שאלות ותשובות בעניני יוחסין ורבנים

תולדות וסיפורי צדיקים וחסידים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

הסרפד
שר האלף
תגובות: 1277
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 07, 2011 9:36 am

תגובהדורך הסרפד » דינסטאג אוקטובער 09, 2018 4:04 pm

זקנו (אבי אמו) של ר' יוסקא מלאשקאוויץ חתן ר' מאיר'ל פרעמישלאנער אבי שושלת לאשקאוויץ (גאטעסמאן-העליר).
עי' viewtopic.php?f=31&t=18593

ברוז
שר חמישים
תגובות: 63
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 17, 2017 5:49 pm

מבית החיים בראדאוויץ ראמעניע

תגובהדורך ברוז » דינסטאג אוקטובער 09, 2018 4:18 pm

?
צוגעלייגטע
image (4).jpg
image (4).jpg (130.92 KiB) געזעהן 1014 מאל

ברוז
שר חמישים
תגובות: 63
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 17, 2017 5:49 pm

עוד מיאס

תגובהדורך ברוז » דינסטאג אוקטובער 09, 2018 4:46 pm

"המופלג המפורסם פרי צדיק מו"ר פנחס מרדכי... הגאון החסיד איש אלקים אדומו"ר ..."
צוגעלייגטע
image (6).jpg
image (6).jpg (88.05 KiB) געזעהן 1002 מאל

יקים
שר מאה
תגובות: 130
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 09, 2015 1:49 pm

תגובהדורך יקים » דינסטאג אוקטובער 09, 2018 6:13 pm

ווענד זיך צו הרב סלומון פון שטעפענעשט, ער פארעט זיך שטארק מיט יענע גלילות
הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת

אוועטאר
מאן מלכי רבנן
אנשי שלומינו
תגובות: 6
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 10, 2018 4:20 pm
לאקאציע: בין מלכים ושרים

הרב שלמה יהודא טאגער ז״ל

תגובהדורך מאן מלכי רבנן » מיטוואך אוקטובער 10, 2018 3:36 pm

די יוחס פון הרב שלמה יהודא טאגער ז״ל שווער פון הרה״צ רבי אברהם שמואל שטערן ז״ל ר״י תורת חסד ווייסט איינער?

סוואליעווער אייניקל
שר האלף
תגובות: 1030
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 12, 2015 3:09 pm
לאקאציע: אין מערב אירופה

תגובהדורך סוואליעווער אייניקל » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 5:00 pm

מאן מלכי רבנן האט געשריבן:די יוחס פון הרב שלמה יהודא טאגער ז״ל שווער פון הרה״צ רבי אברהם שמואל שטערן ז״ל ר״י תורת חסד ווייסט איינער?

ביי די חתונה פון בת ר"י סאטמאר ב"ב מיט בן ר"י תו"ח לונדון
איז ארויס א קונט' מיט יחוס, שטייט דארט גארנישט?
קרעדיט: מכון 'נצר מטעי'

מה ידידות
שר חמישים ומאתים
תגובות: 400
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 27, 2014 11:14 am

תגובהדורך מה ידידות » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 5:09 pm

יקים האט געשריבן:ווענד זיך צו הרב סלומון פון שטעפענעשט, ער פארעט זיך שטארק מיט יענע גלילות

ווי קען מען אים כאפן?
לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגִים בַּרְבּוּרִים וּשְׂלָו וְדָגִים....

אוועטאר
חמרא טבא
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4247
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

תגובהדורך חמרא טבא » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 5:48 pm

מה ידידות האט געשריבן:
יקים האט געשריבן:ווענד זיך צו הרב סלומון פון שטעפענעשט, ער פארעט זיך שטארק מיט יענע גלילות

ווי קען מען אים כאפן?

http://shtefenesht.org/
דביה תחדי נפשא

אוועטאר
מאן מלכי רבנן
אנשי שלומינו
תגובות: 6
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 10, 2018 4:20 pm
לאקאציע: בין מלכים ושרים

תגובהדורך מאן מלכי רבנן » דאנארשטאג אוקטובער 11, 2018 9:55 pm

סוואליעווער אייניקל האט געשריבן:
מאן מלכי רבנן האט געשריבן:די יוחס פון הרב שלמה יהודא טאגער ז״ל שווער פון הרה״צ רבי אברהם שמואל שטערן ז״ל ר״י תורת חסד ווייסט איינער?

