מוחל זיין א רבי

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
לפנות בוקר
שר חמש מאות
תגובות: 530
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 04, 2019 7:58 pm

תגובהדורך לפנות בוקר » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 5:34 pm

nmi האט געשריבן:
לפנות בוקר האט געשריבן:
אז א מענטש האט מיך געשלאגן אדער גערודפט דארף איך אים על פי דין נישט מוחל זיין...
.

אין מיין מטה אפרים ווערט געברענגט פונקט פארקערט. כ'זאג נישט אז מ'מעג מצער זיין אבער @למעלה האט עס זייער גוט געענטפערט. ליין עס איבער.

דין שיפייס אדם לחבירו בערב יום הכיפורים, ודין טבילה בערב יום הכיפורים
עבירות שבין אדם לחבירו, אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו. ואפילו לא הקניטו אלא בדברים. ולכן, אף על פי שגם בשאר ימות השנה מחוייב לפייס למי שפשע נגדו, מכל מקום אם אין לו פנאי, הוא ממתין לפייסו ביום אחר; אבל בערב יום הכיפורים מחוייב לילך אצלו בעצמו לפייסו, ולא ישלח תחילה אמצעי, שירצה לקבל פיוסים. ואם קשה עליו לילך בעצמו תחילה, או שיודע שיותר קרוב הפיוס על ידי איש אמצעי שיתווך ביניהם, יכול לעשות על ידי אמצעי. ואם אינו מתפייס בראשונה, יחזר וילך פעם שניה ושלישית, ובכל פעם יקח עמו שלושה אנשים, ויפייסנו בכל פעם במין ריצוי אחר. ואם אינו מתפייס בשלוש פעמים, שוב אינו זקוק לו, רק יקח עמו עשרה אנשים ויעמידם לפניו, ויאמר לפניהם שביקש ממנו מחילה והוא אינו רוצה למחול, ומה לו לעשות עוד? ואם רוצה לפייסו יותר משלושה פעמים – רשאי, אם אין שם בזיון תורה. ואם הוא רבו, צריך לילך אצלו כמה פעמים, עד שיתפייס:
בהמבקש מחילה מחבירו, צריך לפרט מה שחטא לחבירו ועל זה מבקש מחילה. ואם יודע שחבירו מתבייש מזה כשיפרט החטא, אזי לא יפרט אותו. ומי שהוא מבקש מחילה מרבים בכלל, אינו יוצא אם יודע שעשה לאיזה יחיד בפרט:
גאם זה שחטא לחבירו אינו מתעורר לילך לזה לבקש מחילה, יש לו להאיש העלוב להמציא עצמו אצל אותו שחטא, לבקש ממנו מחילה:
דהמוחל לא יהא אכזרי מלמחול, אם לא שמתיירא שיגיע לו איזה רעה כשימחול, או שמתכוון לטובת המבקש ממנו מחילה. ומי שאינו מעביר שנאה ביום הכיפורים, אין תפילתו נשמעת. ואם אחד הוציא שם רע על חבירו, אין צריך למחול לו, כי שמא יש מי ששמע השם רע שהוציא זה, ולא שמע מהפיוס, ולא יצא ידי חשד. ומכל מקום מידת חסידות וענוה למחול לחבירו אף אם הוציא עליו שם רע:

נישטא קיין שום ענין מוחל צי זיין אויב יענער קומט נישט בעטן..
איך האב מיך לעצט פאראכטן דורך לפנות בוקר אום א האלבע מינוט צוריק, מאל פאראכטן געווארן איבער טויזענט סך הכל.

בן ישי
שר מאה
תגובות: 152
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג ינואר 08, 2016 2:20 pm

תגובהדורך בן ישי » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 5:43 pm

לפנות בוקר האט געשריבן:
nmi האט געשריבן:
לפנות בוקר האט געשריבן:
אז א מענטש האט מיך געשלאגן אדער גערודפט דארף איך אים על פי דין נישט מוחל זיין...
.

אין מיין מטה אפרים ווערט געברענגט פונקט פארקערט. כ'זאג נישט אז מ'מעג מצער זיין אבער @למעלה האט עס זייער גוט געענטפערט. ליין עס איבער.

