בלאט 2 פון 22

געשריבן: מאנטאג פאברואר 16, 2009 4:14 pm
דורך מאיר
דער קרעטשניפער רבי איז מסופק געווען בימי עלומיו צו ער זאל זינגען שלום עליכם פרייטאג צונאכטס כמנהג סיגעט פון וועם ער איז א אייניקל דורך זיין מוטער'ס זייט, צו זאל ער זיך פירן כמנהג נאדבורנא ווי מעו זאגט נאר שלום עליכם אבער מ'זינגט נישט, און ער האט באשלאסן צו פרעגן רבו הרב הקדוש ר אהר'לע מבעלז זי"ע, ר' אהר'לע האט שוין דעמאלס נישט געזען, און ווען מען האט געזאגט פאר ר' אהר'לע אז ר' הערשע'לע איז דא האט ער זיך אויפגעשטעלט בשארית כוחותיו און אויסגעשטרעקט זיין הייליגע האנט זינגענדיג מיט א ניגון שלום עליכם... דער קרעטשניפער רבי האט שוין מער גארנישט געפרעגט, ער האט שוין געהאט א פערטיגע תשובה, און ער האט אנגעהויבן צו זינגען שלום עליכם פרייטאג צונאכטס.

געשריבן: מאנטאג פאברואר 16, 2009 4:49 pm
דורך פייש קרויז
ווען דער בעלזער רבי איז איינגעשטאנען ביי אים אין כפר אתא, איז ער געשלאפן אין זיין בעט, און אין בעלז איז דאס עפעס אויסערגעווענליך, צו שלאפן אין א צווייטנס בעט איז אין בעלז געווען כמעט מן הנמנע.

געשריבן: מאנטאג פאברואר 16, 2009 7:39 pm
דורך badatz
פייש קרויז האט געשריבן:ווען דער בעלזער רבי איז איינגעשטאנען ביי אים אין כפר אתא, איז ער געשלאפן אין זיין בעט, און אין בעלז איז דאס עפעס אויסערגעווענליך, צו שלאפן אין א צווייטנס בעט איז אין בעלז געווען כמעט מן הנמנע.

ב''ה
כל הסיפור הזהמצוץ מן האצבע . הרה''ק מבעלז מעולם לא הי בכפר -אתא-----------------------[עטה] ולא ישן ישן במיטת שני .ור' הערשעלע מעולם לא סיפר דבר זה.
------------------------------------------------נקודה------------------------------------------------------------------------------------------------------------

געשריבן: מאנטאג פאברואר 16, 2009 9:06 pm
דורך פייש קרויז
אם הי' בכפר אתא, איני יודע בבירור, וראיתי שר' יעקעלע פוקס כותב שהתאכסן אצלו בירושלים, יכול להיות

אבל המעשה הזאת שמעתי כמה פעמים מגדולי חסידיו שהסתופפו אצלו שנים רבות. וגם מאנשים שלא השתייכו אצלו כלל, ולא שמעת אינו ראיה.

געשריבן: מאנטאג פאברואר 16, 2009 9:42 pm
דורך ביקסאד
כפר עט"ה, נוטריקון על טהרת הקודש,

יאך הייב נישט אן צו שרייבן ווייל יאך ווייס נישט פון וואו אן צו הייבן,
און פון ענדיגן מאן דכר שמיה, קאן גאר קיין רעדע נישט זיין, יכלה הזמן הנייר והע"ת וכו'.

געשריבן: דינסטאג פאברואר 17, 2009 8:20 am
דורך badatz
פייש קרויז האט געשריבן:אם הי' בכפר אתא, איני יודע בבירור, וראיתי שר' יעקעלע פוקס כותב שהתאכסן אצלו בירושלים, יכול להיות

אבל המעשה הזאת שמעתי כמה פעמים מגדולי חסידיו שהסתופפו אצלו שנים רבות. וגם מאנשים שלא השתייכו אצלו כלל, ולא שמעת אינו ראיה.

