שם הגדולים לגדולי ישראל באמעריקא מלפני מלחה"ע השני'

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 13147
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג ינואר 21, 2014 6:14 pm

אז מען שרייבט שוין פון בעל הבתים
ווער איז געווען ר מנחם מענדיל הויזמאן
פאר וועם הרה"צ ר לייביש מטאמאשוב זצ"ל האט געשיקט א קונטרס פי צדיק בכתב ידו שיצא לאור ע"י נכדו אבד"ק ציעשנוב שליט"א
איך האלט שוין ביי 13000
search.php?author_id=5082&sr=posts

אוועטאר
בן בוזי
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4705
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

תגובהדורך בן בוזי » דינסטאג ינואר 21, 2014 6:39 pm

א בילד פון דער ריזן לוי' אין שיקאגא פון הגאון רבי יהודה לייב גארדין דער לאמזשער גאון (זעה לינק פאר לענגערע באשרייבונג)
צוגעלייגטע
levaye gordon.JPG
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: benbeezee@gmail.com

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג ינואר 28, 2014 4:17 pm

משלחן המורשת
יום ג' תרומה תשע"ד

-

רבי יהודה ווייל ז"ל מנהל רוחני בישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יארק

בין שאר גדולי ראשי ישיבות בארה"ב כיהן גם "הרב הגאון הישיש, הדגול מרבבה במעשיו ובמדותיו התרומיות מוה״ר יהודה ווייל זצ״ל" (מירחון "הפרדס" על פטירתו) כר"מ בישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק.
מעט יודע עליו, בביוגרפיה הקצרה עליו באתר הישיבה, נכתב שהיה תלמידו של מרן החפץ חיים זצ"ל בראדין, והיה נודע כ"החפץ חיים ד'אמעריקא", רבי יהודה ווייל (או רי"ל כפי מה שכונה ג"כ) היגר לארה"ב בשנת תרפ"ב-ג ונתקבל למנהל רוחני - או משגיח בישיבת רי"א.

בגיל 83 נפטר רבי יהודה ווייל ביום ה' חשון שנת תש"ה ונטמן על הביה"ח מאנטיפיורא בקווינס, בחלקת UNITED HEBREW COMMUNITY, תמונתו נשתמרה ביחד עם תמונת שאר ראשי ורמ"י הישיבה מהאירוע ביום שעברה הישיבה מאיזור איסט-סייד שבניו יורק למקום משכנה החדש בוושינגטון-הייטס בשנת תרפ"ז.

ירחון הפרדס על פטירתו ותיאור משא הלויה:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =16&hilite

תרשום קבורתו באתר הביה"ח:
http://www.montefiores.com/Montefiore/j ... tnum=61039
Last Name: WEIL
(First Name: JULIUS (RABBI
Age: 83
Date of Death: 1944-10-24
Gate: 90/S
Block: 84
Row: 12
Grave: 1
Section: 11
Society Name: UNITED HEBREW COMMUNITY

האם יש מי שיודע יותר אודותיו?

איז דא איינער וואס גייט בקרוב אדער קען גיין צום מאנטיפיורא ביה"ח און קען כאפן א בילד פון די מציבה? אפשר קען מען דארט געוואור ווערן מער פרטים, דארט ליגט אויך זיין רביצין אנעם זעלבן חלקה.
דער אדרעס צום ביה"ח איז:
Montefiore Cemetery
121-83 Springfield Blvd
New York, NY 11413
צוגעלייגטע
Weil.jpg
Weil.jpg (47.84 KiB) געזעהן 3300 מאל

kremenchunger
שר חמישים
תגובות: 71
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 08, 2012 3:06 pm

תגובהדורך kremenchunger » מאנטאג פאברואר 17, 2014 2:55 am

זייער אינטערעסאנטע אשכול.

איך זעה אז ס'פעלט דא גאר באוואוסטע מענטשן, ווי:

1: דער סטאלינער רבי - דער דעטרויטער ר' יעקב חיים וואס איז אנגעקומען קיין אמעריקע תרפ"ד און געלעבט אין וויליאמסבורג.

2: די הארנסטייפלער רבי, דער טאטע פון די באוואסטע טווערסקי ברידער (וואס אלע זיינע קינדער זיינען געבליבן פרום! גאר א גרויסע פלא פאר יענע צייטן)

און נאך אפאר אדמורים וואס איך געדענק ניט איצטער און אסאך ליובאוויטשע רבנים ווי הרב אקסלראד פון באלטימאר, הרב ראבינאוויץ פון שיקאגא, הרב קרעמער וכו' (קוק אין די בוך "תולדות חב"ד בארה"ב" פון הרשד"ב לעווין)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג פאברואר 27, 2014 5:18 pm

משולחן המורשת היום יום ה' פרשת פקודי תשע"ד לפ"ק

-

היום גלותי את חרפת הגאון רבי משה שמעון זיוויטץ זצ"ל אב"ד פיטסבורג בעמח"ס משבי"ח על הירושלמי ושא"ס.

רמ"ש זיוויטץ היה דמות ידועה בין חכמי אמעריקא, גאון עצום ורב רבנן, היה יליד העיר ציטעוויאן בליטא ותלמידו של האב"ד דשם ר' שלמה הורוויץ זצ"ל תלמיד המהרי"ל דיסקין, כמ"ש בהספידו את המהרי"ל דיסקין בספרו חקר דעת חלק שמות:
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... 26#p163026

להראות מעלתו בין חכמי ואדירי התורה, די להביא את כת"י של האמרי אמת מגור שכתב בראש ספרו "צמח השדה" שנמצא בהיברו בוקס:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=3

והנה, בערל כהן בספרו על עיירים ועיירות בליטא כותב בשני מקומות על הגרמ"ש זיוויץ, אחד אצל העיר "פיקעלן" בה שימש הרמ"ש כרב מלפני בואו לארה"ב והשנית בעיר "ציטעוויאן" מקום מולדתו של הרמ"ש, בשניה מביא כהן רשימת חיבוריו עם הוספה שחיבר ספר שירים בשם "היומי" שהדפיס בעילום שמו תחת שם ספרותי "מ.י. סעקשאח-משבי"ח" שנדפס בעיר סט. פטרבורג ומוסיף כהן שבוודאי בשנותיו שלאחמ"כ לא היה רמ"ש מפרסם ספר כזה
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 33&hilite=
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=415

והתעניינתי לדעת מה זה ועל מה זה, איזה שירים כתב ולמה יבוש בזה בזקונותו, יגעתי ומצאתי תאמין, באתר ארכיוו.ארג נמצא הספר ברוב פאר:
https://archive.org/stream/seferhayomik ... 2/mode/2up
ובפתחי את הספר ונתוודעתי על מהותה כאב לי, הגם שנראה שם שמדובר במשורר וסופר שומר התורה והמצוה, אבל תוכנם של השירים אינם מתאימים למי שאח"כ חיבר ספרים נכבדים ויסודיים, רב פעיל ומורה הוראה, ועלה במחשבתי שאולי כל הדבר הוא פרי דמיונו של בערל כהן, להצדיק את הצדיק מעיקרא

ואנה ה' לידי שבדף 156 כתב במאי 28 שנת תר"מ שיר ליום "שבו מת אבי" והנה בריש ספרו חקר דעת שהדפיס בשנת תרס"ב כתב מפורש שאביו ר' יחזקאל עדיין היה בחיים חיותו, וזו ראיה חותכת שלאו מבטן רמ"ש יצאו הדברים.

ובעזרת ידידינו חברי המורשת מצאנו ראינו שאכן טעות גדולה טעה כהן בלמדו בגזירה שוה משבי"ח-משבי"ח והמחבר שירי היומי הוא אחד בשם משה ליב חאשקעס, כמו שנראה בעליל פה:
http://aleph.nli.org.il/F/XKYXAAXNK1BTR ... format=999

ברכה והצלחה וכט"ס
יעקב דוב מילער, נשיא המורשת

-

מציבת הגרמ"ש זיוויטץ בפיטסבורג
צוגעלייגטע
sivitz-moshe-RZ.jpg

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 21571
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » דאנארשטאג פאברואר 27, 2014 5:26 pm

בבית עקד הספרים כתב כדבריך.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג פאברואר 27, 2014 5:33 pm

מיללער האט געשריבן:
רמ"ש זיוויטץ היה דמות ידועה בין חכמי אמעריקא, גאון עצום ורב רבנן, היה יליד העיר ציטעוויאן בליטא ותלמידו של האב"ד דשם ר' שלמה הורוויץ זצ"ל תלמיד המהרי"ל דיסקין, כמ"ש בהספידו את המהרי"ל דיסקין בספרו חקר דעת חלק שמות:
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... 26#p163026

להראות מעלתו בין חכמי ואדירי התורה, די להביא את כת"י של האמרי אמת מגור שכתב בראש ספרו "צמח השדה" שנמצא בהיברו בוקס:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=3



