הגה ושיפור ספרים

עצות טובות אויפן טעגליכן לעבן

די אחראים: זייער נייגעריג, אחראי, thefact

אוועטאר
אדער יא
שר חמש מאות
תגובות: 937
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am
לאקאציע: ביים סערטש ענדזשן

הגה ושיפור ספרים

תגובהדורך אדער יא » דאנארשטאג ינואר 11, 2018 5:41 pm

עומד אני באמצע עריכת ספר ישן, הגה ושיפור ומראי מקומות ועוד, והנה כ' קאן סיך ניט ווייטער א ריר טאן, ווי שטייט די דאזיגע לשון. דאס איז מעשים בכל עת. נא.. וואס טוט א איד בעת הזאת "אייוועלט", לכן אני פותח א געהענגל א נייעם (ביטע מיר אויפנעמען כיאות, ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם...).

א) מי יכול לבוא לי לעזרה היכן נמצא (מקור הראשון ועוד עד התחתונים) שהז' אותיות יה"ו הוי"ה הם כנגד הז' נרות שבמנורה שהי' הכה"ג מדליק??

אוועטאר
מיסטעריעז
שר ששת אלפים
תגובות: 6450
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 13, 2010 2:54 pm

תגובהדורך מיסטעריעז » דאנארשטאג ינואר 11, 2018 6:05 pm

געטראפן דעם של"ה הק' (תורה שבכתב, שובבי"ם ת"ת), כ'האב עס נישט דורכגעלערנט, אבער אויבערפלעכליך קוקט מיר אויס אז ער זאגט אז די נרות איז די זעלבע בחינה ווי די כוכבי לכת, און די כוכבי לכת איז די בחינה פון די שמות וואס איר ברענגט.
צוגעלייגטע
IMG_1582.JPG
IMG_1582.JPG (191.48 KiB) געזעהן 1135 מאל
וואו איז דָוִי?

זבחי צדק
שר האלף
תגובות: 1343
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 10, 2017 7:41 pm

תגובהדורך זבחי צדק » דאנארשטאג ינואר 11, 2018 6:28 pm

סי'ז שוין דא אן אשכול אויף אזעלכע זאכן, דער קעפל פונם אשכול איז 'וואס שטייט דא', גיי זוך עס, והמלנקקים ילנקקו

אוועטאר
אדער יא
שר חמש מאות
תגובות: 937
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am
לאקאציע: ביים סערטש ענדזשן

תגובהדורך אדער יא » דאנארשטאג ינואר 11, 2018 7:07 pm

תודה למיסעס טרעיז, וסליחה לשו"ב.

נודה לך
שר האלפיים
תגובות: 2523
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 09, 2015 5:47 pm
לאקאציע: אינעם אויבערשטענס הענט

תגובהדורך נודה לך » דאנארשטאג ינואר 11, 2018 7:11 pm

דער "אדער יא" איז פיינע נייעס דא אויפן וועלטל...
איך דאנק און לויב השי"ת אויף די גרויסע חסדים וואס ער טוט מיט מיר יעדע מינוט

אוועטאר
אדער יא
שר חמש מאות
תגובות: 937
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am
לאקאציע: ביים סערטש ענדזשן

יגעתי ומצאתי

תגובהדורך אדער יא » דאנארשטאג ינואר 11, 2018 8:59 pm

לכבוד הניקי בעל מיסט מצאתי המקור הראשון ה"ה בילקוט שמעוני פ' בהעלותך רמז תשי"ט עיי"ש.

אוועטאר
אדער יא
שר חמש מאות
תגובות: 937
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am
לאקאציע: ביים סערטש ענדזשן

שיפור

תגובהדורך אדער יא » פרייטאג ינואר 12, 2018 12:53 pm

ב) וואזשע טוט מען באופן וואס מ'שטעלט אויס דעם ספר אז יעדע גי' או ר"ת איז באלד כגון: ג' פעמים אהר"ן מספר שלו"ם מחזי"ק ברכ"ה, היצטערט באופן דער מחבר זאגט נישט כל תיבות העולה נאר באופן זה: ....... מספר וכתבת"ם עד ובשערי"ך, דער גאנצער ענין איז דאך נאר פארגרינגערן דעם לומד, נא.. אם אכתוב כמו הנ"ל איז נישט וואר, שאין הכוונה רק וכתבת"ם ובשערי"ך. ווידער זאל מען באלטן אויך עד, ער נעמט דאך נישט אנטייל אינעם גימטריא. בכלל נישט באלטירען, קאן מען נישט מחלף זיין דער מהלך הספר, סאו איי ניד העלפ פראם שלומינו, נא באו לעזרינו שלא אצטרך לדפדף עה"פ.

