התכלת והחלזון מהו

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
mitzva man
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 27, 2009 10:50 am
לאקאציע: *** Yeshiva Gedolah

תגובהדורך mitzva man » מיטוואך דעצמבער 02, 2009 4:36 pm

אלד ווי שרייבט:
אבער לאמיר נאך אמאל קלאר שטעלן
א) די מדרש זאגט נגנז.
זאגסטו אז אפשר מיינט נגנז - נשתכח = אפשר יא אפשר נישט.
ב) דער ארי' הקדוש זאגט אז בזמן הגלות איז נישט דא די הארה פון תכלת.
ג) קימט צי צי דעם ר' חיים וויטאל, און דער אור החיים הקדוש, און דער אלשיך הקדוש, און זאגן אז "לדורותם" מיינט אז עס וועט "נשתכח" ווערן.
זאגסטו אויף דעם - אפשר יעצט וויבאלד ס'איז שוין געווען נשתכח, קען עס שוין צוריק נתגלה ווערן = אפשר יא אפשר נישט.
ד) אין דברי יואל שטייט נישט אז ס'קען אדער וועט זיין תכלת פאר די גאולה, עס שטייט נאר אז ווען די האבן געזעהן "תכלת מרדכי" האבן זיי זיך געפרייט, ווייל זיי האבן געזעהן דער התנוצצת הגאולה.


להזכירך, ביי מיר שטייט עס אין א פסוק "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת", ממילא אם זה אפשר יא אפשר נישט, צריך לקיים המצוה.
לשמור ולעשות ולקיים

אוועטאר
mitzva man
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 27, 2009 10:50 am
לאקאציע: *** Yeshiva Gedolah

תגובהדורך mitzva man » מיטוואך דעצמבער 02, 2009 4:47 pm

שרייבסט:
לאמיר עס צינעמן, רש"י (מנחות דף מ"ד) זאגט ברייתו דומה לדג = תבנית דיוקנו, די רמב"ם זאגט (פ"ב מהל' ציצית) "והוא דג", דער רבינו גרשום (מנחות דף מ"ד) זאגט ברייתו דומה לדג = צורתו, דער ברטנורא זאגט (כלים פי"ב) חלזון שהוא דג שבים, און דער רמב"ם אין פירוש המשניות דארט זאגט די זעלבע, תוספות (שבת ע"ג, ע"ה, עירובין כ"ו) זאגט אויך אז דער חלזון איז דג, רש"י זאגט אין (שבת דף ע"ד) והוא כמין דג קטן,

זאגסטו אויף דעם ניין דער חלזון איז א סנעיל (חומט), איי וואס מיינט ברייתו דומה לדג? איין פשט = די שעל זעהט אויס ענליכער צי א פיש ווי די שעל פון א אנדערער חומט... (אויף דע פריערדיגע פעידש איז דא פיקטשערס קענסט דארט זעהן אז סאיז ליגענט, צווייטע פשט = [קודם ווארף אלע ראשונים אין א זייט] א נייע פשט ווייל ס'איז אין וואסער...אזוי ווי א פיש באָם בַא באָם...


איך זאג אז חלזון = סנעיל, אלע ראשונים זאגן אזוי: רש"י, מיוחסים לר"ן, ריטב"א, רא"ש על התורה, וכמה אחרונים: יעב"ץ, מהר"י כהן, תפארת ישראל, תבואות הארץ, מתנות כהונה ועץ יוסף כמבואר בהקובץ בחלק "בירור מהות החלזון" עיין שם.
ועל כולם דברי אחד מגדולי האחרונים בעל החוות יאיר שכותב ברירות דהחלזון הוא המיארעקס.
אוסיף לך כמה מראה מקומות מה שהעלתה מצודתי:
תשובות הגאונים גנזי קדם ספר ד' ע' 93
מלחמת ה' לרלב"ג מאמר א' פ' י"ב
המבקש לר' שם טוב אבן פלקיירא
ביאור מבי"ט לפרק שירה בתחלתו.

ועיין גם כן בפירוש רבינו אפרים עה"ת פ' ויחי
זבולון בגימטריא חלזון, והוא מין חיה שבדמה היו צובעין התכלת, ולא היה נמצא כי אם בחלק זבולון ששמו כשמו
לשמור ולעשות ולקיים

יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9196
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

תגובהדורך יהיה כן » מיטוואך דעצמבער 02, 2009 4:53 pm

שטייט אויך צום סוף פרשה 'אני ה' אלקיכם' פירש"י 'אני הוא עתיד לבחין ולהפרע ממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת היא'
האסט נישט מורא???

יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9196
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

תגובהדורך יהיה כן » מיטוואך דעצמבער 02, 2009 4:58 pm

mitzva man האט געשריבן:שרייבסט:


איך זאג אז חלזון = סנעיל, אלע ראשונים זאגן אזוי: רש"י, מיוחסים לר"ן, ריטב"א, רא"ש על התורה, וכמה אחרונים: יעב"ץ, מהר"י כהן, תפארת ישראל, תבואות הארץ, מתנות כהונה ועץ יוסף כמבואר בהקובץ בחלק "בירור מהות החלזון" עיין שם.
ועל כולם דברי אחד מגדולי האחרונים בעל החוות יאיר שכותב ברירות דהחלזון הוא המיארעקס.
אוסיף לך כמה מראה מקומות מה שהעלתה מצודתי:
תשובות הגאונים גנזי קדם ספר ד' ע' 93
מלחמת ה' לרלב"ג מאמר א' פ' י"ב
המבקש לר' שם טוב אבן פלקיירא
ביאור מבי"ט לפרק שירה בתחלתו.


