וועלכער בעל דרשן גלייכט איר אויסצוהערן?

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
זענדל
שר חמש מאות
תגובות: 558
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 5:41 am

תגובהדורך זענדל » דאנארשטאג ינואר 25, 2018 9:34 am

הרה"צ ר' יעקב שלמה מייזליש, לימינעבער רב
ל'א נ'שאר ז'ולת ד'לת ע

סידיראם
שר האלפיים
תגובות: 2178
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 03, 2015 1:04 pm

תגובהדורך סידיראם » דאנארשטאג ינואר 25, 2018 11:26 am

ר' אפרים וואקסמאן, ר' יצחק לעבאוויטש, ר' אברהם מרדכי מלאך (אסאך מאל איז די שיעור צו לאנג, ענדערש געבן יעדע וואך א קלענערע ווי א יעדע צוויי וואכן אזא לאנגע), ר' מאטל זילבער, ר' יואל כהן (ליבאוויטש), ר' פנחס בונקער.

די אלע האלט איך רעדן תוכנ'דיג געשמאק און טיף, יעדער איינער לפי ערכו.
EXCLUSIVE COUPONS ON AMAZON FOR YOU NOW!!!!! http://amzn.to/2tHqNZZ

אוועטאר
איינס
שר האלף
תגובות: 1026
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

באמונתו יחיה - הגה"צ ר' אלימלך בידערמאן שליט"א

תגובהדורך איינס » דאנארשטאג סעפטעמבער 20, 2018 1:44 pm

א נייע שטאפל און אונזער "געשמאקע" תורה וועלט

אזוי ווי אייביג וועלן די שומרים ארויף קומען מיט מחאות, און מיר האלטן דאך שוין נאך יוה"ק, ממילא אפתחה פי בהקדמה קצרה:
א שיינע שיעור פאר אלע אידן וואס קענען באשטיין הנאה האבן פון די וועלט,
ווי די מדרש זאגט אז ווען מ'קומט ארויף אויף יענע וועלט פרעגט מען דעם מענטש: האסט הנאה געהאט פון די וועלט?
אויב די ענטפער איז יא גייט ער אריין אין גן עדן,
און אויב ענטפערט ער ניין, שיקט מען איהם קיין.....
(די מקור האב איך יעצט נישט, איך מיין ר' אברהם מרדכי מלאך האט עס געברענגט אין איינע פון זיינע שיעורים)

באמונתו יחיה!

אידיש
לשה"ק
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

למדן וחסיד
שר חמש מאות
תגובות: 917
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 25, 2017 9:07 am

תגובהדורך למדן וחסיד » פרייטאג סעפטעמבער 21, 2018 6:40 am

ווען איז דעס געווען דער דרשה?

אוועטאר
איינס
שר האלף
תגובות: 1026
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » פרייטאג סעפטעמבער 21, 2018 9:41 am

ס'איז א פרידשע זאך יעצט תשרי

לפי שמה ששמעתי איז דאס די אנהייב פון א נייע סעריע.
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

אוועטאר
ירושליימער ייד
שר מאה
תגובות: 169
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 28, 2011 8:48 pm
לאקאציע: ירושלים עיה"ק תובב"א

תגובהדורך ירושליימער ייד » מוצ"ש סעפטעמבער 22, 2018 2:29 pm

איינס האט געשריבן:א נייע שטאפל און אונזער "געשמאקע" תורה וועלט

אזוי ווי אייביג וועלן די שומרים ארויף קומען מיט מחאות, און מיר האלטן דאך שוין נאך יוה"ק, ממילא אפתחה פי בהקדמה קצרה:
א שיינע שיעור פאר אלע אידן וואס קענען באשטיין הנאה האבן פון די וועלט,
ווי די מדרש זאגט אז ווען מ'קומט ארויף אויף יענע וועלט פרעגט מען דעם מענטש: האסט הנאה געהאט פון די וועלט?
אויב די ענטפער איז יא גייט ער אריין אין גן עדן,
און אויב ענטפערט ער ניין, שיקט מען איהם קיין.....
(די מקור האב איך יעצט נישט, איך מיין ר' אברהם מרדכי מלאך האט עס געברענגט אין איינע פון זיינע שיעורים)

