רבי יהודה וויינגארטן זצ"ל - ב' חשון תשל"ג חותן כ"ק אדמו"ר מטאהש זצ''ל

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1206
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

רבי יהודה וויינגארטן זצ"ל - ב' חשון תשל"ג חותן כ"ק אדמו"ר מטאהש זצ''ל

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 2:14 pm

הגה"צ ר' יהודה ב"ר אברהם הלוי וויינגארטן זצ"ל
חותן כ"ק אדמו"ר הרה"ק מטאהש זיע"א
ב' חשון תשל"ג


הגה"צ ר' יהודה זצ"ל, נולד בשנת תרמ"ו לאביו הרה"ח ר' אברהם זצ"ל, ולאמו האה"ח ע"ה בעיירה פישפיק-לאדאני. - בהיותו בן שמונה שנים, נפטר עליו אביו ז"ל, ונשאר יתום צעיר.
בבחרותו הלך ללמוד אצל הגאון הגדול בעל ערוגת הבושם מחוסט זצ"ל, שם למד בחברותא עם בנו הגאון רבי לוי יצחק זצ"ל לימים אבד"ק צעהלים.

בהגיעו לפרקו נשא את זו' הרבנית מינדל ע"ה בת הרה"ח ר' פינחס אלימלך רייך (אשר מתחילה היה נקרא בשם עלאוויטש, וכאשר ערק למדינת אונגארין שינה את שמו ל'רייך"),
אמה של הרבנית מינדל היתה מרת ברכה ע"ה בת הגה"צ ר' ברוך מרדכי זצ"ל מגדולי החבריא באושוואר.

הרה"ח ר' פינחס אלימלך רייך, היה ג' פעמים נכד מהרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זיע"א בהיותו נכד לבנו הרה"ק ר' אלעזר מליזענסק, לבנו הרה"ק ר' אליעזר ליפא, ונכד בתו הרבנית מרת מירש ע"ה.

טרם שנות הזעם היה רבינו מלמד תשב"ר לערך ארבעים שנה, כאשר העמיד תלמידים רבים, אשר גדלו בתורה ויראה טהורה.

סיפור מופלא מסופר עליו, כי בימים ההם בשבתו בעיר לאדיין, ולימד את הילדים, הסתובב חתול ברחוב ליד ביתו, ורבינו בגודל רחמנותו עליה (ורחמיו על כל מעשיו) היה נותן לו מדי יום ביומו חלב לשתות. כארש פרצה המלחמה, היה רבינו מלמד תורה לארבעים ילדים, והבטיח שכל מי שיבוא ללמוד אצלו, יהא ניצל מכל רע, יום אחד כאשר ישב במרתפו ולמד עם י"ד תלמידים, נכנס לפתע אחד מרשעי העס. עס. ורצה לרצוח נפש הילדים, אמנם רבינו לא נרתע, והכריז לתלמידיו "אסור להסתכל בפני אדם רשע", צעקו הילדים בפחד, אבל רבי, הוא בא להרוג אותנו, אמר להם רבינו, "אמרתי לכם שלא יקרה דבר, רק אל תסתכלו בפני אדם רשע". וכאשר רצה הרשע לבצע זממו, והרים את ידו להכות את רבינו, קפץ החתול שרבינו היה משקהו חלב בכל יום, ובציפרניו החדים נקר את עיני הרשע, וביני לביני הספיקו כל התלמידים לברוח לנפשם, ונצלו ממות בטוח.

אחר שנות הזעם, שהה בעיר נירדהאז, (שם השיא את בנו מרת חוה לבעלה כ"ק אדמו"ר מטאהש זיע"א), ומשם עלה לירושלים עיה"ק, אשר שם נתדבק להחבורה הקדושה של כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק בעל דברי אמונה זיע"א, והיה לחד מן חבריא עם כל התקנות וההדרכות, כנהוג בחצה"ק תו"א היו חותמים אחת לשנה על תקנות חדשות, ורבינו היה חותם על התקנות תיכף אחר חתימת רבו הדברי אמונה זיע"א.

רבינו היה מסגף עצמו והרבה בתענתים, בפרט כאשר הזכירו לפניו חולה הנצרך לישועה, היה ממש מחלה עצמו עליו, בלילות היה יושן על ספסל ארוך עד חצות הלילה, כאשר אז היה קם בזריזות והלך לטהר נפשו במקוה טהרה, והיה טובל בבור הקר, ביציאתו מן המקוה היה לובש בגד של עור שהיה נושך לגופו הקדוש, והיה עורך סדר תיקון חצות בבכיות נוראות ובהכאת ראשו בקיר על צער השכינה.