כ'פארשטיי נישט, דער יעב"ץ תפארת ישראל מהר"י כהן תבואות הארץ מתנות כהונה עץ יוסף זיי אלע האבן דעם תכלת שוין נישט געהאט און שוין נישט געוויסט וואס דאס איז (והא ראיה זיי זענען נישט געגאנגען דערמיט) איז אויב אזוי ווי קען מען בויען אויף זיי אויב א חבל ראשונים זאגן אנדערש?? (נישט ח"ו צי מהרהר זיין נאך זיי, נאר כ'מיין אז די לשונות וואס זיי האבן גענוצט אויפן חלזון איז לאו דוקא צי קובע זיין מסמרות דערויף)

אלד וויליאמסבורג
שר האלפיים
תגובות: 2890
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 07, 2008 8:22 am
לאקאציע: וויליאמסבורג בריק

תגובהדורך אלד וויליאמסבורג » מיטוואך דעצמבער 02, 2009 5:05 pm

יהיה כן האט געשריבן:שטייט אויך צום סוף פרשה 'אני ה' אלקיכם' פירש"י 'אני הוא עתיד לבחין ולהפרע ממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת היא'
האסט נישט מורא???


דעס גייט ארויף אויף איינעם וואס פאפט אויס א צווייטען, און פארקויפט אים פאלטשע,
אויף איינעם וואס פאפט זיך אליין אויס שטייט - שומר פתאים ה'
הא! האסט נישט קיין רעכט צו ליינען די תגובה.

יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9196
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

תגובהדורך יהיה כן » מיטוואך דעצמבער 02, 2009 5:13 pm

אלד וויליאמסבורג האט געשריבן:
יהיה כן האט געשריבן:שטייט אויך צום סוף פרשה 'אני ה' אלקיכם' פירש"י 'אני הוא עתיד לבחין ולהפרע ממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת היא'
האסט נישט מורא???


דעס גייט ארויף אויף איינעם וואס פאפט אויס א צווייטען, און פארקויפט אים פאלטשע,
אויף איינעם וואס פאפט זיך אליין אויס שטייט - שומר פתאים ה'


תוספות אין בבא מציעא דף סא פרעגט איי ער איז דאך עובר אויף מצות ציצית, לויט דיר איז ער נישט עובר נאר דער ווער ס'האט עס געקויפט (צי זאגן אז תוספות מיינט לפני עור, דאס איז בערך ווי מצוה מאן לערנט אריין פשטים ווי דו אליינס האסט פריער געטענה'ט)
איצטער נאכגעקוקט, ס'יז א מחלוקת תוספות מיטן רא"ש דארט פשט אין דעם, זעה פני יהושע אויפן תוספות דארט עכ"פ תוספות האט זיכער געלערנט אז ס'גייט ארויף אויף דער ווער ס'טוט אן, נישט אויפן מוכר

אלד וויליאמסבורג
שר האלפיים
תגובות: 2890
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 07, 2008 8:22 am
לאקאציע: וויליאמסבורג בריק

תגובהדורך אלד וויליאמסבורג » מיטוואך דעצמבער 02, 2009 5:43 pm

mitzva man האט געשריבן:איך זאג אז חלזון = סנעיל, אלע ראשונים זאגן אזוי: רש"י, מיוחסים לר"ן, ריטב"א, רא"ש על התורה, וכמה אחרונים: יעב"ץ, מהר"י כהן, תפארת ישראל, תבואות הארץ, מתנות כהונה ועץ יוסף כמבואר בהקובץ בחלק "בירור מהות החלזון" עיין שם.
ועל כולם דברי אחד מגדולי האחרונים בעל החוות יאיר שכותב ברירות דהחלזון הוא המיארעקס.


1) נאך אמאל רש"י הקדוש אין דריי פלעצער שרייבט אז סאיז א פיש אויף איין פלאץ שרייבט ער א תולעת אבער אין ערגעץ שרייבט ער נישט א ס'איז א חומט
2) די ריטב"א און ר"ן שרייבן נישט אז די חלזון איז א סנעיל, זיי שרייבן אז מען איז נישט חייב אויף נטילת נשמה שבאותו אבר, ווייל "דשאני חלזון שאינו בעל איברים" אלא גוף אטום כחלזונות שבאשפה,
3) די רא"ש על התורה האב איך קיינמאל נישט געזעהן און איך מיין זאלסט שאפן א מראי מקום פאר דעם

און היצטער צים חוות יאיר א) דער חוות יאיר האט נישט געזעהן דעם חלזון, ער איז געבוירען אפאר הינדערט יאר נאכן גניזת התכלת, ב) די גוים האבן אלע יארן געוואלט גלייבן אז די רומישע פורפורא איז דער תכלת, קיק אין התכלת פעידש 252,
ממילא ווען די זעהסט די חוות יאיר אדער ר' בנימין מוסאפיא דערמאנען דעם פורפורא, מיינט נישט אז זיי האבן עס געזעהן, און געוויסט פונקטליך וואס דאס איז, און ווען זיי וואלטן עס יא געזעהן - און געזעהן אז עס שטימט נישט מיט די סימנים וואס חז"ל האבן געגעבן - וואלטן זיי עס געדאמפט...
הא! האסט נישט קיין רעכט צו ליינען די תגובה.