דין שיפייס אדם לחבירו בערב יום הכיפורים, ודין טבילה בערב יום הכיפורים
עבירות שבין אדם לחבירו, אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו. ואפילו לא הקניטו אלא בדברים. ולכן, אף על פי שגם בשאר ימות השנה מחוייב לפייס למי שפשע נגדו, מכל מקום אם אין לו פנאי, הוא ממתין לפייסו ביום אחר; אבל בערב יום הכיפורים מחוייב לילך אצלו בעצמו לפייסו, ולא ישלח תחילה אמצעי, שירצה לקבל פיוסים. ואם קשה עליו לילך בעצמו תחילה, או שיודע שיותר קרוב הפיוס על ידי איש אמצעי שיתווך ביניהם, יכול לעשות על ידי אמצעי. ואם אינו מתפייס בראשונה, יחזר וילך פעם שניה ושלישית, ובכל פעם יקח עמו שלושה אנשים, ויפייסנו בכל פעם במין ריצוי אחר. ואם אינו מתפייס בשלוש פעמים, שוב אינו זקוק לו, רק יקח עמו עשרה אנשים ויעמידם לפניו, ויאמר לפניהם שביקש ממנו מחילה והוא אינו רוצה למחול, ומה לו לעשות עוד? ואם רוצה לפייסו יותר משלושה פעמים – רשאי, אם אין שם בזיון תורה. ואם הוא רבו, צריך לילך אצלו כמה פעמים, עד שיתפייס:
בהמבקש מחילה מחבירו, צריך לפרט מה שחטא לחבירו ועל זה מבקש מחילה. ואם יודע שחבירו מתבייש מזה כשיפרט החטא, אזי לא יפרט אותו. ומי שהוא מבקש מחילה מרבים בכלל, אינו יוצא אם יודע שעשה לאיזה יחיד בפרט:
גאם זה שחטא לחבירו אינו מתעורר לילך לזה לבקש מחילה, יש לו להאיש העלוב להמציא עצמו אצל אותו שחטא, לבקש ממנו מחילה:
דהמוחל לא יהא אכזרי מלמחול, אם לא שמתיירא שיגיע לו איזה רעה כשימחול, או שמתכוון לטובת המבקש ממנו מחילה. ומי שאינו מעביר שנאה ביום הכיפורים, אין תפילתו נשמעת. ואם אחד הוציא שם רע על חבירו, אין צריך למחול לו, כי שמא יש מי ששמע השם רע שהוציא זה, ולא שמע מהפיוס, ולא יצא ידי חשד. ומכל מקום מידת חסידות וענוה למחול לחבירו אף אם הוציא עליו שם רע:

נישטא קיין שום ענין מוחל צי זיין אויב יענער קומט נישט בעטן..

זאגט מיר ביטע אין וועלכע סידור'ל דאווענט איר??

אוועטאר
לפנות בוקר
שר חמש מאות
תגובות: 530
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 04, 2019 7:58 pm

תגובהדורך לפנות בוקר » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 6:23 pm

בן ישי האט געשריבן:
לפנות בוקר האט געשריבן:
nmi האט געשריבן:
לפנות בוקר האט געשריבן:
אז א מענטש האט מיך געשלאגן אדער גערודפט דארף איך אים על פי דין נישט מוחל זיין...
.

אין מיין מטה אפרים ווערט געברענגט פונקט פארקערט. כ'זאג נישט אז מ'מעג מצער זיין אבער @למעלה האט עס זייער גוט געענטפערט. ליין עס איבער.

דין שיפייס אדם לחבירו בערב יום הכיפורים, ודין טבילה בערב יום הכיפורים
עבירות שבין אדם לחבירו, אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו. ואפילו לא הקניטו אלא בדברים. ולכן, אף על פי שגם בשאר ימות השנה מחוייב לפייס למי שפשע נגדו, מכל מקום אם אין לו פנאי, הוא ממתין לפייסו ביום אחר; אבל בערב יום הכיפורים מחוייב לילך אצלו בעצמו לפייסו, ולא ישלח תחילה אמצעי, שירצה לקבל פיוסים. ואם קשה עליו לילך בעצמו תחילה, או שיודע שיותר קרוב הפיוס על ידי איש אמצעי שיתווך ביניהם, יכול לעשות על ידי אמצעי. ואם אינו מתפייס בראשונה, יחזר וילך פעם שניה ושלישית, ובכל פעם יקח עמו שלושה אנשים, ויפייסנו בכל פעם במין ריצוי אחר. ואם אינו מתפייס בשלוש פעמים, שוב אינו זקוק לו, רק יקח עמו עשרה אנשים ויעמידם לפניו, ויאמר לפניהם שביקש ממנו מחילה והוא אינו רוצה למחול, ומה לו לעשות עוד? ואם רוצה לפייסו יותר משלושה פעמים – רשאי, אם אין שם בזיון תורה. ואם הוא רבו, צריך לילך אצלו כמה פעמים, עד שיתפייס:
בהמבקש מחילה מחבירו, צריך לפרט מה שחטא לחבירו ועל זה מבקש מחילה. ואם יודע שחבירו מתבייש מזה כשיפרט החטא, אזי לא יפרט אותו. ומי שהוא מבקש מחילה מרבים בכלל, אינו יוצא אם יודע שעשה לאיזה יחיד בפרט:
גאם זה שחטא לחבירו אינו מתעורר לילך לזה לבקש מחילה, יש לו להאיש העלוב להמציא עצמו אצל אותו שחטא, לבקש ממנו מחילה:
דהמוחל לא יהא אכזרי מלמחול, אם לא שמתיירא שיגיע לו איזה רעה כשימחול, או שמתכוון לטובת המבקש ממנו מחילה. ומי שאינו מעביר שנאה ביום הכיפורים, אין תפילתו נשמעת. ואם אחד הוציא שם רע על חבירו, אין צריך למחול לו, כי שמא יש מי ששמע השם רע שהוציא זה, ולא שמע מהפיוס, ולא יצא ידי חשד. ומכל מקום מידת חסידות וענוה למחול לחבירו אף אם הוציא עליו שם רע:

נישטא קיין שום ענין מוחל צי זיין אויב יענער קומט נישט בעטן..

זאגט מיר ביטע אין וועלכע סידור'ל דאווענט איר??

אן אנטיק לעדערנע תפילה בכונה סידור.
איך האב מיך לעצט פאראכטן דורך לפנות בוקר אום א האלבע מינוט צוריק, מאל פאראכטן געווארן איבער טויזענט סך הכל.

אוועטאר
ניס קראכער
שר שלשת אלפים
תגובות: 3627
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 26, 2016 5:36 pm

תגובהדורך ניס קראכער » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 6:28 pm

טאקע אינג...
קריך ארויף הויעך, ווייל נאר אזוי וועסטו אנקומען! אז די וועסט קריכן שטייטלעך אין פארזיכטיג. וועסטו נישט אראפ פאלן אין זיך בכלל נישט צוקלאפן!...

בן ישי
שר מאה
תגובות: 152
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג ינואר 08, 2016 2:20 pm

תגובהדורך בן ישי » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 7:13 pm

לפנות בוקר האט געשריבן:
בן ישי האט געשריבן:
לפנות בוקר האט געשריבן:
nmi האט געשריבן:
לפנות בוקר האט געשריבן:
אז א מענטש האט מיך געשלאגן אדער גערודפט דארף איך אים על פי דין נישט מוחל זיין...
.

אין מיין מטה אפרים ווערט געברענגט פונקט פארקערט. כ'זאג נישט אז מ'מעג מצער זיין אבער @למעלה האט עס זייער גוט געענטפערט. ליין עס איבער.

דין שיפייס אדם לחבירו בערב יום הכיפורים, ודין טבילה בערב יום הכיפורים
עבירות שבין אדם לחבירו, אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו. ואפילו לא הקניטו אלא בדברים. ולכן, אף על פי שגם בשאר ימות השנה מחוייב לפייס למי שפשע נגדו, מכל מקום אם אין לו פנאי, הוא ממתין לפייסו ביום אחר; אבל בערב יום הכיפורים מחוייב לילך אצלו בעצמו לפייסו, ולא ישלח תחילה אמצעי, שירצה לקבל פיוסים. ואם קשה עליו לילך בעצמו תחילה, או שיודע שיותר קרוב הפיוס על ידי איש אמצעי שיתווך ביניהם, יכול לעשות על ידי אמצעי. ואם אינו מתפייס בראשונה, יחזר וילך פעם שניה ושלישית, ובכל פעם יקח עמו שלושה אנשים, ויפייסנו בכל פעם במין ריצוי אחר. ואם אינו מתפייס בשלוש פעמים, שוב אינו זקוק לו, רק יקח עמו עשרה אנשים ויעמידם לפניו, ויאמר לפניהם שביקש ממנו מחילה והוא אינו רוצה למחול, ומה לו לעשות עוד? ואם רוצה לפייסו יותר משלושה פעמים – רשאי, אם אין שם בזיון תורה. ואם הוא רבו, צריך לילך אצלו כמה פעמים, עד שיתפייס:
בהמבקש מחילה מחבירו, צריך לפרט מה שחטא לחבירו ועל זה מבקש מחילה. ואם יודע שחבירו מתבייש מזה כשיפרט החטא, אזי לא יפרט אותו. ומי שהוא מבקש מחילה מרבים בכלל, אינו יוצא אם יודע שעשה לאיזה יחיד בפרט:
גאם זה שחטא לחבירו אינו מתעורר לילך לזה לבקש מחילה, יש לו להאיש העלוב להמציא עצמו אצל אותו שחטא, לבקש ממנו מחילה:
דהמוחל לא יהא אכזרי מלמחול, אם לא שמתיירא שיגיע לו איזה רעה כשימחול, או שמתכוון לטובת המבקש ממנו מחילה. ומי שאינו מעביר שנאה ביום הכיפורים, אין תפילתו נשמעת. ואם אחד הוציא שם רע על חבירו, אין צריך למחול לו, כי שמא יש מי ששמע השם רע שהוציא זה, ולא שמע מהפיוס, ולא יצא ידי חשד. ומכל מקום מידת חסידות וענוה למחול לחבירו אף אם הוציא עליו שם רע:

נישטא קיין שום ענין מוחל צי זיין אויב יענער קומט נישט בעטן..

זאגט מיר ביטע אין וועלכע סידור'ל דאווענט איר??

אן אנטיק לעדערנע תפילה בכונה סידור.

זײט אזוי גוט
ביטע מישט אויף פאר קר"ש שעל המיטה, איז דארט דא אזא פזמון וואס הייבט זיך אן הרינו מוחל?
וואס זאגט מען דארט?
דארט שטײט אזוי ווי אין דעם אויבנדערמאנטע שטיקל מטה אפרים, אז עס שוין אײנמאל א ענין מוחל ציא זײן א צװײטען איד אפילו ער האט נישט איבער געבעטן,
אין א וודאי נאך לאנגע יארן.

אז מען שרייבט שוין יא וועגן דעם פזמון אפשר װײסט איר די שײכות פונעם צװײטען העלפט פזמון װאס הײבט זיך אן יהי רצון ציא דעם ערשטן העלפט פון הרינו מוחל?

אוועטאר
לפנות בוקר
שר חמש מאות
תגובות: 530
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 04, 2019 7:58 pm

תגובהדורך לפנות בוקר » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 7:35 pm

בן ישי האט געשריבן:
לפנות בוקר האט געשריבן:
בן ישי האט געשריבן:
לפנות בוקר האט געשריבן:
nmi האט געשריבן:אין מיין מטה אפרים ווערט געברענגט פונקט פארקערט. כ'זאג נישט אז מ'מעג מצער זיין אבער @למעלה האט עס זייער גוט געענטפערט. ליין עס איבער.