ביי די חתונה פון בת ר"י סאטמאר ב"ב מיט בן ר"י תו"ח לונדון
איז ארויס א קונט' מיט יחוס, שטייט דארט גארנישט?

ס׳דא ערגעץ ווי מקען עס באקומען?

ברוז
שר חמישים
תגובות: 63
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 17, 2017 5:49 pm

מי הוא ?

תגובהדורך ברוז » זונטאג אוקטובער 14, 2018 3:49 pm

מביה"ח בבולחוב.
צוגעלייגטע
image (2).jpg
image (2).jpg (112.23 KiB) געזעהן 812 מאל
image (1).jpg
image (1).jpg (153.62 KiB) געזעהן 822 מאל

ברוז
שר חמישים
תגובות: 63
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 17, 2017 5:49 pm

תגובהדורך ברוז » זונטאג אוקטובער 14, 2018 4:51 pm

המצבה שהבאתי למעלה הנה מה שמצאתי אודותיו:
לאחר מותו של יצחק בן בצלאל הכהן, ב-1777, נמצא יהודי אחר שחשק במשרה, מרדכי בן משה חיים והוא שילם בקשיש מתאים לקסריה קונסטנטין דאפונטה (Chesarie Constantin Daponte), החדרן הגדול של השליט וזכה במשרה. היהודים לא היו מרוצים מהחכם באשי החדש, ערערו על ידיעותיו בהלכה והדיחו אותו מתפקידו כאב בית הדין הרבני. בלחץ הקהילה היהודית ומשפחת הכהן, שתבעה לעצמה את התפקיד, הודח מרדכי כעבור שנה ממינויו והשליט אילץ את החדרן להשיב לו את הבקשיש. קסריה כתב על כך בזכרונותיו. במקומו של מרדכי בן משה חיים התמנה לחכם באשי נפתלי בן יצחק הכהן. נפתלי, שכונה גם נפתולה (Naftule), כיהן מ-1778 עד מותו ב-1809. בתקופת נפתולה התחיל המאבק עם החסידים שמספרם בנסיכות מולדובה גדל בהתמדה. ב-1804 קיבל נפתולה אישור מהשליט למנות שוחטים רק מבין ילידי הארץ, דבר שהיה מכוון נגד החסידים, שמרביתם היו מהגרים מתחומי גליציה, פולין ואוקראינה. את מקומו של נפתולה ירש אחיו (כנראה שבנו, אברהם ונכדו הקטין נמצאו לא מתאימים), שעיה נפתולוביץ'.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7 ... 7%91%D7%94
צוגעלייגטע
image %282%29.jpg
image %282%29.jpg (145.43 KiB) געזעהן 803 מאל

נטיעות
שר חמישים ומאתים
תגובות: 306
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג פאברואר 09, 2014 4:51 am

תגובהדורך נטיעות » זונטאג אוקטובער 14, 2018 5:13 pm

ברוז האט געשריבן:מביה"ח בבולחוב.


היכן ניתן לראות מצבות מבולחוב?

ברוז
שר חמישים
תגובות: 63
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 17, 2017 5:49 pm

תגובהדורך ברוז » מאנטאג אוקטובער 15, 2018 2:57 am

נטיעות האט געשריבן:
ברוז האט געשריבן:מביה"ח בבולחוב.


