התכלת והחלזון מהו

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14181
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » דאנארשטאג אוקטובער 22, 2009 10:03 am

א דאנק אלד וויליאמסבורג, נעקסט טיים לייג עס אין פריזשידער פאר דעם..

איינער קען ברענגען א בילד פונעם ראדזינער אינדיגא?
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

אלד וויליאמסבורג
שר האלפיים
תגובות: 2891
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 07, 2008 8:22 am
לאקאציע: וויליאמסבורג בריק

תגובהדורך אלד וויליאמסבורג » דאנארשטאג אוקטובער 22, 2009 11:33 am

עס הייסט נישט אינדיגא נאר sepia officinalis אדער Cuttlefish
צוגעלייגטע
cuttlefish.jpg
cuttlefish.jpg (6.1 KiB) געזעהן 4331 מאל
הא! האסט נישט קיין רעכט צו ליינען די תגובה.

והוא פלאי
שר האלפיים
תגובות: 2749
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 23, 2009 3:18 pm

תגובהדורך והוא פלאי » דאנארשטאג אוקטובער 22, 2009 11:53 am

הרב שוועמעל שליט"א
איך זעה די האסט חשק אנצוטוהן תכלת, די האסט מזל אז דו וואוינסט אין אמעריקע, אין פולין א איד וואס האט אנגעטון תכלת, כאטש זיין רבי האט אזוי מברר געווען להלכה, כאטש זיין רבי האט געהייסן, און כאטש קיינער האט נישט געהאלטן אז עס איז אסור, איז געווען אויסגעשפיגן פון געזעלשאפט, ער האט נישט געקענט באקומען קיין שום קהל'שע פאזיציע, ווי דיין אדער שוחט אדער שמש, חוץ אויב דער ראדזינער האבן געהאט די מערהייט אין יענע שטאט. ולא עוד, קיין געהעריגע מקום קבורה האט ער נישט געקענט באקומען, ווייל חברא קדישא פלעגט נישט וועלען לייגן געהעריג און אין גאנץ פוילן איז געווען סכסוכים איבער דעם, דער חפץ חיים'ס זון שרייבט אז דער חפץ חיים האט זיך נישט געוואלט מישען אין די קבורה מחלוקת.
היינט איז א ליבעראלע וועלט, מען קען טון וואס מען וויל
למה זה תשאל לשמי...

אוועטאר
מאטעס
שר מאה
תגובות: 222
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 15, 2008 12:28 pm

תגובהדורך מאטעס » דאנארשטאג אוקטובער 22, 2009 12:15 pm

כאילו הוא נושה על הצלחת ובעל חוב על הקלחת.. (ר"י אלחריזי)

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14181
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » דאנארשטאג אוקטובער 22, 2009 12:17 pm

נו דאס איז דאך ממש דומה לים.
איז עפעס ראנג צו גיין מיט ראדזינער תכלת?

די אנדערע איז מיר זייער נישט געפאלן לכאורה ווייל צו מאכן דערפון תכלת דארף דורכגיין גאר א לאנגער פראצעדור, ארויסנעמען די שעל, צעברעכן, ארויפלייגן די גרינע זאך אויפן זון, לאזן טרוקענען, צוגיסן וואסער, איינווייקן די ציצית אויף א טאג, דערנאך איז עס גרין דערפאר וואשט מען עס אפ מיט וואסער און ס'ווערט בלוי.
זייער זייער זייער WEIRD.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 21581
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » דאנארשטאג אוקטובער 22, 2009 12:22 pm

זאג נאר ביטע, קיינער האלט נישט אז פון א "שוועמל" מאכט מען תכלת?....
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

והוא פלאי
שר האלפיים
תגובות: 2749
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 23, 2009 3:18 pm

תגובהדורך והוא פלאי » דאנארשטאג אוקטובער 22, 2009 12:24 pm

נישט ראנג-הייט האט כלל ישראל נישט נאר עס נישט עקסעפטעד, מען האט עס גע'רודף'ט, חוץ א חלק ברעסלאווער
למה זה תשאל לשמי...

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28277
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » דאנארשטאג אוקטובער 22, 2009 1:50 pm

מר. שוועמל, איך האב פאר אייך א שטיקל עצה:

זייט מקיים וואס עס שטייט אין שער הכוונות (כוונות קר"ש דרוש ח', הובא בכף החיים סי' כ"ד סק"ח) מען זאל זיך איינקוקן אין די ציצית בשעת אמירת פרשת ציצית און באטראכטן "כאילו עס איז דא תכלת אין די ציצית" עיין שם.

והוא פלאי
שר האלפיים
תגובות: 2749
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 23, 2009 3:18 pm

תגובהדורך והוא פלאי » דאנארשטאג אוקטובער 22, 2009 1:52 pm

אגב, בנוגע ראדזינער תכלת, קבלתי מאיש מהימן שקיבל מהאדמו"ר מראדזין ז"ל ארה"ב (ר' ירוחם), ואני הצעיר דיברתי עם בנו ונכדו, שאצלם אוחזים, אז דער ארגינעלע ראדזינער תכלת איז נישט דא, נאר אפאר אלטע, און זיי גייען טאקע נישט.
למה זה תשאל לשמי...

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14181
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » דאנארשטאג אוקטובער 22, 2009 1:58 pm

האט דער ארי הק' ותלמידיו געטראגן תכלת?
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

והוא פלאי
שר האלפיים
תגובות: 2749
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 23, 2009 3:18 pm

תגובהדורך והוא פלאי » דאנארשטאג אוקטובער 22, 2009 2:12 pm

ניין, אפר פרה האבען זיי געהאט, תכלת ווערט נישט געברענגט, ואדרבא, ע"פ אר"י שטייט טעמים פ"וו תכלת איז נאר דא בזמן הבית.
למה זה תשאל לשמי...

אלד וויליאמסבורג
שר האלפיים
תגובות: 2891
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 07, 2008 8:22 am
לאקאציע: וויליאמסבורג בריק

תגובהדורך אלד וויליאמסבורג » דאנארשטאג אוקטובער 22, 2009 3:38 pm

והוא פלאי האט געשריבן:אגב, בנוגע ראדזינער תכלת, קבלתי מאיש מהימן שקיבל מהאדמו"ר מראדזין ז"ל ארה"ב (ר' ירוחם), ואני הצעיר דיברתי עם בנו ונכדו, שאצלם אוחזים, אז דער ארגינעלע ראדזינער תכלת איז נישט דא, נאר אפאר אלטע, און זיי גייען טאקע נישט.

יא ריכטיג, דא האסטו א מחאה פון ר' ירוחם קעגן די נייע ראדזינער תכלת, און צים סוף א מחאה קעגן רב הערצאג למעשה אין אנדערע פלעצער האט ר' ירוחם געשריבן אז ער ווייסט יא וויזוי מען דארף מאכן דעם תכלת, און מיט דעם אלעם האט ער גארנישט געטיען דערצי. נאך איטערסאנט איז אז ר' ירוחם זייענדיג אין לאנדאן האט ער גערעדט מיט רב הערצאג און רב הערצאג דערמאנט אים אין איינע פון זיין בריוון וועגן דעם תכלת
הא! האסט נישט קיין רעכט צו ליינען די תגובה.

אלד וויליאמסבורג
שר האלפיים
תגובות: 2891
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 07, 2008 8:22 am
לאקאציע: וויליאמסבורג בריק

תגובהדורך אלד וויליאמסבורג » זונטאג אוקטובער 25, 2009 11:49 pm

המשך

יעצט לאמיר גיין ווייטער
ס'איז דא א מדרש אויפן פסוק שמלתך לא בלתה, פרעגט דער מדרש ולא היו גדלים? און דער מדרש ענטפערט, צא ולמד מן החלזון, שכל זמן שהוא גדל נרתיקו גדל עמו, די מדרש איך לכאורה זייער א שטארקע ראי' צי די מיורקס, עס דארף אבער ארויס געברענגט ווערן דריי נקודות, 1) דער ראדזינער חלזון האט אויך א מין נרתיק, אויך צייכנט דער ראדזינער אן אז אין אנדערע פלעצער איז דער לשון המדרש נישט נרתיקו גדל עמו נאר מלבישו גדל עמו, וואס דאן שטימט די ראדזינער חלזון בעסער, 2) רש"י על התורה ברענגט דעם מדרש, און טוישט אנשטאט שרייבן כחלזון הזה, שרייבט רש"י כחומט הזה, כנראה אז רש"י האט נישט געהאלטן אז עס רעדט זיך פון חלזון פין תכלת, נאר עפעס אנדערש וואס הייסט אויך חלזון, 3) דער ערוך ביים ערך פון חלזון, ציטיילט עס אין צוויי ערכים, און איינס לייגט ער אלע גמרות פונעם חלזון פון תכלת, און אין דעם אנדערע לייגט ער אנדערע זאכן וואס ווערט געריפען חלזון, און אט די מדרש אז דער חלזון האט א נרתיק האט דער ערוך אויך אהין אריינגעריקט, וואס דאס איז גאנץ א קלארע ראי' אז דאס האט נישט קיין שייכות צים חלזון פון תכלת.