ב''ה
היות שצודק אתה ולא שמעתי אינו ראי' !!!!
ע''כ טילפנתי לבנו לאנג דיסטענס והוא הי' עם אביו כל השנים וגם הוא לא שמע מאביו זאת .
צריך אתה להבין שבבעלז אם יש מנהג----קפידא----זה כמו הלכה !!!! ואולי עוד יותר מהלכה !!!! ממילא לא שייך לשנות אפילו אם יתהפך העולם .
כידוע שהרה''ג ר' איסר זלמן זצ''ל מעלצער בעל אבן האזל שאל את כ''ק אדמו''ר מהר''א זצ''ל מבעלז כשהגיע לארה''ק אחר המלחמה איך עבר עליו
המלחמה ? ענה שב''ה לא ביטל שום מנהג כל משך הזמן . והדברים ידועים איך הקפידו בבעלז על כל נידנוד מנהג .ממילא מובן לכל מאן דידע
שלא שייך אפילו לשנות מנהג או -----קפידא ----- בלשון מרן .
אספר לך עובדא שמובא בכתבי הרב מבילגורייא ---שפעם הי' אביו המהרי''ד מצונן מאוד בערב יום הקדוש והמקורבים והרבנית ביקשו אותו שכשהולך לומר
כל-נדרי בביהכנ''ס ילבש שאל בלע''ז ופעלו אצלו ולבש . אך כשהגיע למפתן ביתו לפני שיצא הסירו ואמר היות שלא הי' מנהג ללכת לכל -נדרי עם שאל
ע''כ גם הוא לא ילך .-----יש עוד סיפורים כאלה לרוב------

געשריבן: דינסטאג פאברואר 17, 2009 9:04 am
דורך גבאי ביהמד
אנטשולדיגטס טייערע אידן, מען מעג גלייבן א צווייטן אידס א סיפור אויך דאן ווען מ'האט עס נאכנישט געהערט ביז איצט, איר ערווארט אודאי נישט אז יעדער זאל דערציילן נאר דאס וואס איר האט שוין געהערט בעפאר.

ביטע זיך האלטן רואיג, א דאנק
הגבאים

געשריבן: דינסטאג פאברואר 17, 2009 9:52 am
דורך bailout

געשריבן: דינסטאג פאברואר 17, 2009 10:14 am
דורך מאיר
יישר כוחם הרב bailout...
איז דא א וועג וויאזוי עס צו סעיווען אין קאמפיוטער?

געשריבן: דינסטאג פאברואר 17, 2009 11:13 am
דורך בן בוזי
בענין מה שדנו לעיל בודאי הכוונה אם ישן -מרן זצ"ל- במיטת הרה"ק מקרעטשניף, הנה עברתי את הספר בית שמחה ואינו מזכיר ענין זה בכלל הדבר היחידי שהוא מזכיר הוא אודות שלחנו שבו ישב מרן זצ"ל מבעלזא וגם הוא ישב תמיד אצל שלחן זה והנני מעתיק כמה ענינים משהיית מרן זצ"ל בבית ר' הערשעלע קרעטשניפער. לקצר בין איך עס מעתיק מאידיש ללה"ק.
דף קס-קסא אות תקעא) מדבר אודות תחלת ביאתו לארה"ק, קבלתי דירה בירושלים, בדירה זו גרו בו בראשונה ר' אליעזר'ל מוויזניץ ולאחריו גם ר' יהודעלע מדזיקוב וגם האמרי חיים היה בה משך זמן קצר, אחריו קבלתי דירה זו והוצרכתי לשלם שכירות לוויזניץ, בדירה זו התאכסן אצלי הבעלזער רב, הנהגתו של הרה"ק מבעלזא הוא למעלה מההשגה והבנה, הכל היה כל כך טמון, היה לי שם בדירה 'שאפע', הרה"ק פתח את התיבה ומשמש בידו את דלת התיבה מלפנים ושאל אותי, ווער האט פאר-רייעט אזא וואוילע שאפע? (פאררייערט פי' פארמעקלט, והיינו מי הוא זה שהביאו אצלי).
היה שם בחור אצלי שמחה ארגעל שהרב הכירו וגם שאל אותי הרב אם יודע אני ששמחה ארגעל הנו ירא שמים, היה זה דאנערשטאג ביינאכט והרב עשה בידו ואמר דאס יראת שמים ליגט איהם אויפן פנים, אמרתי להרב ששמחה הביאו לפני, אמר לי הרב ז"ל וואס? שמחה פארשטייט אזעלכע זאכן?
דף קצו אות תרפ) הבעלזער רב התאכסן בדירתי בירושלים ובקרי אז אצלי כל הרבנים והאדמורים מירושלים וכיבדו כולם בבאנאנע בראנפען ולכל אחד אמר הרב ז"ל ס'איז א חשובע משקה ס'איז פון פירות אר"י.
דף קכה אות תצה) מה שראיתי בשני שבועות אלו אצל הרב ז"ל לא יאומן כי יסופר, כמו שרואים בספרים מלאך ה' צבקות, אבל כאשר נכנס אליו ההויז בחור נשתנה הנהגתו כאיש פשוט, היה אז ההויז בחור א' בשם מנשה, הרי היה אצלי בדירה לכן עמדתי את עצמי בגובה והצצתי ע"י חור וכך נוכחתי לראות הכל, אבל כאשר נכנס ההויז בחור היה אומר אליו מנשה דאס, מנשה יענטס, וכמו שאך יצא המשמש, האט ער ווייטער זיך געקאכט אין זיינע זאכן.
בדף רסה אות תתקנז) אחד מהנוכחים שאל אותו למה יושב אצל שלחן זה שהוא יושב בה הרי אין זה כ"כ באקוועם והוא הויעך, שאל הלה האם זהו מפני שהרב מבעלזא ז"ל ישב על שלחן זה, אמר אאזמו"ר (הקרעטשניפער) יש בזה שני ענינים, הראשון הוא מפני שהבעלזער רב ז"ל איז ביי דעם געזעסן וזהו לי לחשיבות ולכן אני יושב כאן, והשנית שגובה השלחן לא היה אז רק שאני צויתי לעשות זאת, כדי שיהא השלחן בגובה למעלה מעשרה טפחים, כי כך ישבו זקיני ז"ל וגם הר"ר מאיר'ל קרעטשניפער וממנו מקובל כך, כי אמר שחז"ל אמרו מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה טפחים והננו רוצה שהשכינה יהיה אצל שלחנינו לכך עשאנו זאת בכדי שהשלחן יהיה בגובה של יותר מעשרה טפחים. (ונימק שיש לו עוד טעם שידוע רק להמשפחה).
בדף קסג אות תקפא) הרה"ק מבעלזא ז"ל היה שני שבתים בחיפה ואחיו הרה"ק מבילגוריי היה ג"כ אתו, באו אז משלחת לבקש מהרב דבילגוריי להשתקע בכפר עטא, אמר הרב ז"ל מבעלזא כי אי אפשר לו בלי אחיו, ולאחמ"כ כאשר מצאתי פעם את הרב דבילגוריי אחר שכבר ישבתי שם בכפר עטא, אמר לי אייך האט מען געמיינט, איר זאלט דארט אויפטוהן פאר אידן.