היכן ניתן לראות מצבות מבולחוב?

http://www.jgaliciabukovina.net/uk/1540 ... w-cemetery

ברוז
שר חמישים
תגובות: 63
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 17, 2017 5:49 pm

תגובהדורך ברוז » מיטוואך אוקטובער 17, 2018 5:13 am

מביה"ח בפולנאה:
רבי חיים ב"ר יוסף יוזפא אב"ד שם, מיהו ?
צוגעלייגטע
image (8).jpg
image (8).jpg (143.53 KiB) געזעהן 703 מאל

ברוז
שר חמישים
תגובות: 63
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 17, 2017 5:49 pm

תגובהדורך ברוז » מיטוואך אוקטובער 17, 2018 5:35 am

מצבת בתו פייגה.
צוגעלייגטע
image.jpg
image.jpg (154.59 KiB) געזעהן 700 מאל

יקים
שר מאה
תגובות: 130
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 09, 2015 1:49 pm

תגובהדורך יקים » מיטוואך אוקטובער 17, 2018 8:05 am

ברוז האט געשריבן:מביה"ח בפולנאה:
רבי חיים ב"ר יוסף יוזפא אב"ד שם, מיהו ?

מי האב"ד, הוא או אביו?
הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת

יום זה מכובד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 281
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 27, 2017 11:03 am

תגובהדורך יום זה מכובד » מיטוואך אוקטובער 17, 2018 3:05 pm

יקים האט געשריבן:
ברוז האט געשריבן:מביה"ח בפולנאה:
רבי חיים ב"ר יוסף יוזפא אב"ד שם, מיהו ?

מי האב"ד, הוא או אביו?

מספר שבחי הבעש"ט:
ללא שם.jpg
ללא שם.jpg (116.16 KiB) געזעהן 669 מאל

גלאזער
שר האלף
תגובות: 1468
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

תגובהדורך גלאזער » מיטוואך אוקטובער 17, 2018 10:13 pm

גלאזער האט געשריבן:
גלאזער האט געשריבן:
אפטא האט געשריבן:ווייסט איינער אינפארמאציע אויף דעם יחוס למעלה בקודש פון הגאון ר' שמשון אליעזר כ"ץ גאטדיענער אב"ד בעיר טיסא ליק נפטר געווארן כ"ח תמוז תרל"ג
סאיז דא א בילד פון זיין מצבה (איך וייס נישט ווי אזוי מ'לייגט ארויף דא) דארט שטייט אז זיין טאטע האט געהייסן אהרן יעקב, אויך שטייט דארט אז ער איז געווען מגזע תרשישים ווער קען צו לייגן פון איהם ארויף. ס'איז דא תשובות צו איהם אין שו"ת מהר"ם שיק. אויך איז דא אין די ספרים א פאר הספדים אויף איהם. משמע אז ער איז געווען מפורסם אלץ אדם גדול וקדוש. נו ביטע מ'ווארט אויף אייער הילף.

הרב ר' אהרן יעקב כ"ץ גאטטדינער הי' תלמיד הישמח משה זי"ע. דר בטרין קטן הסמוך ונראה לאוהעל. ושם בטרין קטן ובטרין גדול הסמוכה דרו הרבה מיו"ח ממשפחת גאטדינער הכהנים

א) בנו הרב הגאון ר' שמשון אליעזר הכהן נולד בטרין קטן בשנת תקס"ה. בנו ר' משה נולד בתקצ"ט. בנו ר' פנחס אלי' נולד בתר"ג בליק הי' תלמיד הייטב לב תעודה אליו מרבו נדפס ב'אוצרות ייטב לב' סי' קל"ה. הי' שו"ב ומ"ץ בעדיעק נפטר ט"ז חשון תרס"ד בזענטא.

ב) בן נוסף הי' ר' ישראל שמצבתו הובאה כאן באשכול תמונות ביה"ח באוהעל.

ג) עוד בן לכאורה הוא ר' זוסמאן ליב הכהן גאטדינער שהי' ג"כ איש חשוב שם בכפרים טרין גדול וקטן, מוהל וכו'.

ד) עוד בן הי' לכאורה ר' מענדל גאטדינער.