די גמרא אין מס' שבת דף ע"ד פרעגט, קשירה במשכן היכא הואי? און די גמרא בלייבט, אלא אמר רבא ואיתימא רבי עילאי: שכן צדי חלזון קושרין ומתירין. פארטייטשט רש"י צדי חלזון - לצבוע התכלת בדמו, והוא כמין דג קטן, ועולה אחת לשבעים שנה. קושרין ומתירין - שכל רשתות עשויות קשרים קשרים, והן קשרי קיימא, ופעמים שצריך ליטול חוטין מרשת זו ולהוסיף על זו - מתיר מכאן וקושר מכאן. האמיר פון דא א שטיקל בליק אויפן מהות פון דעם חלזון, אז דער חלזון איז א פיש וואס שווימט ארים אין ים, און מען ברויך נעצן זיי צי פאנגען, דער מיורקס קען נישט שווימען, קוים וואס עס קען קריכן, און מען קען עס נישט פאנגען מיט קיין נעץ, ממילא שטימט עס אינגאנצן נישט מיט די גמרא. [ דער וועג וויזוי מען פאנגט די מיורקס, איין וועג ווען דער ים וואשט דאס ארויס, אדער נעמט מען א קארב מיט עסן און מען לאזט דאס אראפ ביזן אפגרינט, און די מיורקס כאפטו זיך צי דערצי און קלעבט זיך אן דערויף, און מען שלעפט דאס אזוי ארויף איך וועל צילייגן א בילד]
צוגעלייגטע
image013[2].png
די אופן וויזוי מען פאנגט דעם מיורעקס
הא! האסט נישט קיין רעכט צו ליינען די תגובה.

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14181
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » דינסטאג נובעמבער 10, 2009 12:22 pm

כ'אב אביסל געליינט איבער תכלת, וואס זאל איך זאגן איך הייב יא אן קלערן אז דער מירקס איז עפעס, יש דברים בגו.

קודם לויט פארשער געפינט מען מיליאנען שעלס פון מירקס אין די וואסערן ארום ארץ ישראל און לבנון וואס טוט קלאר אנדייטן אז אידן האבן זיך דערמיט באנוצט.

צווייטענס, איז דא א גאנצע מבוכה וואסערע קאליר דער תכלת איז. לויט א טייל ראשונים (תוס סוכה לא:) איז דאס גרין און לויט טייל איז דאס בלוי. און מערקווירדיג דער ירושלמי זאגט גאר אן אנדער לשון "תכלת דומה לעשב ועשב דומה לים".
אין פאקט איז דער מירקס'ס בלוט קודם גרין דערנאך ווען מען וואשט עס אפ ווערט עס בלוי אבער סדערקענט זיך א באהאלטענער גרינקייט צו זיך, וואס קען זיין אז ביידע קאלירן זענען אמת.

געוויסע אחרונים זענען מברר אז די קאליר איז טאקע ערגעץ צווישן בלוי און גרין.


בקיצור ס'יז א סוגיא עמוקה ורחבה מיני ים.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

אלד וויליאמסבורג
שר האלפיים
תגובות: 2891
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 07, 2008 8:22 am
לאקאציע: וויליאמסבורג בריק

תגובהדורך אלד וויליאמסבורג » דינסטאג נובעמבער 10, 2009 4:50 pm

כבוד הרב וועלכע אחרונים רעדסטו פון? תוס' דארט זאגט אויך נישט אזוי, תוס' זאגט אז סאיז דא אזא משמעות אין ירושלמי, אבער תוס' בלייבט ווייטער אז תכלת איז בלוי, אזוי דיין און מיין רבי האבן געטייטש'ט אין חיידער.

ווידער רש"י פרשת שלח ט"ו מ”א זאגט, וכן צבע התכלת דומה לצבע רקיע המשחיר לעת ערב.

דער רמב"ם זאגט אין הלכות ציצית פרק ב' הלכה ח', חוץ מן השחור מפני שהוא נראה כתכלת,

ועוד, איך האב נאר נישט קיין צייט יעצט, קים אין מיין קרעטשמע ליל שישי, אדער אויף גוגל טאלק איין טאג.

אז די ווילסט באמת ליינען, דא האסטו אויף ענגליש א זייער רייכע וויכוח איבער דעם, מיט שיינע ראיות און הוכחות

.
הא! האסט נישט קיין רעכט צו ליינען די תגובה.

אוועטאר
mitzva man
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 27, 2009 10:50 am
לאקאציע: *** Yeshiva Gedolah

תגובהדורך mitzva man » מאנטאג נובעמבער 30, 2009 4:08 pm

באקומן פייל, קובץ ארויסגעקומן אין לעיקוואוד. איך פאוסט עס דא אהן פאט-נאוטס.


מצות תכלת בזמנינו
המתברר מדברי חז"ל אודות התכלת של חלזון הפורפורא

מצות תכלת בזמן הזה1

כתב המהרי"ל (שו"ת החדשות סי' ה):2 "...וסברא הוא שמא יחזור הדבר לקלקולו שיהא התכלת מצוי, כש"כ למאי דכתב סמ"ג דאותו דג חלזון הוא בים המלח וכתב סימנין בקל היה לעשות תכלת וכו'."

וכן כתב החמדת שלמה (אה"ע סי' ט כג) "אין הדבר מוכרח שלא ימצא תכלת אף בזה"ז אם נעמוד על כל הבדיקות כמו שהעתיקם הרמב"ם ז"ל בהל' ציצית."

והארצות החיים (להג' מלבי"ם, סי' ט מא) כתב "ועי' בשו"ת הרדב"ז (סי' תרפה, שכתב-)… ואפשר שעד היום הוא מצוי אלא שאין יודעין לצודו עכ"ד ולפי"ז י"ל דגם בסדין בציצית יש חשש דשמא ילמדו [לעשות תכלת בזה"ז]."3

גם בראשונים מצינו אסמכתות לזה:

בספר החינוך (מצוה שפו) איתא, "וזה ימים רבים לישראל לא שמענו מי שזכה לתכלת בטליתו" [מכלל דהמצוה נוהג בזה"ז].

והרמב"ן כתב (מלחמות, שבת יב: מדפי הרי"ף), "עכשיו במקומות הללו שאין תכלת כו'" [משמע שבשאר מקומות ייתכן שהתכלת מצוי אף בזה"ז].

חובת תכלת בציצית4

כתב הרמב"ם (פ"א מהל' ציצית ה"ג) "במצוה זו שני צוויות, שיעשה על הכנף ענף יוצא ממנה, ושיכרוך על הענף חוט תכלת."

איתא בגמרא "גדול עונשו של לבן יותר מעונשו של תכלת"5 (מנחות מג:) [מכלל דיש עונש למי שיש לו תכלת ואינו מטילו, ואינו בגדר רשות בלבד].

בתוספות בבבא מציעא (סא: ד"ה שתולה) איתא על התולה קלא אילן בטליתו "עובר על מצות ציצית" [משום שאינו מקיים מצות תכלת בקלא אילן, ומבואר מדבריו דמי שאינו מטיל תכלת מבטל מצות עשה].6

וכן איתא בס' ערוגת הבשם (מתלמידי בעלי התוספות, ח"ג ע' 210) "אם יש לו שני מינין [לבן ותכלת] ואינו רוצה כי אם במין אחד מכין אותו עד שתצא נפשו, כדין כל מצות עשה."

כתב הלבוש (בהקדמתו ללבוש או"ח) "קראתיו לבוש התכלת כי כמו שחייב האדם ללבוש תכלת בציצית בכל יום אם ימצא, כן הוא חייב להלביש עצמו באלו הדינים."

וע"ע בשו"ת בית הלוי שכתב שמי שיש לו תכלת ומטיל לבן בלא תכלת, עובר בבל תגרע (ח"א סי' מב, ונראה שכן הוא דעת המ"ב בבה"ל סי' לד, ד"ה יניח).

בירור מהות החלזון

החלזון הוא תולעת (רש"י סנהדרין צא. ד"ה חלזון, הפלאה שבערכין ערך חלזון, וע"ע בירושלמי שבת פ"א ה"ג ובמפרשים שם, ובחי' המיוחסים להר"ן שבת קז. "שאני חלזון שהוא גוף אטום, כחלזונות הללו שבאשפות, ואינו בעל איברים", וכן הוא בריטב"א שם עה.);

ויש לו נרתיק (דברים רבה ז יא, שה"ש רבה ד יא, פסיקתא דרב כהנא פ' בשלח, מדרש תהלים פ' כג "צא ולמד מן החלזון שכל זמן שהוא גדל נרתיקו גדל עמו", וכ"כ הערוך (ערך חלזון ב', ומוסיף הערוך ערך חלזון ג') שהוא מוקף, וכן מפורש בפיהמ"ש להרמב"ם כלים פ' יב א, "או שקשר חלזון בראשו: הוא הצדף של בעל חי הימי הנקרא חלזון");

הרי, שהחלזון הוא חומט ["snail" באנגלית, "חילזון" בעברית מודרנית].


גם מוכח כן מרש"י (דברים ח ד) [שמעתיק המדרש דברים רבה הנ"ל ובמקום "חלזון" כותב "חומט"7, וז"ל: "ואף קטניהם כמו שהיו גדלים היה גדל לבושן עמהם כלבוש הזה של חומט שגדל עמו", ורש"י (ויקרא יא ל) תירגם חומט ללימצ"ה ותירגם גם שבלול8 כן (שבת עז:)];

וכן פי' רש"י בהדיא (ע"ז כח:) "משקדי חלזוני: לימע"ץ בלע"ז"9. לימצ"א-''limace'' בצרפתית הוא מה שקוראים "חלזון" בעברית, ו''snail'' באנגלית;

וכן מוכח מהרא"ש (עה"ת, דברים ט ד, שהעתיק המדרש הנ"ל ובמקום "חלזון" כתב "שבלול").

וכן הוא משמעות חלזון בערבית10 (ספר השרשים לר"י אבן ג'אנח, ערך ש-ב-ל11).