געשריבן: דינסטאג פאברואר 17, 2009 11:35 am
דורך badatz
c

ב''ה
כבוד הגבאי שיחי'
לא ידעתי התקנות מבית מדרשינו שצריך לקבל כל דבר מה שאדם מספר . ע''כ סלח נא לי שבדקתי אצל בן הרה''צ מקרעטשענאוו זצ''ל .
ועכשיו לך בן בוזי היקר אודות הקשר בין קרעטשענאוו לבעלז סיפר לי הרה''צ מקרעטשענאוו כמה וכמה פעמים ביחידות וברבים . ואודות השולחן והשאפע אבל לא אודות המיטה [אגב בבעלז הי' קפידא מי שישן במיטה אחר
שהאדמו''ר עזב את העיר כידוע מהמעשה כשמרן הי' בבוקארעסט אצל האדמו''ר מפאלטיטשאן ואכהמ''ל ]
ע''כ טילפנתי לבנו כי הי' לי חידוש המעשה .
והיות שהיום הוא יום הייאהרצייט של זקינו האדמו''ר האמצעי זצ''ל אכתוב סיפור ממנו עם מיטה .מובא בפאר
יצחק - זידיטשאוו- שכשהי' האדמו''ר האמצעי על אירוסי נכדו ר' משולם זוסיא עם בת הרה''ק ר' אלי' זצ''ל
בזידיטשאוו ישן במיטת המלבוש -[אגב מזיווג זה נשאר בת בשם רבקה מרים שנישאה להרה''צ ר' משה
צבי ז''ל מטאלנא-פילידלפי' והייתי כבר על קיברה ] זי''ע

געשריבן: דינסטאג פאברואר 17, 2009 11:37 am
דורך בן בוזי
הוא אשר דברתי

געשריבן: דינסטאג פאברואר 17, 2009 11:41 am
דורך badatz
בן בוזי האט געשריבן:הוא אשר דברתי




לא דיברתי-----רק כתבתי !!! כי יש נפק''מ ויש שאלה אם כתיבה כדיבור למשל לגבי שבועה ברכת התורה
וכו. וכו.

