וואו איז דער מקור?....

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

סידיראם
שר האלפיים
תגובות: 2178
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 03, 2015 1:04 pm

תגובהדורך סידיראם » מאנטאג מארטש 05, 2018 11:21 pm

משה כהן האט געשריבן:
מארמאראש האט געשריבן:
גארגארפיק האט געשריבן:וואו איז די מקור אז חמץ איז עצבות (חוץ ברסלב)


עי' בית אברהם סלאנים פרשת צו קצת מזה
ויש מאמר שמובא מכמה צדיקים שעצבות גרוע מחמץ...

חתם סופר, רבי צדוק ועוד ועוד ועוד.
אויב זוכט איר פונקטליכע מראי מקומות, קענט איר זיך ווענדן אין אישי.


פארוואס נאר אין אישי. איך טאר נישט וויסן די מקור?
EXCLUSIVE COUPONS ON AMAZON FOR YOU NOW!!!!! http://amzn.to/2tHqNZZ

אוועטאר
משה כהן
שר חמש מאות
תגובות: 813
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 04, 2016 10:02 am
לאקאציע: געפינט זיך ב"ה אין א גוטן מצב, דערוילעם ווערט געבעטן ווייטער מתפלל צו זיין

תגובהדורך משה כהן » דינסטאג מארטש 06, 2018 9:47 am

בסדר, דאס זענען די מקורות אויבן אויף וואס איך געדענק יעצט, אולי און א אנדערע געלעגנהייט וועלן מיר אי"ה ברענגען מער:

ראה בספר דברי דוד (אות ע"ז) שהרה"ק מטשורטקוב זי"ע אמר: משהו עצבות הוא יותר גרוע ממשהו חמץ, ע"כ.
און בעיקר ווערט גאס צוגעבערנגט פונעם גר"א און פון רבי זעליג ראובן בענגי'ס, אז א משהו חמץ איז נאר א דרבנן, אבער א משהו עצבות איז א דאורייתא.
און ווי גארגאפיק האט געשריבן טרעפן מיר דאס גאר א סאך אין די ספרי ברסלב למיניהם, הן פון רבי נחמן און פון רבי נתן זי"ע.
איך קוק אויס פארצייטיש?!... געב עס א שטיק צייט און דיינע קינדער זענען אויך "פארצייטיש"!...

חמרא
שר מאה
תגובות: 109
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 25, 2016 8:51 am

תגובהדורך חמרא » דינסטאג מארטש 06, 2018 11:02 am

משה כהן האט געשריבן:בסדר, דאס זענען די מקורות אויבן אויף וואס איך געדענק יעצט, אולי און א אנדערע געלעגנהייט וועלן מיר אי"ה ברענגען מער:

ראה בספר דברי דוד (אות ע"ז) שהרה"ק מטשורטקוב זי"ע אמר: משהו עצבות הוא יותר גרוע ממשהו חמץ, ע"כ.
און בעיקר ווערט גאס צוגעבערנגט פונעם גר"א און פון רבי זעליג ראובן בענגי'ס, אז א משהו חמץ איז נאר א דרבנן, אבער א משהו עצבות איז א דאורייתא.
און ווי גארגאפיק האט געשריבן טרעפן מיר דאס גאר א סאך אין די ספרי ברסלב למיניהם, הן פון רבי נחמן און פון רבי נתן זי"ע.

אבער וואס איז די שייכות? זאל זיין עס איז ערגער, כלאי הכרם איז ערגער ווי שעטנז, אבער עס האט גארנישט איינס מיטן אנדערן. אפשר האט מען געדארפט האבן עצבות מיט א קרבן תודה??? ס׳האט דאך געדארפט האבן חמץ

אוועטאר
זענדל
שר חמש מאות
תגובות: 546
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

תגובהדורך זענדל » דינסטאג מארטש 06, 2018 1:31 pm

חמרא האט געשריבן:
משה כהן האט געשריבן:בסדר, דאס זענען די מקורות אויבן אויף וואס איך געדענק יעצט, אולי און א אנדערע געלעגנהייט וועלן מיר אי"ה ברענגען מער:

ראה בספר דברי דוד (אות ע"ז) שהרה"ק מטשורטקוב זי"ע אמר: משהו עצבות הוא יותר גרוע ממשהו חמץ, ע"כ.
און בעיקר ווערט גאס צוגעבערנגט פונעם גר"א און פון רבי זעליג ראובן בענגי'ס, אז א משהו חמץ איז נאר א דרבנן, אבער א משהו עצבות איז א דאורייתא.
און ווי גארגאפיק האט געשריבן טרעפן מיר דאס גאר א סאך אין די ספרי ברסלב למיניהם, הן פון רבי נחמן און פון רבי נתן זי"ע.