בני ר' זוסמאן ליב הם,
ר' יוסף שמואל נולד בתקפ"ח בטרין גדול או קטן נפטר בשימלוי בתרס"ה.
ר' אהרן נולד בטרין קטן תקצ"ו. [לכאורה שמו המלא ר' יעקב אהרן אחר אביו, ומזה שכבר נפטר הזקן בשנת תקצ"ו] ר' אהרן נשא בחורף תרכ"ב לבת הר"ר משה ב"ר בער קנאבל מח"ס אבני שוהם, הנזכר פה בהפנקס המצורף.
ר' משה נולד שם בתקצ"ט.
ר' ישראל אלכסנדר נולד שם.

בני ר' יוסף שמואל.
ר' משה אהרן נולד בנאנאש בתר"ך נפטר בפעהער דיארמאט, בניו: ר' ישראל נולד בסאטמאר בתרמ"ג נעקדה"ש [אבי ר' יואל שנולד בתרע"ה ור' שבח שנולד שם בנאנאש בתרפ"א נפטר בפעסט בתש"ה.] ור' חיים ארי' נולד בתרמ"ח.
ר' שלמה נולד בתרל"ה [אבי ר' חיים ארי' ור' יושע העשיל ור' זוסמאן ור' שאול יחזקאל ור' יוסף שמואל ור' אשר אנשיל ור' משה פנחס.]
ר' אברהם יעקב נולד בנאנאש תרכ"ד.


עכשיו נודענו מפנקס אוהעל, [העומד למכירה ע"י 'קדם' https://kedem.bidspirit.com/?lang=he#ca ... 381~114948] שר' חיים ארי' הכהן הי' בנו של ר' יעקב אהרן הכהן גאטדינער מטרין קטן. נתקבל לח"ק ד' תשא תקצ"ד. חשבתי שמה שצוין לעיל השם 'זוסמאן ליב' הוא כינוי לחיים ארי', נכדיו בדזשעני קורים לו זוסמאן ליב, וכן במעטריקל נמצא שמו שעסק במוהלות.
גם במעות קדימה מצאתי אותו,כמו בספר נזיר ה' וסמיכת משה בשנת תרכ"ט במנין ספרדים [חסידים] באוהעל, ר' חיים ארי' הכהן מטרין'. ובספר 'אמרת הצרופה' תרל"ב.


מה שכתבתי לעיל, עוד בן הי' לכאורה ר' מענדל גאטדינער, נראה ממעות קדימה בספר 'אמרת הצרופה' שנת תרל"ב בטרין קטן, ששמו המלא הי' ר' מנחם מרדכי.
צוגעלייגטע
משה קנאבל פנקס אוהעל תקצד.png
משה קנאבל פנקס אוהעל תקצד.png (210.43 KiB) געזעהן 625 מאל
לעצט פאראכטן דורך גלאזער אום דינסטאג אוקטובער 30, 2018 6:14 pm, פאראכטן געווארן 6 מאל סך הכל.

יד ושם
שר חמישים
תגובות: 65
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 15, 2018 3:57 pm

תגובהדורך יד ושם » מיטוואך אוקטובער 17, 2018 10:30 pm

איבסל מער אינפא איבער הרב הגאון רבי שלמה אהרן פריעדמאן זצ"ל מח"ס מראה אש, וואס האט ער געהאט מיט משפחת ווייל

ברוז
שר חמישים
תגובות: 63
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 17, 2017 5:49 pm

מביה"ח בסאדיגורא

תגובהדורך ברוז » דאנארשטאג אוקטובער 18, 2018 4:52 pm

... בן של הצדיק הרב דכאן מ"מ והוא נין של הצדיק מ"מ מקאמארנא מו' זאב וואלף במו' ישעיה נפטר יט אדר תר"ז...

מי האיש ?
צוגעלייגטע
image (1).jpg
image (1).jpg (145.7 KiB) געזעהן 583 מאל

גלאזער
שר האלף
תגובות: 1468
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

תגובהדורך גלאזער » דאנארשטאג אוקטובער 18, 2018 5:04 pm

ברוז האט געשריבן:
... בן של הצדיק הרב דכאן מ"מ והוא נין של הצדיק מ"מ מקאמארנא מו' זאב וואלף במו' ישעיה נפטר יט אדר תר"ז...

מי האיש ?

הקאמארנא מגיד ידוע עליו בספר שבחי הר"ן. ממחלוקת שהיה אודותיו. בנו היה ר' ישעי' מגיד בסאדיגורא

גלאזער
שר האלף
תגובות: 1468
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

תגובהדורך גלאזער » דאנארשטאג אוקטובער 18, 2018 5:31 pm

ופעם אחד דבר עימהם ונדמה להם שהוא בן הקאמרנער. דהינו בן המגיד מקאמרנא שהיה אז מחלקת גדול עמו כמפורסם. ואחר כך בתוך הדברים התחיל הוא זכרונו לברכה, לקלל את הקאמרנער וגערו בו הלא הוא אביך?! וראו שעדין לא עמדו עליו. ובכל פעם היה לו שם אחר, ובכל שם שקראו אותו. נענה להם ובא אליהם. פתאום יצא מפיהם וקראו ישעיה כדי לנסותו אם הוא בן הקאמרנער ששמו ישעיה, ובא הוא זכרונו לברכה, תכף ומיד אליהם ונדמה להם בודאי שהוא בן הקאמרנער. ואמרו לו אתה הוא בודאי בן הנ"ל. והשיב להם, והוכיח להם שאינו בנו, בתוך כך התחילו לדבר מהמתנה ששלח הקאמרנער לבנו, והתחיל הוא זכרונו לברכה, תכף לבקשם ולהפציר אותם שיהיו מראין לו את המתנה שלו וראו שוב שהוא בנו, ואחר כך דברו עמו עוד וקללו אותו. ונבהלו מאד מאד ובאו בכעס גדול ובזו אותו מאד מאד. וכששאלו אותו למה אתה אומר עכשיו ששמך כך ואחר כך שם אחר וכן בשם מקומך? השיב להם גם כן שכל שם ושם הוא כפי המידה והספירה שנאחז בו וכו' ואני ברוך השם כלול מכלם. וכל מה שעבר בעניין זה יקצרו המון יריעות לספר.

ברוז
שר חמישים
תגובות: 63
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 17, 2017 5:49 pm

מביה"ח בעיר טעמישוואר

תגובהדורך ברוז » דאנארשטאג אוקטובער 18, 2018 5:55 pm

רבי יהודה ב"ר אברהם ברוך אב"ד שם.
מי הוא ?
צוגעלייגטע
image (4).jpg
image (4).jpg (258.5 KiB) געזעהן 572 מאל

גלאזער
שר האלף
תגובות: 1468
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

תגובהדורך גלאזער » דאנארשטאג אוקטובער 18, 2018 6:07 pm

כתבתי קצת אודות הקאמארנער מגיד


בעיר אוסטראה דר יהודי בשם ר' אליעזר, שהי' בנו של הר"ר צבי הירש. ב"מגילת תמוז" והוא פורים שקיימו היהודים באוסטראה ביום ו' תמוז על נס גדול שאירע להם, מסופר על נס פורים שקרה להם בשנת תקנ"ב, שבאו חיילי רוסיא, והצירו את העיר, וירו חיצים ובליסטראות על הבית הכנסת הגדול שהי' למצור, והי' נסים ונפלאות שמרוב היריות לא קרה כלום, וגם אחר שכבר באו האויבים לתוך העיר, לא שדדו ולא רצחו כדרכם מעולם, וכמו שכתבו היהודים שם וזה לשונם, "נס נגלה ממש שלא נשמע ולא נראה בזה כמה וכמה מאות בשנים"