אוועטאר
mitzva man
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 27, 2009 10:50 am
לאקאציע: *** Yeshiva Gedolah

תגובהדורך mitzva man » מיטוואך דעצמבער 02, 2009 6:07 pm

אלד ווילי,

מה חרי אף הגדול הזה?
לשמור ולעשות ולקיים

אוועטאר
mitzva man
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 27, 2009 10:50 am
לאקאציע: *** Yeshiva Gedolah

תגובהדורך mitzva man » מיטוואך דעצמבער 02, 2009 6:10 pm

יהיה כן,

אוסיף לך מ"מ. עיין נא בספר דרש משה מהגר"מ פיינשטין ז"ל בסוף פרשת שלח.
אם אתה יכול נא להדביקו כאן לתועלת הרבים.
לשמור ולעשות ולקיים

אוועטאר
mitzva man
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 27, 2009 10:50 am
לאקאציע: *** Yeshiva Gedolah

תגובהדורך mitzva man » מיטוואך דעצמבער 02, 2009 6:17 pm

יהיה כן האט געשריבן:
כ'פארשטיי נישט, דער יעב"ץ תפארת ישראל מהר"י כהן תבואות הארץ מתנות כהונה עץ יוסף זיי אלע האבן דעם תכלת שוין נישט געהאט און שוין נישט געוויסט וואס דאס איז (והא ראיה זיי זענען נישט געגאנגען דערמיט) איז אויב אזוי ווי קען מען בויען אויף זיי אויב א חבל ראשונים זאגן אנדערש?? (נישט ח"ו צי מהרהר זיין נאך זיי, נאר כ'מיין אז די לשונות וואס זיי האבן גענוצט אויפן חלזון איז לאו דוקא צי קובע זיין מסמרות דערויף)


זיי האבן געשריבן די טייטש פון דאס ווארט חלזון (וכ"ה גם במילונות ערבי פרסי - עיין בקובץ), נאר עס איז פאראן טויזנטער ערלייען. ועיין גם הלשון שהעתיק ידידנו אלד ווילי מחי' הר"ן וריטב"א שברור שכוונתם על תולעת לא על דג.

די חשיבות פון דעם איז, ווייל עיקר טעם פ"וו מיר אלע זענען אזוי נבוך איז ווייל מיר זענען געוואוינט פון חדר-אויס צו טייטשן חלזון א מין פיש וואס הייסט חלזון. און דאס זעהט אויס לכאורה אז עס איז א טעות.

ולגבי מה שכתב רש"י אני מעתיק עוד הפעם מאותו הקובץ:
גם מוכח כן מרש"י (דברים ח ד) [שמעתיק המדרש דברים רבה הנ"ל ובמקום "חלזון" כותב "חומט" , וז"ל: "ואף קטניהם כמו שהיו גדלים היה גדל לבושן עמהם כלבוש הזה של חומט שגדל עמו", ורש"י (ויקרא יא ל, וחגיגה יא.) תירגם חומט ללימצ"ה ותירגם גם שבלול כן (שבת עז:, ומו"ק ו:)];
וכן פי' רש"י בהדיא (ע"ז כח:) "משקדי חלזוני: לימע"ץ בלע"ז" . לימצ"א-“limace” בצרפתית הוא מה שקוראים "חלזון" בעברית, ו“snail” באנגלית;
לשמור ולעשות ולקיים

אלד וויליאמסבורג
שר האלפיים
תגובות: 2890
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 07, 2008 8:22 am
לאקאציע: וויליאמסבורג בריק

תגובהדורך אלד וויליאמסבורג » מיטוואך דעצמבער 02, 2009 9:26 pm

mitzva man האט געשריבן:ולגבי מה שכתב רש"י אני מעתיק עוד הפעם מאותו הקובץ:
גם מוכח כן מרש"י (דברים ח ד) [שמעתיק המדרש דברים רבה הנ"ל ובמקום "חלזון" כותב "חומט" , וז"ל: "ואף קטניהם כמו שהיו גדלים היה גדל לבושן עמהם כלבוש הזה של חומט שגדל עמו", ורש"י (ויקרא יא ל, וחגיגה יא.) תירגם חומט ללימצ"ה ותירגם גם שבלול כן (שבת עז:, ומו"ק ו:)];
וכן פי' רש"י בהדיא (ע"ז כח:) "משקדי חלזוני: לימע"ץ בלע"ז" . לימצ"א-“limace” בצרפתית הוא מה שקוראים "חלזון" בעברית, ו“snail” באנגלית;


ואני אעתיק מה שכתבתי כאן בדף העבר

אלד וויליאמסבורג האט געשריבן:המשך

יעצט לאמיר גיין ווייטער
ס'איז דא א מדרש אויפן פסוק שמלתך לא בלתה, פרעגט דער מדרש ולא היו גדלים? און דער מדרש ענטפערט, צא ולמד מן החלזון, שכל זמן שהוא גדל נרתיקו גדל עמו, די מדרש איך לכאורה זייער א שטארקע ראי' צי די מיורקס, עס דארף אבער ארויס געברענגט ווערן דריי נקודות, 1) דער ראדזינער חלזון האט אויך א מין נרתיק, אויך צייכנט דער ראדזינער אן אז אין אנדערע פלעצער איז דער לשון המדרש נישט נרתיקו גדל עמו נאר מלבישו גדל עמו, וואס דאן שטימט די ראדזינער חלזון בעסער, 2) רש"י על התורה ברענגט דעם מדרש, און טוישט אנשטאט שרייבן כחלזון הזה, שרייבט רש"י כחומט הזה, כנראה אז רש"י האט נישט געהאלטן אז עס רעדט זיך פון חלזון פין תכלת, נאר עפעס אנדערש וואס הייסט אויך חלזון, 3) דער ערוך ביים ערך פון חלזון, ציטיילט עס אין צוויי ערכים, און איינס לייגט ער אלע גמרות פונעם חלזון פון תכלת, און אין דעם אנדערע לייגט ער אנדערע זאכן וואס ווערט געריפען חלזון, און אט די מדרש אז דער חלזון האט א נרתיק האט דער ערוך אויך אהין אריינגעריקט, וואס דאס איז גאנץ א קלארע ראי' אז דאס האט נישט קיין שייכות צים חלזון פון תכלת.


ממש ווינדערליך ווי איך האב געזעהן דארט פונקט פארקערט ווי די...
הא! האסט נישט קיין רעכט צו ליינען די תגובה.