מנחה היא שלוחה לכבוד הגאון הגדול כו' וכו' מרן משה נחום ירושלימסקי אב"ד דק"ק קיעלץ והגליל מאת המחבר מעבר לים האטלאנטיק. המשבי"ח
-
כאשר זכיתי בעזהשי"ת לקחת הספרים מעזבון המנוח הרב מקיעלץ ע"ה, שמחתי על קבלת הספרים חקר דעת ב"ח, בית פגא ופרי יחזקאל. ומחברם הוא הה"ג הו"נ ה"ר משה שמעון זיוויטץ שי' השי"ת יאריך ימיו ושנותיו, והספרים הנ"ל מוצאים חן בעיני כל רואיהם. מאת המכיר מפעלו הטוב ואברכהו לברכה ולחיים טובים
אברהם מרדכי אלטר מפה גור
צוגעלייגטע
gur.jpg

אוועטאר
יוסף שרייבער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4571
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש אוקטובער 23, 2010 4:24 pm

תגובהדורך יוסף שרייבער » דאנארשטאג פאברואר 27, 2014 7:35 pm

געוואלדיג! פון ווי קומט דאס?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג פאברואר 27, 2014 8:07 pm

יוסף שרייבער האט געשריבן:געוואלדיג! פון ווי קומט דאס?

זעה אין די פריערדיגע תגובה, איך האב געשטעלט דעם לינק צו היברו בוקס מיט די הקדשה

אוועטאר
יוסף שרייבער
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4571
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש אוקטובער 23, 2010 4:24 pm

תגובהדורך יוסף שרייבער » דאנארשטאג פאברואר 27, 2014 8:16 pm

סארי ניקס באמערקט.

מינצקער
שר מאה
תגובות: 182
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 06, 2011 3:47 pm

תגובהדורך מינצקער » דאנארשטאג פאברואר 27, 2014 11:10 pm

האם האמרי אמת קנה הספריה של הרב ירושלמסקי ?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג מארטש 03, 2014 11:03 am

יוסף שרייבער האט געשריבן:געוואלדיג! פון ווי קומט דאס?

מן הנכון לציין מה שנתקבל בהמורשת מאת הרב א.ה.:
לעניין כת"י האמרי אמת על ספריו של רבי משה שמעון זיוויטץ,

יש להעיר, שהם לא נכתבו על ספר צמח השדה או אודותיו. שהוא נדפס תרצ"ה, ואילו ההקדשה לרבי משה נחום ירושלימסקי נכתבה כמובן בחייו, כלומר 15 שנים ויותר קודם לכן. אלא מה שהיה הוא כך, שבין הספרים שהגיעו מספרייתו של האחרון אל האמרי אמת, היו גם ספרים של המשבי"ח, והאמרי אמת כתב את דבריו על אחד מהם, ולאחר מכן שלח אותו אל המחבר (לאות הוקרה וידידות כנראה) - ואז בא המחבר בשנת תרצ"ה והדפיס את צילום הדברים בתחילת ספרו צמח השדה הנ"ל.

רמונים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 402
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 18, 2014 10:47 pm

תגובהדורך רמונים » דאנארשטאג מארטש 06, 2014 1:05 pm

מינצקער האט געשריבן:האם האמרי אמת קנה הספריה של הרב ירושלמסקי ?

כן

פאמיליעמירעלס
שר האלף
תגובות: 1162
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 30, 2012 2:31 am

ר' יצחק מאיר דאווידזאהן ראב"ד ווילקעס-בערי

תגובהדורך פאמיליעמירעלס » מאנטאג מארטש 17, 2014 12:03 pm

ר' יצחק מאיר דאווידזאהן ראב"ד ווילקעס-בערי הסמוך לסקרענטאן פא.
נולד לאביו הרה"ג החסיד ר' ישראל יעקב יחיאל מיכל אב"ד קאנסטאנטין ישן ביום ו' תמוז תרט"ו.
אביו ר' ישראל יעקב יחיאל הי' בן ר' נחמן דאווידזאהן מבארדיטשוב בן ר' דוד טעטעלבוים משינאווי-ישן.
נשא את האשה פרומא דינה בת ר' נחמן אב"ד הונטשערשט בבעסעראביע.
בחיי אביו נתקבל למו"ץ בעירו קאנסטאנטין, ואחר פטירת אביו בשנת תרל"ט מילא את מקום אביו.
אחר שלש שנים נתקבל לאב"ד בליעווא במדינת בעסאראביע בשנת תרנ"ח בהיותו בליעווע משיב לו הגאון המהרש"ם
אח"כ בא לאמעריקא ונתקבל לאב"ד בווילקעס-בארי ושם מצאנו זכרו בשנת תרפ"ג.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג מארטש 17, 2014 1:18 pm

