הליכות עולם לו

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12634
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מאנטאג נובעמבער 24, 2014 8:56 am

קיקיון האט געשריבן:8485

הרב מנדל פוקס שליט"א מד"א פון "נחלת עזריאל יהודה" שע"י כולל שומרי החומות
האט געהייסען להסרים למשמעותו
"ראוי מאוד שיהיו הרבה אנשים במשך השבת עם טלפון נייד בכיס המכנסיים (לאפוקי הכיס של החולצה)"
וואס איז דער חילוק? וואס איז בעסער די הויזען ווי דער העמד?

ווער האט א הסבר ?
זאל איך ווארטען אדער זאגען וואס איך קלער?

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 20296
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מאנטאג נובעמבער 24, 2014 9:07 am

אלס בסיס.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12634
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מאנטאג נובעמבער 24, 2014 9:26 am

farshlufen האט געשריבן:אלס בסיס.


וכן בכיס התפור בבגד הואיל ועיקר הבגד עומד ללבוש אם הוציא המעות משם מותר ללבוש הבגד (כח) דהכיס בטל אצלו (כט) אבל אם שכח בו מעות מותר לטלטל הבגד דלא אמרינן דכל הבגד נעשה בסיס למעות(ל) הואיל (לא) ואין המעות על עיקר הבגד

ש"י סעיף ז
וראה מ"ב
(כט) אבל אם שכח - כונתו העיקר לברר לנו דהואיל ויש עדיין מעות בהכיס אסור ללבשו שמא ישכח ויצא וכדמסיים לבסוף ורק לטלטל מותר. ודע עוד דלאו דוקא שכח דאפילו אם הניח מעות בכוון מבע"י ודעתו היה שישאר שם כל השבת אף דהכיס נעשה בסיס להמעות מ"מ מותר לטלטל הבגד אף בעוד שהמעות מונח בכיס דהבגד לא נעשה בסיס הואיל ואינם על עיקר הבגד [ומ"מ אסור להכניס ידו בהכיס דעכ"פ הכיס נעשה בסיס להמעות ואפילו לאחר שהוסרו המעות מתוכם דהרי עכ"פ ביה"ש אתקצאי הכיס להמעות] ומ"מ אם אפשר בניעור יראה לנער מתחלה דיש שסוברין דאף שהמעות אינם על עיקר הבגד ג"כ צריך לנער קודם שיטלטל הבגד בין בהניח ובין בשכח וכמו שנכתוב לקמיה

וליתר ביאור

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12634
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מאנטאג נובעמבער 24, 2014 10:43 pm

קיקיון האט געשריבן:
שו"ע או"ח ק"ט סעיף א האט געשריבן:הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור מתפללין אם יכול להתחיל ולגמור קודם שיגיע שליח ציבור לקדושה או לקדיש יתפלל והוא הדין אמן דהאל הקדוש ושומע תפלה דינן כקדיש וקדושה (תוספות והרא"ש ומרדכי פרק מי שמתו ותרומת הדשן סימן י"א). ואם לאו אל יתפלל אם אין השעה עוברת.......


ביאור הלכה האט געשריבן:נסתפקתי אם מדרך טבעו להאריך בתפלה ואינו יכול לסיים עד קדושה אם מותר להתחיל ומכאן אין ראיה לאיסור דאפשר דזה לאו תפלת צבור גמורה מקרי מאחר שלא התחיל עמהן בשוה וכמו שכתב הפמ"ג אבל אם מתחיל בשוה אפשר כיון דעתה חל עליו החיוב להתפלל בצבור וחיוב עניית הקדושה לע"ע אין עליו אין לו לחוש כלל למה שאח"כ לא יהיה יכול לקיים מצוה דעדיפא מזה וגם דאז יהיה אנוס ופטור מלענות ומ"מ אין להביא ראיה להקל ממה דנקט הגמרא ומצא צבור מתפללין ולא נקט יותר רבותא את הענין שציירנו דאפשר דהגמרא מילתא דשכיחא נקט וצריך לעיין בדין כללי אין מעבירין על המצות:

