמידי מרן ה"חתם סופר" בחייו, על ספר שניתן כ"דורון דרשה" להגאון ר' ישראל גייגער לרגל נישואיו עם בת רבם הגדול ה"חתם סופר".

ספר שער המלך, על הרמב"ם, שלושה חלקים, מאת רבי יצחק נוניס-בילמונטי, עם "טעם המלך" מאת הרופא רבי ברוך ייטלש מפראג. ברין, תקס"א, מהדורה שניה של שער המלך, ומהדורה ראשונה של החיבור "טעם המלך".
באמצע הספר נמצאים 8 עמודים חידושי תורה מכותב לא מזוהה

ישיבתו של מרנא ורבנא הגה"ק ר' משה סופר בעל ה"חתם סופר" בעיר הגדולה לאלוקים פרעשבורג, תפסה את מקומה כאבי הישיבות במזרח אירופה כולה. שאיפתו של כל צורבא מרבנן, היה להימנות על תלמידיה, אשר פיארו את כותל המזרח של יהדות הונגריה. חיבתו הגדולה ועינו הפקוחה, של מרן החת"ס על כל תלמיד ותלמיד, היתה כאהבת אב לבניו ממש. ואהבה זאת, היתה כמים הפנים לפנים, ואף הם החזירו לו אהבה על אהבתו. ככזה היתה שמחתם בשמחתו.
בשנת תקצ"ז חיתן מרן החת"ס את בתו מרת ייטל עם אחד מבחירי הישיבה הגאון ר' ישראל גייגער. ובחירי תלמידיו של מרן החת"ס, הביעו את שמחתם, בהעניקם דורון דרשה לחתנא דבי נשיאה של רבם, את הספר "שער המלך" שנקנה בפרוטותיהם הדלות הנמצאים בכיסם. אף לא עצרו את רגשי לבם, ועל דף הפורזץ של הספר, העלו את ברכותיהם הלבביות, לחתן המלך. ניתן לשים לב, לתוארים המופלגים, בו מעטרים את שם רבם, אביהם ואוהבם, אשר אהבתם אליו פורצת כל גדרות הלב, ועולות על גדותיהם.

הרישום הראשון הוא מאת הגאון ר' יהודא משה נאוואמעסטא - המבורגער זצ"ל.
דו"ד לכבוד האהוב הנחמד והנעים, ה"ה הבח' החתן תמים למעלות הגונות מעולות המופלא ומופלג בתורה חוב"ט זית רענן כש"ת מהו' ישראל נ"י, חתנא דבי נשיאה אמ"ו הגאון רשכב"ה מור"ם סופר נ"י לנצח.
מחברה דבחורי' דפה ק"ק פ"ב יע"א. הק' יהודא משה סג"ל מע"ח, גבאי.

הרישום השני הוא מאת הגאון ר' אברהם יעקב קאפיל זינגער זצ"ל.
גם אני באתי בחתימת ידי להעיד ע"ד הספר הקדוש שנתונה היא בידו מהחברא דבחורים דק"ק פרעסבורג לדורון דרשה בנישואין שלו עם בת הגאון רבן של כל בני הגולה מהרמ"ס במו"ה שמואל נ"י לנצח.
אני הצעיר שבתלמידיו המתאבק בעפר רגלו. אברהם קאפיל הק' זינגער.

הרישום השלישי הוא מאת הגאון ר' יחיאל מיכל ראזענבליט זצ"ל.
הספר הנכבד הלזה שייך לכבוד הרבני המופלא והמושלם והקצין הנעלה מהו' ישראל גייגער נ"י חתן הרב מאור הגולה הגאון המפורסם אמ"ו מהרמ"ס נ"י פה פ"ב.
ובאתי עה"ח אני הצעיר והק' יחיאל מיכל ראזענבליט.

הגאון ר' יהודא משה נאוואמעסטא - המבורגער זצ"ל, מתלמידיו הקרובים של מרן זיע"א, עלה לארץ הקודש בשנת תרי"ז והיה ממייסדי וראשי כולל אונגארין, נלב"ע ג' כסלו תרמ"ח. פרט מעניין בחתימתו כאן, הוא, שבכל חתימותיו האחרים היה חותם את עצמו בשם 'משה נאוועמעסטא' כי כך נהג רבו לקרוא לכל בחור בשם עירו, וכיון שקראו רק בשם משה חתם עצמו בשם משה וכו'. בחתימה זו כנראה שעדיין חתם עצמו בשם יהודא משה ולא כמנהגו אח"כ.

הגאון ר' אברהם יעקב קאפיל זינגער זצ"ל, הוא נולד בפאקש בשנת תק"פ לערך לאביו ר' אשר זינגער. היה תלמיד קרוב של מרן זיע"א ולמד גם אצל מרן ה"כתב סופר". בשנת תר"ז כבר נתקבל לרבנות בעיר קערעסטיר, שעל אף גילו הצעיר פקע שמו כגאון אדיר. בשנת תרי"ח נתקבל לאב"ד לאשאנץ ולחם שם רבות נגד המתחדשים שציערוהו מאוד, בתקופת כהונתו שם גם היה ממונה על אסיפת כספי הכולל לעניי ארץ ישראל.. נפטר מצער ועגמת נפש שגרמו לו המשכילים, ביום י"ד מרחשוון תרכ"ז.

[אחרון של פסח]

החתן מרדכי מאיר פריעדמאן מירושלים

חופת חתנים.jpg (229.1 KiB) געזעהן 1947 מאל

[אחרון של פסח]

ווער האט געגעבן די מתנה פאר דעם אויבערדערמאנטן חתן?

[dovidal]

סטרימטערע
אביו רבי ישעיה מפעטראווע היה חתן אצל משפחת מגיד (נכדי הצמח ה' לצבי מ'נאדווארנע והקדושת לוי מ'בארדיטשוב)
כמו"כ השתדך עם חד מדייני ק"ק סאטמאר (כמדומני, קליינמאן או לייכטאג)

לרבי צבי הירש אב"ד סטרימטערע יש לו בת בקראון הייטס מרס לוסטיג לאויוש"ט [ ויש לה אח בארה"ק ]

[dovidal]

סטרימטערע
אביו רבי ישעיה מפעטראווע היה חתן אצל משפחת מגיד (נכדי הצמח ה' לצבי מ'נאדווארנע והקדושת לוי מ'בארדיטשוב)
כמו"כ השתדך עם חד מדייני ק"ק סאטמאר (כמדומני, קליינמאן או לייכטאג)

להרב צבי הירש יש בת שגרה בקראון הייטס לאויוש"ט מרס לוסטיג

[dovidal]

יעקב שלאמאוויטש סיגעט

[dovidal]

תלמיד הגה"ק רבי ישראל סאלאנטער זצ"ל

רבי נפתלי דב אמסטרדם (ה'תקצ"ב, 1832, סלנט – ה'תרע"ו, 1916, ירושלים) היה מראשוני תנועת המוסר בליטא, ומגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט.

קורות חיים
נולד בעיירה סלנט שבליטא בשנת תקצ"ב. מנערותו התבלט בשקידתו וביראתו, ורבי ישראל סלנטר מסר לידו את בנו לחנכו. למד אצל רבי ישראל סלנטר בבית מדרשו בווילנה ובקובנה, והיה בין התלמידים המיוחדים של רבי ישראל.

לאחר נישואיו סירב לקבל על עצמו רבנות ופתח מאפייה בביתו לפרנסתו, אך רבו רבי ישראל אסר עליו לעבוד בה כפועל פשוט ולכן חיפש משרת רבנות. בשנת 1867 התמנה לרבה של הלסינקי, (לימים בירת פינלנד), בה כיהן כשמונה שנים. במהלך שנת 1870 ניסה לעבור לרבנות נובגורוד, אך הניסיון נכשל והוא שב להלסינקי עד שנת 1875 אז התפטר ושב לקובנה. בקובנה הוא חי בעוני ור' ישראל שלחו לכהן בסנקט פטרבורג כמורה צדק לצד חברו ר' יצחק בלאזר, תפקיד בו כיהן כשנה. לאחר מכן כיהן ברבנות בעיירות יאסווין ואלקסוט, ולבסוף נטש את משרת הרבנות והתמסר להשתלמותו המוסרית.

בשנים אלו פעל להפצת שיטת המוסר בסביבתו, ובמסירת שיחות מוסר בישיבות שיטת המוסר.

בשנת 1906 נפטרה אשתו, ומיד לאחר מכן עזב את קובנה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בירושלים, גם בה היה פעיל בהרבצת תורה ומוסר.

רבי נפתלי אמסטרדם נפטר בירושלים בו' באדר ה'תרע"ו (1916) ונטמן בהר הזיתים.

בנו רבי אליעזר לוין שימש כרב בנאדארזין (Nadarzyn) שבפולין.
=====================================================================================
עוד מקום כותב בית הספר היהודי הראשון נפתח בפינלנד בשנת 1840. החברה קדישא הוקמה בשנת 1864, והרב הראשון, הרב "נפתלי צבי"" אמסטרדם, הגיע להלסינקי בשנת 1867. קהילה יהודית מסודרת הוקמה רק בשנת 1903, ובית הכנסת הראשון נבנה בשנת 1906. באותה תקופה גרו בפינלנד כאלף יהודים.
=============================================================================================================
על קברו כתוב רק נפתלי "ולא יותר "
האט ער געהייסען נפתלי דוב אדער נפתלי צבי ? ראיתי אופנים שונים . מי יודע ?

[אחרון של פסח]

אפרים אלטמאן געבט דאס במתנה פאר ישראל משה דאוואדאוויטש, אויך איז אריינגעשריבן די נאמען פון זיין זון חיים אלעזר דאוואדאוויטש פון קאלוב

[dovidal]

"אשר אנשל פערילמאן מילדי צאנץ משרת בקודש אצל כ"ק רבינו יחזקאל שרגא האלבערשטאם שליט"א". תיקונים בכתב יד.

[dovidal]

ייטב פנים (חסידות), חוסט, תרע"ב. חותמת רבי יוסף פריינד מסאטמר •

[dovidal]

דיין דעברעצין

[ויתן לך]

Capture.JPG (116.46 KiB) געזעהן 1675 מאל

[אוצרות]

ספר חק לישראל שהיה שייך להרה''צ ר' פנחס אריה הכהן ראפאפורט הארטשטיין הבעל תוקע אצל ה'ישמח משה' באוהעל.

שתי כרכים מספר חק לישראל שהיו שייכים להרב הצדיק ר' פנחס אריה הכהן ראפאפורט הארטשטיין הבעל תוקע אצל ה'ישמח משה' באוהעל.

א. ספר חק לישראל דפוס זאלקווא תקפ''ד חלק ויקרא עם רישום בשער ''שייך להרבני המופלג מהו' פנחס ארי כהנא ראפאפורט מאוהעל''. בכמה מקומות ישנם הגהות בכת''י, קשה לקבוע אבל יתכן מאוד שהם כתי''ק ר' פנחס אריה.

בדף הפורזץ חותמת נכדו יחזקאל שרגא כץ רפאפורט הארטשטיין.

ב. ספר חק לישראל דפוס זאלקווא תקפ''ד חלק דברים בדף הפורזץ נרשם ''החוקים נשאר לי מעזבון אבי המנוח הצדיק זצ''ל הק' אברהם אבלי כץ ראפאפורט הארטשטיין מאוהעל''. בכמה מקומות ישנם הגהות בכת''י, קשה לקבוע אבל יתכן מאוד שהם כתי''ק ר' פנחס אריה.

בדף הפורזץ חותמת נכדו יחזקאל שרגא כץ רפאפורט הארטשטיין.

החסיד הצדיק ר' פנחס אריה הכהן ראפאפורט הארטשטיין הנקרא ר' פנחס סאמאטער נולד בערך בשנת תק"ס לאביו ר' יעקב הכהן בן הרה''ק ר' יצחק אייזיק הכהן בעל 'ברית כהונת עולם'.

היה איש קדוש ומופלא מאוד עד שנכדו מעיד עליו ''והיה מפורסם בצדקתו וגדולתו בתורה כל כך עד שיספרו עליו מעשים כמו מתלמידי בעל שם טוב ז"ל". פעם איחר להגיע לשולחן של הישמח משה וציווה לחכות עם זמר בני היכלא בהטעימו שר' פנחס הוא מבני היכלא.

נפטר בשנת תרי''ג ומנו''כ ליד רבו הישמח משה. על מצבתו נרשם ''הרב הגדול חד מבני היכלא הגאון הצדיק חסידא ופרישא.''

[ביללער]

.

[dovidal]

הרב אברהם שרגא פרענקל מב"ח

[אוצרות]

ספר שמן רקח העותק של הגאון הגדול רבי משה גרינוואלד זצוק"ל בעל ערוגת הבשם.

ספר שמן רקח, חידושי הלכות, חלק ראשון, על מסכתות ברכות פסחים וביצה, מאת רבי אלעזר לעוו אב"ד טרישט.



פראג, תקע"ב, מהדורה ראשונה.



על השער ובדף ב' מופיע חותמו של הגאון רבי משה גרינוואלד זצוק"ל בעל ערוגת הבשם.



"משה גרינוואלד אב"ד דק"ק חוסט והגליל".



גם חתימת בנו ר' ישראל מאיר גרינוואלד ז"ל.

[אוצרות]

ספר נתיבות ב' חלקים, עם חתימות והגהות למדניות מהגאון הגדול ר' אורי שרגא פייבל שרייער זצוק"ל אב"ד בראדשין תלמיד בעל ה"דעת קדושים" מבאטשאטש.



ספר נתיבות המשפט מהגאון הגדול ר' יעקב אב"ד ליסא.



סדילקאב, תק"צ, שער נפרד לכל חלק.



על דף השער של חלק ראשון ועל השער של חלק שני מופיע חתימות הגאון הגדול ר' אורי שרגא פייבל הלוי שרייער אב"ד בראדשין, ובדפי הספר יש 4 הגהות ארוכות למדניות בכתב יד קדשו, יש עוד קצת הגהות מכותבים אחרים.





הגאון ר' אורי שרגא פייבל שרייער נולד בשנת תקע"ט בעיר בראטשין שבמערב אוקראינה, לאביו ר' ישראל משה שרייער, סוחר עצים גדול. שהיה דור שלישי להגה"ק ר' אורי פייבל מדובענקע בעל "אור החכמה", ועל שמו נקרא.

עם מות אביו בילדותו, התדרדר מצבה הכלכלי של המשפחה והם התפרנסו בדוחק מחנות מכולת שפתחה האם. הילד הוכר כ"עילוי" ואמו שלחה אותו לבית המדרש המקומי. בבית המדרש הכיר אותו הגה"ק רבי אברהם דוד מבוטשאטש בעל ה"דעת קדושים", שעבר במקרה בעיר ושכנע את אמו למסור אותו לידיו לחינוכו ולימודו. הוא נסע עמו לבוטשאטש וגדל בביתו כאחד מבניו. שם דבק ברבו זה, והפך לתלמידו הקרוב ביותר. בהמשך אף ההדיר והדפיס את ספריו של רבו זה כשהוא עורך את הגהותיו וחידושיו מסביב להם.

בילדותו שידך אותו רבו לבתו של אחד מנגידי באטשאטש, ר' אליהו צבי גוטפריד, שקיבל על עצמו את פרנסת הילד עד לנישואיו. על חשבונו נשלח הילד לפודהייצה ללמוד אצל הגאון ר' נטע מלר, רב מפורסם ואחד משלושת הרבנים היחידים שנסמכו לרבנות בידי הגה"ק רבי משולם איגרא. בהמשך נסע ללמוד אצל הגאון רבי שמחה יואל רובינשטיין מחבר "חלת לחם" שהתגורר בבוברקה הסמוכה ללבוב.

בגיל 16 שב לבאטשאטש ולמד במשך שנתיים בחברותא עם רבו-מאמצו, לאחר שנתיים אלו נישא לארוסתו לבית גוטפריד והמשיך בלימודיו עם רבו. במקביל החלה אשתו לפתח בית מסחר וזכתה להצלחה רבה. לאחר פטירת רבו סירב להצעת רבנות מכובדת בבאטשאטש והעדיף להתפרנס מבית המסחר שניהלה אשתו וללמוד בלא מחויבות ציבורית בבית המדרש. אך לאחר שריפה שפרצה בבאטשאטש בשנת תרכ"א, וכילתה את בית המסחר, ניאות לקבל מינוי לרבנות עיר הולדתו בראטשין, בו שימש עד לפטירתו ביום ה' כסלו תרנ"ט.

מכיוון שרוב חידושיו עוסקים בספרי רבו, הודפסו הם בתוך הספרים הללו, והם נקראים - גידולי הקדש ומקדש מעט על הספר דעת קדושים. ספר נוסף שיצא לאור בנפרד הוא הספר משמרת הקודש - הוספות ותשובות העוסקות בענייני הספר דעת קדושים ושאר עניינים.

[dovidal]

ישראל אליעזר וויינער ITZK

[dovidal]

מי חותם נייטרא ?

[התבונני]

מי חותם נייטרא ?

נלע"ד
מאיר האף
m. hoff

[קארלין]

איך האב געזען א חתימה פון רבי יהודה לייבוש רייך פון ריישא וואס געבט א מתנה פאר זיין איידעם שלום מייזליש.
רבי יהודה לייבוש האט געמאכט א קונטרס שומרי שבת און איז געווען דער שווער פון עטרת יהודה מדזיקוב.
איינער מיט מער אינפארמאציע אויף שלום מייזליש?

[dovidal]

איך האב געזען א חתימה פון רבי יהודה לייבוש רייך פון ריישא וואס געבט א מתנה פאר זיין איידעם שלום מייזליש.
רבי יהודה לייבוש האט געמאכט א קונטרס שומרי שבת און איז געווען דער שווער פון עטרת יהודה מדזיקוב.
איינער מיט מער אינפארמאציע אויף שלום מייזליש?

עטרת ישועה מיינט איר ? ברענגט א בילד ביטע

[קארלין]

איך האב געזען א חתימה פון רבי יהודה לייבוש רייך פון ריישא וואס געבט א מתנה פאר זיין איידעם שלום מייזליש.
רבי יהודה לייבוש האט געמאכט א קונטרס שומרי שבת און איז געווען דער שווער פון עטרת יהודה מדזיקוב.
איינער מיט מער אינפארמאציע אויף שלום מייזליש?

עטרת ישועה מיינט איר ? ברענגט א בילד ביטע