פאמיליעמירעלס האט געשריבן:ר' יצחק מאיר דאווידזאהן ראב"ד ווילקעס-בערי הסמוך לסקרענטאן פא.
נולד לאביו הרה"ג החסיד ר' ישראל יעקב יחיאל מיכל אב"ד קאנסטאנטין ישן ביום ו' תמוז תרט"ו.
אביו ר' ישראל יעקב יחיאל הי' בן ר' נחמן דאווידזאהן מבארדיטשוב בן ר' דוד טעטעלבוים משינאווי-ישן.
נשא את האשה פרומא דינה בת ר' נחמן אב"ד הונטשערשט בבעסעראביע.
בחיי אביו נתקבל למו"ץ בעירו קאנסטאנטין, ואחר פטירת אביו בשנת תרל"ט מילא את מקום אביו.
אחר שלש שנים נתקבל לאב"ד בליעווא במדינת בעסאראביע בשנת תרנ"ח בהיותו בליעווע משיב לו הגאון המהרש"ם
אח"כ בא לאמעריקא ונתקבל לאב"ד בווילקעס-בארי ושם מצאנו זכרו בשנת תרפ"ג.


נלפע"ד שמדובר משני יוסף בן שמעון.

דער ר' יצחק מאיר דאווידזאהן פון ווילקעס-בעררא האט געשטאמט פון די ליטא אין א פראוויניץ פון קאוונא, זיין משפחה האט עמיגרירט קיין אמעריקא בשנת תר"ן, וואו זיין פאטער ר' שרגא פייבל דאווידזאהן איז געווערן רב אין נוארק, דער ר' יצחק מאיר איז געווען אן איידעם ביי ר' דוד גינצבורג אב"ד ווילקעס-בעררא ולאחר פטירתו חותנו מילא מקומו.

איך בין מעתיק אן ענגלישע ביאגראפיע אויף הרב גינזבורג:
RABBI DAVIDSON.
This synagogue became a power for good in the community during the last few years, when it has called to the rabbinate the Rev. Dr. Isaac M. Davidson.
He was born in the province of Kovno. Russia, in 1888, the son of Rabbi Philip Davidson, and Frame Gittel Sachs. He was brought to America in 1890 at the age of 20 months and received his early education at the hands of his father, one of the most eminent orthodox rabbis and Talmudic scholars in America. He completed his education in the rabbinical seminaries, Yeshivas Ez-Chaim and Yeshivas Rabbenu Isaac Elchanan, during the yea'rs 1899 to 1903. He continued his Talmudic studies with his father, who was then the. orthodox rabbi of Passaic. N. J. He received his rabbinical diploma in the spring of 1914 from the Union of Orthodox Rabbis of America.
in 1914. During the same year he married Rose Miriam Ginsberg, the daughter of Rabbi David Ginsberg, of ;Wilkes-Barre, Pa., who, by the way, is chairman of the executive committee of the Union of Orthodox Rabbis of America, which conferred the degree upon Dr. Davidson. Rabbi Davidson and his wife are both descendants of a long line of rabbis in the old country, Mrs. Davidson being the great-granddaughter of the famous Reb Yan-kele Krozer. Rabbi and Mrs. Davidson have two children : Alfred Tesse, aged three and a half years, and Montefiore Mordecai, aged two. Rabbi Davidson's father served the congregation Beth Hamidrash Hagodol, Norfolk-street, New York, before going to Passaic. Fie died in 1918 at the age of 59.
Dr. Davidson wrote "Halacha Sources in the Targumim," and is at the present time engaged in editing the writings of his father- consisting of "Shaaloth Utshuvoth "(Responsa), and Rabbinical and homiletical notes on the Bible and Talmud and Codes (to appear shortly) ; also a volume of sermons and occasional addresses.
He is a member of the executive committee of the Union of Orthodox Rabbis in the United States-and Canada since 1914; he is a national director of the Jew-
ish Consumptives Relief Society of Denver since 1915, of the Hebrew Sheltering and Immigrant Aid Society of New York and the Consumptive Sanitarium at Los Angeles. He was elected a delegate by the Youngstown community to the American Jewish Congress in 1917. He is a member of the National Propaganda Committee of the Miz-rachi Zionist Federation, and is quite active in the communal life of Youngstown. He is the type of young man who will help to lend dignity to the preservation of traditional Judaism in America, and deserves a great deal of help in his work on the part of all the Jews of Youngstown.