יעצט געזעהן און פסקי תשובות א גענצע רשימה פון פוסקים אז מען זאל זיך שטעלען מיט דעם עולם
איך האב טאקע געזעהן מעשה רב
בימי אבלי אויף א"מ ע"ה האב איך ע"פ סיבה איינמאל געדאווענט מנחה אלס ש"ץ אין הרה"ג ר' חיים פלאר שליטא"ס כולל
האט ער פאר דעם אויסטרעטען (אינמיטען שצ"ע אדער ביי אלוקי נצור ווייס איך ניט) געווינקען אז איך זאל אנהייבען חזרת הש"ץ

אוועטאר
סמארט גאי
שר האלפיים
תגובות: 2641
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 02, 2014 1:24 am

תגובהדורך סמארט גאי » דינסטאג נובעמבער 25, 2014 11:37 am

געהערט אמאל א שיעור פון הגרמ"י רייזמאן שליט"א
און ער איז פארפארן אין דעם ענין פון א מרחץ בבית אלץ צוואת ר"י החסיד, און ס'איז אויסגעקומען אז ס'איז מער אויסגעהאלטן צו האבן א מקוה אינדערהיים ווי א וואנע!! (בעיסד אויף עפעס א חתם סופר)

קען דא איינער צוברענגן מראה מקומות ?
נישט די מציאות קאנטראלירט דיינע געפילן, נאר דיין "פירוש" אויפן מציאות קאנטראלירט דיינע געפילן
ס'איז בידך צו טוישן דיין מהלך המחשבה, און אזוי ארום זיך באשיצן פון ווערן אפעקטירט פון די -טיילמאל- אומאנגעמע געשעענישן וואס דאס לעבן ברענגט מיט זיך

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12634
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג נובעמבער 25, 2014 2:34 pm

סמארט גאי האט געשריבן:געהערט אמאל א שיעור פון הגרמ"י רייזמאן שליט"א
און ער איז פארפארן אין דעם ענין פון א מרחץ בבית אלץ צוואת ר"י החסיד, און ס'איז אויסגעקומען אז ס'איז מער אויסגעהאלטן צו האבן א מקוה אינדערהיים ווי א וואנע!! (בעיסד אויף עפעס א חתם סופר)

קען דא איינער צוברענגן מראה מקומות ?

דער תשובה פון חת"ס בענין א געווארעמטע מקוה אן א וואנע צי מען מעג זאגען א דבר שבקדושה
איז געדריקט צוויי מאל
סימן י"ח אין או"ח
יו"ד הלק ב ר"ז
קוק סוף תשובה
ועובדא ידענא שהחסיד המפורסם מו״ה זלמן חסיד זציל בפפד״מ
ה׳ לו מקוה חמין בתוך חדרו שבגן שלו והי מכוסה והוא למד שם
בימי הקיץ ולא רפרף אדם מעולס


אויך איז דא א תשובה אין דברי חיים סימן צ"ה

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12634
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מיטוואך נובעמבער 26, 2014 12:50 pm

א אינגערמאן אן אמתדיגער עובד מיט א דעת מיושבת
לייגט אריין וואטע און די אוירען איידער ער שטעלט זיך שמו"ע
מיר דוכט זיך ער וויל נישט הערען קדושה אינמיטען שמו"ע
און זיך אריינלאזען און א מחלוקת רש"י און די אייניקלעך

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 20296
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מיטוואך נובעמבער 26, 2014 1:13 pm

ווען דער מוח איז אפן פלאץ כדבעי הערט מען דען?
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12634
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מיטוואך נובעמבער 26, 2014 2:18 pm

farshlufen האט געשריבן:ווען דער מוח איז אפן פלאץ כדבעי הערט מען דען?

1 פאר וועם האבען זיך די ראשונים געמוטשעט או עצה צו געבען?
2 אל תאמין בעצמך

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 20296
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מיטוואך נובעמבער 26, 2014 2:31 pm

איז דען דער מח אויפן פלאץ?
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12634
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מיטוואך נובעמבער 26, 2014 2:38 pm

farshlufen האט געשריבן:איז דען דער מח אויפן פלאץ?