המקור הוא בסוף ירושלמי מסכת קידושין וז"ל
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בִּי רַבִּי בּוֹן אַף אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ גִּינוּנִיתָא שֶׁל יָרָק. רַבִּי חִזְקִיָּה רַבִּי כֹּהֵן בְּשֵׁם רַב עָתִיד אָדָם לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל שֶׁרָאַתָּ עֵינוֹ וְלֹא אָכַל. רַבִּי לֵעזֶר חָשַׁשׁ לְהָדָא שְׁמוּעֲתָא וּמַצְמִיחַ לֵיהּ פְּרִיטִין וְאָכִיל בְּהוֹן מִכָּל מִילָה חֲדָא בְּשָׁתָא.

והמסילת ישרים בפרק י"ג מקשה מדין זה על חובת הפרישות וז"ל
וא"ת מנין לנו להיות מוסיפים והולכים באיסורים, והרי חכמינו ז"ל אמרו (ירושלמי נדרים פט): לא דייך מה שאסרה תורה, שאתה בא לאסור עליך דברים אחרים? והרי מה שראו חכמינו ז"ל בחכמתם שצריך לאסור ולעשות משמרת וכבר עשוהו ומה שהניחו להיתר הוא מפני שראו היותו ראוי להיתר ולא לאיסור, ולמה נחדש עתה גזירות אשר לא ראו הם לגזור אותם? ועוד, שאין גבול לדבר הזה, ונמצא, אם כן האדם שומם ומעונה ולא נהנה מן העולם כלל, וחכמינו ז"ל אמרו: שעתיד אדם ליתן דין לפני המקום על כל מה שראו עיניו ולא רצה לאכול ממנו אף - על - פי שהיה מותר לו והיה יכול, ואסמכוה אקרא (קהלת ב): וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם.

ומתרץ שם באורך, אבער גענוג צו ברענגן התחלת דבריו, כדי צו זעהן, אז מי קען נישט סתם ציטירן א מדרש און לערנען דערפון הלכה למעשה, וזה לשונו הקדוש-
התשובה היא, כי הפרישות ודאי צריך ומוכרח והזהירו עליו חכמינו ז"ל, הוא מה שנאמר (תורת כהנים): "קדושים תהיו", פרושים תהיו. עוד אמרו (תענית יא): כל היושב בתענית נקרא קדוש קל - וחומר מנזיר. עוד אמרו (פסיקתא): "צדיק אוכל לשבע נפשו", זה חזקיהו מלך יהודה, אמרו עליו ששתי אגודות של ירק וליטרא של בשר היו מעלין לפניו בכל יום, והיו ישראל מלעיגין ואומרים זה מלך! עוד אמרו (כתובות קד): ברבינו הקדוש, שבשעת מיתתו שזקף עשר אצבעותיו ואמר, גלוי וידוע לפניך שלא נהניתי מן העולם הזה אפילו באצבע קטנה שלי. עוד אמרו (תנד"א כד): עד שאדם מתפלל על דברי תורה שיכנסו בתוך מעיו - יתפלל על אכילה ושתיה שלא יכנסו בתוך מעיו. הן כל אלה מאמרים מורים בפירוש צורך הפרישות והחובה בו.
רבון כל העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצונך אבל שאור שבעיסה מעכב.

אוועטאר
ירושליימער ייד
שר מאה
תגובות: 169
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 28, 2011 8:48 pm
לאקאציע: ירושלים עיה"ק תובב"א

תגובהדורך ירושליימער ייד » מוצ"ש סעפטעמבער 22, 2018 3:06 pm

לעצם הדבר @איינס
די דרשה איז ממש איינס אין די וועלט.
א גרויסער יישר כוח.
רבון כל העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצונך אבל שאור שבעיסה מעכב.


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט