רבי דוב בעריש הכהן ראפאפארט מראווא בעל דרך המלך - י' שבט תרס"ו

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1485
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

רבי דוב בעריש הכהן ראפאפארט מראווא בעל דרך המלך - י' שבט תרס"ו

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » מאנטאג פאברואר 06, 2017 6:19 pm

הרה"ק רבי דוב בעריש הכהן ראפאפארט אב"ד ראווא, בעל דרך המלך
בן הרה"ק רבי שמואל הכהן זיע"א
י' שבט תרס"ו


רבינו הגה"ק רבי דוב בעריש הכהן ראפאפארט אב"ד ראווא בעל דרך המלך זי"ע נולד בערך בשנת תקפ"ד בעיר לעמבערג לאביו הגה"ק ר' שמואל כהן כ"ץ ראפאפארט מלובוב זי"ע נצר למשפחת רפאפורט המפורסמת, מיוחסי הכהונה, נין ונכד בן אחר בן להגאון הקדוש המפורסם רבינו חיים כהן זצ״ל אב״ד לבוב ולמעלה בקודש. רבינו תלה חשיבות רבה למקור מחצבתו הטהורה וליחוסו הרם, וביותר היה חשוב בעיניו מה שמקובל מפי צדיקי וגאוני ארץ כי משפחת רפאפורט נכדי הגה״ק רבי חיים כהן אב״ד לבוב, בנו של הגה״ק רבי שמחה אב״ד לובלין ולמעלה בקודש, הנם מיוחסי כהונה, ולאמו הצדקות מרת אסתר זעלדא ע"ה

באדרת הקודש של בית אביו הגדול, שכל גדולי וצדיקי דורו העידו עליו כי כלפיד בוער בקרבו , גדל ונתחנך רבינו לתורה ולתעודה. משחר טל ילדותו הוכר בו שלגדולה פחד ה׳ ויראתו נוצר. אביו הגדול לימדו תורה, וממעין חכמתו דלה להבין כח הסברא הנכונה וביראתו וצדקתו הכניס בלבו אהבת תורה ויראת שמים, והעמידו בדרך העולה בית א-ל. בהקדמת ספרו מביא רבינו בשם אביו זצ״ל: שהיה מרגלא בפומיה שאין אדם צריך להתיישב ולפלט דרכו בענין אהבת ה׳ ויראתו, רק תמיד יהיה לבו מסור בידו, ויהיה כלי מוכן לעבוד הש״י בפחד ורעד.

על תקופת ילדותו מסופר, שבהיות רבינו ילד כבן תשע, נכנס פעם אל הגאון בעל ישועות יעקב לשוחח עמו בדברי תורה. בתוך השיחת הציע לפניו איזה חידוש שעלה בדעתו. שאל ה״ישועות יעקב: ״האם לא ראית חידוש זת בספרי ישועות יעקב? הילד נעלב, אך כמובן לא השיב מאומה. כעבור זמן בעת עיין הישועות יעקב בכתביו, מצא שחידוש זה נמצא אצלו עדיין בכתובים, וטרם התפרסם בדפוס. ושלח מיד לפייט את הילד העילוי, ומאז חיבבו ביותר

סיפר הגאון מהר״ש ענגל אב״ד ראדאמישלא זי"ע: שבצעירותו היה רבינו חריף עצום והרבה בפלפולי דאורייתא. פעם אחת נכנס אל הגאון בעל ״שועות יעקב זי"ע והציע לפניו עשרה קושיות זו אחר זו. אמר לו הישועות יעקב: ״איני רוצה להשיבך כעת. אך מצווה אני עליך שתלך קודם ותלמוד כל הש״ס כסדרו עם פירש רש״י ותוספות, ואז תשוב אלי. והכל בכדי להעמידו על דרך האמת, כי ראה שלפניו נער שעתיד להיות גדול בישראל.

רבינו יצא מלפניו בפחי נפש, אך פקודתו שמרה רוחו, והחל ללמוד כל הש״ס בעיון כמצווה עליו. משך שנתיים ימים בערך התאפק רבינו ולא תלך אף פעם לבקר אצל רבו עד שסייס את כל הש״ס. אחרי השנתיים, בבואו לראשונה לבקר את הישועות יעקב שאלו: ״נו? קיימת פקודתי״? השיב רבינו הן. חזר רבו ושאלו: האם גם עתה יש לך עדיין כל כך הרבה קושיות. השיב רבינו: אף לא למחצה לשליש ולרביע! אמר לו רבו הגאון בסיפוק רב: אכן לכך התכוונתי!

בהגיעו לפרקו דובר בו נכבדות עם בת דודו אחי אמו, הגאון הנגיד רבי עזריאל מאיר גראדשטיין ז״ל מעיר לובלין. נישואיו התקיימו בשנת תקצ״א בלובלין, שם נשאר גם לגור בהיותו סמוך על שולחן חותנו.

אחרי נישואיו, בהיותו סמוך על שלחן חמיו הנגיד בעיר לובלין, התמסר ללמוד תורה בשקידה עצומה ביתר שאת וביתר עוז. והתקרב לרבה של לובלין באותם ימים הגאון הגדול המפורסם רבי דוב בעריש אשכנזי בעל נודע בשערים זי"ע. רבינו דבק בו כתלמיד מובהק, והושפע הרבה ממנו בדרכי הלימוד שלו שקבעם קנין לנפשו. רבו זה בראותו בו כלי מחזיק ברכה, המוכשר בכשרונות עצומים, הבנה עמוקה, וכח נפלא בפלפול וחידושים. פקד עליו ללמוד מחדש את כל הש״ס כסדרו, אך סדר לימודו יהיה בכך שילמד תחילה את כל הש״ס עם פירושי רש״י הק׳, והראשונים: הרי״ף, הרא״ש והר״ן, ורק אחר שילמד כל זאת באר היטב יחזור וילמוד את התוספת. כי הבנת דברי התוספת על בוריין תלוי בבקיאות והבנת דברי ראשונים אלו ז״ל
בשקידה עצומה התמסר רבינו למלאות את דברי רבו זה, והתל שוב ללמוד את כל הש״ס, לפי הסדר שפקד עליו, הוא עשה לילות כימים והגה בדברי תורה, עד שגמר כל הש״ס עם פירושי הראשונים וכל דברי התוספות היו שגורים בפיו. אז התתיל שוב לפלפל עם רבו הגדול ולהעלות חידושי תורה בכתב. רבו קרבו וחיבבו ביותר, והעיד עליו שתורת אמת בפיהו ושפתי כהן ישמרו דעת.

שנים רבות ישב רבינו בלובלין ושקד על דלתי התורה בהתמדה עצומה, בהיותו סמך על שולחן תמיו הנגיד בעיר לובלין, אשר סיפק לו כל צרכיו ביד רחבה. בהקדמת ספרו מזכיר רבינו את חמיו בחביבות ומעלה זכרו על נס: ״ועד אשר הביאוני אל מקום תורה, בית כבוד חותני דודי אחי אמי, הרב המפורסים כו׳ מו״ה עזריאל מאיר זצל״ה, יכונה גראדשטיין, אבן יקרה מתושבי ק״ק לובלין, אשר גם הוא פרש עלי כנפיו להשביעני מטוב ברכתו למען אוכל לשקוד על דלתי התורה, ונוצר תאנה יאכל פריה״.

בשנת תרכ״ה געשה העיר לובלין כאשר רב העיר הגה"ק רבי יהושע העשל אשכנזי אב"ד לובלין זי"ע יצא נגד הרה״ק רבי לייבל אייגר זי"ע. סלע המחלוקת היתה דרכו בקודש של גיסו של רבינו הק׳ הרה״ק רבי יהודה לייב אייגר ז״ל, על נוהגו להתכונן בהכנה דרבה לברית מילה בה שימש כמוהל וסנדק, והיה משתהה בזה עד אתר חצות היום, ויצא הגה"ק רבי יהושע העשיל בכרוז אל בני קהילתו: בו הזהיר שלא ימולו בניהם אחרי חצות היום, וכל העובר נקרא עבריין. וכך הוא מתואר במכתבו של הרה"קרבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע: ״לאשר נודע לנו דרכו בקודש כמידתן של חסידים הראשונים, להכין עצמו לפני עשיית כל מצוה לעשותה כתיקונה וכמאמרה בקדושה ובטהרה, ושוהה בזה איזה זמן. ובמצות מילה, כשמכבדין אותו להיות מוהל וסנדק, על ידי שמשתהה בהכנתו דרבה כדרכו, על ידי זה מתאתר בעשייתו המצוה עד אתר חצות היום.

כרוז זה עורר בשעתו מחלוקת עצומה, והרה״ק רבי לייבל פנה אל גדולי ישראל שיוכיתו את צדקת דרכו. תחילה פנה אל הרה״ק רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע, והוא כתב מכתב גלוי לטובתו ולהצדיק דרכו בקודש. למכתבו הצטרפו את חתימתם עוד איזה כמה רבנים מתשובי רבני פולין, וביניהם רבינו, שהיה כאמור גיסו של הגה״ק רבי לייבל, שחתימתו מתנוססת עמהם, למרות שבאותו עת עדיין לא כיהן בשום רבנות.(יהודה לקדשו)

גדול תלמוד שמביא לידי מעשה. על אף ששקד רבינו על דלתי התורה יומם ולילה, מצא זמן לעסוק במצוה רבה, והיה הגבאי של מעות ארץ ישראל, והוא מעות שנדבו לטובת כולל אסטרייך וגליציה, לתמוך בעניים הלומדים תורה מתוך הדחק בארץ הקודש.

כעבור שנים, בשנת תר״ן, בהיותו כבר אב״ד ק״ק ראווא רוסקא כתב בתשובה לתלמידו המובהק הגה"ק רבי פנחס חיים הורביץ בעל ״פתחא זוטא זי"ע בענין אם מותר לשנות מעות ממעות ארץ ישראל לצדקה אחרת, והשיב לו תשובה ארוכה בה צידד להחמיר במעות ארץ הקודש שכבר הסכימו בזה הגאונים הקדושים הקודמים ז״ל שלא לשנות ממעות ארץ הקודש, וסמכו עצמם ותיקנו לאשר, שמי שמתנדב לצדקת רבי מאיר בעל הנס ינתן לעניי ארץ הקודש, באומרם שהוא מסוגל להושע בכל טובו לכן בני, שמע בקולי ואעיצך ויהיה אלוקים עמך ותצליח במעשי ידך, ולא תזוז ממנהגך לשלוח לארץ הקודש, והיה מעשה הצדקה שלום וברכה והצלחה וכ״ט״.״

בהמשך דבריו מביא רבינו מעשה נורא שבדידיה הוה עבודא בעת שהוא היה הגבאי בלובלין: בימים ההם גר בלובלין יהודי עשיר בעל רחיים. פעם אחד נדר: מכל כור שיטחנו אצלי אתן חצי קאפיק לעניי ארץ הקודש! והנה יום אחד מסר בידי רבינו סכום גדול עבור עניי ארץ הקודש בסך מאתיים וארבעים. (רובל כסף) . בראותו טכום הגדול שיהודי זה נדב, שלח אליו שליח לאמר שאם ברצונו רו״כי ט הוא, מוכן הוא לשלוח מיד לארץ ישראל את הטכום שנדב, ולצרף מכתב לגבאי הכולל ולבקש מהם לצאת אל הכותל המערבי, שריד בית מקדשינו ותפארתינו, ולעורר רחמים עליו בכל מידי דבעי.

השיב אותו גביר בעל הרחיים לרבינו: תהילה להשי״ת שבירכני בכל טוב, בעושר וכבוד ובבנות הגונות, ומילא לי את כל משאלות לבי לטובה, זולת דבר אחת חסר לי, שאין לי בן זכר לירש אותי, אולם גם בזה השלמתי כבר, כי זוגתי תחי׳ עברה כבר את גיל החמישים.
בשמעו את תשובתו כתב רבינו מיד מכתב אל גבאי הכולל שיעוררו רחמים על היהודי הגביר, בזכות המעות שנדב, ושיפקד בבן זכר. ואכן עוד באותו שנה נפקד בבן זכר למזל טוב. (קונטרס דרושי חפץ)

אם כי בקרב בני משפחת רפאפורט היו כאלו שהתקרבו לאור החסידות ודבקו בתלמידי הבעש״ט הק׳ זי׳׳ע, אך רבינו לא התחנך על ברכי החסידות, וגם חותנו לא נמנה על עדת החסידים ובמדה מסוימת אף התנגד להולכים בדרכיה.

בימי חורפו הלך רבינו בעקבות אבותיו, עד שמסבב כל הסיבות הביא לכך שהזדמן פעם מחמת איזה סיבה לעיר צאנז, ונכנס לבקר הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי״ע. רושם אדיר עשה עליו ביקורו אצל רב הדומה למלאך אלוקים, ומאז דבקה נפשו בו והיה אחד מגדולי חסידיו." רבו הקדוש הכניסו לפלטרין של מלך, לטייל וליהנות בגינותיו ופרדסיו והטעימו פרותיה של כרם החסידות.

בקשר מיוחד התקשר רבינו עם הרה״ק מצאנז זי״ע. הסתופף בצלו והתאבק בעפר רגליו כחסיד בפני רבו, וגם התקרב אליו כתלמיד. הרה״ק מצאנז זי״ע אמר בהזדמנות להרה״ק רבי יהושע מבעלזא זי"ע: ביום אני רבי ובלילה אני למדן. ורבינו זכה להתקרב וליהנות מרבו גם כרבי וגם כלמדן. עדות לכך מוצאים אנו לרוב כשמזכיר את מו״ר בתשובותיו, גם בחיים חיותו של רבו וגם לאחר הסתלקותו לשמי רום.

