רבי צבי אביגדור פיש מנאפקאר זצ"ל - כ"ח תמוז תרס"ב

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1485
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

רבי צבי אביגדור פיש מנאפקאר זצ"ל - כ"ח תמוז תרס"ב

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » דינסטאג יולי 14, 2015 7:35 pm

הגה"ק המקובל רבי צבי אביגדור פיש מנאפקאר זיע"א
בן הרה"ק רבי אברהם אביש זיע"א
כ"ח תמוז תרס"ב


הגה"ק המקובל רבי צבי אביגדור פיש זצ"ל המכונה בשם רבי הערש נאפקאר, נולד בעיר קאלוב לאביו הצדיק איש חי ורב פעלים רבי אברהם אביש פיש זיע"א (בן האי סבא קדישא הצדיק המפורסם רבי יעקב פיש זצ"ל (איש סודו ויד ימינו של הרה"ק מקאלוב זיע"א) בן הגה"צ ר' יצחק זצ"ל (גיסו של מרן הבעש"ט הק' זיע"א), וחתן הגה"צ המקובל רבי יצחק אשכנזי מלעמבערג בעל טהרת הקודש, בן הגה"צ רבי צבי זצ"ל). ולאמו הרבנית הצדקית מרת פיגא ע"ה בת הגאון הגדול רבי צבי אביגדור אשכנזי זצ"ל אבד"ק מונקאטש (נכד הגאון המקובל רבי יצחק אשכנזי הנ"ל).

בבחרותו ינק תורה מהגאון המהר"ם א"ש זיע"א וקיים אצלו שימושה של תורה.

בהגיעו לפרקו נשא את זו' הרבנית הצדקנית מרת רחל פראדיל ע"ה בת דודו הגה"ק רבי אהרן ישעי' פיש ע"ה בן זקינו הרה"ק רבי יעקב פיש זיע"א מקאלוב. אשר עמה בנה את ביתו לשם ולתפארת על אדני התורה והקבלה כפי שקיבל וינק מרבותיו הק'.

מימי שחרותו ביקר בהיכלי צדיקי דורו, וקיבל מהם מלא חפנים תורה וחסידות, במיוחד הרבה להסתופף בצל הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא בעל אך פרי תבואה שהירבה לחבבו. אמנם בכל מאודו התקשר והי' לתלמידו המבוהק להרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמארנא זיע"א בעל היכל הברכה, אשר קירבו בימין צדקו והפליא את צדקתו ותמימותו של רבינו, רבו זה מילא אותו בתורה וחסידות מלא עד גדותיו.

עם הסתלקות רבו זה לא המשיך רבינו לנסוע אל בנו הרה"ק רבי אליעזר צבי מקאמארנא זיע"א בעל דמשק אליעזר, אמנם באחת הלילות נגלה אליו רבו מהרי"א זיע"א בחזיון הלילה, כאשר חלם שרואה את רבו יוצא מן המרחץ, ורץ הוא אחריו ליתן ידו לרבו, אמנם למרבית הפליאה לא הושיט לו רבו את ידו לשלום, שאלו רבינו על פשר הדבר, השיבו רבו שמתרעם עליו על שאינו ממשיך לנסוע אל בנו שהוא ממלא מקומו וממשיך דרכו בקודש.

מיד בקומו ידע כדת מה לעשות, ולקראת השבת קם רבינו ונסע להרה"ק מהרא"צ בהכנסו אמר לו הרה"ק "און אז דער טאטע טרייבט נישט קומט מען נישט", ומיני אז נתקשר בעבותות אהבה לרבו זה, ואף שהי' יותר גדול מרבו זה בשנים, מ"מ נכנע אליו כתלמיד לפני רבו, וכמים פנים אל פנים הראה לו ג"כ אותות אהבה וחיבה, כפי שהתבטא פעם במכתב שכתב להרה"ק רבי אהרן ישעי' מהאדאס בן רבינו זי"ע, ובתוך הדברים כתב לו בזה"ל: ויכול כמע"ה להתייעץ ג"כ עם "אביו הצדיק המופלג בתורה וביראה" ולא עוד אלא שפקד כמה פעמים לאנשים לבוא לקבל ברכת קדשו של רבינו ויוושעו אצלו בדבר ישועה ורחמים.