אוועטאר
mitzva man
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 27, 2009 10:50 am
לאקאציע: *** Yeshiva Gedolah

תגובהדורך mitzva man » מיטוואך דעצמבער 02, 2009 11:56 pm

ואני אעתיק מה שכתבתי כאן בדף העבר


אלד וויליאמסבורג האט געשריבן:
המשך
אלד ווילי שרייבט:
יעצט לאמיר גיין ווייטער
ס'איז דא א מדרש אויפן פסוק שמלתך לא בלתה, פרעגט דער מדרש ולא היו גדלים? און דער מדרש ענטפערט, צא ולמד מן החלזון, שכל זמן שהוא גדל נרתיקו גדל עמו, די מדרש איך לכאורה זייער א שטארקע ראי' צי די מיורקס, עס דארף אבער ארויס געברענגט ווערן דריי נקודות, 1) דער ראדזינער חלזון האט אויך א מין נרתיק, אויך צייכנט דער ראדזינער אן אז אין אנדערע פלעצער איז דער לשון המדרש נישט נרתיקו גדל עמו נאר מלבישו גדל עמו, וואס דאן שטימט די ראדזינער חלזון בעסער, 2) רש"י על התורה ברענגט דעם מדרש, און טוישט אנשטאט שרייבן כחלזון הזה, שרייבט רש"י כחומט הזה, כנראה אז רש"י האט נישט געהאלטן אז עס רעדט זיך פון חלזון פין תכלת, נאר עפעס אנדערש וואס הייסט אויך חלזון, 3) דער ערוך ביים ערך פון חלזון, ציטיילט עס אין צוויי ערכים, און איינס לייגט ער אלע גמרות פונעם חלזון פון תכלת, און אין דעם אנדערע לייגט ער אנדערע זאכן וואס ווערט געריפען חלזון, און אט די מדרש אז דער חלזון האט א נרתיק האט דער ערוך אויך אהין אריינגעריקט, וואס דאס איז גאנץ א קלארע ראי' אז דאס האט נישט קיין שייכות צים חלזון פון תכלת.

ממש ווינדערליך ווי איך האב געזעהן דארט פונקט פארקערט ווי די...


1) איך בין נישט באקאנט, אפשר זייט מיר מבאר אביסל וואס פאר א מין נרתיק דער ראדזינער'ס פיש האט? (אע"פ שבאמת לא איכפ"ל כלל אודות חלזון של הראדזינער זי"ע כי לפי ראות עיני ולעניות דעתי כבר הופרך מכל וכל. ובאם שאחליט כן להטיל תכלת, יהיה זה רק מתכלת של המיורעקס)

2) שווער צו גלייבן אז רש"י האט במכוון געטוישט ווארט פון מדרש. חוץ אויב דו ווילסט זאגן אז רש"י האט געהאט אן אנדערע גירסא אין מדרש - אפשר יא אפשר נישט... מער מסתבר איז אז די צוויי זאכן 'חומט' און 'חלזון' זענען אינטערטשענדזשעבל, כמבואר בכמה מקורות, וכפי תרגום מילת 'חלזון' בלשון ערבית ופרסית.

3) נראין דבריך!!
לשמור ולעשות ולקיים

אלד וויליאמסבורג
שר האלפיים
תגובות: 2890
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 07, 2008 8:22 am
לאקאציע: וויליאמסבורג בריק

תגובהדורך אלד וויליאמסבורג » דאנארשטאג דעצמבער 03, 2009 8:32 am

אלד וויליאמסבורג האט געשריבן:
3) דער ערוך ביים ערך פון חלזון, ציטיילט עס אין צוויי ערכים, און איינס לייגט ער אלע גמרות פונעם חלזון פון תכלת, און אין דעם אנדערע לייגט ער אנדערע זאכן וואס ווערט געריפען חלזון, און אט די מדרש אז דער חלזון האט א נרתיק האט דער ערוך אויך אהין אריינגעריקט, וואס דאס איז גאנץ א קלארע ראי' אז דאס האט נישט קיין שייכות צים חלזון פון תכלת.


mitzva man האט געשריבן:3) נראין דבריך!!


;l;p- געוואלדיג, זעמיר שוין גלייך אויף איין זאך, אז לויטן ערוך איז דער מיורקס אפגעפרעגט...
הא! האסט נישט קיין רעכט צו ליינען די תגובה.

אלד וויליאמסבורג
שר האלפיים
תגובות: 2890
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 07, 2008 8:22 am
לאקאציע: וויליאמסבורג בריק

תגובהדורך אלד וויליאמסבורג » דאנארשטאג דעצמבער 03, 2009 10:15 am

גע'ענדיגט מיטן ערוך, העמיר גיין צים רמב"ם.

אין פ"ב מהל' ציצית ה"ב זאגט ער, ואחר כך מביאין דם חלזון והוא דג שדומה עינו לעין התכלת "ודמו שחור כדיו" ובים המלח הוא מצוי, ונותנין את הדם ליורה ונותנין עמו סממנין כמו הקמוניא וכיוצא בהן כדרך שהצבעין עושין

דער איינציגסטער פיש וואס האט דעם סימן - איז דער ראדזינער'ס חלזון - די בליט איז שווארץ ווי טינט
הא! האסט נישט קיין רעכט צו ליינען די תגובה.

אוועטאר
mitzva man
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 27, 2009 10:50 am
לאקאציע: *** Yeshiva Gedolah

תגובהדורך mitzva man » דאנארשטאג דעצמבער 03, 2009 12:12 pm

אלד ווילי:
געוואלדיג, זעמיר שוין גלייך אויף איין זאך, אז לויטן ערוך איז דער מיורקס אפגעפרעגט...

אפגעפרעגט? לאו דווקא, נאר עס איז נישט קיין ראיה פון יענעם מדרש לויט ווי דער ערוך צוטיילט זיי.


דער רמב"ם'ס באצייכענונג אז דמו שחור כדיו שטימט טאקע נישט מיט די מיורעקס חלזון. ווייל ווי איך פארשטיי איז די בלוט געהל.
אבער קוק וואס סשטייט אין דעם קובץ.
ברמב"ם (שם) איתא שדם החלזון שחור כדיו, ודם הפורפורא הוא צלול הנוטה לאדמימות?
תי': כשיש כמות דם ביחד אכן הוא שחור, וגם אחרי התייבשותו הוא שחור כדיו


איך ווייס נישט די מציאות הדברים.
לשמור ולעשות ולקיים

אוועטאר
mitzva man
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 27, 2009 10:50 am
לאקאציע: *** Yeshiva Gedolah

תגובהדורך mitzva man » דאנארשטאג דעצמבער 03, 2009 12:30 pm

הוספה, קבלתי באישי.

{ וזה לשונו של פרופסור אלסנר המובאת בספרו של הרב בורשטין עמוד 303:
"עכשיו עלינו להכיר את הצבע המופק מארגמון קהה-הקוצים: לאחר פציעת קונכיתו מפיקים מן החלזון החי תמצית צלולה, בהתאמה מדויקת למתואר במסכת שבת (עה א). בתמצית הצהבהבה, מופיע צבע ירוק שבאופן ספונטני נהפך טורקיז ואחריו כחול, עד שלבסוף מתייצב הצבע הסופי: סגול הנוטה לשחור. צבע זה ניתן להגדירו ככחול הפתוך בארגמן".}
לשמור ולעשות ולקיים

אלד וויליאמסבורג
שר האלפיים
תגובות: 2890
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 07, 2008 8:22 am
לאקאציע: וויליאמסבורג בריק

תגובהדורך אלד וויליאמסבורג » דאנארשטאג דעצמבער 03, 2009 12:53 pm

בקיצור דער דם פון דעם מיורקס איז תמצית צלולה - בתמצית הצהבהבה אין אידיש געיל, אין ענגליש YELLOW, און צים סוף ווערט עס סגול הנוטה לשחור - ככחול הפתוך בארגמן, אין אידיש טינקעל פערפעל, אין ענגליש DARK PURPEL,

אבער דער רמב"ם זאגט דאך דמו שחור כדיו - שווארץ ווי "טינט"
הא! האסט נישט קיין רעכט צו ליינען די תגובה.

אלד וויליאמסבורג
שר האלפיים
תגובות: 2890
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 07, 2008 8:22 am
לאקאציע: וויליאמסבורג בריק

תגובהדורך אלד וויליאמסבורג » דאנארשטאג דעצמבער 03, 2009 12:59 pm

mitzva man האט געשריבן:
אבער קוק וואס סשטייט אין דעם קובץ.
ברמב"ם (שם) איתא שדם החלזון שחור כדיו, ודם הפורפורא הוא צלול הנוטה לאדמימות?
תי': 1) כשיש כמות דם ביחד אכן הוא שחור, 2) וגם אחרי התייבשותו הוא שחור כדיו




1) א פילע קאפ גרעיפ דשוס הייסט שחור כדיו?
2) סתם חוזיק געמאכט דם איז דם, נישט קיין אייסקרים...


הוספה: איך האב דם מיורקס וואס איך האב געקויפט פון דיין עמותת פתיל תכלת עס איז נישט שווארץ
לעצט פאראכטן דורך אלד וויליאמסבורג אום דאנארשטאג דעצמבער 03, 2009 1:14 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
הא! האסט נישט קיין רעכט צו ליינען די תגובה.

אלד וויליאמסבורג
שר האלפיים
תגובות: 2890
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 07, 2008 8:22 am
לאקאציע: וויליאמסבורג בריק

תגובהדורך אלד וויליאמסבורג » דאנארשטאג דעצמבער 03, 2009 1:06 pm

mitzva man האט געשריבן:אלד ווילי:
געוואלדיג, זעמיר שוין גלייך אויף איין זאך, אז לויטן ערוך איז דער מיורקס אפגעפרעגט...

אפגעפרעגט? לאו דווקא, נאר עס איז נישט קיין ראיה פון יענעם מדרש לויט ווי דער ערוך צוטיילט זיי.



נאכאמאל, דער ערוך זאגט אז דער חלזון איז - אלע זאכען וואס דער מיורקס איז נישט- דאס הייסט, גופו דומה לים, ברייתו דומה לדג, עולה א' לשבעים שנה, שייך איסור פציעה, וצידה, ונטילת נשמה, וואס דער מיורקס האט נישט קיין שייכות מיט די זאכן...

די איין זאך וואס דער מיורקס האט יא - א משמעות אין א מדרש אז ס'איז א סנעיל - זאגט דער ערוך נאו נאו דאס האט נישט קיין שייכות מיט תכלת...
הא! האסט נישט קיין רעכט צו ליינען די תגובה.

אוועטאר
mitzva man
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 27, 2009 10:50 am
לאקאציע: *** Yeshiva Gedolah

תגובהדורך mitzva man » דאנארשטאג דעצמבער 03, 2009 4:53 pm

עס איז מעגליך אז ערוך צוטיילט אין 2 ערכים, ווייל פאר תכלת ברויך מען א ספעציפישע מין חלזון. אבער די מדרש רעדט פון כלערליי חלזונות.

דער ערוך זאגט נישט אז חלזון של תכלת (אויב עס איז טאקע פאראן צוויי ערלייען, ווי דו ווילסט זאגן מדחלקם הערוך לתרתי) איז נישט קיין סנעיל.

די איין זאך וואס דער מיורקס האט יא - א משמעות אין א מדרש אז ס'איז א סנעיל - זאגט דער ערוך נאו נאו דאס האט נישט קיין שייכות מיט תכלת...


איך מיין אז דא הייבט זיך אהן דער עיקר פון דעם דיון.
דאס אז חלזון איז א סנעיל נעמט זיך נישט פון א געוויסע מדרש, דאס איז א דבר ברור די ראשונים הן אין אחרונים. הן חוקרים הן אין עטליכע גוי'שע שפראכן. אויב דאס אלעס מיינט ביי דיר גארנישט איז א שאדט צו גיין ווייטער.
ברגע וואס מען הייבט אהן צו אנערקענען אז חלזון איז א סנעיל, הייבט מען אהן צו קוקען אויף אלע ראיות און קושיות אינגאצן אנדערש.

איך מיין אז דאס איז נישט קיין שום ספק ביי איינער וואס טוט נאר א ביסל אין די סוגיא אז חלזון מיינט א סנעיל.
אויב אזוי ווען דער רמב"ם זאגט "דג" פארשטייט מען תיכף אז מען מוז מיישב זיין אז עס מיינט א "ים-באשעפעניש".

ווען איך זעה אזא מדרש פארשטיי איך עס.

ווען רש"י ברענגט חומט, לייגט זיך מיר אויפן שכל, אז היות זיי זענען גלייך האט רש"י נישט מקפיד געווען זיי אויסצוטוישן. נישט אננעמען אז רש"י האט במכוון נישט געשריבן "חלזון" ווייל דער חלזון האט נישט קיין נרתיק בו בזמן ווען פון אלע מקורות ווייס איך אז עס האט יא.
לשמור ולעשות ולקיים

יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9196
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

תגובהדורך יהיה כן » דאנארשטאג דעצמבער 03, 2009 4:59 pm

mitzva man האט געשריבן:יהיה כן,

אוסיף לך מ"מ. עיין נא בספר דרש משה מהגר"מ פיינשטין ז"ל בסוף פרשת שלח.
אם אתה יכול נא להדביקו כאן לתועלת הרבים.


מצוה לשמוע דברי חכמים
צוגעלייגטע
_0001.jpg

אוועטאר
mitzva man
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 27, 2009 10:50 am
לאקאציע: *** Yeshiva Gedolah

תגובהדורך mitzva man » פרייטאג דעצמבער 04, 2009 1:32 am

יהיה כן - כשמך כן תהלתך! תודה.

האם מישהו מכיר ספר לולאות תכלת, מאת רבי שלמה טייטלבוים שליט"א?

איפה ניתן להשיג את זה?
לשמור ולעשות ולקיים

אלד וויליאמסבורג
שר האלפיים
תגובות: 2890
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 07, 2008 8:22 am
לאקאציע: וויליאמסבורג בריק

תגובהדורך אלד וויליאמסבורג » פרייטאג דעצמבער 04, 2009 9:52 am

איך האב עס, איך קען דיר עס בארגן (מיט מיינע הערות).
הא! האסט נישט קיין רעכט צו ליינען די תגובה.

אוועטאר
mitzva man
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 27, 2009 10:50 am
לאקאציע: *** Yeshiva Gedolah

תגובהדורך mitzva man » זונטאג דעצמבער 06, 2009 4:10 pm

ידידי אלד ווילי,

האם אוכל לנקוט כלפיך הכלל של שתיקה כהודאה? האם אתה מסכים לתירגום מילת "חלזון", שהוא "סנעיל" בלע"ז?

אם לאו, התוכל בבקשה לפרט מה הם הנימוקים שלך?
לשמור ולעשות ולקיים

אלד וויליאמסבורג
שר האלפיים
תגובות: 2890
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 07, 2008 8:22 am
לאקאציע: וויליאמסבורג בריק

תגובהדורך אלד וויליאמסבורג » זונטאג דעצמבער 06, 2009 7:13 pm

ניין מיין טייערע מצוה-מען,

זאג נאר, וואס טיט זיך מיט שתיקה כהודאה אויף וואס די רמב"ם זאגט דמו שחור כדיו


און היצטער צים חלזון = סנעיל,

קודם לאמיר קלאר שטעלן, הער אויף שרייבן סנעיל, אדער חומט אדער תולעת (זאל מען כאפן אז רש"י זאגט תולעת, און די שרייסט חומט.)

און דאס זענען דיינע ראיות,
mitzva man האט געשריבן:דאס אז חלזון איז א סנעיל נעמט זיך נישט פון א געוויסע מדרש, דאס איז א דבר ברור די ראשונים הן אין אחרונים. הן חוקרים הן אין עטליכע גוי'שע שפראכן.


אזוי??? לאמיר זעהן וואס די ראיות זענען געווען,

mitzva man האט געשריבן:בירור מהות החלזון

1) החלזון הוא תולעת (רש"י סנהדרין צא. ד"ה חלזון, הפלאה שבערכין ערך חלזון, וע"ע בירושלמי שבת פ"א ה"ג ובמפרשים שם, ובחי' המיוחסים להר"ן שבת קז. "שאני חלזון שהוא גוף אטום, כחלזונות הללו שבאשפות, ואינו בעל איברים", וכן הוא בריטב"א שם עה.);

2) ויש לו נרתיק (דברים רבה ז יא, שה"ש רבה ד יא, פסיקתא דרב כהנא פ' בשלח, מדרש תהלים פ' כג "צא ולמד מן החלזון שכל זמן שהוא גדל נרתיקו גדל עמו", וכ"כ הערוך (ערך חלזון ב', ומוסיף הערוך ערך חלזון ג') שהוא מוקף, וכן מפורש בפיהמ"ש להרמב"ם כלים פ' יב א, "או שקשר חלזון בראשו: הוא הצדף של בעל חי הימי הנקרא חלזון");

הרי, שהחלזון הוא חומט ["snail" באנגלית, "חילזון" בעברית מודרנית].


3) גם מוכח כן מרש"י (דברים ח ד) [שמעתיק המדרש דברים רבה הנ"ל ובמקום "חלזון" כותב "חומט"7, וז"ל: "ואף קטניהם כמו שהיו גדלים היה גדל לבושן עמהם כלבוש הזה של חומט שגדל עמו", ורש"י (ויקרא יא ל) תירגם חומט ללימצ"ה ותירגם גם שבלול8 כן (שבת עז:)];

4) וכן פי' רש"י בהדיא (ע"ז כח:) "משקדי חלזוני: לימע"ץ בלע"ז"9. לימצ"א-''limace'' בצרפתית הוא מה שקוראים "חלזון" בעברית, ו''snail'' באנגלית;

5) וכן מוכח מהרא"ש (עה"ת, דברים ט ד, שהעתיק המדרש הנ"ל ובמקום "חלזון" כתב "שבלול").