He received his secular education in the Passaic High School, graduating in 1906, and at Columbia University, where he received the degree of A. B. in 1912.
He held the first rabbinical position at the Washington Heights (N. Y.) Orthodox Congregation during the season of 1912-1913, and came to Youngstown to the Children of Israel Congregation
צוגעלייגטע
Untitled.png
davidson.pdf
(2.57 MiB) דאונלאודעד 143 מאל

פאמיליעמירעלס
שר האלף
תגובות: 1162
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 30, 2012 2:31 am

תגובהדורך פאמיליעמירעלס » מאנטאג מארטש 17, 2014 2:19 pm

א גרויסע יישר כח מיללער
איך בין טאקע געווען מסופק, נאר פארגעסן צו מאכן א שאלה דערפון.
תודה שהעמדת האמת

איך בין אנגעקומען דערצו דורך א חידוש אז עפעס א דוד טעטעלבוים [טייטלבוים?] משינאווי-ישן האט געטוישט נאמען אויף דאווידזאהן, אין שינאווע האט געוואוינט דער ישמח משה.
דאס איז אבער שינאווע ישן, איך ווייס נישט וואו דאס איז, קיינמאל געהערט פון אזא שטאט, לויט די סימנים איז עס אין אוקריינא אין געגנט פון קאנסטאנטין ישן.
און אפשר איז טעטעלבוים נישט טייטעלבוים .

אוועטאר
בן בוזי
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4705
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

תגובהדורך בן בוזי » דינסטאג מארטש 18, 2014 12:18 pm

עס דארף א בירור דאס וואס עס שטייט אין יענעם ארטיקל דאס פאלגענדע:
Rabbi Davidson's father served the congregation Beth Hamidrash Hagodol, Norfolk-street, New York, before going to Passaic.


איך קלער אז דאס נעמט זיך פון א טעות וואס אויפן מציבה שטייט געשריבן אז ער איז געווען רב בביהמה"ג נויארק, און דער טעות איז שוין געווען פריער ווען אויף דער ספר דברי שלמה שטייט נויארק און אויפן ספר פונעם זעלבער מחבר מיטן נאמען פני שלמה שטייט מלפנים רב בביהמה"ג נוי יארק.

עס איז איראניש אז דער אנדערער בעל המסכים איז טאקע דער אמטירנדע רב פונעם ביהמ"ד הגדול אויף נארפאלק, הגאון רש"א יפה, פאקטיש איז רש"א געווען דער ממלא מקום הרבנות פונעם ביהמ"ד הגדול אויף נארפאלק, ווארום דער רב הכולל איז נסתלק געווארן זומער תרס"ב און אום ווינטער פון תרס"ג זעה איך שוין רש"א יפה'ס הסכמה אויפן ספר הלכה למשה ווי ער חתמ'ט זיך אונטער אלס רב דביהמ"ד הגדול, ממילא איז נישטא קיין ארט פאר הרב דאוידזאהן אינעם ביהמ"ד הגדול נאר דאס איז א טעות און זיין אמת'ער אמט איז געווען אין ביהמ"ד הג' דנוארק.
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: benbeezee@gmail.com

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג מארטש 18, 2014 12:49 pm

זייער מסתבר הרב בן בוזי.

אגב, פונעם שווער זיינער, ר' דוד גינזבורג אב"ד ווילקס-בערא האבן מיר דא א בילד ביי א רבני'שע דעלעגאציע:
http://kevarim.com/delegation-of-rabbon ... ington-dc/
ר' דוד איז געווען קודם רב אין ראטשעסטער נ.י. ובשנת תר"ע איז ער אריבער קיין ווילקס-בערא, דארט איז ער געווען אן אקטיווער מיטגליד פון דעם לעגענדארן "עזרת תורה" פאנד וואס האט געשיקט טויזנטער דאלארן קיין אייראפא און אר"י ארויסצוהעלפן דארטיגע ישיבות און כלי קודש.

אינעם ספר הזכרון פון עזרת תורה געפונט זיך א בריוו פון ר' דוד גינזבורג:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=18

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג מארטש 18, 2014 2:02 pm

רבי בנימין גיטעלזאהן ז"ל אב"ד קליוולאנד בעמח"ס הפותח והחותם והגדש"פ ע"פ נגיד ונפיק