וידעו העם מי הי' עומד מאחורי הפרגוד, שמסר נפשו מנגד להציל עדה שלמה מכליון, הוא ר' אליעזר ב"ר צבי הירש הנ"ל, שסיכן נפשו, ושט את הנהר וויליא, אחרי שכל הגשרים כבר נטבעו ע"י הפאלאקן, ובא עד הגענעראל סובאראוו, ר' אליעזר הזה, הי' מחשובי וזקני קהלת אוסטראה, גדול בתורה וחכמה, על מצבתו כתוב "הרבני המופלג הישיש והזקן זה שקנה חכמה" וגם שלט בטוב בשפת רוסיא, על כן טען לפני הגענעראל, שכל חיילי פולין כבר נסוגו אחור, והניחו את העיר ריקם והלכו להם, ולמה להם להחריב את העיר ותושביה לחנם? באין מעצור נגדם, דבריו מצאו חן בעיני הגענעראל, אחרי שגם הראה להם ר' אליעזר דרך לעבור את הנהר, ששם המים נמוכים.

ולשנה, קבעו אלופי וראשי ומנהגי הקהל, מעיר ישן ומעיר חדש דק"ק אוסטראה, לקבוע ימי ו' וז' תמוז לזכרון, וכתבו את מגלת תמוז, שבכל שנה יהי' יום ו' תמוז יום תענית ותפלה, שיגמרו כל התהלים, ואחר היום לומר אהבתי כי ישמע, ולמחרתו ביום ז' הי' יום שמחה, לבשו בגדי יו"ט, אין אומרים תחנון, אסור להתענות, עושים סעודה ומשתה, מתנות לאביונים וקוראים במגלת תמוז בבית הכנסת, ממש כמו פורים..

ואעתיק מה שכתוב בספר מזכרת גדולי אוסטראה, עמ' 237, אות קצג, וזה לשונו.
"הרבני המופלא החכם והישיש מו' אליעזר במו' צבי הירש, מגדולי נכבדי עירנו זקן שקנה חכמה, והוא אביו של הרב המפורסם מוהר"ר יוסף משה ז"ל, מגיד מישרים דקאמרנא, ונקרא בעירנו, "דער קאמארנער מגיד" זקני עירנו יספרו אשר שמעו מפי מגידי אמת כי בשנת תקנ"ב, כאשר צרו חיל רוסיא עם שר צבא סאבאראוו על עירנו ולא יכלו לבוא בתוכה מפני שחיל פולין סתרו את הגשרים אשר על נהר וויליא, (עיין מבוא סימן ט"ו) יצא הרב מוהר"ר אליעזר דנן לקראתם כי הוא ידע לדבר בשפת רוסיא, והראה להם דרך לבוא אל העיר בשלום ובחכמתו הציל את העיר מכליון חרוץ, כי כבר הכינו כלי תותח גדולים לירות אל העיר, ולעשותה תל עולם, ככתוב על המגילה מז' תמוז, ועיין מבוא שם.. ומצבתו תספר בשבחו, [וזה לשונו], "פה נטמן, הרבני המופל' הישיש והזקן זה שקנה חכמה, מו' אליעזר במו' צבי הירש אביו של הרב המגיד ד"ק קמרנא, נפטר כ"א כסלו תקס"א לפ"ק תנצב"ה.


כמו שאמרנו, הי' הר"ר אליעזר מק"ק אוסטראה הנ"ל, אבי ר' יוסף משה ליווארניק, שהי' מפורסם במדינה בשם, דער קאמארנער מגיד, עד כדי כך, שעל מצבת אביו, נחרט שהוא אביו של המגיד מקאמארנא, וכפי מה שכתוב בספר שבחי הר"ן הי' מחלוקת גדולה עמו, מה ועלמה הי' המחלוקת לא ידוע, המגיד ר' יוסף משה נפטר ביום כ"ד תשרי תקס"ב.