דין שיפייס אדם לחבירו בערב יום הכיפורים, ודין טבילה בערב יום הכיפורים
עבירות שבין אדם לחבירו, אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו. ואפילו לא הקניטו אלא בדברים. ולכן, אף על פי שגם בשאר ימות השנה מחוייב לפייס למי שפשע נגדו, מכל מקום אם אין לו פנאי, הוא ממתין לפייסו ביום אחר; אבל בערב יום הכיפורים מחוייב לילך אצלו בעצמו לפייסו, ולא ישלח תחילה אמצעי, שירצה לקבל פיוסים. ואם קשה עליו לילך בעצמו תחילה, או שיודע שיותר קרוב הפיוס על ידי איש אמצעי שיתווך ביניהם, יכול לעשות על ידי אמצעי. ואם אינו מתפייס בראשונה, יחזר וילך פעם שניה ושלישית, ובכל פעם יקח עמו שלושה אנשים, ויפייסנו בכל פעם במין ריצוי אחר. ואם אינו מתפייס בשלוש פעמים, שוב אינו זקוק לו, רק יקח עמו עשרה אנשים ויעמידם לפניו, ויאמר לפניהם שביקש ממנו מחילה והוא אינו רוצה למחול, ומה לו לעשות עוד? ואם רוצה לפייסו יותר משלושה פעמים – רשאי, אם אין שם בזיון תורה. ואם הוא רבו, צריך לילך אצלו כמה פעמים, עד שיתפייס:
בהמבקש מחילה מחבירו, צריך לפרט מה שחטא לחבירו ועל זה מבקש מחילה. ואם יודע שחבירו מתבייש מזה כשיפרט החטא, אזי לא יפרט אותו. ומי שהוא מבקש מחילה מרבים בכלל, אינו יוצא אם יודע שעשה לאיזה יחיד בפרט:
גאם זה שחטא לחבירו אינו מתעורר לילך לזה לבקש מחילה, יש לו להאיש העלוב להמציא עצמו אצל אותו שחטא, לבקש ממנו מחילה:
דהמוחל לא יהא אכזרי מלמחול, אם לא שמתיירא שיגיע לו איזה רעה כשימחול, או שמתכוון לטובת המבקש ממנו מחילה. ומי שאינו מעביר שנאה ביום הכיפורים, אין תפילתו נשמעת. ואם אחד הוציא שם רע על חבירו, אין צריך למחול לו, כי שמא יש מי ששמע השם רע שהוציא זה, ולא שמע מהפיוס, ולא יצא ידי חשד. ומכל מקום מידת חסידות וענוה למחול לחבירו אף אם הוציא עליו שם רע:

נישטא קיין שום ענין מוחל צי זיין אויב יענער קומט נישט בעטן..

זאגט מיר ביטע אין וועלכע סידור'ל דאווענט איר??

אן אנטיק לעדערנע תפילה בכונה סידור.

זײט אזוי גוט
ביטע מישט אויף פאר קר"ש שעל המיטה, איז דארט דא אזא פזמון וואס הייבט זיך אן הרינו מוחל?
וואס זאגט מען דארט?
אז מ'איז מוחל יעדעם איינעם
דארט שטײט אזוי ווי אין דעם אויבנדערמאנטע שטיקל מטה אפרים, אז עס שוין אײנמאל א ענין מוחל ציא זײן א צװײטען איד אפילו ער האט נישט איבער געבעטן,
אין א וודאי נאך לאנגע יארן.
דארט שטייט אז עס ענין מוחל צו זיין א צווייטען?

אז מען שרייבט שוין יא וועגן דעם פזמון אפשר װײסט איר די שײכות פונעם צװײטען העלפט פזמון װאס הײבט זיך אן יהי רצון ציא דעם ערשטן העלפט פון הרינו מוחל?
איך האב מיך לעצט פאראכטן דורך לפנות בוקר אום א האלבע מינוט צוריק, מאל פאראכטן געווארן איבער טויזענט סך הכל.

אוועטאר
בלא בלא בלא
שר חמישים
תגובות: 50
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 18, 2019 11:34 pm

תגובהדורך בלא בלא בלא » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 8:07 pm

לפנות בוקר האט געשריבן:
בן ישי האט געשריבן:
לפנות בוקר האט געשריבן:
בן ישי האט געשריבן:
לפנות בוקר האט געשריבן:דין שיפייס אדם לחבירו בערב יום הכיפורים, ודין טבילה בערב יום הכיפורים
עבירות שבין אדם לחבירו, אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו. ואפילו לא הקניטו אלא בדברים. ולכן, אף על פי שגם בשאר ימות השנה מחוייב לפייס למי שפשע נגדו, מכל מקום אם אין לו פנאי, הוא ממתין לפייסו ביום אחר; אבל בערב יום הכיפורים מחוייב לילך אצלו בעצמו לפייסו, ולא ישלח תחילה אמצעי, שירצה לקבל פיוסים. ואם קשה עליו לילך בעצמו תחילה, או שיודע שיותר קרוב הפיוס על ידי איש אמצעי שיתווך ביניהם, יכול לעשות על ידי אמצעי. ואם אינו מתפייס בראשונה, יחזר וילך פעם שניה ושלישית, ובכל פעם יקח עמו שלושה אנשים, ויפייסנו בכל פעם במין ריצוי אחר. ואם אינו מתפייס בשלוש פעמים, שוב אינו זקוק לו, רק יקח עמו עשרה אנשים ויעמידם לפניו, ויאמר לפניהם שביקש ממנו מחילה והוא אינו רוצה למחול, ומה לו לעשות עוד? ואם רוצה לפייסו יותר משלושה פעמים – רשאי, אם אין שם בזיון תורה. ואם הוא רבו, צריך לילך אצלו כמה פעמים, עד שיתפייס:
בהמבקש מחילה מחבירו, צריך לפרט מה שחטא לחבירו ועל זה מבקש מחילה. ואם יודע שחבירו מתבייש מזה כשיפרט החטא, אזי לא יפרט אותו. ומי שהוא מבקש מחילה מרבים בכלל, אינו יוצא אם יודע שעשה לאיזה יחיד בפרט:
גאם זה שחטא לחבירו אינו מתעורר לילך לזה לבקש מחילה, יש לו להאיש העלוב להמציא עצמו אצל אותו שחטא, לבקש ממנו מחילה:
דהמוחל לא יהא אכזרי מלמחול, אם לא שמתיירא שיגיע לו איזה רעה כשימחול, או שמתכוון לטובת המבקש ממנו מחילה. ומי שאינו מעביר שנאה ביום הכיפורים, אין תפילתו נשמעת. ואם אחד הוציא שם רע על חבירו, אין צריך למחול לו, כי שמא יש מי ששמע השם רע שהוציא זה, ולא שמע מהפיוס, ולא יצא ידי חשד. ומכל מקום מידת חסידות וענוה למחול לחבירו אף אם הוציא עליו שם רע:

נישטא קיין שום ענין מוחל צי זיין אויב יענער קומט נישט בעטן..

זאגט מיר ביטע אין וועלכע סידור'ל דאווענט איר??

אן אנטיק לעדערנע תפילה בכונה סידור.

זײט אזוי גוט
ביטע מישט אויף פאר קר"ש שעל המיטה, איז דארט דא אזא פזמון וואס הייבט זיך אן הרינו מוחל?
וואס זאגט מען דארט?
אז מ'איז מוחל יעדעם איינעם
דארט שטײט אזוי ווי אין דעם אויבנדערמאנטע שטיקל מטה אפרים, אז עס שוין אײנמאל א ענין מוחל ציא זײן א צװײטען איד אפילו ער האט נישט איבער געבעטן,
אין א וודאי נאך לאנגע יארן.
דארט שטייט אז עס ענין מוחל צו זיין א צווייטען?

אז מען שרייבט שוין יא וועגן דעם פזמון אפשר װײסט איר די שײכות פונעם צװײטען העלפט פזמון װאס הײבט זיך אן יהי רצון ציא דעם ערשטן העלפט פון הרינו מוחל?

באמבע חידוש!!!!!!
נישט מ'דארף מוחל זיין יעדן, נאר מ'איז מוחל יעדן!!!

עס איז שוין באלד לפנות ערב, וועקט אייך אויף!


נאר געווען א וויץ


ביזטע מיר מוחל?
בלא... בלא... בלא...

אוועטאר
לפנות בוקר
שר חמש מאות
תגובות: 530
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 04, 2019 7:58 pm

תגובהדורך לפנות בוקר » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 8:15 pm

סיריעס? הרינו מוחל איז א שלחן ערוך?
ס'איז א "תפילה" וואס ווער ס'וויל זאגט עס!
איך האב מיך לעצט פאראכטן דורך לפנות בוקר אום א האלבע מינוט צוריק, מאל פאראכטן געווארן איבער טויזענט סך הכל.

אוועטאר
לפנות בוקר
שר חמש מאות
תגובות: 530
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 04, 2019 7:58 pm

תגובהדורך לפנות בוקר » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 8:28 pm

די אלע זאכן איז בלויז לחדודא בעלמא.
אויף למעשה שטייט אין זוהר א מעשה אז ר' אבא האט איינמאל געזעהן ווי ס'געשעט מוראדיגע ניסים פאר עפעס א מענטש האט ער אים געפרעגט וואס טוסטו אז הקב"ה מאכט דיך אזאלכע ניסים?
האט ער געענטפערט אז ס'נאך קיינמאל נישט געווען א מענטש זאל מיר וויי טאן און ער זאל מיר איבערבעטן און איך זאל אים נישט מוחל זיין און נאך מער אויב האט ער מיך נישט איבערגעבעטן בין איך נישט געגאנגען שלאפן ביז איך האב אים מוחל געווען מיטן גאנצן הארץ,
און נישט נאר דאס נאר איך פלעג אים טאן טובות כדי ער זאל נישט טראכטען אז איך האב אים פיינט...
האט ר' אבא געוויינט און געזאגט דיינע מעשים זענען גרעסער פון יוסף הצדיק ווייל יוסף האט רחמנות געהאט אויף זיינע ברודער און ער האט רחמנות אויף יעדעם.
זוהר פרשת מקץ
איך האב מיך לעצט פאראכטן דורך לפנות בוקר אום א האלבע מינוט צוריק, מאל פאראכטן געווארן איבער טויזענט סך הכל.

אוועטאר
בלא בלא בלא
שר חמישים
תגובות: 50
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 18, 2019 11:34 pm

תגובהדורך בלא בלא בלא » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 8:30 pm

לפנות בוקר האט געשריבן:סיריעס? הרינו מוחל איז א שלחן ערוך?
ס'איז א "תפילה" וואס ווער ס'וויל זאגט עס!

א "סדר" התפלה!

עס שטייט נישט אין קליין, אדער (איינגערינגלט) ווער ס'וויל זאלעס נישט זאגן.