הגאון רבי בנימין גיטעלזאהן זצ״ל נולד בשנת תרי״א בעיירת אוזיענט (פלך קאוונא).
בשנת תר״י נתייתם מאביו, ומאז נדד למקומות התורה בליטא. גתקשר עם הגאון הגדול
מוהר״ר הלל דוד הכהן טריואש זצ״ל (בעמח״ם ונגש הכהן, עבודת הכהן, עדן גנים ומו״ל
קובץ הפסגה, חותנו של הגאון רבי משה ראזין זצ״ל מח״ס נזר הקודש) אשר הדריכו
בלימודיו וחיזקו לשרת פאר כרב בישראל. בשנת תרל״ז למד בקלויז גליקעלם בפאניוועז,
שם נתקשר בקשרי ידידות עם הגאון רבי אליהו דוד רבינוניץ תאומים זצ״ל האדר״ת.
בשנת תרל״ח נתקבל בתור רב בעיר אוונטא פלך קאוונא, והמשיך להתכתב עם הגאון
האדר״ת זצ״ל ועם גדולי הדור הגאון רבי יצחק אלחנן זצ׳׳ל הגאון רבי יוסף זכרי׳ שטרן
זצ״ל ועם הגאון הנצי״ב זצ״ל.
בשנת תרמ״ג נתקבל לרב בעיר טראשקין פלך קאוונא, אך עירה קטנה זו לא יכלה
לפרנסו כפי ערכו. בשנת תרץ הוזמן לשרת בתור רב בעיר קליוולאנד אהייא בארה״ב.
על שהותו באמריקה הוא כותב ״מנוחה לא מצאתי ושלוה לא הגעתי ועונג ונחת לא
הי׳ לי״. בהיותו באמריקה עמד בקשרי ידידות עם הרב הכולל דנוי יארק הגאון רבי
יעקב יאזעף זצ״ל.
בשנת תרנ״ח הוציא לאור את ספרו הפותח והחותם אשר הודפס בניו יארק. ספר זה
נתעטר בהסכמות גדולי הדור — הג״ר יצחק אלחנן, הג״ר שמואל סלנט, הג״ר יוסף
זכרי׳ שטרן אב״ד שאוויל, הג״ר אלכסנדר משה לפידות אב״ד ראםיין, הגאון הנצי״ב
מוואלזין, הג״ר שלמה הכהן מוילנא, ועוד. בשנת תרם״ד הדפים בירושלים את ספרו
נגיד ונפיק על הגדה על פסח. הניח כתבים הרבה על כל מקצועות התורה.
בשיבה טובה, שבע תלאות, הלך לעולמו בשנת תרצ״ב

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=186


GITTELSON, BENJAMIN (1853-1 Jan. 1932), rabbi and scholar, was born in Lithuania, son of Judah Leib Gittelson. He was descended from a long line of rabbis, but fatherless and impoverished, he wandered from town to town for charitable donations enabling him to receive a traditional yeshiva education. He became rabbi of Avanta in 1878, leaving in 1883 to become rabbi of Trashkun. He remained very poor, because the Jewish community was unable to pay an adequate salary. In 1890, Gittelson was asked to settle in Cleveland by the growing community of Lithuanian Jews in the city, becoming rabbi at Beth Hamidrosh Hagodol, serving that congregation until 1901. He then assumed the pulpit of Oer Chodosh Anshe Sfard and remained its rabbi until his death. Gittelson was a quiet, learned man who eschewed an active communal role among Cleveland's Orthodox Jews. However, his religious knowledge as Cleveland's first rabbinic scholar led him to become the spiritual authority for other small congregations, among these Ohave Emuna Anshe Russia, Shaari Torah, and Agudath Achim. Gittelson provided the community with responsa and discourses on Jewish law and custom. He published 2 scholarly works: Ha-Poteah ve-ha-Hotem (New York, 1898), a collection of Talmudic discourses, many given before Cleveland congregations; and Seder Haggada shel Pesah 'im Be'ur Nagid ve-Nafik (Jerusalem, 1904), a detailed commentary on the Passover Haggadah. Additionally, he wrote a commentary on the prayerbook that was never published. Gittelson married Celia "Sippa" Alenik while still in Lithuania. They had 12 children: Louis, Abraham David, Reuben, Rachel (Klein), Rose, Lena, Albert, Minnie (Broida), Jack, Nathan, Sarah, and Rebecca. He is buried in Cleveland's Lansing Cemetery.

http://ech.case.edu/cgi/article.pl?id=GB1

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך מארטש 19, 2014 4:28 pm

בן בוזי האט געשריבן:הרה"ג ר' שמואל צבי וויין זצ"ל מוויזאן

איינע פון די שטארקסטע רבנישע פיגורן דאהי אין אמעריקא -אינעם צווייטן טייל פון די ת"ר(ש) יאהר הונדערט- איז געווען הגאון הגדול ר' שמואל הערש וויין, געווען באקאנט אלס דער וויזאנער רב, צו פיעל אינפארמאציע איבער איהם האב איך דערווייל נאכנישט געפונען, אבער זיין מציבה פארציילט פילע ביאגראפישע און מאדנע דעטאלן.