בני המגיד מקאמארנא:

א. כאמור לעיל מספר שבחי הר"ן שהי' אז שנת תקנ"ח הי' לו בן מפורסם בשם ישעי', שכנראה משם הלך לארץ ישראל ואביו שלחו מתנה, והם היו שלוחי המגיד ליתן לו. הוא שימש כמגיד בסאדיגורא, [בפנקס הקהלות יד ושם בסאדיגורא מוזכר כרב], בתקס"ג כבר הי' שם, הי' שם עד פטירתו י"ב חשון תקפ"ט [י"א ט' אדר תר"ג]. בניו:

א) ר' יוסף משה ליקווארניק, נשא מרת אסתר מרים בת ר' יודא ליב רויזענשטאק, דר בטערעשעווי ונפטר כ"ו שבט תרל"ז, הניח אחריו ב' בנים.

האחד ר' ישעי' ליקווארניק, נולד בסאדיגורא, נשא מרת לאה בת ר' דוד לערער, דר ג"כ בטערעשעווי, נפטר צעיר לימים י"ג אב תרמ"ב. לו ו' בנים, ר' ארי' ליב, ר' לוי יצחק, ר' פנחס, ר' שמחה, מרת פעשא שנישאת לר' מנחם מענדל פריינד נכד הרה"צ ר' מענדל מפשעמישל, ובנם ר' דוד ישעי' פריינד, שבנו פלטיאל הוציא לאור ספר 'יד פלטיאל' ושם מנציח בסופו נשמת זקינתו מרת פעסא הנ"ל, ומרת עננא.

בנו השני הוא ר' אלימלך ליקווארניק מטערטשעני, נפטר בתרצ"ד.

ב) בתו חנה שפרינצא, ג) בעל המצבה דכאן, הוא ר' וואלף, וזה נוסח המצבה בשלימותה.
איש הירא ושלם, אשר כל ימיו הלך במשרים, בנן של קדושים ומגדי משרים, אשר כל ימיו לבו נוטה אחר חקים ישרים, בן של הצדיק הרב דכאן מ"מ והוא [b]נין של הצדיק מ"מ מקאמארנא מו' זאב וואלף במו' ישעיה נפטר יט אדר תר"ז לפ"ק[/b]



ב. עוד הי' לו להמגיד מקאמארנא בן בשם נחום מיכל, ובס' מזכרת גדולי אוסטראה אות רמב, עמ' 285 כתב עליו וז"ל, "מוהר"ר נחום מיכל בהמגיד מקאמרנא, לא מצאתיו בהפנקסים ולא ידעתי ממנו כלום".
"וזאת חרות על מצבת ר' נחום מיכל "פ"נ איש תם וישר מוהר"ר נחום מיכל בהרב המגיד המפורסם מ' יוסף משה מ"מ דק"ק קמרנא, נפטר ערש"ק ער"ח ניסן תקפ"ו לפ"ק תנצב"ה.


ג. בן שלישי בשם אליעזר ליפמאן, והא לך מה שכותב בס' מזכרת הנ"ל,
"ואגב אורחא אכתוב כאן, אשר להרב המפורסם מוהר"ר יוסף משה מ"מ דקמרנא, הי' עוד בן אחד ושמו אליעזר ליפמאן, כאשר מצאתי כתוב על הפנקס דף רפ"ה, "ביום דמע"ל קרב לפנינו הרבני מו"ה אליעזר ליפמאן בהרב המפורסם מוהר"ר יוסף משה ורצה לקרב את עצמו לחבורה קדישא דפה וכבר סילק מעות קדימה יום ה' ששה ימים לחודש מרחשון תקס"ה לפ"ק" וממשיך, "והרב ר' יוסף משה מפורסם בעירנו בשם "המגיד מקמרנא", ואביו הוא הישיש והזקן שקנה חכמה מוהר"ר אליעזר לעיל"

יד ושם
שר חמישים
תגובות: 65
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 15, 2018 3:57 pm

תגובהדורך יד ושם » דאנארשטאג אוקטובער 18, 2018 10:01 pm

משפחת בערנשטיין פון ירושלים איז דא ערגעץ מער פרטים
כגון האיך הם נכדי הבעש"ט?


צוריק צו “על הצדיקים ועל החסידים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 18 געסט