(אגב גררא אציין: חתנו כ"ק אדמו"ר מטאהש זיע"א הגיע פעם אחת לארץ ישראל, במיוחד כדי לבקר את חותנו, ואז שלח כ"ק אדמו"ר הדברי אמונה זיע"א את תלמידיו באוטובוס מיוחד שיצאו לקבל פניו בשדה התעופה, וגם שלח אותם לראות עבודת הצדיק מטאהש, שערך את עבודתו בביהמ"ד מאטאסדארף שבבתי אונגארין).

עבודה מיוחדת היה לו לרבינו באפיית החלות לכבוד שבת קודש, אבל לא היתה לו תנור ראויה, והיה מתעמל כל שבוע באפיית החלות. לאיש אחד שלא היה לו זש"ק זה ט"ז שנים, יעצו לו חביריו שיזכיר עצמו אצל רבינו, אמנם רבינו בענוותנותו דחה אותו באמרו שאינו יכול להושיעו, ע"כ הלך בעצת ידידיו וקנה תנור חדש לרבינו, אשר הקיל עליו במאוד בעבודת אפיית החלות. ורבינו היה בשמחה גדולה.

כעבור כמה שבועות בא האיש ורצה לקחת את התנור בחזרה, לפליאת רבינו אמר לרבינו, שאם רבינו יבטיחו זש"ק אז ישאיר את התנור כמתנה לרבינו, לאחר דיון ביניהם, הבטיח לו רבינו זש"ק בתנאי שלא יוודע לאיש עד יום מותו, ואז הלך רבינו למקוה ועשה מה שעשה, ולשנה נושע הלה בזש"ק.

על עבודתו בקודש בהכנות לשב"ק, אמר פעם חתנו כ"ק אדמו"ר מטאהש זיע"א בזה"ל: אף ראיתי אצל מורי חמי זצ"ל, שהיה צדיק גדול, ובערב שב"ק היה לו עבודה גדולה להכין את הכל לכבוד שבת, ועל כל ענין וענין שהכין, היה אומר בפה מלא ובהתלהבות 'לכבוד שבת קודש', כי ההכנה עצמה עבודה גדולה היא אצל הצדיקים. (עבודת עבודה – פתגמי קודש).

רבינו היה לו מקום קבוע בביהמ"ד אשר שם היה מדליק הרבה נרות, יום אחד פרצה שריפה במקום ההוא, ואסרו לו להדליק שם יותר נרות, התבטא רבינו ואמר: אויב אזוי האב איך שוין נישט וואס צו טוהן אויף דער וועלט" ואכן כעבור כמה ימים נסתלק לחיי עולם הבא.
אותו יום ערש"ק היתה, ובדרך לביהמ"ד בערש"ק אחה"צ התמוטט בלא כח, והבילוהו לבית החולם במצב קשה, ממש סמוך לכניסת השבת פקח את עיניו הק' והביט למעלה ולחש בקושי: יש בעל הבית, יש בעל הבית.

וביום ג' פר' נח, ב' מר-חשון תשל"ג נסתלק רבינו והוא בן פ"ז שנים, והובא לקבורה בהר הזתים.

זרעו אחריו: בניו, הרה"ח ר' יצחק זצ"ל, הרה"ח ר' אליעזר ליפא זצ"ל, והרה"ח ר' משה שמואל דוד זצ"ל.
חתניו, הרה"ח ר' מאיר יעקב גרינפאלד (וזו' מלכה), הרה"ח ר' יו"ט ליפא ווייס, (וזו' אסתר הינדל), וכ"ק אדמו"ר מטאהש זצ"ל (זו' הרבנית חוה ע"ה).