וכן כתבו להדיא, שהחלזון הוא חומט: היעב"ץ (בפי' סידורו פ' ציצית בקר"ש), המהר"י כהן (חתן המהר"ל, בפי' על מדרשי תהלים הנ"ל), התפארת ישראל (בהקדמה לסדר מועד), התבואות הארץ (ח"ב פ"א), והמתנות כהונה והעץ יוסף (בדברים רבה הנ"ל).

זהות החלזון – הפורפורא

[מורקס בלטינית, ארגמון בעברית]

בחז"ל מבואר, שהחלזון של התכלת היה נצוד בחלקו של זבולון על חוף ים הגדול בין סולמא דצור וחיפה (שבת כו., מגילה ו., ספרי פ' וזאת הברכה לג יט, ותרגום המיוחס ליב"ע שם).

וידוע לנו מתנ"ך ומחז"ל, שאומות העולם השתמשו בצבע התכלת בימי קדם (יחזקאל כג ו, שם כז ז, ושם שם כד, דה"י ב, ב ו, אסתר א ו, שם ח טו,12 וע"ע בראשית רבה מקץ פר' צא, שבת כו., עירובין צו:).

והנה הוזכר בהרבה מקומות בספרי אומות העולם13 צביעת צבע כחול14 ממין חלזון הנקרא פורפורא, שהיה נעשה בארץ ישראל באזור צור וצידון.15

וכתב היעב"ץ, "ובענין צידת חלזון אמרו בפרק במה מדליקין… מסולמא דצור ועד חיפה, וכדבר הזה ממש כתבו גם סופרי אומות העולם, כותבי ישובי המדינות והנמצא בה לצורך העולם, וזכרו שלא נמצא במקום אחר הדג שצובעין בדמו תכלת כי אם בין שני מקומות הללו- וידוע שצור וחיפה הן שתי עיירות היושבות על חוף הים הגדול של תורה – ויושבי צור וצידון היו צדין אותו ועושים בו סחורה."16 (מטפחת ספרים פ'"ד)

וכתב השלטי הגיבורים (לר"א הרופא, תלמיד מהר"ם פדוואה, פ' עט), "...רמש הים שנקרא פורפורא והוא חלזון שצובעין בו התכלת".

וכ"כ החוות יאיר (בספרו מקור חיים סי' יח ס"ק ב), "בחידושים כתבתי דדם חלזון שבו צובעין תכלת אינו בלו"א [כחול], רק צבע פורפר17 [סגול] שנעשה מדם דג שנקרא הדג פורפר".

וכן משמע בראבי"ה (ברכות סי' כה), "וגרסינן בירושלמי18 בין תכלת לכרתי: בין פורפורין ובין פריפינין" [שמתרגם תכלת "פורפורין"-דבר צבוע מהפורפורא]; גם משמע כן בפרקי דרבי אליעזר (פרק נ) ובאסתר רבה (פ"י, שמדייקים מהפסוק "ומרדכי יצא בלבוש מלכות תכלת וחור וכו'" שמרדכי לבש "פורפרין").

וכן כתב המוסף הערוך (ערך פרפירא) "פרפורא: …פירוש בלשון יוני ורומי בגד תכלת", ופירוש התועפות ראם על ספר היראים (מצוה ת"א) "והך חלזון שצובעין מדמו תכלת הוא נקרא חלזון אדומי-פורפור שנעקע".

הפורפורא נמצא עד היום בחוף ים הגדול בחלקו של זבולון [בין צור וחיפה], ונודע בשמם זה19 עד היום הזה ביון,20 אבל כיום משתמשים בעיקר בשמו הלטינית מורקס טרונקולוס [ארגמון קהה-קוצים]. גם מבואר בכתבי חכמי היוונים, שכתבו על הפורפורא בפרוטרוט, שהמורקס הוא הפורפורא.21

גם נמצאו הרבה בתי צביעה עתיקים מתקופת חז"ל בין צור וחיפה22 עם שאריות צבע וגלי קונכיות [נרתיקים] של המורקס.23

בגמרא מנחות מב. מבואר שהיו משתמשים בקלא אילן לזייף תכלת. צבע המורקס דומה ממש לקלא אילן [צבע המופק מצמח שקוראים אינדיגו בלע"ז, וניל בערבית (ערוך ערך קלא אילן, והנמ"י בב"מ לד. מדפי הרי"ף ד"ה אילן, וכן בשו"ת הגאונים (גינצבורג, כרך ב' עמוד 333) וכ"פ הר"ח (מובא באוצה"ג) בב"ק צג:)] עד שאף המולקולות [molecules] שלהם זהים ממש!

ברמב"ם (פ"ב מהל' ציצית ה"א) מבואר שהתכלת היא צבע העומד ביפיו. ובהל' ד' כתב ששאר צבעונים אינם עומדים כמו תכלת [בכסף משנה מבואר שמדובר בקלא אילן שהיה נחשב בזמן חז"ל לצבע חזק בעצמו, ועי' ב"ק צג: וביש"ש שם]. הפורפורא הוא הצבע [הכחול] היחיד שנודע עליו מימי חז"ל שחזק יותר מקלא אילן.

עוד דברים שמצינו בחלזון של חז"ל והפורפורא

• שניהם ניצודו ברשתות, כמבואר בשבת (עד:) "שכן צדי חלזון היו קושרין ומתירין ברשתות" [מה שהוא באמת דבר רחוק מאד (לצוד זוחל ברשת), ובחלזון הפורפורא ביאר פליניוס בארוכה דרך צידתו, איך הוא נתפס ברשתות ע"י דרך אכילתו המיוחד].

• דמו שצובעין ממנו מיפקד פקיד24 (כתובות ה: תוד"ה מיפקד פקיד).

• צריך להוציא הדם מיד אחר פציעתו "כי היכי דליצלח25 ציבעיה" (שבת שם) [צבע הפורפורא מתחיל להתקלקל מיד במיתתו].


• התכלת נקרא טריון (ערוך ערך טריון) [צבע הפורפורא היה נקרא טריון, על שם צביעתו בצור, שנקרא בלשון העמים טיירTyre-; וכמו כן נקראו יקינטינון, "חור כרפס ותכלת, תרגום עקילס איריון קרפסינון ויקינטינון" (מדרש אסתר וערוך ערך איירינון, ע' טיינון, וע' יקנטין), אך באמת "יקינטינון" הוא שם כללי לגוון התכלת (כמפורש בערוך שם)26].

• התכלת היה יקר מאד (מנחות מג: "דומה לחותם של זהב," מד. "לפיכך דמיו יקרים," וכ"כ רש"י מגילה ו.) [וכן כתבו חכמי יון הנ"ל13 שצמר צבוע בהפורפורא היה יקר מזהב];

• ואף השתמש הרבה לבגדי מלכים (אסתר ח טו "בלבוש מלכות תכלת", שבת כו. ורש"י שם, רמב"ן שמות כח ב) [וכן כתבו חכמי יון לגבי צבע הפורפורא שהיה מיוחד למלכים ושרים, ועל ידו היו ניכרים מפשוטי עם; וכן איתא באסתר רבה (י יב) "מה מלך לובש פורפרין אף מרדכי לבש פורפרין" ובמדרש הגדול (במדבר ד ה) "שכן דרכן של מלכים, פורפירא שלהן תכלת"].

• התכלת נעלם בסוף תקופת רבנן סבוראי או בתחילת תקופת הגאונים (עיין מנחות מג: "מר ממשכי אייתי תכילתא בשני רב אחאי [בזמן רבנן סבוראי] "ובשו"ת ר' שר שלום גאון סי' ב ד, כתב: "כשהיה תכלת ביד ישראל," וגם בשאילתות כבר לא הביא הלכות תכלת למעשה), והצבע של הפורפורא נעלם ג"כ בסוף תקופת רבנן סבוראי, מפני גזירת מלכות רומי (מתוך Codex Justinianus–אוסף גזירות של קיסרי רומי, וע"ע רמב"ן שמות כח ב).

• "צבע התכלת לא היה [עולה] יפה בפשתן לעולם אלא בצמר" (חינוך שפו) [גם צבע הפורפורא אינו עולה יפה כי אם בצמר].

• יש צורך לבדוק הצבע בהיורה (מנחות מב: ורש"י שם ד"ה וטעמינן ליה) [צבע הפורפורא לא נעשה כחול אלא בצמר הצבוע בו ולכן אי אפשר לידע איכותו עד שצובע בו].

יוצא לנו מכל הנ"ל:

שבכדי להגיד שהמורקס אינו חלזון התכלת נצטרך להניח: שבזמן חז"ל היו שני מיני חלזונות מצויים בין סולמא דצור וחיפה ששימשו לצביעת צבע בגוון התכלת, שהיה גם צבע יקר, וחזק, ודומה ממש לקלא אילן, ואף שניהם נקראו פורפורא, וגם שניהם היו מפורסמים (ב"ר פ' צא), ומכל מקום אין זכר להחלזון הפסול בדברי חז"ל [וגם קשה איך אמרו חז"ל בסתמא שתכלת כשר מן החלזון (תוספתא מנחות פ"ט ה"ו)] ולא הזהירו מלהשתמש בו לתכלת [כמו שהזכירו קלא אילן], על אף שהיו דומים כל כך; וגם נעלם תכלת המוזכר בחז"ל מחכמי או"ה (דלא כהיעב"ץ), אעפ"י שהיה בשימוש נפוץ לצביעת בגדים (כדמוכח בעירובין צו: "המוצא תכלת בשוק [פסול, שמא נצבעו לצורך בגד]… אדעתא דגלימא צבעינהו").



שאלות נפוצות על הפורפורא, ועל החזרת התכלת בכלל

w במדרש איתא (רבה ותנחומא סוף פ' שלח) "ועכשיו אין לנו אלא לבן שהתכלת נגנז."

תי': עיין לעיל שנתברר שאפשר להחזיר התכלת בזה"ז, וצריך לפרש המדרש ע"פ פירש"י (פסחים סב:) "נגנז: נשתכח", [וכ"פ העץ יוסף על המדרש רבה, וכן מוכח משו"ת הרדב"ז (סי' תרפה) שס"ל שנעלם באופן טבעי], ואפשר שיחזור.

w מפורסם שהבית הלוי טען על התכלת של האדמו"ר מראדזין זצוק"ל שלכל "מציאות" צריכים מסורת.

תי': כבר הבאנו לעיל דברי המהרי"ל והחמדת שלמה והארצות החיים שאפשר להחזיר התכלת בזה"ז ע"פ הוכחות וסימנים לחוד, וצ"ל שהבית הלוי לא טען needs help אלא כלפי התכלת של האדמו"ר מראדזין זצוק"ל, שלא היו דבריו אלא בבחינת השערה בלבד (עי' שו"ת ישועות מלכו סי' ב), שלא הכריח בכלל שמצא החלזון, רק שמצא בריה שמתאים לתוארי החלזון,27 אבל לגבי דידן דיש עליו ראיות, וכבר ביררו החוות יאיר והיעב"ץ וכתבו בפירוש שהפורפורא הוא החלזון, לא שייך לומר כן [ או שנאמר כנוסחא המובאת להלן-].

w בשו"ת קובץ תשובות (למרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, ח"א ב) הביא דברי הבית הלוי באופן אחר:28 "שאם הדג היה במציאות וגם הוצאת צבעו היה ידוע בכל זמן מהזמנים מעת שנפסקה התכלת מישראל ועם כל זה לא לבשוהו אבותינו, הרי הוא כאילו יש לנו בקבלה ומסורת מאבותינו כי זה הדג וצבעו איננו החלזון והתכלת, אף שיש בו כל הסימנים שסימנו בו חז"ל" [וסיים שם מרן הגרי"ש שליט"א "ואנא לא ידענא מה עם ההמצאה אשר המציאו חוקרי זמנינו אם גם עליה חל הטענה הנ"ל"-ולכאורה מסתפק במציאות הדברים].

תי': לא שייך טענה זה על התכלת של המורקס, שהרי במשך מאות שנים גזרו עליה מלכות רומי, שייחדוה לבגדי מלכות, ועי"ז נשתכחה מלאכת הצביעה29 ומציאות החלזון.30

w כתב האור החיים (במדבר טו, לח, וכ"כ האלשיך שם; ויש שיחסו דרש זה להגר"א ז"ל) שלא נאמר לדורותם על התכלת "לאמר שהלבן לדורותם אבל תכלת בשאינו בנמצא אין חיוב בו," וא"כ מוכח שיתעלם התכלת.

תי': אמנם מפורש דכשהוא בנמצא יש חיוב בתכלת, רק שמוכח שבאיזה זמן יתעלם, וכבר עברו דורות שלא היה התכלת בנמצא.

w בכתבי האריז"ל (שער הכוונות ענין ציצית דרוש ד, ו ע"א, פע"ח שער הציצית פ"ה) מבואר שתכלת היה רק בזמן שבית המקדש קיים.

תי': עיין מנחות ריש פרק התכלת שהאמוראים לבשו וצבעו תכלת כחמש מאות שנה אחר החורבן, ובהכרח שע"פ דין מחוייבים [אם תכלת בנמצא], והאריז"ל לא בא לבטל מצוה ח"ו [רק מבאר טעם העדרו; ועי' בדברי הגה"ק האדמו"ר מסאטמאר זיע"א בשו"ת דברי יואל סי' מד ג, שביאר שתכלת יכול לחזור לפני הגאולה, וע"ע בקובץ "והיה לכם לציצית" שנת תשס"ז, בדברי הרה"ג ר' עמרם אופמאן שליט"א שמבאר שתכלת הוא מקישוטין דכלה שכלל ישראל מכינים בעקבתא דמשיחא; וע"ע בזוה"ק סוף פ' שלח דף קעה ע"א].

w בגמרא בבא מציעא (סא:) איתא "אני הוא שעתיד ליפרע… ממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא", וא"כ נראה שיש איסור בהטלת תכלת פסולה.

תי': מבואר בתוס' שם שעיקר האיסור הוא משום שמבטל מצות תכלת,31 משא"כ בדידן שממ"נ אין כאן ביטול מצות תכלת; והרא"ש שם כתב שמדובר באונאת לוקח, אם מכר תכלת פסולה בתורת תכלת.

w איתא בשו"ע (סי' ט) "יש אומרים שצריך לעשות "הציצית מצבע הטלית והמדקדקים נוהגים כן," ואם אין זה התכלת יש בזה גרעון במה שאינו לבן כמו הטלית.

תי': כתבו הפוסקים שדין זה אינו שייך לחוטי לבן שהם במקום התכלת (ערוגת הבושם הקדמון ח"ג ע' 217, ים של שלמה יבמות סי' ג, ארצות החיים ומגן גבורים על שו"ע שם, וחזו"א סי' ג אות כה, כתבו שאין דין מין כנף על חוטים שהם במקום תכלת; מלבד מה שמבואר ברמ"א שלא נהגו כן. ובאמת אף אחד לא טען כן על האדמו"ר מראדזין זצוק"ל, וע"ע שו"ת ישועות מלכו סי' א שכ' שלא שייך בהטלת ספק תכלת שום איסור).

w במנחות (מנחות מד.) איתא דחלזון "עולה אחת לשבעים שנה", ולא ראינו דבר זה במורקס.

תי': כתב הרדב"ז (שו"ת סי' תרפה) "בחלקו של זבולון היה עולה מאליו32 מן הים אל היבשה והיו מלקטין אותו, ואחר שגלו ישראל לא היה עולה."

w בגמ' (שם) איתא שהחלזון "ברייתו [תבנית דיוקנו (רש"י), או צורתו (רגמ"ה)] דומה לדג," ואיך ייתכן זה על המורקס, שהוא חומט?


תי': עי' לעיל שנתברר שפירוש "חלזון" הוא חומט, ובע"כ כוונת הגמ' הוא דחלזון התכלת דומה33 לדג יותר מחלזון אחר, וזה באחד משני אופנים, שצורת נרתיקו יותר דומה לדג משאר חלזונות,34 או במה שהוא חי במים כמו דג; והראב"ע כבר פירש בתהלים (פ' נח) ששבלול דומה לדג.

w בגמ' (שם) איתא על החלזון "גופו דומה34 לים."

תי': אכן, עפ"י רוב נמצא במקומו בגוון ירוק כחלחל; וכן נמצא במקומות בלתי מזוהמים אפילו בצבע תכלת ממש.

w הרמב"ם (הל' ציצית פ"ב ה"ב) כתב שהחלזון הוא דג, ואיך זה מתאים למורקס?

תי': איתא בפירוש הגר"א למשניות (כלים פ' יא א) "שכל שבים מין דג הוא, כל דמות שיהיה לו" וכן מבואר בראב"ע (שמות ז כז, שכ' ש"אל-תמסח" [תנין- crocodile] הוא מין דג).35

w ברמב"ם (שם) איתא שדם החלזון שחור כדיו, ודם הפורפורא הוא צלול הנוטה לאדמימות?

תי': כשיש כמות דם ביחד אכן הוא שחור, וגם אחרי התייבשותו הוא שחור כדיו [ולפני זה הוא סגול, וכן כתב החוות יאיר בפירוש "דם חלזון שבו צובעין תכלת אינו בלוא (כחול), רק צבע פורפר (סגול)"].

w ברמב"ם (שם) איתא שהחלזון מצוי בים המלח.

תי': דרך הרמב"ם בכל מקום (עי' פ"י מהל' כלאים ה"א ובמקו"צ שם) לכנות לים הגדול "ים המלח", כי כן נקרא בערבית (ספר קרית מלך להגרח"ק שליט"א וכ"כ הרד"ל בביאורו לפרדר"א פי"ח, והגרי"ח סופר שליט"א האריך בזה בקובץ בית אהרון וישראל גליון צז). 36

w ברש"י (עה"ת במדבר טו, לח; ובגמ' ברכות ט: ד"ה תכלת) איתא שהתכלת הוא ירוק.

תי': עי' בתוס' סוכה לא: ד"ה הירוק ככרתי, שכ' שירוק כולל גם צבע כחול, וכ"כ הרמ"א (יו"ד קפח ו), וכן תי' המשכיל לדוד (על פירש"י עה"ת, לר"ד פארדו; ועי' פרי מגדים סי' ט אות ו שלאבי זקינו של האליה רבה "היה טלית ירוק הנקרא בל"א בלשון אשכנז [כחול] זכר לתכלת"!), ובע"כ צ"ל כן שרש"י בעצמו כתב (שם סו"פ מא) "צבע התכלת דומה לרקיע המשחיר לעת ערב."37

w אם צבע הפורפורא הוא שוה במבנהו הכימי לקלא אילן, איך בדיקת הגמ' במנחות (מב:) תבחין ביניהם, שלכאו' גם תכונותיהם ישתוו?

תי': הגם שהגוון עצמו נעשה ע"י חומר שוה, מ"מ קלא אילן בעצמו אינו נקלט כמו הפורפורא, שיש חומר בגוף המורקס שפועל בצבעו שייקלט באופן חזק.38

w איך יודעים את הגוון ואת החוזק המדויקים של הצבע?