מעניין ביותר הוא מה שכתב בתשובה בענין חליצה באשה שמת בעלה ולא הניח אחריו זרע של קיימא, והיה לו אח שנעלמו עקבותיו זה חמש עשרה שנים, ויש כמה עדים ששמעו מבעלה אודותיו שמת או שאיננו, והשאלה אם יש מקום לסמוך שמת ואינה זקוקה ליבום ובכך להתירה להינשא. הנה בתחילת דבריו היה דעת רבינו שאין לסמוך על העדיות ולכן אין להתירה להינשא מספק, אולם כנראה הגיע הנושא גם לפני הרה״ק הרה״ק מצאנז זי״ע, והוא חווה דעתו שיש כמה צדדים להתיר, ולכן בטל רבינו דעתו בפני דעת רבו, והתאמץ למצוא צדדים ואופנים להתירה. וז״ל רבינו בתשובה: ״אך לאשר אנכי רואה כי אדמו״ר הגאון הקדוש מוהר״ח האבד״ק צאנז שליט״א כתב שיש כמה צדדים להתיר, צריכין אנן למשכונין נפשן להבין דבריו הקדושים, לזאת נראה אפשר כוונתו לסמוך על דברי העד יוסף הירש וואנקו. ומאריך להתירה על פי כמה אופנים. ומסיים בסוף דבריו: ״ואחר הדברים האלה הייתי מסתופף בצל קדשו של אדומו״ר מאור הגולה מצאנז זצללה״ה, והגדתי דברי תשובתי הנזכרת לפני הדרת קדשו ז״ל, והסכים עמדי בהתירה של האשה הנ״ל.

חז״ל אמרו (ברכות ה.): כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים וקובר את בניו, מוחלין לו כל עונותיו״. בבחינה זו היה גם רבינו. כר׳ יוחנן בשעתו שנפטרו בניו וקיבל ייסוריו באהבה, עד שאמר (ברכות ה:): דין גרמא דעשיראה ביר (פירש״י: זה עצם של בן העשירי שמת לו). כך רבינו, שיכל את רוב בניו בילדותם, ובת אחת נפטרה ביום חתונתה, רח״ל, אך קיבל את ייסוריו באהבה. כר׳ יוחנן ששיכל עשר בנים, עד שנשאר לו רק בן אחד, כך רבינו, נשאר לו רק בן אחד להתנחם בו, ה"ה בנו הגה"ק ר' שמואל זי"ע

כשגדל בנו והתחילו לדבר בו נכבדות, פנה רבינו אל רבו הרה״ק מצאנז זי״ע, ושאל אודות שידוך ששם החתן דומה לשם המחותן המדובר, אם צריך למנוע להשתדך עמו. השיב לו רבו הק׳: שלעולם אם יש לאחד מהם שתי שמות אין להקפיד, אך בנידון דידן, שבנו זה הוא לו ״בן געגועים״, ימנע מזה. שמחתו היתה גדולה עת בא בנו בקשרי שידוכים עם מחותנו הגה"ק ר' יוסף באב״ד אב"ד טארניפול בעל מנחת חינוך זי"ע

שנים רבות ישב רבינו בלובלין והרביץ תורה, תלמידים רבים באו אליו מקרוב ומרחוק ושתו בצמא ממעיינות תורתו. קהילות רבות ונכבדות פנו אליו והציעו לו לבוא לכהן אצלם ברבנות, אך רבינו סירב בתוקף לקבל משרת רבנות, בסופו של דבר, בהיותו חסיד נאמן של הרה״ק מצאנז זי׳׳ע, תקפה עליו פקודת רבו, שפקד עליו לקבל על שכמו עול רבנות, ואף הציע לו את כס הרבנות בעיר שינאווא, במקום בנו הרה׳׳ק רבי יחזקאל שרגא בעל דברי יחזקאל זי׳׳ע, שעבר משם להונגריה וכיהן ברבנות בעיר סטראפקוב. רבינו ביטל דעתו ורצונו לפני רצון מורו ורבו, וקיבל את ההצעה. בשנת תרל״ב בערך התקבל ברוב פאר והדר כאב׳׳ד שינאווא. כשבע שנים הנהיג רבינו את קהילת שינאווע ביד רמה, ושמו התפרסם בעולם כאחד הפוסקים המובהקים.

בשנת תרל״ט, נענה רבינו להצעת קהילת ראווא רוסקא, ועזב את שינאווא על מנת לקבל את הרבנות בעירם. משך עשרים ושבע שנים הנהיג רבינו את עדתו בראווא, ומצודתו פרוסה בכל תפוצות ישראל. שמו התפרסם בעולם כאחד מגדולי הפוסקים ומנהיגי הדור.