נ.ב. ייש"כ פאר איינע פון די חשוב'ע ניק'ס החפץ בעילום שמו, וואס האט מיר צוגעשיקט די בילד, און רוב רובו פונעם ארטיקל
לעצט פאראכטן דורך הילולא דצדיקיא אום דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 2:37 pm, פאראכטן געווארן 2 מאל סך הכל.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1206
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 2:16 pm

מציבת קבורתו, במרומי הר הזתים

וויינגארטן.jpg
וויינגארטן.jpg (206.29 KiB) געזעהן 433 מאל


רבי יודאלע וויינגערטען וזו.jpg
רבי יודאלע וויינגערטען וזו.jpg (204.14 KiB) געזעהן 425 מאל



זיו תואר פניו, ביחד עם חתנו הרה"ק מטאהש זיע"א

הגה''ח ר' יודא'לע וויינגארטן זצ''ל, חתנו הרה''ק מטאהש זיע''א, און זייער אינגל ר' משה (א בילד נאך אין שטאט נירעדהאז, נאכן קריג).jpg
הגה''ח ר' יודא'לע וויינגארטן זצ''ל, חתנו הרה''ק מטאהש זיע''א, און זייער אינגל ר' משה (א בילד נאך אין שטאט נירעדהאז, נאכן קריג).jpg (47.73 KiB) געזעהן 456 מאל
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

אוועטאר
farshlufen
שר עשרת אלפים
תגובות: 19724
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 2:38 pm

הילולא דצדיקיא האט געשריבן:מציבת קבורתו, במרומי הר הזתים


נוסח מציבתו:
פ"נ הרב הצדיק שמים במעשיו ר' יהודה בן ר' אברהם ווינגרטען זצ"ל עסק כל ימיו בתורה ועבודה וגמילות חסדים וסגופים ותעניות ולמד עם תלמידים והרביץ תורהוי"ש לרבים כל ימיו במסירת נפש תלמיד לערוגת הבושם ונסע הרבה לאמרי יוסף זצ"ל רגליו כתת לצדיקי דורו זכה וזיכה את הרבים תפילתו היתה למופת בכונתו ומעומק הלב הניח אחריו דור ישרים הולכים בדרכי ה' והיה מזקני וחסידי שארית הפליטה ויהא מליץ יושר למשפחתו ולכ" ויקום עם ישיני עפר בתחיית המתים נפטר ב' מר חשון תשל"ג תנצב"ה לזכ"נ ליו"ח שנהרגו ונשרפו עקה"ש מרים לאה ובעלה ר' יוסף ויו"ח שרה ובעלה ר' משה אלי ויו"ח רחל חיים שמחה מרדכי הי"ד תנצנב"ה
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

געלויבט
שר מאה
תגובות: 125
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אפריל 30, 2017 3:48 am

תגובהדורך געלויבט » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 2:42 pm

די פארגאנגענע הושע"ר האבן קול אנ"ש פון תולדות אהרן ארויף געלייגט א רעקארדירונג פון הושענות ביי כ"ק אדמו"ר מתו"א זיע"א הושע"ר תשכ"ה ווי מ'הערט ווי הגה"צ ר' יוד'ל וויינגארטן זצ"ל, איז בעל מקרא ביי די תקיעות צווישן די הקפות.

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1206
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 2:51 pm

הילולא דצדיקיא האט געשריבן:הגה"צ ר' יהודה זצ"ל, נולד בשנת תרמ"ו לאביו הרה"ח ר' אברהם זצ"ל, ולאמו האה"ח ע"ה

שרייבט מיר איינער אין אישי, אז זיין מאמע האט געהייסן יוטא רבקה


אינטרעסאנט צו ס'דא דער יחוס ארויף למב"ק פון זיין טאטע, און פון זיין מאמע
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

אוועטאר
חיים בער וויינשטאק
שר חמישים
תגובות: 71
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג סעפטעמבער 29, 2013 10:48 am

תגובהדורך חיים בער וויינשטאק » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 2:59 pm

געלויבט האט געשריבן:די פארגאנגענע הושע"ר האבן קול אנ"ש פון תולדות אהרן ארויף געלייגט א רעקארדירונג פון הושענות ביי כ"ק אדמו"ר מתו"א זיע"א הושע"ר תשכ"ה ווי מ'הערט ווי הגה"צ ר' יוד'ל וויינגארטן זצ"ל, איז בעל מקרא ביי די תקיעות צווישן די הקפות.

ער איז געוועהן דער בעל מקריא ראש השנה.

אוועטאר
אדער יא
שר האלף
תגובות: 1451
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am
לאקאציע: ביים סערטש ענדזשן

תגובהדורך אדער יא » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 3:00 pm

ייש"כ הילולא! זייער שיין באשריבן, און עקסטער דאנק פארן ארויפשטעלן דעם היסטארישן בילד.