תי': כיון שידוע לנו שקלא אילן הוא אינדיגו אפשר לדעת הגוון (עי' ס' עיה"ק והמקדש ח"ה עמ' נט), ולגבי החוזק כתב הרדב"ז (אלף תכא, עיי"ש שמכריח כן מהרמב"ם) "שיש גוון תכלת שהוא שחור [כהה] הרבה, ויש שאינו שחור כל כך" [ומוכח מדבריו שאין בהירות מסוימת שמעכבת בתכלת, וכן איתא בספר מעשי למלך על הרמב"ם (פ"ח מהל' כלי המקדש הי"ג)].39

w מדברי הרמב"ם בפירוש המשניות (מנחות פ"ד מ"א) משמע שרק צבע מסוים כשר לתכלת, שכתב על התכלת "ואינו נמצא בידינו היום לפי שאין אנו יודעים לצובעו שאין כל מין תכלת בצמר נקרא תכלת אלא אלא תכלת ידועה שאי אפשר לעשותה היום."

תי': המעיין בתרגום החדש (של הר' עזרא קורח שליט"א) יראה שכוונתו ז"ל אינו שדוקא גוון מסוים כשר, רק בא לומר שאין כל דבר כחול [אזר"ק בלשונו שם] כשר לתכלת רק צבע תכלת שנעשה מחלזון דוקא, ומה שכתב "שאין אנו יודעים לצובעו" ר"ל משום שאין אנו יודעים מה החלזון, וממילא א"א לעשותה היום [וכסיום דבריו "שא"א לעשותה היום"; ומוכח לפרש כן מדברי הרדב"ז הנ"ל שמדייק בהרמב"ם עצמו שאין גוון מדויק מעכב].

w הפורפורא אינו מן המותר בפיך, ואיך יתכן שהשתמשו בו לתכלת לציצית ולבגדי כהונה?

תי': עיין בשו"ת נו"ב (מהדו"ת או"ח סי' ג) שיישב קושיא זו, וכן בירר האדמו"ר מראדזין בספרו פתיל תכלת; והמבי"ט (בהקדמה לפי' על פרק שירה) והרדב"ז (מצודות דוד טו ע"ב) כתבו בפירוש שהחלזון הוא בריה טמאה.

w מבואר בתוס' (מנחות מב:) שלשיטת רש"י הוספת סממנים ביורה פוסל, מפני שהוא תכלת ודבר אחר, ולצביעת המורקס משתמשים בסממנים.

תי': הסממנים ששמים ביורה מאפשרים את קליטת הצבע, אבל הסממנים עצמם אינם נקלטים כלל בצמר [ולכן כשר לכו"ע, שמתקיים דברי הרמב"ם שהשתמשו בסממנים וגם שיטת רש"י כנ"ל].

w איך ייתכן חיוב צידה על הפורפורא, והלא הוא זז לאט ותהיה כניצוד ועומד?

תי': ברבינו ירוחם (נתיב יב ח"י, פ:) מפורש שיש חיוב צידה על תולעים, וז"ל "ושאר שרצים כגון תולעת וחלזונות ועקרבים, הצדן לצורך חייב", וכן מוכח מרש"י (חגיגה יא., ויקרא יא ל, שפי' שחומט שהוא משמונה שרצים שמפורש במשנה שיש בהם צידה, הוא לימצ"א-שבלול), וכן פסק מרן הגריש"א שליט"א (אורחות שבת פכ"א הע' כא), ונראה שכן הוא דעת מרן הגרש"ז זצ"ל (שולחן שלמה סי' שטז ב בהע' ב), אם צריך תחבולות לצודו.

אם יש לך הערות על הנכתב כאן, או כל הערה בנושא התכלת נא לשלוח ל: חברת מעל"ה, ת.ד. 6784 י-ם 91060, או לטלפקס 02-580-4729, ונשיב בל"נ; ואי"ה נדפיס חלק מהשאלות בעלון הבא.

הרוצה לעיין עוד בסוגיא זו ימצא מבוקשו בספרים אלו:

קובץ ספרי התכלת ראדזין ספר התכלת (ר"מ בורשטין)

קונטרס תכלת וארגמן (ר"מ אדלר) ספר לולאות תכלת (ר"ש טייטלבוים)

מאמר התכלת (נספח לספר כליל תכלת לר"א טבגר)

"כי עליך הורגנו כל היום, אלו בני אדם שמקבלים בושת והלבנת פנים על המצות, כי כשאומר לאדם סכלות לקיים מצות ציצית ותפילין וכיוצא בהן, נשפך דמו כמים מפני הבושה, מעלה עליו הכתוב כאלו נהרג עליו. ועל המלבין פניו מעלה עליו כאילו הורגו ומונעו מלעשות מצוה, זה שאמר הכתוב מחטיאי אדם בדבר. ואומר, כי עליך נשאתי חרפה. וגדולה חרפה מזו אמרו חכמים כל העושה עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עוונותיו וכו'." (ספר החסידים, אות מ)
לשמור ולעשות ולקיים

אוועטאר
mitzva man
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 27, 2009 10:50 am
לאקאציע: *** Yeshiva Gedolah

תגובהדורך mitzva man » דינסטאג דעצמבער 01, 2009 12:12 pm

באקומן די פוט-נאוטס. זייער זייער אינטרעסאנט.

