רבי יוסף אונגער מדאמבראווא זצ"ל - ב' חשון תרכ"ז

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1269
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

רבי יוסף אונגער מדאמבראווא זצ"ל - ב' חשון תרכ"ז

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » דאנארשטאג אוקטובער 15, 2015 2:04 pm

הרה"ק ר' יוסף מדאמבראווא זי"ע בן הרה"ק רבי מרדכי דוד זיע"א
נלב"ע ב' חשון תרכ"ז


רבינו הרה"ק רבי יוסף (או יה'וסף) מדאמבראווא זיע"א, נולד בשנת תק"ס, לאביו הרה"ק רבי מרדכי דוד מדאמבראווא זיע"א (בן הרה"ק רבי צבי הירש מדאמבראווא זיע"א), ולאמו הרבנית הצדקנית מרת שרה ע"ה.

בילדותו כבר התנכר הנער כי לגדולות נוצר, והי' מאוד חשוב בעיני הרה"ק החוזה מלובלין זיע"א.

רבינו ינק תורה מאביו הגדול שמילא כריסו בש"ס ופוסקים ובכל מכמני התורה, כמו"כ הסתופף בצל רבו הרה"ק החוזה מלובלין זיע"א שחיבבו עד למאוד כבר מינקותו, ובצל רבו הרה"ק רבי אשר מראפשיץ זיע"א, ועוד מצדיקי דורו.

בהיותו כבן שבע, בא רבינו בברית האירוסין עב"ג הרבנית הצדקנית מרת גיטל בת הרה"ק רבי משה אליקים בריעה מקאזניץ בעל באר משה ועוד (בן הרה"ק רבי ישראל המגיד מקאזיניץ זיע"א, וחתן הרה"ק רבי אלעזר (חתן הגה"צ רבי שמואל מלמד דרדקי משינאווא זיע"א) בן הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זיע"א).

אחר הנישואין ישב רבינו בבית חותנו ולמד הרבה תורה ממנו בנגלה ונסתר.

בשנת תר"ג עם פטירת אביו הק' ביום ז' שבט, ירש רבינו את הרבנות בעיר ומילא את מקומו ברבנות דאמבראווא, עד מהרה התפרסם רבינו ששמו כבר פקע בכל העולם כמקובל גדול בחכמת הנסתר, לפועל ישועות, ורבים ואלפים שיחרו לביתו, אלפים הסתופפו בצל רבינו ונוושעו אצלו בישועות ורפואות לרוב, במשך ל"ו שנים האיר אורו של רבינו בעיר דאמבראווא, אותו ניהל ביד רמה.

ביום ב' מר-חשון תרכ"ז נסתלק רבינו ועלה בסערה השמימה.


חסר לי הרבה פרטים על צדיק זה, למי שיש לו מה להרחיב אשמח לקבל עוד פרטים באישי
או במייל hiluleh@gmail.com
לעצט פאראכטן דורך הילולא דצדיקיא אום דאנארשטאג אוקטובער 15, 2015 4:02 pm, פאראכטן געווארן 2 מאל סך הכל.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25459
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג אוקטובער 15, 2015 2:09 pm

נישט תרל"ז - נאר תרכ"ז

viewtopic.php?p=870348#p870348

מיללער האט געשריבן:דער צייטונג "המגיד" בשנת תרכ"ז דערציילט איבער די פטירה פון ר' יוסף אונגער מדאמבראווא בנו של רבי מרדכי דוד מדאמבראווא (ובתוך הדברים אויך איבער די פטירה פונעם גוטער איד פון ניישטאט זצ"ל)

בילד

נחוניא
שר האלפיים
תגובות: 2350
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

ב' אלול אדער ב' חשון

תגובהדורך נחוניא » דאנארשטאג אוקטובער 15, 2015 2:13 pm

ווען איז די יארצייט אלול אדער חשון?
ביטע פאריכט דעם קעפל אדער דעם באשרייבונג

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1269
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » דאנארשטאג אוקטובער 15, 2015 2:32 pm

לגבי דעם שנת, ווייס איך נישט פון ווי דער תרל"ז קומט, אבער כהיום ווערט אזוי געברענגט אין כמה סופרי יוחסין עליו
צוגעלייגטע
בתי אבות על הרה''ק רבי יהוסף מדאמבראווא זיע''א.GIF
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

שפרו מעשיכם
שר חמישים ומאתים
תגובות: 262
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 24, 2014 2:19 am

תגובהדורך שפרו מעשיכם » דאנארשטאג אוקטובער 15, 2015 2:39 pm

אין די דמאבראווא תולדות שטייט תרכ"ז

שפרו מעשיכם
שר חמישים ומאתים
תגובות: 262
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 24, 2014 2:19 am

תגובהדורך שפרו מעשיכם » דאנארשטאג אוקטובער 15, 2015 2:44 pm

אזוי אויך אויף זיין מצבה

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1269
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » דאנארשטאג אוקטובער 15, 2015 3:06 pm

יש לך תמונת המציבה?
א"כ שלח נא אלי

ייש"כ
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25459
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג אוקטובער 15, 2015 3:12 pm

שפרו מעשיכם האט געשריבן:אין די דמאבראווא תולדות שטייט תרכ"ז

איך האב דאך געברענגט א צייטונג פון שנת תרכ"ז וואס דערציילט די פטירה, וואס איז די שאלה?

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1269
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » דאנארשטאג אוקטובער 15, 2015 3:25 pm

נחוניא האט געשריבן:ווען איז די יארצייט אלול אדער חשון?
ביטע פאריכט דעם קעפל אדער דעם באשרייבונג

תוקן הקעפל
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1269
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 2:22 pm

ארויף לכבוד די יא"צ

און ווער ס'האט מער פרטים, אדרבה זאל מען בארייכערן די זאך
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

אחד מעיר
שר חמישים
תגובות: 94
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 31, 2017 3:11 pm

תגובהדורך אחד מעיר » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 3:20 pm

באשכול של חתנו
viewtopic.php?p=1771478#p1771478

יש נידון על שמו האם נקרא יהוסף שלדעתי מקומו כאן.

על מצבתו נכתב בפירוש יוסף!

ידיעות שונות
שר חמש מאות
תגובות: 742
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג מארטש 05, 2018 4:03 pm

תגובהדורך ידיעות שונות » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 5:17 pm

אז דו האסט א בילד פונעם מציבה ברענג עס ביטע אהער

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1269
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 5:19 pm

ידיעות שונות האט געשריבן:אז דו האסט א בילד פונעם מציבה ברענג עס ביטע אהער

גא"מ

אחד מעיר האט געשריבן:באשכול של חתנו
viewtopic.php?p=1771478#p1771478

יש נידון על שמו האם נקרא יהוסף שלדעתי מקומו כאן.

רעדט צו די מנהלים זיי זאלן דאס אהער אריבער פירן (על אף, דא שטייט יוסף, דארט איז געשטאנען יהוסף).
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

אחד מעיר
שר חמישים
תגובות: 94
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 31, 2017 3:11 pm

תגובהדורך אחד מעיר » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 6:05 pm

ידיעות שונות האט געשריבן:אז דו האסט א בילד פונעם מציבה ברענג עס ביטע אהער

איך האב נאר ד'ספר נאמנו מאד
וואס האט ארויס געגעבען הרב נחום מאיר גערמן שליט"א
לתולדות רבי מרדכי דוד ובנו רבי יוסף זי"ע מדומבראווא
ושם ראיתיה.

ארויף ברענגען איז נישט שייך , ווייל ס'נישט א קלארע בילד


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: Google [Bot] און 18 געסט