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2691
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

תגובהדורך בענקעל » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 4:33 pm

זייער שיין באשריבן.
א קליינע הערה.
אויף זיין רביצין מינדל'ס מצבה שטייט, איבער ר' ברוך מרדכי - איר מאמע ברכה'ס פאטער'ס מצבה "שנחרת על מצבתו והוא היה בעל רוח הקודש".

קוקנדיג אויף די מצבה סיי די אלטע נוסח סיי די נייע נוסח שטייט דאס נישט. אפשר איז געווען א דריטע נוסח.
בילד
. .jpg
. .jpg (256.39 KiB) געזעהן 339 מאל


אפשר מיינט דאס איר מאמע'ס מצבה, שטייט דארט אויך נישט.
, .jpg
, .jpg (256.77 KiB) געזעהן 339 מאל

אפשר אויף איר טאטע פנחס אלימלך, שטייט אויך נישט.
'.jpg
'.jpg (212.19 KiB) געזעהן 339 מאל


נישט אז עס איז בכלל דא א ספק צו ער איז געווען א בעל רוח הקודש. נאר עס איז אינטערעסאנט צו וויסן. מ'רעדט דא פון תשל"ד, ווען עס איז נישט געווען קיין בילדער אזוי גרינג, און פליען פון א"י קיין אייראפע, איז אויך נישט געווען אזוי גרינג. מעגליך האט איינער געדענקט עפעס פון פארן קריג.

(די בילדער קומען פון "מצבת דערציילען" שמות וארא תשע"ח)

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1206
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 4:39 pm

על זה נאמר, מ'האט געמיינט (אדער געוואלט מיינען)

נישט די ערשטע מציבה וואס האט א קושיא

(לעצטנ'ס האט מען געלייגט א מציבה אויף א גדול, און געשריבן דארט נכד איינע פון די גרויסע תלמידי בעש"ט הק', אבער די משפחה האט מיר אמאל געזאגט אז ס'איז נישט קראנט, אבער יעצט אז ס'שטייט שוין אויף א מציבה איז דאס א פאקט).
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

ידיעות שונות
שר חמש מאות
תגובות: 647
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 05, 2018 4:03 pm

תגובהדורך ידיעות שונות » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 4:43 pm

הילולא דצדיקיא האט געשריבן:(אגב גררא אציין: חתנו כ"ק אדמו"ר מטאהש זיע"א הגיע פעם אחת לארץ ישראל, במיוחד כדי לבקר את חותנו, ואז שלח כ"ק אדמו"ר הדברי אמונה זיע"א את תלמידיו באוטובוס מיוחד שיצאו לקבל פניו בשדה התעופה, וגם שלח אותם לראות עבודת הצדיק מטאהש, שערך את עבודתו בביהמ"ד מאטאסדארף שבבתי אונגארין).
[/size]


וויפיל מאהל איז טאהש'ער רבי זי"ע געפארן קיין ארה"ק יענע יארן? ביים פטירה איז ער געווען?

veltsman
שר חמישים
תגובות: 76
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 03, 2014 8:48 pm

תגובהדורך veltsman » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 4:50 pm

תואר פני הרה״צ רבי יהודא וויינגארטן זצ״ל
עומד ליד השער של שכונת מאה שערים
בעיה״ק ירושלים תובב״א ערב סוכות
צוגעלייגטע
2013-02-25 14.30.11.jpg
2013-02-25 14.30.11.jpg (501.93 KiB) געזעהן 315 מאל
לעצט פאראכטן דורך veltsman אום פרייטאג אוקטובער 12, 2018 9:23 am, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

veltsman
שר חמישים
תגובות: 76
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 03, 2014 8:48 pm

תגובהדורך veltsman » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 4:52 pm

ידיעות שונות האט געשריבן:
הילולא דצדיקיא האט געשריבן:(אגב גררא אציין: חתנו כ"ק אדמו"ר מטאהש זיע"א הגיע פעם אחת לארץ ישראל, במיוחד כדי לבקר את חותנו, ואז שלח כ"ק אדמו"ר הדברי אמונה זיע"א את תלמידיו באוטובוס מיוחד שיצאו לקבל פניו בשדה התעופה, וגם שלח אותם לראות עבודת הצדיק מטאהש, שערך את עבודתו בביהמ"ד מאטאסדארף שבבתי אונגארין).
[/size]


וויפיל מאהל איז טאהש'ער רבי זי"ע געפארן קיין ארה"ק יענע יארן? ביים פטירה איז ער געווען?