געשריבן: דינסטאג פאברואר 17, 2009 12:01 pm
דורך זעליג
בן בוזי האט געשריבן:בדף רסה אות תתקנז) אחד מהנוכחים שאל אותו למה יושב אצל שלחן זה שהוא יושב בה הרי אין זה כ"כ באקוועם והוא הויעך, שאל הלה האם זהו מפני שהרב מבעלזא ז"ל ישב על שלחן זה, אמר אאזמו"ר (הקרעטשניפער) יש בזה שני ענינים, הראשון הוא מפני שהבעלזער רב ז"ל איז ביי דעם געזעסן וזהו לי לחשיבות ולכן אני יושב כאן, והשנית שגובה השלחן לא היה אז רק שאני צויתי לעשות זאת, כדי שיהא השלחן בגובה למעלה מעשרה טפחים, כי כך ישבו זקיני ז"ל וגם הר"ר מאיר'ל קרעטשניפער וממנו מקובל כך, כי אמר שחז"ל אמרו מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה טפחים והננו רוצה שהשכינה יהיה אצל שלחנינו לכך עשאנו זאת בכדי שהשלחן יהיה בגובה של יותר מעשרה טפחים. (ונימק שיש לו עוד טעם שידוע רק להמשפחה).

כמדומני שכהיום השולחן חתוך כבר.

געשריבן: דינסטאג פאברואר 17, 2009 12:04 pm
דורך יעקעלע פוקס
זעליג האט געשריבן:כמדומני שכהיום השולחן חתוך כבר.

טאקע דומני, עס איז נישט צישניטן, עס ליגט אינמיטן שטוב, אנדערש ווי עס פלעגט ליגן מער צי די רעכטע זייט, ביים טאטען זצ"ל

געשריבן: דינסטאג פאברואר 17, 2009 12:34 pm
דורך badatz
זעליג האט געשריבן:
בן בוזי האט געשריבן:בדף רסה אות תתקנז) אחד מהנוכחים שאל אותו למה יושב אצל שלחן זה שהוא יושב בה הרי אין זה כ"כ באקוועם והוא הויעך, שאל הלה האם זהו מפני שהרב מבעלזא ז"ל ישב על שלחן זה, אמר אאזמו"ר (הקרעטשניפער) יש בזה שני ענינים, הראשון הוא מפני שהבעלזער רב ז"ל איז ביי דעם געזעסן וזהו לי לחשיבות ולכן אני יושב כאן, והשנית שגובה השלחן לא היה אז רק שאני צויתי לעשות זאת, כדי שיהא השלחן בגובה למעלה מעשרה טפחים, כי כך ישבו זקיני ז"ל וגם הר"ר מאיר'ל קרעטשניפער וממנו מקובל כך, כי אמר שחז"ל אמרו מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה טפחים והננו רוצה שהשכינה יהיה אצל שלחנינו לכך עשאנו זאת בכדי שהשלחן יהיה בגובה של יותר מעשרה טפחים. (ונימק שיש לו עוד טעם שידוע רק להמשפחה).

כמדומני שכהיום השולחן חתוך כבר.

ב''ה
אתה צודק הנמיכו את רגלי השולחן -

געשריבן: דינסטאג פאברואר 17, 2009 12:38 pm
דורך זעליג
נו יעקעלע ווער איז גערעכט?

געשריבן: דינסטאג פאברואר 17, 2009 1:00 pm
דורך יעקעלע פוקס
בד"ץ איז דיין ראי, אהא
ווען איך בין געזעצן ביי דעם טיש אפאר חדשים צירוק איז עס לכאורה נישט געווען פארשניטן!

דרך - אגב, וואס איך פארצייל, האב איך געהערט מפה קדשו זצ"ל און אויב נישט זאג איך פינקטליך דעם מקור, איך האב פארציילט מה ששמעתי מפה קדשו וועגן די בעלזא רב, האט מען ציגעלייגט אז עס איז געווען אין כפר עטה, און א צווייטער האט געזאגט אז עס איז געווען אין בעט, דערנאך האט איינער טעלעפאנירט דעם זוהן וכו' וכו' א לאנגע ווייסע בארד,
איך פארציילט וואס איך האב בייגעוואינט אדער אליין געהערט, און אויב עס איז דא א כלי שלישי לייג איך עס צי בתוך הדברים, וועגען דעם טיש קען זיין איך האב נישט אויפגעפאסט אז עס איז אויך פארשניטען נאר פארריקט,

נ.ב. כמובן שרייבען פארשידענע מיט נגיעות ואכמ"ל וד"ל

געשריבן: דינסטאג פאברואר 17, 2009 1:44 pm
דורך פייש קרויז
מורי ורבותי לא לדרשה קאתינא, אבל לבל תחשבני כטועה בדבר משנה, צריך אני להתודות.