אבער וואס איז די שייכות? זאל זיין עס איז ערגער, כלאי הכרם איז ערגער ווי שעטנז, אבער עס האט גארנישט איינס מיטן אנדערן. אפשר האט מען געדארפט האבן עצבות מיט א קרבן תודה??? ס׳האט דאך געדארפט האבן חמץ

עטרת ישועה פרשת ויקרא:
לא תאפה חמץ לא תעשה זאת בטבע הזקנים אשר טבעם נוטה לעצבות כנ"ל, וזה מרומז בתיבת חמץ כי החימוץ בא לעיסה מחמת שנתישנה ונשארה בלי התעסקות כמו טבע הזקנים. גם העצבות אשר גברה לעת הזקנה מחמת זכרו יום פקודתו ואימות מות נפלו עליו.....
ל'א נ'שאר ז'ולת ד'לת ע

אוועטאר
גארגארפיק
שר האלף
תגובות: 1322
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 13, 2017 11:48 am
לאקאציע: עה.. איין מינוט... וואס האסטע געפרעגט? אה די ווילסט דווקא וויסן? עה... מאכסט זיכער א ווערטל נו שוין
פארבינד זיך:

תגובהדורך גארגארפיק » דינסטאג מארטש 06, 2018 3:57 pm

זענדל האט געשריבן:
חמרא האט געשריבן:
משה כהן האט געשריבן:בסדר, דאס זענען די מקורות אויבן אויף וואס איך געדענק יעצט, אולי און א אנדערע געלעגנהייט וועלן מיר אי"ה ברענגען מער:

ראה בספר דברי דוד (אות ע"ז) שהרה"ק מטשורטקוב זי"ע אמר: משהו עצבות הוא יותר גרוע ממשהו חמץ, ע"כ.
און בעיקר ווערט גאס צוגעבערנגט פונעם גר"א און פון רבי זעליג ראובן בענגי'ס, אז א משהו חמץ איז נאר א דרבנן, אבער א משהו עצבות איז א דאורייתא.
און ווי גארגאפיק האט געשריבן טרעפן מיר דאס גאר א סאך אין די ספרי ברסלב למיניהם, הן פון רבי נחמן און פון רבי נתן זי"ע.

אבער וואס איז די שייכות? זאל זיין עס איז ערגער, כלאי הכרם איז ערגער ווי שעטנז, אבער עס האט גארנישט איינס מיטן אנדערן. אפשר האט מען געדארפט האבן עצבות מיט א קרבן תודה??? ס׳האט דאך געדארפט האבן חמץ

עטרת ישועה פרשת ויקרא:
לא תאפה חמץ לא תעשה זאת בטבע הזקנים אשר טבעם נוטה לעצבות כנ"ל, וזה מרומז בתיבת חמץ כי החימוץ בא לעיסה מחמת שנתישנה ונשארה בלי התעסקות כמו טבע הזקנים. גם העצבות אשר גברה לעת הזקנה מחמת זכרו יום פקודתו ואימות מות נפלו עליו.....

שכח

פלאחותיך
שר חמש מאות
תגובות: 664
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 10, 2014 1:57 pm

תגובהדורך פלאחותיך » דינסטאג מארטש 13, 2018 1:02 am

פלאחותיך האט געשריבן:איז בכלל דא אן ענין צו האבן א מנין ביום היארצייט אויפן פעלד ביים קבר צו זאגן א קדיש?

אוודאי אז עס קומט אויס אז א מנין איז דארט אין מען זאגט תהלים זאגט מען שוין אויך א קדיש, אבער איז בכלל דא אן ענין צו האבן א מנין אויפן פעלד ביים קבר צו זאגן תהלים?