פעם אחת וזהו

ידיעות שונות
שר חמש מאות
תגובות: 647
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 05, 2018 4:03 pm

תגובהדורך ידיעות שונות » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 6:08 pm

שנת?

veltsman
שר חמישים
תגובות: 76
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 03, 2014 8:48 pm

תגובהדורך veltsman » פרייטאג אוקטובער 12, 2018 9:22 am

תשל״א

אוועטאר
בענקעל
שר האלפיים
תגובות: 2691
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 25, 2015 11:30 am

תגובהדורך בענקעל » פרייטאג אוקטובער 12, 2018 11:04 am

הילולא דצדיקיא האט געשריבן:על זה נאמר, מ'האט געמיינט (אדער געוואלט מיינען)

נישט די ערשטע מציבה וואס האט א קושיא

(לעצטנ'ס האט מען געלייגט א מציבה אויף א גדול, און געשריבן דארט נכד איינע פון די גרויסע תלמידי בעש"ט הק', אבער די משפחה האט מיר אמאל געזאגט אז ס'איז נישט קראנט, אבער יעצט אז ס'שטייט שוין אויף א מציבה איז דאס א פאקט).

עס איז אונז פארשטענדליך אז דאס איז נישט ממש א פארגלייך. דער קדוש רבי ברוך מרדכי פרענקל זצ"ל איז באמת געווען א בעל רוח הקודש, ווי איר האט טאקע שיין באשריבן אין די אויבן דערמאנטע לינק.

ווי עס איז דארט באשריבן האט ער פאראויס געזעהן זיין אייגענע פטירה. ער האט פאראויס געזעהן זיין פרוי מרים לאה'ס פטירה.
(וואס איז אגב מקובל אז זי איז געווען א שוועסטער צו הרבנית מינדל (פרענקל) לאווי, די רביצין פונעם ערשטן טאהש'ן רבין המכונה השרף רבי משולם פייש זי"ע, וואס ביידע זענען געווען טעכטער פון ר' ישעי דוד קופפערשטיין פון טשאסאר. אגב זעהט מען אז די פרענקל משפחה מיט לאווי משפחה האבן זיך שוין געהאט משדך געווען בעפאר, פאר דער לעצטער טאהש'ער רבי זי"ע מיט וויינגארטן).
ער האט פאראויס געזעהן אויף זיין קינד - וואס דארף נאך געבוירן ווערן נאך זיין פטירה, אז דאס איז א מיידל. און נאך וואונדערליכע זאכן וואס איז באשריבן דארט. עס איז נאר דער מציאות אז עס שטייט נישט גנוי די וועטער אויף ר' ברוך מרדכי'ס מצבה. איז געווען די הערה, פון וואו מעגליך נעמט זיך דער טעות, אבער עס איז בכלל נישט קיין סתירה מיט'ן מציאות.

דאכט זיך אז עס איז ערגעץ דא געווען א שיינע שמועס (אדער וואלט כדי געווען צו אנהייבן) איבער סתירת אויף מציבות. אפילו מ'וועט זאגן אז "מצבות דערציילען" טאקע, איז דאס אן עבודה עמוקה נאכצוגיין די ווארהייט.

אזוי זוכענדיג האב מיר געזעהן נאך א שטיקל מיספארשטענדעניש. די מוטער פון מינדל וויינגארטן 'ברכה' (די פרוי פון פנחס אלימלך רייך, וואס איז געבוירן נאך איר פאטער'ס פטירה), ווערט אנגערופן אויף geni מיט די לעצטע נאמען שפיצער אלץ די פרוי פון מאיר שפיצער. דאס איז מעגליך א טעות. די פרוי פון מאיר שפיצער איז געווען 'מעניא' די 'עלטערע שוועסטער' פון ברכה. אזוי שטייט אויף איר מצבה.