פרעג דיין טאטע און זיידע און עלטער זיידע (אויב האסטו) צו זיי האבן עס אמאל אויסגעלאזט?
בלא... בלא... בלא...

אוועטאר
לפנות בוקר
שר חמש מאות
תגובות: 530
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 04, 2019 7:58 pm

תגובהדורך לפנות בוקר » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 8:35 pm

בלא בלא בלא האט געשריבן:
לפנות בוקר האט געשריבן:סיריעס? הרינו מוחל איז א שלחן ערוך?
ס'איז א "תפילה" וואס ווער ס'וויל זאגט עס!

א "סדר" התפלה!

עס שטייט נישט אין קליין, אדער (איינגערינגלט) ווער ס'וויל זאלעס נישט זאגן.

פרעג דיין טאטע און זיידע און עלטער זיידע (אויב האסטו) צו זיי האבן עס אמאל אויסגעלאזט?

...What you wanna call it
איך האב געוואלט ארויסברענגן אז א שלחן ערוך זאגט וואס מ'דארף און א תפילה נישט!
איך האב מיך לעצט פאראכטן דורך לפנות בוקר אום א האלבע מינוט צוריק, מאל פאראכטן געווארן איבער טויזענט סך הכל.

אוועטאר
פעיק נוז
שר חמשת אלפים
תגובות: 5377
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 13, 2017 8:49 pm
לאקאציע: אנאנימע סאורסעס

תגובהדורך פעיק נוז » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 9:04 pm

און ווער עס איז נישט געווען אזוי וואויל.... און ווער עס האט נישט געקענט די פארהער, אים מעג מען אים יא אויסזויגן יעדעס ביסל בלוט וואס ער האט נאך??!!

איך ווייס נישט וואס היינט איז, קען זיין אז עס איז אכשר דרא, איך ווייס נישט. אין מיינע צייטן אבער זענען א גרויסע טייל מלמדים געווען רשעים, אכזריים, כעסנים, אדער האט ער געשלאגן און גערצח'ט און געפליקט ווייל ער איז געווען אין א שלעכטע מוד, ער איז געווען מיד יענעם אינדערפרי.. א מין תירוץ דאס.... אדער איז ער בטבע א כעסן, וואס אויב איינער טוט וואס אים געפעלט נישט איז יענער שוין נישט ווערד שפייעכטס וואס ער האט נארוואס אראפגעשלינגען. אדער איז ער א שלעכטיגקייט ביי נאטור אויס.

יא איך האב געהאט מלמדים וואס האבן נישט געוואוסט פון עפעס בעסער'ס, מען האט אבער געקענט זען אויף זיי אז זיי זענען נישט אויסן צו דערנידערן קינדער און אז קינדער זענען נישט אין זייערע אויגן ווי שפילצייג מיט זעראו שווית. אויף זיי האב איך זעראו פאראיבל, זיי זענען וואוילע מענטשן. אבער די אנדערע שלעכטע מענטשן, וואס ווייל זיי האבן נישט געטראפן קיין דזשאב, האט מען זיי גענומען סוחט צו זיין ילדים און חרוב מאכן דורות פאר אייביג, אן דאס מינדעסטע געוויסן ביסן. גייטס ענק אהיים! וואס זוכט עטס דא?! גייטס! גייטס! מי ביקש זאת מידכם?! קיינער!

יא, מען דארף ארבעטן אויף זיך זיי מוחל צו זיין, אבער זיי זאלן וויסן אז עס איז אן עבודה קשה שבמקדש. ניין, קיינער האט נישט קיין הנאה צו זען וויאזוי יענער פלאגט זיך מיט צרות, אבער דאס מוחל זיין קאסט אסאך ארבעט. סאו יא, דער אויבערשטער וויל אז מען זאל זיי מוחל זיין, 100%, איז וועגן דעם און נאר וועגן דעם דארף מען ארבעטן זיי מוחל צו זיין.

אוועטאר
פעיק נוז
שר חמשת אלפים
תגובות: 5377
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 13, 2017 8:49 pm
לאקאציע: אנאנימע סאורסעס

תגובהדורך פעיק נוז » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 9:05 pm

בלא בלא בלא האט געשריבן:
לפנות בוקר האט געשריבן:סיריעס? הרינו מוחל איז א שלחן ערוך?
ס'איז א "תפילה" וואס ווער ס'וויל זאגט עס!

א "סדר" התפלה!

עס שטייט נישט אין קליין, אדער (איינגערינגלט) ווער ס'וויל זאלעס נישט זאגן.

פרעג דיין טאטע און זיידע און עלטער זיידע (אויב האסטו) צו זיי האבן עס אמאל אויסגעלאזט?

מען דארף עס נישט זאגן. פינטל. עס איז נישט דא אזא הלכה אז מען דארף זאגן גאנץ סידור, אפי' עס איז נישט איינגערינגלט אדער קליין, און אודאי פסק'נט מען פון דארט נישט קיין הלכות.

אוועטאר
בלא בלא בלא
שר חמישים
תגובות: 50
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 18, 2019 11:34 pm

תגובהדורך בלא בלא בלא » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 9:13 pm

פעיק נוז האט געשריבן:
בלא בלא בלא האט געשריבן:
לפנות בוקר האט געשריבן:סיריעס? הרינו מוחל איז א שלחן ערוך?
ס'איז א "תפילה" וואס ווער ס'וויל זאגט עס!

א "סדר" התפלה!

עס שטייט נישט אין קליין, אדער (איינגערינגלט) ווער ס'וויל זאלעס נישט זאגן.