אויב יא ווי איז דער מקור?
אז ס'גייט ניט ווי עס וויל זאך, זאל זיך ווילן ווי ס'גייט זאך

אוועטאר
זענדל
שר חמש מאות
תגובות: 546
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

איז דען דא א פריערדיגע מקור צו דעם??

תגובהדורך זענדל » מיטוואך מארטש 14, 2018 1:28 pm

דער בני יששכר שרייבט אין דרך פקודיך לא תעשה לד. מה שקבלנו מרבותינו בפסוק נפשי יצאה בדברו, "שיש שיעור לאדם כמה ידבר כל ימי חייו, ואם ירבה לדבר שלא במקום מצוה, ממעט החיות של שונאי ישראל", אם כן בוודאי זה בכלל אביזרייהו דלא תרצח, עיין שם.
איז דא א מקור פון פריערדיגע אויף דעם?
(ס'קען זיין א רמז אין זוהר??)
ל'א נ'שאר ז'ולת ד'לת ע

אוועטאר
טייבעלע
שר עשרת אלפים
תגובות: 10160
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך ינואר 11, 2012 4:00 pm
לאקאציע: ביי אלאסקא

תגובהדורך טייבעלע » מיטוואך מארטש 14, 2018 2:32 pm

מעין: עיין ספר חסידים קס"ב.
מדבר קדמות מערכת ד' דבור.
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה: (שה"ש ב יד)
1teibele@birdlover.com

אוועטאר
משה כהן
שר חמש מאות
תגובות: 813
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 04, 2016 10:02 am
לאקאציע: געפינט זיך ב"ה אין א גוטן מצב, דערוילעם ווערט געבעטן ווייטער מתפלל צו זיין

תגובהדורך משה כהן » דאנארשטאג מארטש 15, 2018 10:47 am

זענדל האט געשריבן:דער בני יששכר שרייבט אין דרך פקודיך לא תעשה לד. מה שקבלנו מרבותינו בפסוק נפשי יצאה בדברו, "שיש שיעור לאדם כמה ידבר כל ימי חייו, ואם ירבה לדבר שלא במקום מצוה, ממעט החיות של שונאי ישראל", אם כן בוודאי זה בכלל אביזרייהו דלא תרצח, עיין שם.
איז דא א מקור פון פריערדיגע אויף דעם?
(ס'קען זיין א רמז אין זוהר??)

קוק דארט אין די השוואות ומקורות צו זיי ברענגען צו עפעס...
איך קוק אויס פארצייטיש?!... געב עס א שטיק צייט און דיינע קינדער זענען אויך "פארצייטיש"!...

אוועטאר
זענדל
שר חמש מאות
תגובות: 546
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

תגובהדורך זענדל » דאנארשטאג מארטש 15, 2018 11:10 am

משה כהן האט געשריבן:
זענדל האט געשריבן:דער בני יששכר שרייבט אין דרך פקודיך לא תעשה לד. מה שקבלנו מרבותינו בפסוק נפשי יצאה בדברו, "שיש שיעור לאדם כמה ידבר כל ימי חייו, ואם ירבה לדבר שלא במקום מצוה, ממעט החיות של שונאי ישראל", אם כן בוודאי זה בכלל אביזרייהו דלא תרצח, עיין שם.
איז דא א מקור פון פריערדיגע אויף דעם?
(ס'קען זיין א רמז אין זוהר??)

קוק דארט אין די השוואות ומקורות צו זיי ברענגען צו עפעס...