קהילת ראווא רוסקא סמוכה היתה לבעלזא, ובבוא רבינו להשתקע שם התקרב להרה׳׳ק רבי יהושע מבעלזא זי״ע, ויחסי אהבה והערצה שררו ביניהם. רבינו הפנה אל הרה׳׳ק מבעלזא זי׳׳ע שאלות בהלכה, התייעץ עמו בכל עניניו, עניני הכלל ועניני הפרט, ואף שלח אליו ״הזכרות״ עם פדיון נפש. האהבה והאהדה שרחש הרה״ק מבעלזא לרבינו ניכרת מבין השיטים במכתבים ששגר לו, בהם מכנהו בתוארים כגון ״אהובי הרב הגאון המובהק, חריף ובקי, סיני ועוקר הרים, נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק״ או ״אהובי הרב הגאון הגדול, החריף ובקי, פאר הדור תפארת הזמן״. וזל״ק במכתב ששיגר אליו בריש שנת תרמ״ז לברכו בברכת השנים: נעז״ה. ערב חג הסוכות תרס׳׳ז לפ״ק. בעלזא, החיים והשלו׳ וכל טוב לכבוד אהובי ה״ה הרב הגאון הגדול, סיני ועוקר הדים, החריף ובקי בחדרי תורה, עה״י פהח״ז [עמוד הימיני פטיש החזק], כש״ת מ׳ דוב בעריש הכהן נ״י ויזרח. אחדש״ה. הפתקה שלו קבלתי לנכון. ויתברך בשנה טובה ומבורכת, לו ולבנו ולנכדי׳ שיחי׳ וכל הנלוים אליו, ויעבוד הש״י מתוך נחת. דברי ידידו אוהבו דוש״ת באהבה, הק׳ יהושע מבעלזא.

כמים פנים אל פנים, הרה׳״ק מבעלזא זי״ע העריך והעריץ את רבינו מאד, ופנה אליו תמיד בעסקו בעניני הזמן, בעיקר בעניני ניהול הבברה הקדושה ״מחזיקי הדת״, וכן בעניניו הפרטיים. בחודש שבט שנת תרנ׳׳ד נסע הרה״ק מבעלזא זי׳׳ע לדרוש ברופאים ולעבור ניתות בעיר הבירה וויען. קודם עברו את הניתוח כתב צוואה, וציוה שיסגרו ויתתמו אותה, ושימסרו זאת לידי רבינו.(פטירת רבינו הקדוש מבעלזא)

הניתות עבר בשלום, אולם הרה״ק מבעלזא נחלש מאוד. כעבור כמה ימים הפציר מאד באנשי ביתו ומלוויו להשיבו חזרה לבעלזא. כשהבחינו שבנפשו הוא לעזוב את וויען בהקדם האפשרי, סדרו עבורו מטה בקרון רכבת ובלווי רופא יצאו לדרכם חזרה לבעלזא. בעודם בדרך, ביום ג׳ פרשת משפטים כ״ג בשבט, נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש, הרה״ק מבעלזא עלה בסערה השמימה. בכאב גדול קיבלה יהדות החרדית את הבשורה שאיבדה מנהיג לוחם מלתמת ה׳ בגבורה, והספידוהו מרה בכל תפוצות ישראל.

בצוואה שכתב הרה״ק מבעלזא זי״ע למסור ביד רבינו היו הוראות מדויקות מה לעשות ואיך לחלק את כל עזבונותיו. רק דבר אחד לא כתב, מי מבין בניו ימלא מקומו ברבנות בעלזא. בתחילה חשב רבינו שלכן פקד הרה״ק שימסרו אליו את הצוואה, כי היה ברצונו של אותו צדיק שבדבר זה יהיה הוא המכריע, ולכן השאיר הענין סתום. בדעתו היה להמליץ על בנו בכורו, ה״ה רבי שמואל רוקח אב״ד סקאהל זצ״ל , אולם כידוע שלמעשה נבחר כממלא מקום אביו, אחיו הרה״ק השני כ״ק רבי ישכר דוב זי״ע.

דרכו של רבינו היה לערוך שלחנו בשבת קודש עם תלמידיו וכל הנלווים אליו כדוגמת עריכת טיש אצל האדמורי״ם, וכן נהגו להעמיד יין על שלחנו. אולם תלמידים שבאו לפניו לקבל ממנו וכדאי לצטט מה שנכתב על אודותיו הורמנא לא הניח להעמיד יין, מחשש שיהא נחשב כשוחד ח״ו!