לברר שאע"פ שקיי"ל שתכלת ולבן מצוה אחת הם (רמב"ם סה"מ שורש יא), יש חיוב גמור בשניהם, ולא הוי תכלת רק כמו מצוה מן המובחר.
כתבו הנצי"ב (העמק שאילה, שאילתא קכז ב), והארצות החיים (יג ב), שזה אליבא דמ"ד תכלת אינו מעכב את הלבן, וכן מוכח בדברי הרי"ף והרא"ש (על הגמ' שם), והרמב"ם (פ"ב הי"ב).
עי' זוה"ק (שלח קעה.) בגודל עונש המבטל מצות ציצית "ווי לון, דלית לון חולקא בעלמא דאתי."
ע"ע מהר"ם שם.
לשלול הטעות שאין מצוה זו נוהגת בזה"ז, ולהוכיח שאפשר להחזירה בלא מסורת.
בא להסביר שיטת ר"ת והגאונים שאף בזמן שאין תכלת בגד פשתן פטור אף מלבן משום גזירה דשמא יטיל בו קלא אילן, כי ייתכן שיחזור התכלת.
ולכן יש לאסור ציצית בבגד פשתן גם בלא תכלת, כנ"ל.
המעיין במקור ובדברי רש"י ז"ל שם יראה שכל דבריו הם העתק מילה במילה מהמדרש, רק שתרגם כל המילות הארמיות ללה"ק.
ועי' בבראשית רבה (פר' נא א) שתירגם המדרש שבלול ללימצא.
ע"פ ספר המתרגם שם בע"א, וכ"כ בספר תרגום הלעז להגר"י גוקאוויצקי שליט"א (ערך נימין) ע"פ כ"י פרמא; וכנראה שבכ"י היה כתוב "לימץ", ונשתבש ל"לימין" בדפוס ווינציא, ומשם ל"נימין" בדפוס ווילנא, ומה יותר לארמית (עי' הקדמת ספר המעריך).
ועיין ראב"ע (ויקרא יא יג), שיש כדמות ראיה מלשון ערבית ללשה"ק בעבור היות שתי הלשונות קרובות, וע"ע בשו"ת יד חנוך (להג"ר חנוך העניך אבד"ק סאסוב, חתן הקדושת יו"ט זיע"א) סי' כב שהסתמך על זה הלכה למעשה.
וכן הוא במילון ערבית ופרסי עד היום.
עיי"ש בראב"ע שמדובר בתכלת מהחלזון.
אריסטו [חי בריש תקופת בית שני] (בספרו היסטוריה אנימליום), סטראבו (גיאוגרפיה), ויטרוביוס (די ארכיטקטורא) [שניהם חיו בסופו], פליניוס (היסטוריה הטבע) [חי בזמן החורבן], ועוד.
בלשונם "יקינטינון" וכנ' גם "קונכיליא."
ויש להעיר שחיפה היתה נקראת אצל או"ה "פורפיריום", ואולי נקרא כן על שם צביעת הפורפורא שם [כמו בכל מילה יוונית שמסיימת ב"יום" שמשמעותה "מקום של"].
וכ"כ האדמו"ר מראדזין בעצמו "וכן בימי היוונים והרומים בימים הקדמונים, היה נחשב צמר הצבוע תכלת ליקרות גדול והיו לאות רוממות השררות... ומלאכת הצביעה היה ידוע אז במדינת טוראס [Tyre] ומעת נהרסה המדינה הזאת וכל סביבותיה בחופי ים התיכון ע"י הישמעאלים נשכח מלאכת הצביעה…" (מהקדמתו למאמר פתיל תכלת). ואין כל ספק שמדובר על הפורפורא של היוונים, והרבה מדבריו שם מועתקים ממש מדברי היוונים על הפורפורא! וצ"ע איך נעלם מהגאון הנ"ל מציאות הפורפורא, ואולי עדיין לא היה השעה כשרה לכך. [וייתכן שזה היה מחמת שלא ראה אותו בהמוזיאון באיטליא כשהלך לשם לחפש החלזון.] ומ"מ מוכח שסבר שהתכלת של או"ה הוא התכלת של ישראל.
צ"ל שכוונתו רק על הדם של הפורפורא, שאכן הוא סגול, מפני שיש בו צבע כחול ואדום ביחד, ורק אחרי ששמים אותו בשמש [כדרך הצביעה בימיהם שהיה בחוץ] נפרד האודם ונעשה כחול. ונראה שתופעה זו נרמזת בזוה"ק פרשת תרומה, (שמות קמט:) שכלול בתכלת גוון אדום רק שאינו נקלט עם הצבע, וזה לשון הזוה"ק "תכלתא נפיק מגו ההוא גוון סומק, וכד נחית לתתא איתרחק גוון סומק ואעל גו ההוא אתר דאיהו ימא ואצטבע תיכלא." ואפשר לומר גם, שמזה שהוכרח לו כ"כ שהפורפורא הוא החלזון הכריח גם שצבעו סגול-פורפור, שלא נודע לו שאפשר לצבוע ממנו גם כחול.
כידוע נאבדו מאתנו הרבה מאמרים מהירושלמי, אמנם ייתכן שאינו מתכוון לתלמוד ירושלמי, רק לספר קדום שהיה מכונה "ירושלמי" (עי' מבוא הראבי"ה לרא"א), ומ"מ אם ציטטו בודאי שהוא ספר מוסמך; ועי' ברד"ל בספרו קדמות הזהר שכתב שכונת הקדמונים ב"ספר ירושלמי" הוא לזוה"ק או לחלקי זוה"ק שנעלמו מאתנו. מ"מ קטע זו הובא בחסרונות הירושלמי.
סומכין על לשון העמים שלא נשתנה, ומה יותר כאן שא"א לומר שנתחלפה שמה במקרה לבריה אחרת שאפשר לצבוע ממנו אותו צבע [בזמן שלא צבעו ממנו בכלל].
אוכלים אותו שם.
ע' ספר לולאות תכלת ע' 263. אמנם לא התפרסם זהות הפורפורא עד לאחר זמן הגדולים הנ"ל.
והוא ניצוד שם עד היום.
עיין ספר התכלת לר"מ בורשטין באריכות (פ"י ב), וגם על שקלי צור יש תמונת הפורפורא; וכיום מצאו גם אריגים צבועים כחול מהמורקס טרונקולוס, וגם נמצא עמוד בצפון אפריקה שחרות עליה תמונת שני חלזונות מסוג המורקס וגם "פורפורורום" שמשמעותה "מקום [עשיית] הפורפורא."
"כנוס ועומד" (רש"י שם).
י"ג דליציל.
ומזה נסתר הסמך היחיד למעודדי ה"ינתינה", שחושבים להביא ראיה מזה שנקרא תכלת "יקינטינון" שהיה נעשה מהינתינה, שהרי אין "יקינטינון" שם התכלת עצמו בכלל, רק תואר כללי להגוון; וגם לא נקרא הינתינה כן אלא כלפני מאתיים שנה משום צבע נרתיקו, ואין שום הוכחה שהשתמש לצביעה.
שלא הביא שום הוכחה שהדיונון הוא החלזון, רק אסף מאמרי חז"ל בענין החלזון ומצא בריה מתאים, אבל אין שום הכרח מכח זה שאין עוד בריות רבות שבמקרה מתאימות עם מאמרי חז"ל, ואחד מהם הוא החלזון; ולכן אין זה אפילו בגדר ספק.
כנ' מקורו מהקדמת האדמו"ר מראדזין לספרו עין התכלת שהעתיק מאגרת מאחד שכתב לו כן בפקודת הבית הלוי. וז"ל שם (ד"ה ומהם) ["ומהם הגאבד"ק בריסק דליטא שי' מסר כל טענו ונימוקו בדבר מיאונו במצות התכלת לאחד ממיודעינו שיכתוב ויאמר לנו משמו בזה"ל,] "כמע"ל לא ביאר בדבריו מה זאת מצא אחר שנשכח, אם ממציאת הדג או הוצאת צבעו, ורק אחרי אשר כמע"ל יברר זאת היינו היה בזה דבר נשכח והוא מצאה, אז נהיה מחוייבים לשמוע אליו וללבשו, אכן אם נאמר כי הדג היה במציאות וגם הוצאת צבעו היה ידוע בכל זמן מהזמנים שעברו עלינו מעת שפסקה התכלת מישראל, ועכ"ז לא לבשוהו אבותינו ואבות אבותינו, הרי הוא כאילו יש לנו בקבלה ומסורה מאבותינו כי זה הדג וצבעו איננו החלזון והתכלת אף שהוא בכל הסימנים שסמנו בו חז"ל, כי אפילו נרבה כחול ראיות לא יועילו נגד הקבלה והמסורה, ורק אחרי אשר יברר לנו כי דג זה או מלאכת צבעו נפסק ונשכח מציאתו או ידיעתובשום זמן מהזמנים ונפסקה בזה הקבלה אז יהיה לנו דברי ההלכה לראיה," [עכ"ד שיחיה"] עכ"ל האדמו"ר מראדזין זצוק"ל שם. וע"ע בסוף ספר משכנות לאביר יעקב שהעתיק כן מהמהרי"ל דיסקין זצ"ל.
באמת גם אחרי שנודע אצל המדענים שהחלזון הוא הפורפורא, לא נתברר אצלם איך לצבוע תכלת ממנה במשך זמן רב, עד שנתגלה במקרה שצריך להניח הצבע בשמש, כדרך הצבעים בימי חז"ל, שצבעו בעיקר בחוץ.
אמנם על האדמו"ר מראדזין זצוק"ל קשיא טובא, שהדיונון היה מפורסם בכל הדורות, שמימות התלמוד ועד ימיו השתמש בלי הפסק לצורך דיו לכתיבה [ומזה שמו- "דיונון"], ומ"מ לא אמרו שהדיונון הוא החלזון.
עי' מהר"ם, מהרש"א, מהר"ם שי"ף, חת"ס, ושאר מפ' שם שביארו כן.
כונת הרדב"ז ב"מאליו" היינו מה שעולה א' לע' שנה (חיד"א בפתח עינים מנחות על הגמ' הזה).
עי' בשו"ת חכם צבי (סי נו) שכתב "לומר על דבר שאינו דומה "דומה" דרך הוא אף דלא דמי כל כך."
ועי' בפי' דונש בן תמים לספר יצירה (פ"ו מ"ב) שכ' [על צורת "תלי" (קשת) שהוא כשני קשתות מחוברות, כזה- ()] "ומה שביניהם יקרא תנין והוא דומה אל דג, דק הראש, והזנב דק, וגדול הבטן," וע"ע ערוך ערך רצם. באמת המעיין יראה שלנרתיק המורקס יש דמיון חזק לצורת דג.
ולא פשוט כלל שדוקא מה שמוגדר דג בימינו הוא דג, שהגדרה זו באה ע"י המדענים לפני מאתיים שנה, ועד אז גם חלזונות הים היו נקראים דגים. ולפי"ז נתיישב איך כתב הרמב"ם שהוא דג והגמ' קאמר רק שדומה לדג, דכל דבר לענינו, שהוא חי במים, וגם נרתיקו דומה לסתם דג הצולל במים.
ועי' בפי' ר"ח פסחים כ"ח. שפי' שים המלח בגמ' הוא ים הגדול.
גם יש מסורת ביד כל כלל ישראל שהתכלת הוא כחול, וכן העידו יוסיפון ופילון שראו תכלת בעצמם, וכן הוא בתרגום עקילס הגר (מובא במדרש אסתר) ובתרגום השבעים; וכן כתבו: רס"ג (בתפסיר), ר' נחשון גאון (מובא בעיטור הל' ציצית), הרמב"ם (פיהמ"ש ברכות א ב, ומנחות ד א, שכ' שתכלת הוא "אזרק" - כחול), רבינו בחיי (שמות כח ו), החזקוני (שם כד י), הרד"ק (שורש ת-כ-ל), המהר"ם מרוטנבורג (ח"ד סי' תרלא), ועוד הרבה.
וכבר נעשו ההבחנות של הגמ' ע"י כמה ת"ח, והצליחו להוריד קלא אילן ולא הורידו צבע המורקס, ומה שיש שלא הצליחו עד עתה להוריד קלא אילן הוא מפני שהיום עושים אינדיגו בשיטה מלאכותית, וכמש"כ הרדב"ז (סי' תרפה) שבימיו היו עושים אותו "באופן אומנות."
באמת לא נראה לומר שהגוון המדויק מעכב, שבכ"מ שמצינו שיש הקפדה על גוון מדויק, הגדירו אותו חז"ל בדקדוק רב, כמו במראות נדה, במראות נגעים, ובמראות ריאות; ובתכלת לא נמצא שום הגדרה מדויקת.
לשמור ולעשות ולקיים

אלד וויליאמסבורג
שר האלפיים
תגובות: 2891
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 07, 2008 8:22 am
לאקאציע: וויליאמסבורג בריק

תגובהדורך אלד וויליאמסבורג » דינסטאג דעצמבער 01, 2009 1:25 pm

שלום עליכם ר' מצוה מאן,
איך מיין איר גייט אריין אין כלל פון חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.

האסט אהער געברענגט א צימישטע פייל פון לעיקוואד, מיט זאכען וואס זענען שוין אפגעפערגט פריער.. זיי מישן אויס טפל מיט עיקר, און מאכן דיוקים אין ראשונים קעגן בפירושע גמרות.

1) ברענגסט כמה ראיות אז תכלת איז נוהג בזמן הזה.

אוודאי ווען ס'וואלט געווען תכלת וואלט מען געדארפט גיין דערמיט, די פאקט איז אין מדרש שטייט אז דער תכלת איז "נגנז", און ר' חיים וויטאל שרייבט אז פון פסוק לדורותם זעהט מען אז דער תכלת גייט נגנז ווערן, אויך שרייבט אזוי דער אור החיים הקדוש, און דער אלשיך הקדוש.