:?:
איר שרייבט שוין אויף מיין סטייל "רמיזהדיג"

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12634
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דאנארשטאג נובעמבער 27, 2014 5:24 pm

א ידיד האט געפרעגט
ווען דער ש"ץ האט ניט אין חלום אז ער דארף עמיצען מוציא זיין
וואס העלפט רש"י'ס עצה?
נאב איך געקלעטערט און געטראפען
אבל מהש"צ יוצא אף שבזמננו
אין הש"צ מוציאו מ"מ כיון שנתקן להוציאהוי סתם
דעתו לעשות כהתקנה שהוא ממילא כנתכוין להוציא
אם יש לאחד צורך לצאת אף שהוא אינו יודע מזה.

אגרות משה

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12634
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דאנארשטאג דעצמבער 04, 2014 5:14 pm

הרה"ג ר דוד פעלדמאן זצ"ל איו שמושה של תורה
ובאשר שתחלת דברינו בעניני אכילה שיש בהם חשש איסור וצריכין
בדיקה, אזכיר פה דברי החכמת אדם כלל ל׳יח סעי׳ כ׳ וז״ל ראוי לאדם להסתכל
במה שאוכל, ועל ידי זה ינצל מכמה תולעים, ומעיד אני עלי שכמה וכמה פעמים
נצלתי על ידי זה ברוך השם, עד כאן לשונו
, והבאתי דבריו במקומם בעינין
תולעים, ואני אוסיף על דבריו, שעל ידי זה שיסתכל במה שאוכל, לא רק בראיה
בעלמא״ אלא גם במתינות ובהתבוננות דהיינו כשיאחז המאכל בידו טרם שיקרבהו
לפיו יחשוב מה אני רוצה לעשות ויסתכל בהתבוננות .על המאכל אם אין בו
חשש איסור, ואיזה ברכה יברך עליו,
ינצל מחשש איסור ומחשש ברכה שאינה
ראויה לאותו מאכל — וכמו שאמרו רז״ל השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך
(ברכות יג.) כן אני אומר ראה בעיניך מה שאתה מכניס לפיך.

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12634
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

דברי הרב ודברי התלמיד ??

תגובהדורך קיקיון » מאנטאג דעצמבער 15, 2014 7:13 pm

דיון דברים שהיה לי עם מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א בענין מצות הדלקת נר חנוכה,
הרב חיים הירשמן
וזהו מה שכתבתי לו. לכבוד מרן שליט"א, השלום והברכה!
ראיתי בספר "דרך שיחה" בעניני חנוכה על השאלה שמרן נשאל מה עדיף: לקנות דירה בקומה ג' ועי"ז יוכל לקיים מצות נר חנוכה בתוך כ' אמה, או לקנות דירה בקומה ד' למעלה מכ' אמה ועי"ז יוכל לקיים מצות מעקה.מרן דן בזה משום מעקה דאורייתא ונר חנוכה דרבנן, וגם משום תדיר ואינו תדיר, והכריע שמעקה עדיף משום שנר חנוכה אפשר לקיים בפתח הבית.
ולענ"ד נראה דנר חנוכה עדיף ממעקה משום שאם אין לו גג, אינו חייב כלל בחיוב דמעקה, ולא ביטל שום מצוה משא"כ מצות נר חנוכה הוא חייב לקימו,רק כשהוא למעלה מכ' הוא אנוס מלקיים אותו כמצוותו, ואע"פ שהוא יכול לקיימו בפתח הבית, זה אינו לכתחילה וכתיקונה.והדבר דומה למי שיש לו כסף, מה עדיף שיקנה שמן לנר חנוכה, או עוף כדי לשחטו ולקיים בו מצות שחיטה וכיסוי הדם, בוודאי נר חנוכה עדיף, משום שיש לו כעת חיוב לקיים מצות נר חנוכה משא"כ מצות שחיטה וכיסוי הדם, אין שום חיוב כשאינו רוצה לאכול את העוף.
עס האט נאך א שטיקעל המשך דא