אש הקנאות, קינאת ה׳ צבאות, בערה בקרבו, וללהבה יצאה בעת שאזר עוז ויצא ללחום מלחמת ה׳ במחבלי כרם ישראל. זמן קשה ליהדות החרדית בכלל ובחבל גליציה בפרט היה תקופתו של רבינו, המשכילים הרימו ראשיהם וניסו בתחבולות שונות להשתלט על יהדות החרדית הנאמנה. הם הקימו חברה בשם ״שומר ישראל״ והתיצבו לפני הממשלה כאילו הם שליחם ובאי כוחם של יהדות גליציה ושאר ארצות הממלכה האוסטרי - הונגרי. גדולי הדור, ובראשם הרה״ק רבי יהושע מבעלזא זי"ע והגה״ק רבי שמעון סופר אב״ד קראקא זי"ע קראו אסיפות רבנים וטכסו עצות איך לעמוד מנגד ולהציל קהילות ישראל ועולם היהדות הנאמנה ממזימתם.

בשנת תרל״ח הצליחו הרבנים הנזכרים להקים חברה בשם ״מחזיקי הדת״, אליה הצטרפו יותר ממאתים קהילות, ובמסגרתה יצאו ללחום נגד המשכילים באופן חוקי ומסודר, בבחינת מאויבי תחכמני.

כבר בראשית דרכה הצטרף רבינו לפעולתם הברוכות, ובכרוזי ״קול קורא״ שיצאו הרבנים באותן הימים בשם החברה הקדושה מוצאים אנו חתימת רבינו מתנוסס לתפארת. בשנת תרמ״ב, אחרי שקיבלה החברה אישור ותוקף מאת הממשלה בוויען, התקיימה בלעמבערג אסיפת רבנים המפורסמת, שהיתה כעין אסיפת היסוד של חברת ״מחזיקי הדת״. במהלך האסיפה תיקנו תקנות לחזק חומות הדת ולגדור גדרים לפני המתחדשים למיניהם. שתים עשרה רבנים ממנהיגי הדור באו על החתום לקיים וליתן תוקף לתקנות, ביניהם הגה"ק ר' צבי הערש אורנשטיין אב״ד לעמבערג, הרה״ק רבי יהושע מבעלזא זי"ע הגה״ק רבי שמעון סופר אב״ד קראקא זי"ע הגה״ק רבי הלל ליכטנשטיין אב״ד קאלומייא זי"ע הגה״ק רבי אליהו הורשבסקי אב״ד דרוהוביטש זי"ע ובנו הגה"ק ר' אריה ליב אב״ד היבנוב זי"ע, וגם רבינו בא על החתום עמהם.

בשנת תרמ״ב פנו ראשי ומנהיגי החברה הקדושה ״מחזיקי הדת״ לרבני הדור ופרסמו בעיתונם כמה שאלות גלויות, ובקשו מכל הרבנים ויושבי על מדין שיחוו דעתם באופן גלוי וברור ולפסוק פסקי דין אמת בענינים הנחוצים שעמדו על הפרק באותם הזמנים הקשים.

רבינו יצא אז בהתלהבות עם תשובות חדות וברורות ובגבורה עצומה עמד כקיר ברזל שאין לוותר כמלוא נימה, וחזר והדפיס את תשובותיו שנית בספרו ״דרך המלך״ על הרמב״ם, ונימוקו: ״לאשר יסוד מוסד ואבן פנת יקרת דת קדשיני ואמונת השי״ת, כי זאת התורה אשר היא לפנינו, עם פרטי דקדוקיה, גם כל דברי חז״ל הקדושים בתקנותיהם וגדריהם אשר גדרו לנו, היא נצחיית ולא ישתנה אף קוץ אחד מכל דבריהם לפי העת, וכל שאינו מאמין בדבריהם ז״ל ובנצחיית התורה, הוא מין ואפיקורס ונעו מעגלותיו מדרכי ויסודי התורה.

לעת זקנתו נחלש רבינו עיניו כהו, אך לא נס לחו, ותמיד התגבר כארי לגדור גדר או לפעול לטובת הרבים. בשנת תר׳׳ס מתנצל רבינו בהסכמתו לספר שו״ת פלפול הלכה להגה"ק ר' ישראל יוסף גלאטק זי"ע: וכבר היה למראה עיני קונטרס אחד, ואף על פי שלא יכולתי לשום עיני בו מחמת חולשת גופי ואור עיני לעת זקנתי, אך נהירנא זה כמה פעמים שהיה לו פתתון פה אצלי ונשא ונתן לפני בהלכה, וראיתי שידיו רב לו בפלפול ובסברא בש׳׳ס ובפוסקים, וחזקה על תבר.

אשכבתא דרבי איתא בגמרא (ברכות כח.) שבאו תלמידי רבי יוחנן בן זכאי לבקרו בעת חוליו, בגמר דיבורו אליהם, ברכם והדריכם בדרכי עבודת ה׳ ויראתו. בשעת פטירתו אמר להם, פנו כלים מפני הטומאה, והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא, ופירש רש״י: הכינו כסא לחזקיהו - שבא אלי ללוותי.