גם כאשר בנו אשר נצרך לישועה, שלח מהרא"צ לרבינו, כמסופר אשר כלתו של הרה"ק מוהרא"צ, אשת בנו הרה"ק ר' אברהם מרדכי מבאריסלוב זיע"א לא נושעה בבן זכר כי אם בנות, והרבתה להזכיר את עצמה אצל חמיה הגדול, פעם אחת כאשר הפצירה עד בוש אמר לה חמיה אני איני יכול להבטיחךְ ישועה, אך איעצךְ שכאשר יבוא לכאן הרה"ק רבי הערש נאפקאר על יו"ט שבועות תזכירה עצמךְ לפניו והוא יוכל לפעול זאת למענךְ.

כאשר בא רבינו על חג השבועות להסתופף בצל הקודש של רבו המהרא"צ השכימה הרבנית הצדקנית אשת רבי אברהם מרדכי מבאריסלוב על פתחו להעתיר אצלו להפקד בבן זכר, אמר לה רבינו אני מגיע לקאמארנא בתור חסיד ואתְּ מבקשת ממנו להעניק ברכות, לא הי' לה ברירה וגילתה לרבינו שבאתה אליו על פי פקודת חמיה הק', אז הסכים רבינו לקבלה ואמר לה שתתפור עבורו פוזמקאות לבנות חדשות לכבוד שב"ק, ובשכר זאת הנני מברכךְ שתזכה להפקד בבן זכר. כמובן שמילאה את בקשתו, ואכן בחג הפסח שלאחריו בשנת תרנ"ב נולד להם בנם הגה"צ רבי חיים יעקב מקאמארנא זצ"ל.

בכלל נהג רבינו רבות פעמים לקחת קוויטלעך כאשר את דמי הפדיונות חלק לעניים ואביונים, ורבים נושעו על ידו באותות ובמופתים. ואכן על מצבת רבינו חרתו "ורבים מישראל יוושעו בתפלתו".

רבינו הי' בידידות עזה עם הרה"ק מהר"א מטאהש זיע"א, פעם אחת הרגיש רבינו דחקותו של ידידו, כמסופר שפעם אחת כאשר היה הרה"ק מהר"א מטאהש שרוי במצוקה כספית קשה, ולא הי' נראה לו בדרך הטבע מבוא איך להשיג הממון, באותו עת השכים יהודי אחד על פתחו של רבינו זצ"ל ושפך לפניו מצוקת לבבו, על הצרה הגדולה שמצאתהו שבתו חפיצה לינשא לערל רח"ל, ובכה האב מאין הפוגות על זאת. נענה רבינו ואמר לו, איעצך ושמע בקולי, מהר וסע רבי אלימלך מטאהש ותגיש לו פתקא בצירוף פדיון נפש, ופירט לו רבינו במדיוק סכום כסף מסוים שאותו יתרום, וברצות ה' תושע מצרתך.

היהודי באמונת הצדיקים שהיתה חדורה בו קם ועשה מעשה כפקודת רבינו, בהיכנסו אל הרה"ק מטאהש הבחין הרה"ק שתרם לו סכום מדויק כפי שהי' נצרך לו לעת עתה להצילו ממצוקתו, הי' הדבר לפליאה בעיניו והבין שבוודאי יש דברים בגו, על כן שאל מהיהודי, הגידה נא לי מאין באת עתה? אמר לו האיש שהצדיק מנאפקאר שלחו אליו וגם הורה לו ליתן הסכום הזה, כשמוע הרה"ק מטאהש את דבריו התבטא: יה"ר שאזכה לבוא בקשר שידוכין עם איש צדיק וקדוש זה, ואח"כ הבטיח להיהודי שישועתו במהרה יבוא.

מדברי הרה"ק לא נפל דבר ארצה, אחרי זמן מה יצא הערל לדרכו בכדי ליפגש עם בתו של היהודי אמנם באמצע נסיעתו נפל מעל הסוס ונפגע במאוד ונעשה חיגר על ב' רגליו ושוב לא רצתה העלמה לינשא לו, ולימים אף חזרה בתשובה שלימה והיתה לבת ישראל כשרה.

גם שאר דברי הרה"ק מטאהש התקיימו במלואם, כאשר אחרי פטירת רבינו בא הרה"ק בקשר שידוכין עם צאצאיו, כאשר נשא הרה"ק רבי מרדכי מדעמעטשער זיע"א בן הרה"ק מטאהש את בתו של הגה"צ ר' יעקב פעקעטע זצ"ל דומ"ץ נירבאטור חתנו של רבינו זצ"ל.

בבית רבינו הי' ארגז מלאה בכתובים בתורת הרז, אשר הרבה להגות בה כדרך רבותיו הק', בכוונות ויחודים, עד שברבות הימים פקע שמיה כבעל מקובל גדול, וכל גדולי דורו העריצוהו עד למאוד.

רבינו הי' משמש כבעל מקרא אצל הרה"ק הבני שלשים מקאסאן זיע"א, ופעם אחת בגודל דביקותו ורוממות מוחו במחשבות קודש וכוונות התקיעות, אז במקום לומר תקיע"ה אמר אברה"ם מרוב עיונו בכוונת התקיעות (כידוע ליו"ח), כמו"כ פעם אמר עליו הבני שלשים, אויף די תמימות פון ר' הערש נאפקאר שטייט האלב מדינת אונגארין! כעי"ז התבטא עליו הרה"ק מהרי"א מקאמארנא זיע"א באמרו: אויף די כח התורה פון רבי הערש נאפקארער שטייט אונגארין!

גם כתבו עליו צדיקי דורו הפלגות גדולות כאשר הרה"ק הבני שלשים זיע"א מביא ד"ת משמו של רבינו בציינו עליו "ידיד נפשי הצדיק מו"ה צבי אביגדור בן פיגא, יבלה ימים שנים בטוב ובנעימים... ודפח"ח. וכן הגאון המקובל רבי מנחם מענדל מבאריסלוב מביא ד"ת מרבינו וכותב עליו בזה"ל: "שמעתי דבר נחמד מהרב החסיד המקובל המפורסם מו"ה צבי הירש פיש מק' קאליף נ"י...".

לעת זקנותו התגורר רבינו בעיר קאלוב (הסמוכה לנאפקאר) ובאותו עת לא הי' אב"ד להעיר, בהגיע יום ז' אדר יומא דהילולא קדישא של הרה"ק מקאלוב שאז באו כל הצדיקים להשתטח על הציון הק', ומאז הי' דרכם אחר העליה לציון לבוא לבקר בבית המרא דאתרא, אמנם באותו עת שלא הי' מרא דאתרא, אמר הרה"ק הבני שלשים היות שכעת אין כאן "מרא דאתרא" על כן נלך אל ה"מרא דיחודא" לבית הצדיק מנאפקאר, ובאו כולם ונקבצו לבית רבינו לבקרו ולהתבשם מאור תורתו.

בחדשים האחרונות עלי אדמות, הרבה רבינו לדבר מפרשת גדולת הרה"ק מרן בעל ישמח משה זיע"א, ועל גדולת יומא דהילולא קדישא דיליה החל ביום כ"ח תמוז, המקורבים ובני הבית לא הבינו פשר הדבר, אמנם בליל שב"ק כ"ח תמוז שנת תרס"ב בהיות רבינו זקן ושבע ימים השיב רבינו את נשמתו הטהורה ליוצרה, או אז הבינו למפרע אמאי דיבר מההילולא של הישמח משה,
וכבוד גדול עשו לו במותו, כאשר תושבי העיר מלווים את רבינו בכבוד הראוי לאיש גדול כמותו, והובא לקבורה בביה"ח דקאלוב.