6) וכן הוא משמעות חלזון בערבית10 (ספר השרשים לר"י אבן ג'אנח, ערך ש-ב-ל11).

7) וכן כתבו להדיא, שהחלזון הוא חומט: היעב"ץ (בפי' סידורו פ' ציצית בקר"ש), המהר"י כהן (חתן המהר"ל, בפי' על מדרשי תהלים הנ"ל), התפארת ישראל (בהקדמה לסדר מועד), התבואות הארץ (ח"ב פ"א), והמתנות כהונה והעץ יוסף (בדברים רבה הנ"ל).


לאמיר גיין איינס ביי איינס

1) יא רש"י אין סנהדרין זאגט אז דער חלזון איז א תולעת, נישט קיין חומט, און אין מס' שבת דף ע"ד ע"ב זאגט ער אז ס'איז כמין דג קטן, אויך נישט קיין חומט,
די ירושלמי זאגט בכלל נישט וואס די חלזון איז, די ירושלמי' רעדט צי דער חלזון האט גידים ועצמות, צי נישט, און עס איז דא פינעף פשטים אויף דעם ירושלמי, און קיין איינס אז דער חלזון איז א חומט, (עס איז יא דא דער פירוש הגליון, וואס גלייכט דעס צי צי דער תרגום ירושלמי פון יירש הצלצל, וואס טייטשט חלזונא, און אז עס האט נישט קיין שייכות צי חלזון פון תכלת נאר צי היישעריקן...)
ווידער דער ר"ן און ריטב"א, (וואס זענען גראדע די "זעלבע מענטש" אין דעם פאל ווייל דער ר"ן איז מיוחס לריטב"א) זאגט אז דער חלזון האט נישט קיין אברים, און איז איין שטיק, אזוי ווי די חלזונות שבאשפה, וואס לכאורה רעדן זיי טאקע פון דעם אראבישן חאלאזון, וואס די ריפסט "עטליכע גוי'שע שפראכן", און ער זאגט נישט אז דער חלזון איז א חלזון שבאשפה, נאר אז עס האט נישט קיין אברים אזוי ווי א חלזון שבאשפה, [שפעטער העמיר צינעמען דעם אראבישן חאלאזון]

2) יא ס'איז לכאורה דא א חלזון וואס האט א נרתיק, האט דאס שייכות מיט תכלת? דא ברענגסטו נאך דעם ערוך פאר א ראי', אז יא, אבער נאכדעם האסטו דאך שוין צוריק געצויגן, אז דער ערוך טיילט דאס אפ ווייל דאס האט נישט קיין שייכות צים חלזון פון תכלת.
ווידער די רמב"ם פון פירוש המשניות וואס די ברענגסט, שטייט נישט אין אינזער פירוש המשניות, נאר קאפח האט אזוי באשלאסן, ביי אינז שטייט "שרץ המים", און דער ברטנורא אויף די זעלבע משנה אין כלים פי"ב שרייבט כדמות דג שבים,

3) ווידער וועגן די רש"י, (אויף די מדרש וואס די האסט שוין דערמאנט) איז פינקט אזוי א ראי' פארקערט, אז רש"י האט משנה געווען און געשריבן חומט, אז ס'רעדט זיך נישט פון חלזון פון תכלת, נאר פון א חומט וואס הייסט אויך חאלאזון אין אראביש.

4) א פשוטער ליגענט רש"י שרייבט נימי"ן בלע"ז, און דער שטיינזאלץ האט געטוישט אויף לימ"ץ, און די ברענגסט שוין א ראי' פון דעם. [און באלד וועסטו שרייען שתיקה כהודאה...]

5) די זעלבע ווי 3

6) יא אין אראביש הייסט א סנעיל חאלאזום \ חאלאזון \ חאלאסון (באלד וועל איך ברענגען דעם יד רמ"ה און דאס וועט מאכן א סוף צי די חלום אז דאס האט שייכות צים תכלת)

7) אמת טאקע אז דער יעב"ץ זאגט דומה לדג וחומט ימי, (וואס דער מיורקס האט בכלל נישט קיין דמיון צי א דג) אבער פארוואס זאל איך פארקוועטשן גמרות רש"י תוס' מיט ראשונים מיט א דוחק, ענדערש וועל איך מאכן א דוחק אין יעב"ץ.

און יעצט צי דע עיקר בלאז דיינע אז אין אראביש מיינט חלזון א סנעיל האסטו דעם יד רמ"ה, אויף די רש"י אין סנהדרין צ"א, וואס די האסט אויבן געברענגט, יש אומרים חלזון תולעת שיוצא מן הים אחת לשבעים שנה וצובעין בדמו תכלת, ולכתחלה אינו נראה בהר אלא חלזון אחד ולמחר שגשמים יורדים נתמלא כולו חלזונות, ויש אומרים שביצי חלזון משריצין כולם, ואינו נראה בעינינו, דמסתברא האי חלזון לאו האיך דאמרינן גבי תכלת מכמה אנפי, חדא דהאיך בהר מאי בעי, וכי תימא דסליק בענני במטרא ונחית אטורא, אי הכי מאי קאמר ליה למחר נתמלא כל ההר כולו חלזונות, ודילמא הנך כולהו מימא אתו ולא מהאיך, ותו היכי מייתי ראי' ממי דלא נפיק אלא משבעים שנה לשבעים שנה, וכל שכן להאיך פירושא בתרא דקשייא טפי דכיון דביצי חלזון משריצין כולן הרי אין נבראין מן העפר, ומאי ראי' איכא מינה לתחיית המתים, אלא מסתברא דהאי חלזון דהכא לאו האיך דאמרינן גבי תכלת הוא אלא מינא אחריתא דמיברי מעפרא וממיא, "ומיקרי בלשון ערבי חלזום", עכ"ל. בקיצור די יד רמ"ה ווייסט אויך וואס מיינט חלזון אין אראביש, און ער זאגט אז טאקע דעס איז נישט דער חלזון פון תכלת


און יעצט וועל איך מעתיק זיין פון מיין ספר וואס איז נאך נישט יצא לאור, איבער די משמעותן פון חלזון אין לשון הקודש.