ענין דומה היה בעת פטירת רבינו. בימיו האחרונים היה חלש מאד, עד שכמעט אפס כח דיבורו מרוב חולשתו. הוא קרא ליוצאי חלציו והזהירם לשמור מקור מחצבתם הטהורה ולזכור סדר יחוסם הרמה. בליל שבת קודש פרשת בא התאספו בני ביתו סביב מיטת חוליו, פתאום השתיק כל העומדים סביבו שלא יבלבלו אותו כי ברצונו לשמוע את הקידוש מפי מורו ורבו הרה״ק מצאנז זי״ע!! הגה"ק ר' יצחק מאיר אב״ד פראג זי"ע היה מתאר אותו מעמד בהתרגשות, וסיפר שחיל ורעדה אחזה לכל העומדים ליד רבינו בעת שאמר דברים נוראים אלו והבחינו בו שבכלל לא בעלמא הדין הוא!

כעבור יומיים התעורר שוב ובקש שיעזרו אותו לרדת מהמטה כי ברצונו לקבל פני מורו ורבו הרה״ק מצאנז זי״ע. לא עזרו כל הפצרת בני ביתו, ובשארית כוחותיו התאמץ וירד מהמטה ועזרו לו לצעוד כמה צעדים, אז הכריז בשמחה: ברוך הבא צאנזער רב ! אחרי שקיבל פני רבו חזר למיטתו, נטל ידיו הטהורים והתחיל להתפלל תפלת ערבית. כשהגיע לקריאת שמע, קרא בקול רם את הפסוק שמע ישראל ויצאה נשמתו הטהורה בקדושה ובטהרה. אור ליום ב׳ פרשת בשלח, יוד' בשבט תרס״ו.

זכותו הגדול יגן עלינו ועל כל ישראל אמן
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1306
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 06, 2007 2:40 pm

תגובהדורך נאטרוליסט » מאנטאג פאברואר 06, 2017 6:30 pm

איז ער נישט געווען אן אייניקל פון ש״ך?
כידוע אסאך ש״ך אייניקלעך טראגן דעם נאמען ״דובעריש, דוב בעריש, און אויך ראפאפורט כנודע.

זבחי צדק
שר האלף
תגובות: 1345
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 10, 2017 7:41 pm

תגובהדורך זבחי צדק » מאנטאג פאברואר 06, 2017 6:34 pm

די ראפאפארטס זענען כהנים מיוחסים כידוע
דער ש"ך איז נישט געווען קיין כהן מיוחס!! [ער שרייבט אליינס אין הלכות חלה אז כהיום איז נישטא קיין כהנים מיוחסים']..

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12854
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

תגובהדורך SPUSMN » מאנטאג פאברואר 06, 2017 6:39 pm

לכאורה לויט דער ש"ך זענען די ראפאפארטס אויך נישט קיין כהנים מיוחסים; און די וואס האלטען אז די ראפאפארטס זענען כהנים מיוחסים, קען דאך דער ש"ך אויך זיין א כהן מיוחס.
לעצט פאראכטן דורך SPUSMN אום מאנטאג פאברואר 06, 2017 6:44 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1485
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » מאנטאג פאברואר 06, 2017 6:44 pm

קען זיין, מ'דארף נאך דורך טוען דעם יחוס למב"ק וועט מען געוואר ווערן צו ער איז א אייניקל פונעם ש"ך
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1306
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 06, 2007 2:40 pm

תגובהדורך נאטרוליסט » מאנטאג פאברואר 06, 2017 10:46 pm

SPUSMN האט געשריבן:לכאורה לויט דער ש"ך זענען די ראפאפארטס אויך נישט קיין כהנים מיוחסים; און די וואס האלטען אז די ראפאפארטס זענען כהנים מיוחסים, קען דאך דער ש"ך אויך זיין א כהן מיוחס.


כן דברת!

איטשע
שר האלף
תגובות: 1872
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

תגובהדורך איטשע » דינסטאג פאברואר 07, 2017 10:56 am

קען מיר איינער מסביר זיין מיט וואס זענען די רפאפורט׳ס מער מיוחס ווי עני אנדערע כהן אין דער גאס?