זרעו אחריו: בניו: הרה"ק רבי אהרן ישעי' זיע"א מהאדאס, הגה"צ המקובל רבי ברוך זיע"א, והגה"צ רבי יעקב זצ"ל
חתניו: הגה"צ ר' יעקב פעקעטע זיע"א מנירבאטור, והרה"ג ר' שלמה זלמן טישלער מקאלוב זצ"ל.

מדברי תורתו הובאו בספר אור מלא להרה"ק מהרי"צ מקאסאן זיע"א, בני שלשים להרה"ק מהר"י צדיקא מקאסאן זיע"א, ובספר עתרת שלום להגאון המקובל רבי מנחם מענדל מבאריסלוב זיע"א.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

חרוזים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 336
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 02, 2014 6:32 pm

תגובהדורך חרוזים » מיטוואך יולי 15, 2015 10:59 am

אין עבודת עבודה, רעדט ארום דער טאהש'ער רבי שליט"א פון דעם ר' צבי אביגדור פון נאפקאר

דאכט זיך מיר אז דער טאהש'ער רבי, איז א אייניקל פון איהם.
פאר מער אינפארמאציע ravlehoishia.org

גרינע בוים
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 16, 2015 5:56 am
לאקאציע: אונטערן שאטן-ה' צלך

תגובהדורך גרינע בוים » מיטוואך יולי 15, 2015 12:14 pm

הילולא דצדיקיא האט געשריבן:רבינו הי' בידידות עזה עם הרה"ק מהר"א מטאהש זיע"א, פעם אחת הרגיש רבינו דחקותו של ידידו, כמסופר שפעם אחת כאשר היה הרה"ק מהר"א מטאהש שרוי במצוקה כספית קשה, ולא הי' נראה לו בדרך הטבע מבוא איך להשיג הממון, באותו עת השכים יהודי אחד על פתחו של רבינו זצ"ל ושפך לפניו מצוקת לבבו, על הצרה הגדולה שמצאתהו שבתו חפיצה לינשא לערל רח"ל, ובכה האב מאין הפוגות על זאת. נענה רבינו ואמר לו, איעצך ושמע בקולי, מהר וסע רבי אלימלך מטאהש ותגיש לו פתקא בצירוף פדיון נפש, ופירט לו רבינו במדיוק סכום כסף מסוים שאותו יתרום, וברצות ה' תושע מצרתך.

היהודי באמונת הצדיקים שהיתה חדורה בו קם ועשה מעשה כפקודת רבינו, בהיכנסו אל הרה"ק מטאהש הבחין הרה"ק שתרם לו סכום מדויק כפי שהי' נצרך לו לעת עתה להצילו ממצוקתו, הי' הדבר לפליאה בעיניו והבין שבוודאי יש דברים בגו, על כן שאל מהיהודי, הגידה נא לי מאין באת עתה? אמר לו האיש שהצדיק מנאפקאר שלחו אליו וגם הורה לו ליתן הסכום הזה, כשמוע הרה"ק מטאהש את דבריו התבטא: יה"ר שאזכה לבוא בקשר שידוכין עם איש צדיק וקדוש זה, ואח"כ הבטיח להיהודי שישועתו במהרה יבוא.

מדברי הרה"ק לא נפל דבר ארצה, אחרי זמן מה יצא הערל לדרכו בכדי ליפגש עם בתו של היהודי אמנם באמצע נסיעתו נפל מעל הסוס ונפגע במאוד ונעשה חיגר על ב' רגליו ושוב לא רצתה העלמה לינשא לו, ולימים אף חזרה בתשובה שלימה והיתה לבת ישראל כשרה.