דג - תולעת - חומט - צב - ארבה - נחש - דומם - צומח
והנה צריכים להדגיש שיש שלל רמזים בכמה מקומות מהו החלזון, עד שהחוקר יכול לבוא לידי מסקנות בדויות, מה שאירע להרבה שחקרו בזה, שמצאו איזה רמז בספר כי הוא זה ולא חקרו עוד הלאה, והנה שמתי מגמתי לברר כל דבר לאמיתו, דהיינו קודם להביא כל המקורות המוכרחות שהש"ס מעיד עליו שהם סימנים לחלזון של תכלת, ואח"כ הסימנים שבהם חולקים הראשונים אם הוא החלזון של תכלת, אולם כדי שהקורא לא יחשוב שנעלם דבר ממני, הנני מביא כאן כל הרמזים הנזכרים על החלזון, והמבין יבחין מה שאפשר לסמוך ולבנות עליו, ומה שאי אפשר...
• דג, הרמב"ם בהלכות ציצית פ"ב ה"ב כתב וז"ל, מביאין דם חלזון, והוא "דג" שדומה עינו לעין התכלת. ורש"י במס' שבת דף ע"ד ע"ב כתב רש"י צדי חלזון לצבוע התכלת בדמו והוא כמין דג קטן ועולה א' לשבעים שנה ובזוהר הקדוש פר' תרומה כתבו מחד "נונא" ובתוספות במסכת שבת דף ע"ה ע"א ג"כ מפורש שהחלזון דג ממש הוא, וז"ל דאף על גב דאמרי' בפרק שמונה שרצים (לקמן דף קז:), השולה דג מן הים כיון שיבש בו כו', הכא שמא חלזון דרכו לפרכס ולקרב מיתתו, גם מלשון התוספות מסכת שבת דף ע"ג ע"ב, ואין לומר דדוקא חלזון "שהוא דג" פטרי רבנן דלא הוי גידולי קרקע, וכן כתב הר"ע מברטנורא מסכת כלים פי"ב מ"א וז"ל, כדמות חלזון שהוא דג שבים שמדמה צובעים התכלת
• תולעת, ברש"י במס' סנהדרין דף צ"א כתב חלזון "תולעת" שיוצא מן הים א' לשבעים שנה וצובעין בדמו תכלת
• חומט, היעב"ץ בסידורו כתב על החלזון שהוא דומה לדג ולחומט ימי, ובמוסיף הערוך על דברי הערוך בערך משקר כתב א"ב חלזוני אינם צפרדעים כי אם שקץ המים הנשמר בקליפות קשות כמו לולי' שביבשה
• צב, בפתיל תכלת כתב הגה"ק מראדזין רציתי קצת להעיר שקודם שראיתיו [הדיונון] רק מדברי המדרש החלזון כשהיא גדל נרתיקו גדל עמו הייתי סבור שהוא ממיני הצב למינהו, שהם גדילים בלבוש וכיסוי עצם קרני, וכן הבין הגאון בעל תפארת ישראל
• צפרדע, בערוך ערך משקר מפרש הגמ' בע"ז כ"ח ואי לא נייתי משקרי חלזונא נחות פי' צפרדעין שהן נסדקין וצפרדע יוצא מהן
• ברד, במדרש תנחומא פר' וארא כתיב כיצד היה הברד יורד רבי פנחס ורבי יהודה הלוי חד אמר כחלזון הזה היה יורד ומקצץ אילנות
• ארבה, בתרגום ירושלמי עה"פ יירש הצלצל (דברים ??) תרגומו הירושלמי חלזונא
• נחש, במתני' בכורות דף ל"ח מונה והולך את המימין הפוסלין וקחשיב חלזון נחש ובגמ' מקשה איבעי' חלזון הוא נחש או דילמא חלזון או נחש וקפשיט דחלזון הוא נחש ולפי זה נראה שהחלזון יש לו איזה שייכות לנחש
• דומם - צומח, הראב"ד בהקדמה לספר יצירה כתב כי הנה החלזון אי אפשר לעמוד עליו אם הוא מכלל הדגים או מכלל הצומח אי הוא חי ומתנענע אינו מחליף מקומו כי הוא נעוץ ותקוע בארץ והרמ"ע מפאנו כתב החלזון הוא דומם הוא צומח הוא חי אמנם ידענו כי כן שהרי חי הוא במקום גידולו ומתנועע אילך ואילך אע"פ שאין אויר נושב בו ולא מים רדופים מנענעים אותו ויש במינו דם וצבעו ירוק דומה לים וצומח הוא שאינו זז ממקום גידולו אלא שרשו נעוץ ותקוע בקרקע הים כאילנות הארץ ואחת לשבעים שנה נעקר משם ועולה מן המים ואז הוא דומם בלא תנועה כלל כמו האילנות לאחר עקירתם ועלייתו אינו אלא מטבע המים וכבדם שכל הדברים הקלים צפים על פניהם ויש ביבשה ג"כ בר נש דטור וכו'
• צורת אדם, במדרש תלפיות כתב בשם בעל עשרה מאמרות שלחלזון צורת אדם ועולה מן הארץ מקרקעית הים כעץ
הא! האסט נישט קיין רעכט צו ליינען די תגובה.


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 5 געסט