כ'הב נישט געזעהן דארט:
זאת מצאתי: בספר ערבי נחל - פרשת וישלח
כתב הבעש"ט זללה"ה כי ענין רוח האדם בקרבו וחיות שלו הוא כח הדיבור אשר בקרבו וכמשה"כ בראשית ב', ז ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה ומתרגמינן לרוח ממללא, ולפ"ז כשהאדם מדבר דיבורים אזי הדיבורים ההם הן הן חיותו ויוצא חיות שלו באותן הדיבורים, רק שלהיות חיות האדם דבוק תמיד בשורשו לכן הדיבורים ההמה עצמן ממשיכים עליו משרש חיות חדש ועי"ז חי תמיד אף שבכל דיבור יוצא חיותו מקרבו רק כל דיבור עצמו מביא לו חיות חדש עכ"ד.
ל'א נ'שאר ז'ולת ד'לת ע

סידיראם
שר האלפיים
תגובות: 2178
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 03, 2015 1:04 pm

תגובהדורך סידיראם » פרייטאג מארטש 16, 2018 12:52 am

זענדל האט געשריבן:דער בני יששכר שרייבט אין דרך פקודיך לא תעשה לד. מה שקבלנו מרבותינו בפסוק נפשי יצאה בדברו, "שיש שיעור לאדם כמה ידבר כל ימי חייו, ואם ירבה לדבר שלא במקום מצוה, ממעט החיות של שונאי ישראל", אם כן בוודאי זה בכלל אביזרייהו דלא תרצח, עיין שם.
איז דא א מקור פון פריערדיגע אויף דעם?
(ס'קען זיין א רמז אין זוהר??)


אויף אזא סארט זאך איז לענ"ד נישט אזוי שייך צו פרעגן ווי איז דער מקור, ער זאגט דאך אליין אז די מקור איז "קבלנו מרבותינו" דאס מיינט אזוי ווי א קבלה איש מפי איש מתורה שבעל פה. דער בני יששכר האט מקבל געווען פונעם הייליגן חוזה ביז'ן בעל שם טוב וואס האט מקבל געווען תורה מפי אחיה השילוני מפי משה רבינו. וואס דארפסטו א גרעסערע מקור ווי דעים?
EXCLUSIVE COUPONS ON AMAZON FOR YOU NOW!!!!! http://amzn.to/2tHqNZZ

זבחי צדק
שר האלף
תגובות: 1343
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 10, 2017 7:41 pm

תגובהדורך זבחי צדק » פרייטאג מארטש 16, 2018 1:01 am

סידיראם האט געשריבן:
זענדל האט געשריבן:דער בני יששכר שרייבט אין דרך פקודיך לא תעשה לד. מה שקבלנו מרבותינו בפסוק נפשי יצאה בדברו, "שיש שיעור לאדם כמה ידבר כל ימי חייו, ואם ירבה לדבר שלא במקום מצוה, ממעט החיות של שונאי ישראל", אם כן בוודאי זה בכלל אביזרייהו דלא תרצח, עיין שם.
איז דא א מקור פון פריערדיגע אויף דעם?
(ס'קען זיין א רמז אין זוהר??)


אויף אזא סארט זאך איז לענ"ד נישט אזוי שייך צו פרעגן ווי איז דער מקור, ער זאגט דאך אליין אז די מקור איז "קבלנו מרבותינו" דאס מיינט אזוי ווי א קבלה איש מפי איש מתורה שבעל פה. דער בני יששכר האט מקבל געווען פונעם הייליגן חוזה ביז'ן בעל שם טוב וואס האט מקבל געווען תורה מפי אחיה השילוני מפי משה רבינו. וואס דארפסטו א גרעסערע מקור ווי דעים?

אין ערבי נחל פאריגע וואך פרשת ויקהל זאגט ער די זעלבע זאך אויך אויפן פסוק 'נפשי יצאה בדברו', און אזוי אויך אין פרשת וישלח ברענגט ער ענליך בשם הבעש"ט הק', און ספה"ק דודאים בשדה פ' בהעלתך ברענגט אזוי פונם בעש"ט הק'
און אזוי אויך אין 'אמרי פנחס' [החדש פ' שופטים] אות תכ"ח, ברענגט די זעלבע
כידוע דער בני יששכר ברענגט אסאך פון הה"ק מקאריץ, אולי איז דאס אויך פון אים

תוכן
שר העשר
תגובות: 20
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוקטובער 08, 2015 2:54 pm

תגובהדורך תוכן » פרייטאג מארטש 16, 2018 3:25 am

זענדל האט געשריבן:דער בני יששכר שרייבט אין דרך פקודיך לא תעשה לד. מה שקבלנו מרבותינו בפסוק נפשי יצאה בדברו, "שיש שיעור לאדם כמה ידבר כל ימי חייו, ואם ירבה לדבר שלא במקום מצוה, ממעט החיות של שונאי ישראל", אם כן בוודאי זה בכלל אביזרייהו דלא תרצח, עיין שם.
איז דא א מקור פון פריערדיגע אויף דעם?
(ס'קען זיין א רמז אין זוהר??)