גם שאר דברי הרה"ק מטאהש התקיימו במלואם, כאשר אחרי פטירת רבינו בא הרה"ק בקשר שידוכין עם צאצאיו, כאשר נשא הרה"ק רבי מרדכי מדעמעטשער זיע"א בן הרה"ק מטאהש את בתו של הגה"צ ר' יעקב פעקעטע זצ"ל דומ"ץ נירבאטור חתנו של רבינו זצ"ל.
זרעו אחריו: בניו: הרה"ק רבי אהרן ישעי' זיע"א מהאדאס, הגה"צ המקובל רבי ברוך זיע"א, והגה"צ רבי יעקב זצ"ל
חתניו: הגה"צ ר' יעקב פעקעטע זיע"א מנירבאטור, והרה"ג ר' שלמה זלמן טישלער מקאלוב זצ"ל.
עץ חיים הוא למחזיקים בה

אוועטאר
יציב פתגם
שר חמשת אלפים
תגובות: 5658
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 25, 2013 3:17 pm

תגובהדורך יציב פתגם » מיטוואך יולי 15, 2015 12:32 pm

מצבת קדשו ליד ציון זקינו הצדיק רבי יעקב פיש זצ"ל - בביה"ח החדש בקאלוב

0 (373).jpg

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1485
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » מיטוואך יולי 15, 2015 1:31 pm

אז די לייגסט די מצבה פון ר' יעקב פיש, וועל איך שוין צוצייכענען וועגן דעם ר' יעקב אויך

דער ר' יעקב איז געבוירן געווארן בערך ת"צ לערך (ערגעץ דעמאלט'ס), און האט נאך געקענט דעם בעש"ט הק', (וואס איז געווען זיין פעטער), דער ר' יעקב האט באקומען א ברכה פון דעם הייליגן קאלוב'ער צו לעבן לאנג, ואכן חי בערך 114 שנים,

רבי יעקב הי' כל ימיו בריא אולם וחזק בגופו, כאשר ראה ר' יעקב אשר בנו רבי אברהם אביש מזדקן וכבר הוצרך אביו להחזיקו בעת שהלך, כדי שלא יפול ארצה, ופחד שלא ישאר מי שיאמר קדיש אחריו, עלה רבי יעקב לציון הרה"ק מקאלוב, וביקש שישאר אחריו קדיש זאגער, ואמנם רבי יעקב נסתלק בשמחת תורה וי"א חודש אח"כ נסתלק בנו רבי אברהם אביש.
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

אוועטאר
הילולא דצדיקיא
שר האלף
תגובות: 1485
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 22, 2014 11:40 am
לאקאציע: באהלי צדיקים

תגובהדורך הילולא דצדיקיא » מיטוואך אוגוסט 03, 2016 12:28 pm

יעצט די יא"צ
להנציח זכרונם של צדיקים
פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דא http://www.yuhrzeit.com

קארלין
שר חמישים
תגובות: 81
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 18, 2017 2:06 pm

היסטארישע אנטדעקונג איבער דער מונקאטשער רב רבי צבי אביגדור אשכנזי

תגובהדורך קארלין » דאנארשטאג יוני 20, 2019 5:51 pm

רבן ראשית – העותק של אב"ד מונקאטש הגאון הקדוש רבי צבי אביגדור אשכנזי "עושה פלא" / חתימות קדשו [בלה"ק!] של רבינו שלמה גנצפריד זצוק"ל בעל ה'קיצור שולחן ערוך' – עותק מיוחס בו למדו גאוני הונגריה
קרבן ראשית. פרנקפורט דאודר, תקל"ח [1778]. על מסכת ראש השנה. מאת רבי יהודה ליב מרגליות זצ"ל. מהדורה ראשונה ונדירה ביותר.