וגופא דעיבדא הכי הוה. נאך די פריצייטיגע פטירה פונעם אשוואר'ער קדוש ר' ברוך מרדכי, איז זיין טאכטער 'מעניא' אויפגעוואקסן ביים ערשטן טאהש'ער רבי (איר פעטער) רבי משולם פייש. ר' ברוך מרדכי איז געקומען אין חלום צום טאהש'ע רבי, אז ביים "בעל פני יצחק" אין קליינווארדיין לערנט א בחור מאיר שפיצער פון 'זיבנבערגן' און ער איז דער זיווג פאר זיין טאכטער מעניא. צומארגענס איז מען געפארן קיין קליינווארדיין צו שליסן דעם שידוך. דער ר' מאיר שפיצער ע"ה איז אויך געווען גאר א דערהויבענער איד און באקאנט אלץ א גרויסע תהלים זאגער מיט גרויסע בכיות.

אלזא פון קומט דער טעות איז אומפארשטענדליך. ברויך מען א מומחה אין יחוס.
לעצט פאראכטן דורך בענקעל אום דינסטאג אוקטובער 16, 2018 1:38 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1206
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » פרייטאג אוקטובער 12, 2018 12:52 pm

בענקעל האט געשריבן:
הילולא דצדיקיא האט געשריבן:על זה נאמר, מ'האט געמיינט (אדער געוואלט מיינען)

נישט די ערשטע מציבה וואס האט א קושיא

(לעצטנ'ס האט מען געלייגט א מציבה אויף א גדול, און געשריבן דארט נכד איינע פון די גרויסע תלמידי בעש"ט הק', אבער די משפחה האט מיר אמאל געזאגט אז ס'איז נישט קראנט, אבער יעצט אז ס'שטייט שוין אויף א מציבה איז דאס א פאקט).

עס איז אונז פארשטענדליך אז דאס איז נישט ממש א פארגלייך. דער קדוש רבי ברוך מרדכי פרענקל זצ"ל איז באמת געווען א בעל רוח הקודש, ווי איר האט טאקע שיין באשריבן אין די אויבן דערמאנטע לינק.

איך האב נישט געמיינט צו פארגלייכן, אדער צו ארויסברענגען אז "רוה"ק איז געווען א טעות ביי רבי ברוך מרדכי זצ"ל, נאר געוואלט קלאר מאכן איין נקודה, אז א מציבה איז נישט קיין 100% קראנטיגע מקור, ס'איז מער קראנטיק פון אסאך אנדערע זאכן, אבער נישט דאס מערסטע קראנט.
אגב פאלט מיר ביי, אפשר אויף איינע פון די אנדערע צדיקי בית אושוואר האט מען אזוי געשריבן, אדער האט איינער פון די צדיקים אזוי מעיד געווען אויף ר' ברוך מרדכי, נאר למעשה האבן זיי זיך פארטומלט צווישן די גירסה.


בענקעל האט געשריבן:אזוי זוכענדיג האב מיר געזעהן נאך א שטיקל מיספארשטענדעניש. די מוטער פון מינדל וויינגארטן 'ברכה' (די פרוי פון פנחס אלימלך רייך, וואס איז געבוירן נאך איר פאטער'ס פטירה), ווערט אנגערופן אויף geni מיט די לעצטע נאמען שפיצער אלץ די פרוי פון מאיר שפיצער. דאס איז מעגליך א טעות. די פרוי פון מאיר שפיצער איז געווען 'מעניא' די 'עלטערע שוועסטער' פון ברכה. אזוי שטייט אויף איר מצבה.

וגופא דעיבדא הכי הוה. נאך די פריצייטיגע פטירה פונעם אשוואר'ער קדוש ר' ברוך מרדכי, איז זיין טאכטער 'מעניא' אויפגעוואקסן ביים ערשטן טאהש'ער רבי (איר פעטער) רבי משולם פייש. ר' ברוך מרדכי איז געקומען אין חלום צום טאהש'ע רבי, אז ביים "בעל פני יצחק" אין קליינווארדיין לערנט א בחור מאיר שפיצער פון 'זיבנבערגן' און ער איז דער זיווג פאר זיין טאכטער מעניא. צומארגענס איז מען געפארן קיין קליינווארדיין צו שליסן דעם שידוך. דער ר' מאיר שפיצער ע"ה איז אויך געווען גאר א דערהויבענער איד און באקאנט אלץ א גרויסע תהלים זאגער מיט גרויסע בכיות.

אלזא פון קומט דער טעות איז אומפארשטענדליך. ברויך מען א מומחה אין יחוס.


אין דעם אשכול, אויף ר' מאיר שפיצער זצ"ל ברענג איך צו די מעשה.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 17 געסט