הסיפור הזאת שכתבתי לעיל, לא מצצתי מאצבעותי כפי חשד הרב הבד"ץ שליט"א. לא ולא, שמעתי את הסיפור הזה מאיש יקר זה רבות בשנים והוסיף עוד, שכשסיפר אותו לפני הרה"ג ר' יחזקאל מקארלסבורג שליט"א הי' זאת בעיניו לפלא, [להיותו בעלזא חסיד], ואחרי שנתברר לו שהוא אמיתי, שלח לו בכל שנה פתקא להתברך מברכות קדשו.

אחרי ככלות הכל, זה מעשה ואין שבועה חלה עליו, ואין לי שום נגיעה בהמעשה הזה, אני לא נחשב לחסיד קרעטשנוף, על אף שהרבה הייתי אתו בצוותא, ויכול להיות שאינו אמת המעשה, אבל לא מצצתי אותו ח"ו.

געשריבן: דינסטאג פאברואר 17, 2009 1:48 pm
דורך יעקעלע פוקס
כבוד ר' פיישל היקר
איך האב מיך נישט באצויגן צי דיר וועגען נגיעות כלל וכלל לא, מיר האבען געמיינט דערמיט די וואס זענען זיכער אז מ'האט געטוישט מנהגי האדמו"ר זצ"ל איז מעגליך אז מ'רעדט מיט נגועות, וד"ל, ווי אויך איז נישט אונזער סדר צי זאגען אויף אן אנדערעס, מצץ אותו
ווי אויך האבען מיר געזאגט אז 'עס איז מעגליך'

געשריבן: דינסטאג פאברואר 17, 2009 1:51 pm
דורך פייש קרויז
יעקעלע חביבי
האמת והשלום אהבו, אמת ביחד עם שלום זה אהוב מן הכל. תשוח"ח לך.

געשריבן: דינסטאג פאברואר 17, 2009 2:20 pm
דורך בן בוזי
וואס ס'קען זיין איז אז דער רב האט געהאט א נייער בעט און דערנאך האט עס ר' הערשעלע גענוצט, ס'נישט מסתבר צו זאגן אזא זאך אז דער רב איז געשלאפן ביי איהם אין בעט ווען ביים רב ז"ל איז דאס געווען א קפידא.

געשריבן: דינסטאג פאברואר 17, 2009 2:25 pm
דורך פייש קרויז
בן בוזי
איך פרוביר נישט מיט כח מ'זאל עס מקבל זיין אבל אי משום הא לא איריא, אמאל איז דאך דא אן אויסנאם, אז אדעתא דגברא רבא לא נדירנא.
די קפידא האט דאך א סיבה, און אפשר האט ער געהאלטן אז ער מחמת קדושתו איז נישטא די סיבה, אודאי איז עס געווען ביים רב ז"ל א גרויסע קפידא מיר ווייסן דאס.

אז מ'רעדט פון זיין קדושה, אמאל איז ער געפארן דורך פאריז אויף א באן, מורא האבנדיג ער זאל נישט א בליק טאהן, האט ער זיך אראפגעלייגט אויף דער ערד פון באן, אזש מ'האט ממש געטראטן אויף אים.

געשריבן: דינסטאג פאברואר 17, 2009 2:43 pm
דורך ביקסאד
בן בוזי האט געשריבן:דף קכה אות תצה) מה שראיתי בשני שבועות אלו אצל הרב ז"ל לא יאומן כי יסופר, כמו שרואים בספרים מלאך ה' צבקות, אבל כאשר נכנס אליו ההויז בחור נשתנה הנהגתו כאיש פשוט, היה אז ההויז בחור א' בשם מנשה, הרי היה אצלי בדירה לכן עמדתי את עצמי בגובה והצצתי ע"י חור וכך נוכחתי לראות הכל, אבל כאשר נכנס ההויז בחור היה אומר אליו מנשה דאס, מנשה יענטס, וכמו שאך יצא המשמש, האט ער ווייטער זיך געקאכט אין זיינע זאכן.

על פי חשבון מנשה אייכלער אבי ישראל.

געשריבן: דינסטאג פאברואר 17, 2009 3:58 pm
דורך יעקעלע פוקס
פייש קרויז האט געשריבן:..די קפידא האט דאך א סיבה, און אפשר האט ער געהאלטן אז ער מחמת קדושתו איז נישטא די סיבה, אודאי איז עס געווען ביים רב ז"ל א גרויסע קפידא מיר ווייסן דאס..

און ווער עס ווייסט ווייסט אז רביה"ק מקרעטשניף איז נישט נאר במיטתו וכו' נאר האט זיך אפילו נישט געזעצט אויף א בענקל וואס א.... איז געזעצן!