נציג כאן את פרשת גלגולו של הספר שלפנינו:
בספר למדו גדולי ישראל שהתגוררו בעיר מונקאטש.
הראשון הוא הגאון רבי צבי אביגדור אשכנזי זצ"ל אב"ד מונקאטש וראש הישיבה בעיר. הוא נפטר בשנת תקפ"ד, ועל כסאו ישב ה'בני יששכר' מדינוב.

כנראה לא ידוע היום על ספר נוסף שנשאר מספרייתו של הרב אשכנזי. לפנינו פריט נדיר ביותר!

היה ידידו הקרוב של מרנא החתם סופר. במשך שנים הרבה עמדו השנים בשו"ת בהלכה, והפכו לידידים. ידידותו של רצ"א אשכנזי עם בעל החת"ס הוסיפה לרבה של מונקאטש תוקף לגליל כולו. הוא זכה אגב שכתב לו הגאון בעל חתם סופר התואר ״עושה פלא״, שרק אחדים זכו שהעניק להם החתם סופר תואר זה.

רבי צבי אביגדור אשכנזי היה נכדו של הרה"ק רבי יצחק אשכנזי זיע"א מלבוב בעל 'טהרת הקודש' [שם נדפסו הגהות מרצ"א אשכנזי], ומצד אמו היה נכדו של הרה"ק רבי יצחק פיש זיע"א, גיסו של מרן הבעש"ט הקדוש.

[נכדו היה הגה"ק המקובל רבי צבי אביגדור פיש מנאפקאר זיע"א].


לאחר שנפטר רבי צבי אביגדור, ירש את הספר גאון אחר במונקאטש, וחתם בראש השער: "[קניתי] מעזבון האבד"ק מונקאטש... ד' תשרי תקפ"ה... הק' שלמה [גראס?]" (החתימה מעט דהויה).


בספר יש חותמת: "חברה קניין ספרים במונקאטש, בבית המדרש דר' יוסף זרח סג"ל", וחותמות נוספות של החברה. הרב סג"ל [הורוויץ] היה צאצא של השל"ה הקדוש, ובנה בית מדרש מפואר וחשוב במונקאטש. הוא היה בקשר עם רבי חיים סופר אב"ד מונקאטש, ומוזכר לשבח בספרי בני דורו.

בראש שער הספר שתי חתימות קדשו של רבינו שלמה גאנצפריד זצ"ל, בלשון הקודש, דבר נדיר ביותר! לא נראה במכירות!
בנוסף ישנו רישום בכתב יד: "שייך לה"ה התו' הרב מו"ה שלמה ג"פ"

באחד מדפי הספר מופיעה חתימת רבי "מיכאל הכהן זאלצער, גבאי". בנו רבי דוד בעל 'דבר דוד' היה ראב"ד מונקאטש.

חתימה נוספת: "יששכר ...שפיעלמאן, לומד בישיבה בהעלמין"

הגאון רבי שלמה גנצפריד: נולד בשנת תקס"ד לאביו רבי יוסף שהיה דיין ומו"ץ באונגוואר. תלמיד הרב צבי הירש הלר מחבר הספר הידוע "טיב גיטין". ספרו הראשון "קסת הסופר" על הלכות כתיבת סת"ם יצא לאור באפען תקצ"ד, הספר זכה להסכמת מרן ה"חתם סופר" אשר כתב "כי לא יתנו קבלת סופר לתלמידים עד שיהיו בקיאים בספר הזה" ואף עיטרו בהגהותיו. כיהן כראב"ד אונגואר משנת תר"י עד פטירתו בשנת תרמ"ו. חיבר עשרות חיבורים חשובים, אך עיקר פרסומו בא בשל ספרו העממי המפורסם "קיצור שולחן ערוך" אשר זכה למהדורות רבות מאז שיצא לראשונה באונגוואר שנת תרכ"ד
צוגעלייגטע
001.jpg
001.jpg (364.88 KiB) געזעהן 360 מאל


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 7 געסט