לאמיר דעריבער אפליינען פון זיין מציבה

הגאון רבנו שמואל-צבי ישראל
באייר תקצ"ה קלעצק ילדתך
מ' לבינה וויזאן לרבה שמתך
בנ' שערי בינה עיר נוא יארק קבלתך
כארי גדולתך בהלכות גדולות בררת
בבית יוסף בטורים דבריהם בארת
חלק א' דפוס בווארשא המלחמות עצרו
יתר דבריך בכתב בישיבת רי"א נשארו
הרה"ג ר' שמואל צבי וויין
הרב דוויזאן
בהגאון ר' משה ארי' הלוי ז"ל
רב מאיישישאק
פאניוויז ויאנאווא דקאוונא
נפטר בבארא פארק
ח' כסלו ה'תרע"ט


לויט דעם איז ער בחודש אייר שנת תקצ"ה געבוירן געווארן אין קלעצק צו זיין פאטער הגאון ר' משה ארי' דער איישישאקער רב (אויך רב אין פאנעוויזש און יאנאווא). בשנת תרל"ה אלט זייענדיג 40 יאהר איז ער אויף גענומען געווארן אלס רב אין די שטאט וויזאן, צעהן יאהר שפעטער בשנת תרמ"ה איז ער גערופען געווארן קיין נוא יארק משמש צו זיין ברבנות, ער האט מחבר געווען א ספר און געדרוקט בלויז דעם ערשטן חלק אין ווארשע, און איבער געלאזט אום געדרוקטע חידושים פאר ישיבת רבנו יצחק אלחנן, ער איז נפטר געווארן אין בארא פארק אין טיפן עלטער פון 84 יאהר, און איז נטמן געווארן אין דער חלקה פון שומרי הדת פון בארא פארק אין אלד מאנטיפיורע אין קווינס.

האב איך כמה וכמה קשיות, א) ווער אין נוא יארק האט איהם אהער גערופען? דערווייל האב איך נישט געפונען אז ער זאל האבן געדינט אין קיין שום קהלה אפיציעל, הגם ער איז געווען פאררעכנט בימיו צווישן די גרעסטע רבנים אויף איין רייע מיט הרב ווידרעוויץ (וועלכע האט אויך נישט פארנומען אן "אפיציעלע" פאסטן) מ'האט איהם דאהי גערופען "דער וויזאנער רב" אויף איין פלאץ האב איך געזעהן שטיין אז ער איז געווען רב פאר אנשי וויזאן דאס הייסט אז ס'קען זיין אז אין די אנשי וויזאן לאנדסמאנשאפטליכער שוהל איז ער געווען רב אבער מער נישט. ב) וועלכע ספר האט ער מחבר געווען? ווארום דערווייל האב איך גארנישט געפונען, און אויף דער דעטאלירטע מציבה שטייט עס אויך נישט. ג) וועלכע מלחמה אין ווארשע האט ער צוריק געהאלטן? האט עס געהאט צו טוהן מיטן דרוקן דער ספר אדער בלויז מיט זיין אנוועזנהייט דארט? ד) ער האט איבער געלאזט זיינע כתבים פאר די ישיבת רי"א, בימים ההם האבן געדינט דארט אלס רמי"ם די גרעסטע גאונים ווי דער מייטשעטער עילוי ר' שמעון שקאף א.נ. האט ער אויך געהאט דארט א פאסטן אדער האט ער נישט געהאט מיט וועמען איבער צו לאזן די כתבים ווייל ה) זיין ליגן אין די שומרי הדת סעקשאן מאכט מיר טראכטן אז ער איז געשטארבן ווי א מת מצוה אהן קיינע גואלים.

(א דאנק פאר דער ניק וועלכע רופט זיך "אשר" ביי קברים דאט קאם וועלכע האט געכאפט דעם בילד פונעם מציבה)



מכתב אביו רבי משה ארי' אב"ד יאנובה אודות בנו ר' שמואל צבי השוהה באמעריקא:
http://www.kedem-auctions.com/Items/%D7 ... 7%99%D7%9D

אוועטאר
בן בוזי
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4705
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

תגובהדורך בן בוזי » מיטוואך מארטש 19, 2014 5:02 pm

דאס גיבט אן אנדייטונג אז ער געקומען אויף ארה"ב אונטער דער אינציאטיוו פונעם נצי"ב בכדי מחזק צו זיין די ישיבה אין וואלאזשין, לויטן דאטום אויפן בריוו טבת תרמ"ה און אינעם תוכן אז דער זוהן געפונט זיך שוין אין ארה"ב שנה וחצי טוט דאס אויך אויסקלארן אז ער איז שוין געקומען אום תרמ"ג פריער ווי כ'האב געשריבן אויבן.
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: benbeezee@gmail.com

אוועטאר
בן בוזי
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4705
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