2) שרייבסט אז דער חיוב פון תכלת בציצית קימט פון רמב"ם...

ביי מיר שטייט עס אין א פסוק "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת"

3) שרייבסט
mitzva man האט געשריבן:בירור מהות החלזון

החלזון הוא תולעת (רש"י סנהדרין צא. ד"ה חלזון, הפלאה שבערכין ערך חלזון, וע"ע בירושלמי שבת פ"א ה"ג ובמפרשים שם, ובחי' המיוחסים להר"ן שבת קז. "שאני חלזון שהוא גוף אטום, כחלזונות הללו שבאשפות, ואינו בעל איברים", וכן הוא בריטב"א שם עה.);


וואס איז מיט א בפירושע גמרא מנחות דף מ"ד "חלזון ברייתו דומה לדג"

4) שרייבסט
mitzva man האט געשריבן:וע"ע בשו"ת בית הלוי שכתב שמי שיש לו תכלת ומטיל לבן בלא תכלת, עובר בבל תגרע (ח"א סי' מב, ונראה שכן הוא דעת המ"ב בבה"ל סי' לד, ד"ה יניח).


וואס איז מיט דעם אז לויטן רמב"ם לייגט מען נאר איין חוט תכלת און לויט ראב"ד צוויי און לויט רש"י פיר וואס אלע זאגן אז ס'איז שייך בל תוסיף און בל תגרע

5) שרייבסט
mitzva man האט געשריבן:בחז"ל מבואר, שהחלזון של התכלת היה נצוד בחלקו של זבולון על חוף ים הגדול בין סולמא דצור וחיפה


סאיז א בפירושע פסוק אין יחזקאל לז אז מען פלעגט פאנגען דעם חלזון אין איי אלישע וואס איז איטאליע, און דער רדב"ז זאגט אז אידן אין מדבר האבן געפאנגען דעם חלזון אין ים סוף

חלקו של זבולון איז נישט מסולמא דצור, צור איז בכלל נישט אין ארץ ישראל.

6) שרייבסט
mitzva man האט געשריבן:בגמרא מנחות מב. מבואר שהיו משתמשים בקלא אילן לזייף תכלת. צבע המורקס דומה ממש לקלא אילן [צבע המופק מצמח שקוראים אינדיגו בלע"ז, וניל בערבית (ערוך ערך קלא אילן, והנמ"י בב"מ לד. מדפי הרי"ף ד"ה אילן, וכן בשו"ת הגאונים (גינצבורג, כרך ב' עמוד 333) וכ"פ הר"ח (מובא באוצה"ג) בב"ק צג:)] עד שאף המולקולות [molecules] שלהם זהים ממש!


דעס איז די גרעסטע פירכא אויף די מיורקס ווייל אין די גמרא מנחות דף מב ע"ב איז מבואר אז מען קען מאכען א בדיקה צווישן קלא אילן און תכלת אויפן קעמיקאלישע פארנעם און אויב איז די מיורקס פונקט ווי דער קלא אילן אז די מאלעקיולס זענען די זעלבע קען דאך נישט זיין א קעמיקאל וואס זאל דאס קענען אפטיילן מיז זיין אז דאס איז קלא אילן ממש

mitzva man האט געשריבן:• שניהם ניצודו ברשתות, כמבואר בשבת (עד:) "שכן צדי חלזון היו קושרין ומתירין ברשתות" [מה שהוא באמת דבר רחוק מאד (לצוד זוחל ברשת), ובחלזון הפורפורא ביאר פליניוס בארוכה דרך צידתו, איך הוא נתפס ברשתות ע"י דרך אכילתו המיוחד].


איך האב שוין דעס אפגעווענד אויבען קיק צוריק

mitzva man האט געשריבן:• דמו שצובעין ממנו מיפקד פקיד24 (כתובות ה: תוד"ה מיפקד פקיד).


נישט אמת די דם פון די מורקס איז זיין דם התמצות (און אפילו נישט קיין דם נאר א ריר בעסער געזאגט ווי די טבע פון א סנעיל)

mitzva man האט געשריבן:• צריך להוציא הדם מיד אחר פציעתו "כי היכי דליצלח25 ציבעיה" (שבת שם) [צבע הפורפורא מתחיל להתקלקל מיד במיתתו].


פארדרייט די כוונת הגמרא די גמרא זאגט אז ווען מען נעמט דעם דם החלזון ווען עס לעבט איז קלארער [דליצל צבעי' נישט דליצלח צבעי'] און ממילא איז קלאר אז דע מיורקס וואס זיין דם וועט נתקלקל מיד במיתתו איז אפגעפרעגט

mitzva man האט געשריבן: התכלת היה יקר מאד (מנחות מג: "דומה לחותם של זהב," מד. "לפיכך דמיו יקרים," וכ"כ רש"י מגילה ו.) [וכן כתבו חכמי יון הנ"ל13 שצמר צבוע בהפורפורא היה יקר מזהב];


די גמרא רעדט אויך פון די טייערקייט פון ארגמן און שטעלט עס נישט ציזאם, קודם וואס יעדע אינגעלע ווייסט לשונות של ארגמן אין בבא מציעא, און די משנה אין כלים חוט מאזנים של זהבים ושל שוקלי ארגמן טוב עכ"פ מיט תכלת האט דאס קיין שייכות.

mitzva man האט געשריבן:• התכלת נעלם בסוף תקופת רבנן סבוראי או בתחילת תקופת הגאונים (עיין מנחות מג: "מר ממשכי אייתי תכילתא בשני רב אחאי [בזמן רבנן סבוראי] "ובשו"ת ר' שר שלום גאון סי' ב ד, כתב: "כשהיה תכלת ביד ישראל," וגם בשאילתות כבר לא הביא הלכות תכלת למעשה), והצבע של הפורפורא נעלם ג"כ בסוף תקופת רבנן סבוראי, מפני גזירת מלכות רומי (מתוך Codex Justinianus–אוסף גזירות של קיסרי רומי, וע"ע רמב"ן שמות כח ב).


ביי די תקופת הגאונים איז שוין די ראמען עמפייער לאנג נישט דא געווען אפאר הינדערט יאר

באלד וועל מיר גיין ווייטער
הא! האסט נישט קיין רעכט צו ליינען די תגובה.

אוועטאר
mitzva man
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 27, 2009 10:50 am
לאקאציע: *** Yeshiva Gedolah

תגובהדורך mitzva man » דינסטאג דעצמבער 01, 2009 4:53 pm

עליכם השלום

עיינתי בשאלותיך, ופניתי לעיין בהקובץ שהעליתי - והא לך תשובות לכמה מהם.

1. עיין תירוץ על זה במדור "שאלות נפוצות" בשאלה הראשונה, רביעית וחמישית.

2. עיין הערת שוליים אות# 1 ותבין.

3. עיין תירוץ על זה במדור "שאלות נפוצות" בשאלה התשיעית

4. מי המה ה"אלע"? ובלבן בלבד ג"כ עוברים על בל תגרע. ועכ"פ נוכל לעשות כמו שיטת רמב"ם, או כפי שיכריע תלמיד חכם ודיין במחלוקת זו.

5. אין נפק"מ (ושמעתי שאכן בזמנינו צדים את המורקס באיי אלישע!!) והאיך אתה מיישב את דברי הגמרא?

6. עיין תירוץ על זה במדור "שאלות נפוצות" בשאלה הט"ו


השאלות האחרונות שלך תלויות במציאות, ואני לא בקי במציאות הדברים.

יבואו נא שאר שותי השכר בקרעטשמע שלנו ויחוו לנו את דעתם.
לשמור ולעשות ולקיים

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14181
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » דינסטאג דעצמבער 01, 2009 7:56 pm

שלום עליכם ר' מצוה מאן.

מיר פאלגן נאך מיט דורשט די אנטוויקלינג פונעם זעלטענעם פלפול צווישן די יודעי דת ודין בהיכל הקרעטשמע.

הגם לפי הראות, זעט אויס ווי קיינער וועט נישט נאכגעבן פארן צווייטן, עי' ערך עירוב בווילי :?
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

אוועטאר
mitzva man
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 27, 2009 10:50 am
לאקאציע: *** Yeshiva Gedolah

תגובהדורך mitzva man » מיטוואך דעצמבער 02, 2009 12:13 am

יישר כח שוועמעל פארן נאכפאלגן. מער הנאה וואלט איך געהאט ווען איר וואלט געשטילט אייער דורשט דורך אקטיוו אנטיילעמען אין מברר זיין די שאלה.

לכשעצמי, איך קלער זייער ערנסט פון קויפן תכלת. איך דארף דאס קודם דורכרעדן מיט מיין דיין שליט"א (זענען די רבנים באהאוונט אין די נושא??).

איי מען טאר דאך נישט משנה זיין כחוט השערה?

לויט ווי איך זעה, האט מען משנה געווען - לחומרא - זייער אסאך פון די פארגאנגענע דורות. יו נעים איט: ציצית, תפילין, שבת, מצה, ד' מינים, מקוואות וכו' וכו'. פארשטיי איך נישט פארוואס מען קען נישט דא מחמיר זיין.

וואס האלט איר?
לשמור ולעשות ולקיים

אלד וויליאמסבורג
שר האלפיים
תגובות: 2891
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 07, 2008 8:22 am
לאקאציע: וויליאמסבורג בריק

תגובהדורך אלד וויליאמסבורג » מיטוואך דעצמבער 02, 2009 3:37 pm

כבוד הרב מצוה-מען מיט די קורצע תירוצים מאכסטו מיר טאקע שווערער די ארבעט, אבער די תירוץ איז נאך אלץ נישט קיין תירוץ...