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12854
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

תגובהדורך SPUSMN » דינסטאג פאברואר 07, 2017 12:42 pm

ווייל גדולי ישראל האבען אזוי געזאגט. איך קען זיך נישט דערמאנען ווער פינקטליך עס האט אזוי געזאגט, אבער עס איז שטארק באוויסט.
לעצט פאראכטן דורך SPUSMN אום דינסטאג פאברואר 07, 2017 12:48 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12854
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

תגובהדורך SPUSMN » דינסטאג פאברואר 07, 2017 12:48 pm

דער מאמר וואס מען זאגט איבער בשם אחד מגדולי החסידות איז, אז דריי משפחות מיוחסות בישראל זענען: די ראפאפארטס (כהנים - משפחה פון הגאון רבי חיים ראפאפארט); די האראוויץ'ס (לויים - משפחה פון של"ה הקדוש); און שפירא'ס (ישראלים - משפחה פון מגלה עמוקות).

געדענקט איינער ווער עס האט עס געזאגט?
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

ראספשע
שר האלפיים
תגובות: 2038
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוקטובער 10, 2016 11:43 am

תגובהדורך ראספשע » דינסטאג פאברואר 07, 2017 1:22 pm

SPUSMN האט געשריבן:דער מאמר וואס מען זאגט איבער בשם אחד מגדולי החסידות איז, אז דריי משפחות מיוחסות בישראל זענען: די ראפאפארטס (כהנים - משפחה פון הגאון רבי חיים ראפאפארט); די האראוויץ'ס (לויים - משפחה פון של"ה הקדוש); און שפירא'ס (ישראלים - משפחה פון מגלה עמוקות).

געדענקט איינער ווער עס האט עס געזאגט?

עס שטייט אין אגרא דפרקא פונם הייליגן בני יששכר [דארט שטייט ראפאפארט הורוויץ און מרגליות, נישט שפירא]

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12854
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

תגובהדורך SPUSMN » דינסטאג פאברואר 07, 2017 1:25 pm

א יישר כח; ווערט מען קלוגער.

ווייסט איינער פון נאך מקורות? אפשר דארף מען אנפרעגען וואקשטיין אדער וועבער.
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1485
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » דינסטאג פאברואר 07, 2017 1:52 pm

דאכט זיך מיר אז בעלזא רב מרן מהר"א זיע"א
האט געזאגט אז די רפפורט'ס כהנא און די דריטע געדענק איך נישט
זענען כוהנים מיוחסים (און דעריבער ניצט מען אין בעלזא ביי פדיון הבן נאר די 'כהנא'ס ביים רב'ס שמחות).
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

איטשע
שר האלף
תגובות: 1872
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 27, 2009 10:19 am

תגובהדורך איטשע » מאנטאג פאברואר 13, 2017 6:20 am

SPUSMN האט געשריבן:ווייל גדולי ישראל האבען אזוי געזאגט. איך קען זיך נישט דערמאנען ווער פינקטליך עס האט אזוי געזאגט, אבער עס איז שטארק באוויסט.


כ׳רעד נישט פון מיוחסות, ווייל זיי זענען רבנ׳ישע אייניקלעך.
מיין שאלה איז, וואס מאכט א רפאפורט מער כהן ווי א צווייטער?
למיטב ידיעתי קען דער גרעסטע רבי נישט מעיד זיין ברוח הקודש אויף קיין שום יוד איבער זיין כהונה.
ווידער דער גרעסטע עפם הארץ קען יא מעיד זיין אז ער איז א כהן.

נחוניא
שר האלפיים
תגובות: 2545
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

תגובהדורך נחוניא » מאנטאג יוני 17, 2019 8:13 pm

הילולא דצדיקיא האט געשריבן:רבינו הגה"ק רבי דוב בעריש הכהן ראפאפארט אב"ד ראווא בעל דרך המלך זי"ע נולד בערך בשנת תקפ"ד בעיר לעמבערג לאביו הגה"ק ר' שמואל כהן כ"ץ ראפאפארט מלובוב זי"ע נצר למשפחת רפאפורט המפורסמת, מיוחסי הכהונה, נין ונכד בן אחר בן להגאון הקדוש המפורסם רבינו חיים כהן זצ״ל אב״ד לבוב ולמעלה בקודש. רבינו תלה חשיבות רבה למקור מחצבתו הטהורה וליחוסו הרם, וביותר היה חשוב בעיניו מה שמקובל מפי צדיקי וגאוני ארץ כי משפחת רפאפורט נכדי הגה״ק רבי חיים כהן אב״ד לבוב, בנו של הגה״ק רבי שמחה אב״ד לובלין ולמעלה בקודש, הנם מיוחסי כהונה, ולאמו הצדקות מרת אסתר זעלדא ע"ה

וויאזוי איז די סדר היחס ביז רבי חיים כהן?

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1485
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » דינסטאג יוני 18, 2019 3:10 pm

געדענק איך נישט יעצט, דארף איך קוקן, אין מיינע מקורות, פון וואו איך האב גענומען די אינפארמאציע
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 19 געסט