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12634
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מיטוואך דעצמבער 17, 2014 12:46 am

באקומען אויף בליץ פאסט פון HAKHEL בשם הרה"ג ר חיים ק' שליט"א
א זילבערנע מנורה איז נישט אלס הידור מצוה וואס דער שיעור איז שליש
נור כבוד מצוה וואס ביי דעם שטייט נישט קיין שיעור

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12634
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג דעצמבער 30, 2014 9:01 pm

ר משה פריעד אויף עמוד 4 האט געשריבן:והרב הצדיק רבי אהרן מרדכי רוקח שליט”א הראה לי מש”כ
הגאון מבוטשאטש בספרו עזר מקודש [סימן סב - נדפס בסוף
השו”ע] שכלל זה של אין כיבוד במים נאמר גם על נטילת ידים
לסעודה.

אוועטאר
שאינו יודע
שר חמשת אלפים
תגובות: 5135
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm

תגובהדורך שאינו יודע » פרייטאג ינואר 02, 2015 9:23 am

קיקיון האט געשריבן:באקומען אויף בליץ פאסט פון HAKHEL בשם הרה"ג ר חיים ק' שליט"א
א זילבערנע מנורה איז נישט אלס הידור מצוה וואס דער שיעור איז שליש
נור כבוד מצוה וואס ביי דעם שטייט נישט קיין שיעור


א טעם/מקור אדער אלס גזירה?
אז דו ווייסט נישט, רעד נישט!

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12634
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » פרייטאג ינואר 02, 2015 10:06 am

שאינו יודע האט געשריבן:
קיקיון האט געשריבן:באקומען אויף בליץ פאסט פון HAKHEL בשם הרה"ג ר חיים ק' שליט"א
א זילבערנע מנורה איז נישט אלס הידור מצוה וואס דער שיעור איז שליש
נור כבוד מצוה וואס ביי דעם שטייט נישט קיין שיעור


א טעם/מקור אדער אלס גזירה?

קאוד: וועל אויס אלע

 One is typically not required to spend more than a shlish of the cost of a Mitzvah for the purpose of hiddur.  If the Neiros cost $50 all together--how is it a hiddur to spend $500 on a silver Menorah? HaRav Chaim Kanievsky, Shlita explains that the silver Menorah is not a din in  hiddur Mitzvah--but is  Kavod Mitzvah--and on Kavod Mitzvah it is befitting to spend more than a  shlish (ibid.)  Hakhel Note: What a lesson in Kavod Mitzvah!
 

דא האסט צוויי אדרעסען ווי די קענסט טרעפין אדרעססען בענין
מקדש ישרא ל
נטעי גבריא ל

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12634
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » זונטאג ינואר 04, 2015 10:54 pm

קיקיון 09 יוני 13 האט געשריבן:סענפעטער האט מען ארויסגעלאזט דעם T
סאטמער אדער סאקמער אבער ניט SAT MAR מיט דעם U
פעטערבורג אן דעם ערשטען ווארט (פריוו גוגלע'ן PETERSBURGH RUSSIA )
ווער רעדט פון "צעהלים" , און קערעסטיר וואס איז א ריכטיגער שם גנאי (enema)
וכהנה וכהנה
אבער זעט אויס אז ניט איבעראל
ובפרט בימינו ספעציעל און מאנטריא'
אימיצער איז דן אין דעם ?

געטראפען
שו"ת חוות יאיר סימן א השגה י"א

ספר משנה הלכות חלק ט סימן קסט

אוועטאר
ניקעל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 305
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג סעפטעמבער 14, 2014 11:21 pm

תגובהדורך ניקעל » מאנטאג ינואר 26, 2015 11:27 am

מען איז מחיוב צו ענטפערן אמן אינמיטען פסוקי דזמרה אדער נאר אויב מוויל?

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12634
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מאנטאג ינואר 26, 2015 10:28 pm

ניקעל האט געשריבן:מען איז מחיוב צו ענטפערן אמן אינמיטען פסוקי דזמרה אדער נאר אויב מוויל?

:?:
אז מען מעג איז מען מחיוב רמב"ם הלכןת ברכות פרק א הלכה י"ג ,,,, שו"ע רט"ו סעיף ב
פארוואס שטייט אין מג"א "כתב בכוונות דמותר לענות אמן אחר ב״ש" א שיינע הערה

אוועטאר
ניקעל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 305
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג סעפטעמבער 14, 2014 11:21 pm

תגובהדורך ניקעל » דינסטאג ינואר 27, 2015 1:27 am

קיקיון האט געשריבן:
ניקעל האט געשריבן:מען איז מחיוב צו ענטפערן אמן אינמיטען פסוקי דזמרה אדער נאר אויב מוויל?

:?:
אז מען מעג איז מען מחיוב רמב"ם הלכןת ברכות פרק א הלכה י"ג ,,,, שו"ע רט"ו סעיף ב
פארוואס שטייט אין מג"א "כתב בכוונות דמותר לענות אמן אחר ב״ש" א שיינע הערה

טאמער סאיז עם מבלבל פון דאווענען איז דא פוסקים וואס האלטן אז סאיז נישט א חיוב צו ענטפערן אמן די זעלבע ווען איינער האלט אינמיטען לערנען עיין שו''ת שבט הלוי ח''ט ס' מ''ג עיין עוד בספר אוצר הלכות סימן נ''א ס' ח

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12634
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג ינואר 27, 2015 9:31 pm

--s
ניקעל האט געשריבן:
קיקיון האט געשריבן:
ניקעל האט געשריבן:מען איז מחיוב צו ענטפערן אמן אינמיטען פסוקי דזמרה אדער נאר אויב מוויל?

:?:
אז מען מעג איז מען מחיוב רמב"ם הלכןת ברכות פרק א הלכה י"ג ,,,, שו"ע רט"ו סעיף ב
פארוואס שטייט אין מג"א "כתב בכוונות דמותר לענות אמן אחר ב״ש" א שיינע הערה

טאמער סאיז עם מבלבל פון דאווענען איז דא פוסקים וואס האלטן אז סאיז נישט א חיוב צו ענטפערן אמן די זעלבע ווען איינער האלט אינמיטען לערנען עיין שו''ת שבט הלוי ח''ט ס' מ''ג עיין עוד בספר אוצר הלכות סימן נ''א ס' ח

תשוחח"ל

יי"כ פאר דעם שבט הלוי
ווער איז דער אוצר ההלכות ?

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 20296
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מיטוואך ינואר 28, 2015 10:08 am

רב קיקיון, "אוצר הלכות" נתחבר ע"י האברך הר"ר אברהם צבי פר"מ נ"י דומ"ץ קהל גאלאנטא.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12634
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » זונטאג פאברואר 08, 2015 7:46 pm

Capture.GIF

א"א ע"ה האט מיר אויסגעלערנט נור פאר א"מ ע"ה און די באבען ע"ה אבער נישט פאר אים
איך האב אלעמאל געקלערט ווייל עס שטייט בשם דעם אריה"ק אמו
דאס איז געווען נור ליל ש"ק שלו' און שמחות יא
היינט האב איך געטראפען דעם חיד"א
וראה שדי חמד ד"ה ואני ההדיוט שמעתי
------------------------------------------------------------------------------------
מענין לענין איז כדאי צו דערמאנען דעם רמ"א בשם האגודה
ואסור לאדם לנשק בניו הקטנים בבית הכנסת כדי לקבוע בלבו שאין אהבה כאהבת המקום (בנימין זאב סימן קס"ג ואגודה פרק כיצד מברכין):
וראה בס' חסידים סימן רנ"ה ולא בביתו בפני רבו
דארף נען וויסען וואס הייסט קטנים


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 5 געסט