פרעג דיין טאטע און זיידע און עלטער זיידע (אויב האסטו) צו זיי האבן עס אמאל אויסגעלאזט?

מען דארף עס נישט זאגן. פינטל. עס איז נישט דא אזא הלכה אז מען דארף זאגן גאנץ סידור, אפי' עס איז נישט איינגערינגלט אדער קליין, און אודאי פסק'נט מען פון דארט נישט קיין הלכות.

פעיק ניוז
בלא... בלא... בלא...

אוועטאר
פעיק נוז
שר חמשת אלפים
תגובות: 5377
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 13, 2017 8:49 pm
לאקאציע: אנאנימע סאורסעס

תגובהדורך פעיק נוז » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 9:34 pm

בלא בלא בלא....

זיבען און אייכציג
שר מאה
תגובות: 186
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג סעפטעמבער 01, 2016 9:34 am

תגובהדורך זיבען און אייכציג » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 9:44 pm

משנה ברורה
סימן תרו

(י) מחילה – והוא הדין אם מכוון לטובת עצמו, שמתיירא שיגיע לו היזק כשימחול:
לעצט פאראכטן דורך זיבען און אייכציג אום מאנטאג דעצמבער 02, 2019 10:03 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
די ביסט אסאך שטערקער פין די אינטערנעט. ווער נישט אינטעמעדירט.

אוועטאר
למעלה משבעים
שר תשעת אלפים
תגובות: 9707
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

תגובהדורך למעלה משבעים » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 9:49 pm

וואס ווילסטו פון די משנה ברורה? דארט רעדט מען ווען יענער קומט איבערבעטן. און די אין צריך רעדט מען ביי מוציא שם רע, נישט סתם אזוי. אבער אויב שוין יא ברענגן, ברענג שוין די משנ"ב פון סי' רל"ט סק"ט.

זיבען און אייכציג
שר מאה
תגובות: 186
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג סעפטעמבער 01, 2016 9:34 am

תגובהדורך זיבען און אייכציג » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 10:08 pm

למעלה משבעים האט געשריבן:וואס ווילסטו פון די משנה ברורה? דארט רעדט מען ווען יענער קומט איבערבעטן. און די אין צריך רעדט מען ביי מוציא שם רע, נישט סתם אזוי. אבער אויב שוין יא ברענגן, ברענג שוין די משנ"ב פון סי' רל"ט סק"ט.


סעיף קטן יא וועגן מוציא שם רע איז טאקע נישט נוגע און איך האב עס צוליב דעם אראפגענומען.

סימן רלט רעדט מען פין "ראוי", דא זאגט ער אז טאמער עס קימט ארויס א פערזענליכע היזק דארף מען נישט מוחל זיין. ריכטיג? צי דאס מיינט א היזק ממון אדער אפילו נפש וועל איך לאזען פאר אנדערע צי דעבאטירן.
די ביסט אסאך שטערקער פין די אינטערנעט. ווער נישט אינטעמעדירט.

Porfavor
אנשי שלומינו
תגובות: 2
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 17, 2017 8:07 pm

תגובהדורך Porfavor » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 10:10 pm

עס איז זייער א שווערע זאך צו מוחל זיין און אסאךַ מאל דארף מען אדורכרעדן די ווייטאג מיט אן אינדערויסענדיגע מענטש צו קענען מוחל זיין.ַ

אבער עס איז אינטערעסאַנט צו וויסן אז מוחל זיין איז א טובה וואס מען טוט פאר זיךַ סאך מער ווי פאר יענעם.ַ
מען איז מוחל פאר סעלפיש ריסנס.
מוחל זיין מאכט אז די מענטש זאָל זיך קענען רוקן ווייַטער אינעם לעבן און ווערן מער דעוועלאפט אימוישענעלי.ַ
נישט מוחל זיין האלט די נפש געפאנגען האסטעזשד.ַ די מח קען זיך נישט עפענען און פארברייטערן.
מוחל זיין איז א סימן אז די מענטש איז העלטי.

פאר מער איבער די בענעפיטס פון מוחל זיין קען מען הערן דרַַַ. Wayne Dyer

אוועטאר
למעלה משבעים
שר תשעת אלפים
תגובות: 9707
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

תגובהדורך למעלה משבעים » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 10:34 pm

זיבען און אייכציג האט געשריבן:
למעלה משבעים האט געשריבן:וואס ווילסטו פון די משנה ברורה? דארט רעדט מען ווען יענער קומט איבערבעטן. און די אין צריך רעדט מען ביי מוציא שם רע, נישט סתם אזוי. אבער אויב שוין יא ברענגן, ברענג שוין די משנ"ב פון סי' רל"ט סק"ט.


סעיף קטן יא וועגן מוציא שם רע איז טאקע נישט נוגע און איך האב עס צוליב דעם אראפגענומען.

סימן רלט רעדט מען פין "ראוי", דא זאגט ער אז טאמער עס קימט ארויס א פערזענליכע היזק דארף מען נישט מוחל זיין. ריכטיג? צי דאס מיינט א היזק ממון אדער אפילו נפש וועל איך לאזען פאר אנדערע צי דעבאטירן.

"ראוי" דא איז די זעלבע ווי איבעראל וואס דער משנ"ב שרייבט ראוי צו טון עפעס.

אויב קומט ארויס א היזק דורכן מוחל זיין, קומט אויס פון גמרא אז מען דארף נישט, אין גמרא איז די חשש געווען א חשש מיתה.

אוועטאר
עירמאנט'ער
שר האלף
תגובות: 1205
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 16, 2014 11:51 pm

תגובהדורך עירמאנט'ער » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 11:00 pm

עירמאנט'ער האט געשריבן:
נו גוט נו שוין האט געשריבן:
עירמאנט'ער האט געשריבן:הרב מלאך האט א שטיק צייט צוריק געהאט א שמועס וועגן מוחל זיין.
עפעס א פארכטיגע מעשה מיט איינער וואס האט פרובירט אויף אלע אופנים מוחל זיין אבער אן ערפאלג.

איינער געדענקט וועלכע שיעור דאס איז געווען?
כי תבא ע"ט


ישר כח
גיי מיר איבער הערן אם ירצה השם


איי עם סארי כאב עס איבערגעהערט און נישט געהערט די מעשה אויף דעם שיעור.
ימים ידברו - די טעג וועלן רעדן
מה נענה אנן אבתרייהו

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 22083
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 11:10 pm

ביטע טייערע אידן, איינער וואס ס'פליסט אידיש בלוט אין זיינע אדערן דארף אויף זיך ארבעטן צו מוחל זיין יעדן איינציגן וואס האט אים סיי ווען סיי וואס וויי געטאן במישרין או בעקיפין, און ס'איז פאר אים אליין א טובה, בזה און נאכמער בבא.

זייטזשע מיר מוחל, אבער אין עתי בידי צו צו צייכענען די מקורות.

***
נ"ב, דער סידור איז נישט נאר ווי א שו"ע, נאר צומאל א מקור פארן שו"ע.

א גוטע נאכט, ריבונו של עולם הריני מוחל וכו'
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

Programming
שר העשר
תגובות: 48
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 16, 2017 8:53 pm

תגובהדורך Programming » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 11:11 pm

farshlufen האט געשריבן:ביטע טייערע אידן, איינער וואס ס'פליסט אידיש בלוט אין זיינע אדערן דארף אויף זיך ארבעטן צו מוחל זיין יעדן איינציגן וואס האט אים סיי ווען סיי וואס וויי געטאן במישרין או בעקיפין, און ס'איז פאר אים אליין א טובה, בזה און נאכמער בבא.

זייטזשע מיר מוחל

אוועטאר
מארבלס
שר העשר
תגובות: 28
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג מאי 31, 2019 11:24 am

תגובהדורך מארבלס » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 11:20 pm

מוחל זיין איז א שווערע סוגיא, וואס איך וואלט דיר געזאגט, זאג ביי דיר אין הארץ אז די ביסט איהם מוחל און אפילו די פילסט נאך אסאך מאל א שווער הארץ אויף איהם, האסטו שוין געטוהן דיין השתדלות (אזוי מיין איך)


עס איז דא נאך אן עצה (איך ווייס נישט וואס דער מלמד האט דיר געטוהן איך רעד נאר בדרך כלל)גיי אריין און א חדר און זיי א סאבסיטאט אדער ווער א רבי און זעה ווי שווער עס איז און די וועסט אנקוקן זאכן אנדערש.
נישט אז איך מאך ח"ו אוועק דיין ווייטאג אדער איך זאג אז דער רבי איז גערעכט, נאר ווען מזעהט ווי שווער עס איז, קוקט מען אן די זאך אביסל אנדערש
לאמיר דיר פרעגן אזא שאלה די מנהל קומט אריין פארהערן די קינדער און איין אינגעל קען נישט, נאכן פארהער זאגט דיר די מנהל איך ווייס נישט וואס דא גייט פאר, איך מיין די מלמד דארטן קעגן איבער דער עולם קען דארט בעסער (און די מנהל זאג די זעלבע פאר די מלמד קעגן איבער אויף דיר) און ער לייגט נאך צו אז א טאטע איז זיך געקומען אפרעדן וכו'
דעס איז נאר א קליינער ביישפיל

מדארף נעמען און אכט אז די אמליגע מנהלים (כהאף אז נישט די היינטיגע) האבן גערוידעפט די מלמדים אויכעט, און ווי אזוי זאל א מענטש פילן ווען זיינע בעלי בתים פירן זיך אויף צו איהם ווי א גארביטש???
מען קען נאך היינט זעהן אז א גוטע מוסד ווענט זיך זייער אסאך וויאזוי די מנהל גייט זיך אים מיט זיינע מלמדים.
איך האב דיר פשט געגעבן נאך א ווינקעלע ווי צו טראכטן.
אסאך הצלחה!
ביזדערווייל טראכט איך נאך פון עפעס אן אינטערשריפט

אביונה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 455
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 17, 2019 1:39 pm

תגובהדורך אביונה » מאנטאג דעצמבער 02, 2019 11:55 pm

קיינער האט נישט דערמאנט דא די גמרא אין מסכת שבת דף קמ"ט
כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא!
סאו ווער ס'וויל נישט מוחל זיין, טוט זיך אליינס אפ
[זאג מיר נישט אז ס'יז אן אגדתא און ס'ווערט נישט געברענגט אין שו"ע, ווייל די שלש שבועות איז אויך א אגדתא, און ווערט נישט געברענגט אין שו"ע....]
אויף דעם בעט מען דארט אין סידור 'ואל יענש שום אדם בסיבתי'
לעצט פאראכטן דורך אביונה אום מאנטאג דעצמבער 02, 2019 11:57 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 6 געסט