(ביי די וועי אפשר קימסטו כאפן א טאג א גוגל טאלק און מ'העמיר גיין איינס ביי איינס און דערנאך מעלה זיין פארן ציבור)

אלד וויליאמסבורג האט געשריבן:1) ברענגסט כמה ראיות אז תכלת איז נוהג בזמן הזה.

אוודאי ווען ס'וואלט געווען תכלת וואלט מען געדארפט גיין דערמיט, די פאקט איז אין מדרש שטייט אז דער תכלת איז "נגנז", און ר' חיים וויטאל שרייבט אז פון פסוק לדורותם זעהט מען אז דער תכלת גייט נגנז ווערן, אויך שרייבט אזוי דער אור החיים הקדוש, און דער אלשיך הקדוש.


mitzva man האט געשריבן:1. עיין תירוץ על זה במדור "שאלות נפוצות" בשאלה הראשונה, רביעית וחמישית.


און דאס איז וואס די רעדסט פון

mitzva man האט געשריבן:w במדרש איתא (רבה ותנחומא סוף פ' שלח) "ועכשיו אין לנו אלא לבן שהתכלת נגנז."

תי': עיין לעיל שנתברר שאפשר להחזיר התכלת בזה"ז, וצריך לפרש המדרש ע"פ פירש"י (פסחים סב:) "נגנז: נשתכח", [וכ"פ העץ יוסף על המדרש רבה, וכן מוכח משו"ת הרדב"ז (סי' תרפה) שס"ל שנעלם באופן טבעי], ואפשר שיחזור.

w כתב האור החיים (במדבר טו, לח, וכ"כ האלשיך שם; ויש שיחסו דרש זה להגר"א ז"ל) שלא נאמר לדורותם על התכלת "לאמר שהלבן לדורותם אבל תכלת בשאינו בנמצא אין חיוב בו," וא"כ מוכח שיתעלם התכלת.

תי': אמנם מפורש דכשהוא בנמצא יש חיוב בתכלת, רק שמוכח שבאיזה זמן יתעלם, וכבר עברו דורות שלא היה התכלת בנמצא.

w בכתבי האריז"ל (שער הכוונות ענין ציצית דרוש ד, ו ע"א, פע"ח שער הציצית פ"ה) מבואר שתכלת היה רק בזמן שבית המקדש קיים.

תי': עיין מנחות ריש פרק התכלת שהאמוראים לבשו וצבעו תכלת כחמש מאות שנה אחר החורבן, ובהכרח שע"פ דין מחוייבים [אם תכלת בנמצא], והאריז"ל לא בא לבטל מצוה ח"ו [רק מבאר טעם העדרו; ועי' בדברי הגה"ק האדמו"ר מסאטמאר זיע"א בשו"ת דברי יואל סי' מד ג, שביאר שתכלת יכול לחזור לפני הגאולה, וע"ע בקובץ "והיה לכם לציצית" שנת תשס"ז, בדברי הרה"ג ר' עמרם אופמאן שליט"א שמבאר שתכלת הוא מקישוטין דכלה שכלל ישראל מכינים בעקבתא דמשיחא; וע"ע בזוה"ק סוף פ' שלח דף קעה ע"א].


אבער לאמיר נאך אמאל קלאר שטעלן
א) די מדרש זאגט נגנז.
זאגסטו אז אפשר מיינט נגנז - נשתכח = אפשר יא אפשר נישט.
ב) דער ארי' הקדוש זאגט אז בזמן הגלות איז נישט דא די הארה פון תכלת.
ג) קימט צי צי דעם ר' חיים וויטאל, און דער אור החיים הקדוש, און דער אלשיך הקדוש, און זאגן אז "לדורותם" מיינט אז עס וועט "נשתכח" ווערן.
זאגסטו אויף דעם - אפשר יעצט וויבאלד ס'איז שוין געווען נשתכח, קען עס שוין צוריק נתגלה ווערן = אפשר יא אפשר נישט.
ד) אין דברי יואל שטייט נישט אז ס'קען אדער וועט זיין תכלת פאר די גאולה, עס שטייט נאר אז ווען די האבן געזעהן "תכלת מרדכי" האבן זיי זיך געפרייט, ווייל זיי האבן געזעהן דער התנוצצת הגאולה.

מאר איז קאמינג...
הא! האסט נישט קיין רעכט צו ליינען די תגובה.

אלד וויליאמסבורג
שר האלפיים
תגובות: 2891
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 07, 2008 8:22 am
לאקאציע: וויליאמסבורג בריק

תגובהדורך אלד וויליאמסבורג » מיטוואך דעצמבער 02, 2009 3:50 pm

אלד וויליאמסבורג האט געשריבן:2) שרייבסט אז דער חיוב פון תכלת בציצית קימט פון רמב"ם...

ביי מיר שטייט עס אין א פסוק "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת"


mitzva man האט געשריבן:2. עיין הערת שוליים אות# 1 ותבין.


דיינע הערות שוליים האבן נישט קיין נאמבערס אבער דא האסטי עס

mitzva man האט געשריבן:לשלול הטעות שאין מצוה זו נוהגת בזה"ז, ולהוכיח שאפשר להחזירה בלא מסורת.


א) איך ווייס נישט וואס די ווילסט, יעדער איז מודה אז ס'שטייט אין די תורה ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת דאס איז א מצות עשה, נישט קיין חילוק צי מען האלט תכלת מעכב את הלבן צי נישט, יא ס'איז א מצוה.
ב) און אויף צווייטע העלפט ולהוכיח שאפשר להחזירה בלא מסורת, האט ער טאקע קיין ראי' נישט געברענגט.
הא! האסט נישט קיין רעכט צו ליינען די תגובה.

אלד וויליאמסבורג
שר האלפיים
תגובות: 2891
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 07, 2008 8:22 am
לאקאציע: וויליאמסבורג בריק

תגובהדורך אלד וויליאמסבורג » מיטוואך דעצמבער 02, 2009 4:16 pm

אלד וויליאמסבורג האט געשריבן:3) שרייבסט

mitzva man האט געשריבן:בירור מהות החלזון

החלזון הוא תולעת (רש"י סנהדרין צא. ד"ה חלזון, הפלאה שבערכין ערך חלזון, וע"ע בירושלמי שבת פ"א ה"ג ובמפרשים שם, ובחי' המיוחסים להר"ן שבת קז. "שאני חלזון שהוא גוף אטום, כחלזונות הללו שבאשפות, ואינו בעל איברים", וכן הוא בריטב"א שם עה.);


וואס איז מיט א בפירושע גמרא מנחות דף מ"ד "חלזון ברייתו דומה לדג"


ענטפערסטו מיר

mitzva man האט געשריבן:3. עיין תירוץ על זה במדור "שאלות נפוצות" בשאלה התשיעית


און וואס שטייט דארט

mitzva man האט געשריבן:w בגמ' (שם) איתא שהחלזון "ברייתו [תבנית דיוקנו (רש"י), או צורתו (רגמ"ה)] דומה לדג," ואיך ייתכן זה על המורקס, שהוא חומט?

תי': עי' לעיל שנתברר שפירוש "חלזון" הוא חומט, ובע"כ כוונת הגמ' הוא דחלזון התכלת דומה33 לדג יותר מחלזון אחר, וזה באחד משני אופנים, שצורת נרתיקו יותר דומה לדג משאר חלזונות,34 או במה שהוא חי במים כמו דג; והראב"ע כבר פירש בתהלים (פ' נח) ששבלול דומה לדג.



לאמיר עס צינעמן, רש"י (מנחות דף מ"ד) זאגט ברייתו דומה לדג = תבנית דיוקנו, די רמב"ם זאגט (פ"ב מהל' ציצית) "והוא דג", דער רבינו גרשום (מנחות דף מ"ד) זאגט ברייתו דומה לדג = צורתו, דער ברטנורא זאגט (כלים פי"ב) חלזון שהוא דג שבים, און דער רמב"ם אין פירוש המשניות דארט זאגט די זעלבע, תוספות (שבת ע"ג, ע"ה, עירובין כ"ו) זאגט אויך אז דער חלזון איז דג, רש"י זאגט אין (שבת דף ע"ד) והוא כמין דג קטן,

זאגסטו אויף דעם ניין דער חלזון איז א סנעיל (חומט), איי וואס מיינט ברייתו דומה לדג? איין פשט = די שעל זעהט אויס ענליכער צי א פיש ווי די שעל פון א אנדערער חומט... (אויף דע פריערדיגע פעידש איז דא פיקטשערס קענסט דארט זעהן אז סאיז ליגענט, צווייטע פשט = [קודם ווארף אלע ראשונים אין א זייט] א נייע פשט ווייל ס'איז אין וואסער...אזוי ווי א פיש באָם בַא באָם...
הא! האסט נישט קיין רעכט צו ליינען די תגובה.

אוועטאר
mitzva man
שר חמישים ומאתים
תגובות: 325
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 27, 2009 10:50 am
לאקאציע: *** Yeshiva Gedolah

תגובהדורך mitzva man » מיטוואך דעצמבער 02, 2009 4:33 pm

זה לשון הערה #1
"לברר שאע"פ שקיי"ל שתכלת ולבן מצוה אחת הם (רמב"ם סה"מ שורש יא), יש חיוב גמור בשניהם, ולא הוי תכלת רק כמו מצוה מן המובחר".
לשמור ולעשות ולקיים


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 6 געסט