תגובהדורך בן בוזי » דאנארשטאג אפריל 24, 2014 3:19 pm

מענין לענין
הרב שלמה סאדאווסקי איז געווען א ליובאוויטשער חסיד תלמיד ישיבת תומכי תמימים, דער רב פון די ליובאוויטשער אגודת אחים נוסח ארי און רב הכולל דראטשעסטער, ער האט געקריגן אום 1934 די שטעלע פון רב הכשרות דנוא יארק מטעם

אט א בריוו אין וועלכע דער רש"ב ווענדט זיך צו זיין זוהן הריי"ץ וויאזוי זיך אומצוגיין מיט געוויסע בחורים בפרטיות, דערמאנט ער דארט עפעס אז ער זאל איהם צוויסן טוהן וועגן שלמה סאדאווסקי
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 25&hilite=
צוגעלייגטע
sadowski.JPG
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: benbeezee@gmail.com

אוועטאר
בן בוזי
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4705
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

הרבנות בווילקעס בעררע

תגובהדורך בן בוזי » דאנארשטאג אפריל 24, 2014 4:51 pm

א גאר שארפער בריוו געשריבן דורך הגאון רא"א יודעלעוויץ וועגן די רבנות קאנפליקט אין ווילקעס בעררע צווישן רי"מ דאווידסאהן הנ"ל ממלא מקום פון זיין שווער ר"ד גינצבורג און ר' חיים דוב אדאמס. הגרא"א איז פארבעטן געווארן צו זיין דער שליש אינאיינעם מיט די אנדערע גאוני וגדולי נוא יארק, הג"ר משה חיים ראבינאוויץ מבראנזוויל און הג"ר מנחם יהודה גוזיק מאקאווער רב וראב"ד בנוא יארק.

כנראה איז דער בריוו געוואנדן אין קעגנערשאפט צו דער פסק פון הגאון ר' וועלוועלע מרגלית, און הגרא"א לאזט אויס גאר שארפע אויסדרוקן אין זיין קעגנווארט.
צוגעלייגטע
HebrewManuscripts_org_1093 (37.pdf
(216.83 KiB) דאונלאודעד 66 מאל
רעוו. אהרן הירשקאוויטץ, מסדר קידושין דעיר סיראקיוז והגלילית: benbeezee@gmail.com

אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 17262
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

תגובהדורך יוראפ » דינסטאג אפריל 29, 2014 11:14 am

מיללער האט געשריבן:אין אן אימעיל וואס ר' יחיאל מאיר קנאבלאך הי"ו שיקט ארום פאר שומעי לקחו (אפשר איז כדאי ער זאל טאקע דא אויך האבן אן אשכול אזוי ווי רנ"א וועקשטיין) האט ער ערווענט איבער א צוואה פון ר' אברהם פאללאק אב"ד מקיספארט, פענסילוועניע (זעה בייגעלייגט)

ר' אברהם איז געווען רב אין זשאמבעק אין אונגארן, נאכהער איז ער געקומען קיין אמעריקא ווי ער איז געווען רב אין פוקיפסי, און פון דארט קיין מקיספארט, ביז ער איז נפטר געווארן תרצ"ד, דער צוואה האט זיין ברודער ר' יואל פאללאק געדרוקט, ר' יואל האט געוואונט אין נעוויארק.

א זון פון דעם ר' אברהם (שהיה חתנו של ר' יעקב חיים פליישמאן אב"ד זשאמבעק) איז דער באקאנטער ר' יעקב פאללאק רב דק' שומרי אמונה אין ב"פ
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 956_30.pdf

דא איז די צוואה אויף אוצה"ח
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?84728&&page=6&

היינט ער"ח אייר איז די יארצייט פונעם רב
צוגעלייגטע
Poster2.jpg

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 13147
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

סחורה פאר מורשת חכמי אמעריקא

תגובהדורך קיקיון » מיטוואך מאי 28, 2014 10:25 am

חסיד נלהב האט אין "חידוד בתורה" געברענגט אן אדרעס
בנוגע וואס די שרייבסט לחלק בין דיני ממונות ועוד קוק דא http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 23_219.pdf
כדרכי האב איך קודם געקוקט אויף די ערשטע בלעטער זעה איך אז א מחבר און לאמזע
האט בנוסף צי די רבני לאמזע גענימען א הסכמה פון מרן רב׳ חיים בן ציון נטולוביטש שליט־א אבד"ק לואיוויל קי מלפנים שדובה ליטא אין תרצ"ו
אין תשי"ז רב ואב״ד דברוקלין, ניו יארק
מער האט מיר דער ג'גולם ניט געטראפען
איך האלט שוין ביי 13000
search.php?author_id=5082&sr=posts


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 5 געסט