דער מקור איז דעם ספר חסידים. איך האב עס נישט יעצט פאר'ן אויגען, אבער ווי איך געדענק ס'דארף זיין קרוב צום אנהייב.

dovidal
שר שלשת אלפים
תגובות: 3905
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

בשבת בעת פתיחת הארון כשלוקחין שלשה ספרי תורה

תגובהדורך dovidal » פרייטאג מארטש 16, 2018 11:49 am

הוא עת רצון גדול
המנחת אלעזר באחד מספריו מביא זה בשם התנא רבי ישמעאל כה"ג
מי יודע באיזה ספר ? ואפשר יש עוד מקור

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14176
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » פרייטאג מארטש 16, 2018 2:22 pm

חיפוש קל בפרקי היכלות לא העלה תוצאות.
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mah ... rkey-2.htm

גם שמעתי שהגור'ער רבי זצ"ל צוה לאנשים הצריכים ישועה לבקש רחמים בעת פתיחת הארון בשבת זו.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

אוועטאר
אדער יא
שר האלף
תגובות: 1448
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am
לאקאציע: ביים סערטש ענדזשן

תגובהדורך אדער יא » פרייטאג מארטש 16, 2018 2:35 pm

דער ביאור הצבי והצדק בלייבט שווער אויפן בני יששכר, בס"ד האמיר געפריווט מיישב צו זיין, קוקט דא
בני יששכר כסלו טבת.png
ביאור הצבי והצדק על בנ''י כסלו טבת.png
בני יששכר סיון.png

אוהב ספרים
שר האלף
תגובות: 1928
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 17, 2011 8:17 pm

תגובהדורך אוהב ספרים » פרייטאג מארטש 16, 2018 3:02 pm

dovidal האט געשריבן:הוא עת רצון גדול
המנחת אלעזר באחד מספריו מביא זה בשם התנא רבי ישמעאל כה"ג
מי יודע באיזה ספר ? ואפשר יש עוד מקור


לא זכור לי דבר כזה בספרי מרן.

אבל באמרי פנחס יש כעין זה, שבכל פעם שמוציאים ספר תורה יש עת רצון גדול, ובד' פרשיות עת רצון גדול יותר כי מוציאים ב' ס"ת, ובשמחת תורה שמוציאים ג' עוד יותר

אוועטאר
שטאלצער יוד
שר האלף
תגובות: 1862
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 19, 2016 2:00 pm

תגובהדורך שטאלצער יוד » פרייטאג מארטש 16, 2018 3:26 pm

יוסף פרץ הלוי ביללער היינט אויף קול מבשר 114 זאגט נאך אז ס'איז א זמן אזוי ווי ראש השנה. שלשה ספרים נפתחים.

אהרן הלוי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 372
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 18, 2018 1:42 pm

תגובהדורך אהרן הלוי » פרייטאג מארטש 16, 2018 3:47 pm

שטאלצער יוד האט געשריבן:יוסף פרץ הלוי ביללער היינט אויף קול מבשר 114 זאגט נאך אז ס'איז א זמן אזוי ווי ראש השנה. שלשה ספרים נפתחים.

אפשר גוט פאר א גלייכווערטל.

dovidal
שר שלשת אלפים
תגובות: 3905
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

תגובהדורך dovidal » פרייטאג מארטש 16, 2018 5:18 pm

שוועמל האט געשריבן:חיפוש קל בפרקי היכלות לא העלה תוצאות.
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mah ... rkey-2.htm

גם שמעתי שהגור'ער רבי זצ"ל צוה לאנשים הצריכים ישועה לבקש רחמים בעת פתיחת הארון בשבת זו.

עס שטייט אין נר ישראל ליקוטי רב האי גאון להמגיד מקאזשניץ זי"ע

Efroiach
שר מאה
תגובות: 173
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 17, 2015 12:59 pm

תגובהדורך Efroiach » פרייטאג מארטש 16, 2018 6:48 pm

שטאלצער יוד האט געשריבן:יוסף פרץ הלוי ביללער היינט אויף קול מבשר 114 זאגט נאך אז ס'איז א זמן אזוי ווי ראש השנה. שלשה ספרים נפתחים.

אויך א פערטע ספר פאר קריאת הנשיא...

סוואליעווער אייניקל
שר האלף
תגובות: 1012
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 12, 2015 3:09 pm
לאקאציע: אין מערב אירופה

תגובהדורך סוואליעווער אייניקל » מוצ"ש מארטש 17, 2018 7:02 pm

אין מיין געבורטס שטאט לוגאנא האט געוואוינט א תמימות'דיגער איד א בעל תשובה.
וואס עטליכע וואכן פריער האט ער גערעדט מיט התרגשות און יעדעם דערציילט אז היי יאר וועט מען זוכה זיין ארויסצונעמען דריי ספרי תורה.

בשעת מעשה ביי הוצאת ספרי התורה מההיכל איז ער פשוט געשטאנען מלא התרגשות און געלאזט טרערן!!

נ.ב. זאל דאס זיין לעילוי נשמתו
ר' צבי בן דוד הלוי באטעגאי ע"ה
קרעדיט: מכון 'נצר מטעי'

נחמן נתן
שר שלשת אלפים
תגובות: 3948
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 13, 2008 7:11 pm
לאקאציע: צווישן סקרענטאן און סיראקיוז

תגובהדורך נחמן נתן » מאנטאג מארטש 19, 2018 10:32 am

אוהב ספרים האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:הוא עת רצון גדול
המנחת אלעזר באחד מספריו מביא זה בשם התנא רבי ישמעאל כה"ג
מי יודע באיזה ספר ? ואפשר יש עוד מקור


לא זכור לי דבר כזה בספרי מרן.

אבל באמרי פנחס יש כעין זה, שבכל פעם שמוציאים ספר תורה יש עת רצון גדול, ובד' פרשיות עת רצון גדול יותר כי מוציאים ב' ס"ת, ובשמחת תורה שמוציאים ג' עוד יותר

אט איז וואס שטייט אין 'אמרי פנחס':
צוגעלייגטע
Koritz.JPG
Koritz.JPG (50.45 KiB) געזעהן 764 מאל
לחיים ולברכה!

אוהב ספרים
שר האלף
תגובות: 1928
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 17, 2011 8:17 pm

תגובהדורך אוהב ספרים » מאנטאג מארטש 19, 2018 10:37 am

dovidal האט געשריבן:
שוועמל האט געשריבן:חיפוש קל בפרקי היכלות לא העלה תוצאות.
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mah ... rkey-2.htm

גם שמעתי שהגור'ער רבי זצ"ל צוה לאנשים הצריכים ישועה לבקש רחמים בעת פתיחת הארון בשבת זו.

עס שטייט אין נר ישראל ליקוטי רב האי גאון להמגיד מקאזשניץ זי"ע


ווי פונקטליך? לא זכור לי.

אוהב ספרים
שר האלף
תגובות: 1928
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 17, 2011 8:17 pm

תגובהדורך אוהב ספרים » מאנטאג מארטש 19, 2018 10:38 am

נחמן נתן האט געשריבן:
אוהב ספרים האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:הוא עת רצון גדול
המנחת אלעזר באחד מספריו מביא זה בשם התנא רבי ישמעאל כה"ג
מי יודע באיזה ספר ? ואפשר יש עוד מקור


לא זכור לי דבר כזה בספרי מרן.

אבל באמרי פנחס יש כעין זה, שבכל פעם שמוציאים ספר תורה יש עת רצון גדול, ובד' פרשיות עת רצון גדול יותר כי מוציאים ב' ס"ת, ובשמחת תורה שמוציאים ג' עוד יותר

אט איז וואס שטייט אין 'אמרי פנחס':


וכמו שכתבתי


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 5 געסט