[הוספה לשאלה א', השל"ה הנ"ל מיוסד על התיקו"ז י' ע"ב, עי' בזיסער פון האניג ותבין]

איסר האטלקי
שר האלפיים
תגובות: 2243
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג יולי 15, 2016 12:37 am
לאקאציע: אין בעסמענט

תגובהדורך איסר האטלקי » פרייטאג ינואר 12, 2018 1:38 pm

וואס איז שלעכט מיט וכתבתם עד ובשעריך
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל, שנה טובה מתוקה ונחמדה!
כ"ד המברך הק' איסר דאורייתא, פה אטליה יצ"ו

אוועטאר
שטאלצער יוד
שר האלף
תגובות: 1609
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 19, 2016 2:00 pm

תגובהדורך שטאלצער יוד » מוצ"ש ינואר 13, 2018 8:38 pm

אדער קען מען אריינשרייבן די גאנצע פסוק וואס איז יא גמטריא, און אין איינוועגס שוין אויך פארגרינגערן פאר'ן לומד.

אוועטאר
אדער יא
שר חמש מאות
תגובות: 937
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am
לאקאציע: ביים סערטש ענדזשן

תגובהדורך אדער יא » זונטאג ינואר 14, 2018 11:05 am

גאה, כ' קאן נישט מוסיף זיין על המחבר הקדוש, אין פאל וואס איז ממילא נוטיג הערה אה"נ.
און פאר סמר'ל העל כ'מגיב'ן גערעכט דאס איז מיין סברא אחרונה, מ'עט זיך פארלאזן אויפן לומד אז ער זעהט דעם עד, אבער די גענזען דאס קען איך נישט היפן כאטש ס'איז באלט, שכך גזר עלי הקאסטעמיר וידו על העליונה, ואפשר הצדק עמו, וויבאלד מ'איז שוין אזוי מורגל אז אווזים מיינען גימטריא לאמיר נישט משנה זיין.

ג) וואס האלט דער עולם, איז שענער פאר פלעינע ספר (על התורה, מועדים, ספר ישן) ס'זאל זיין די פעידזש נאמבערס די זעלבע פאנט ווי די פיקסעט העעדערס (נישט ווילנע און ליווארנע וכדו') אדעער לא תלוי זב"ז?

אוועטאר
שטאלצער יוד
שר האלף
תגובות: 1609
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 19, 2016 2:00 pm

תגובהדורך שטאלצער יוד » זונטאג ינואר 14, 2018 11:16 am

אדער יא האט געשריבן:גאה, כ' קאן נישט מוסיף זיין על המחבר הקדוש, אין פאל וואס איז ממילא נוטיג הערה אה"נ.
און פאר סמר'ל העל כ'מגיב'ן גערעכט דאס איז מיין סברא אחרונה, מ'עט זיך פארלאזן אויפן לומד אז ער זעהט דעם עד, אבער די גענזען דאס קען איך נישט היפן כאטש ס'איז באלט, שכך גזר עלי הקאסטעמיר וידו על העליונה, ואפשר הצדק עמו, וויבאלד מ'איז שוין אזוי מורגל אז אווזים מיינען גימטריא לאמיר נישט משנה זיין.


איך מעג זיין מחולק מיט דיר?

לדעתי איז עס סתם א קליין קעפיגקייט נישט אויסצושרייבן די פסוק.

בדרך כלל, לויט די אמאליגע אומשטענדן האט מען געזוכט מקצר צו זיין, צוליב די אומגעהוירע קאסטן פון דרוק, און אמאל האט עס מיט די מהלך פון די מחבר צו שרייבן קורץ, ברמיזה ובראשי תיבות, אבער היינט אז מ'דרוקט איבער שיין אטן קלאר מעג און און דארף מען עפענען אומפארשטענדליכע ראשי תיבות אדער אויספירן די פסוקים ומאמרי חז"ל וואס זענען נוגע צו פשוט קענען פארשטיין די ווערטער. עס איז אפשר אפילו א פגיעה אין די כבוד פון די מחבר אז מ'טוט דאס נישט.
אפשר אפשר אויב מ'רעדט פון ספרים וואס זענען מקבל אז זיי זענען געשריבן געאוורן ברוח הקודש, דארף מען מאכן א שאלת חכם.

אוועטאר
אדער יא
שר חמש מאות
תגובות: 937
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am
לאקאציע: ביים סערטש ענדזשן

תגובהדורך אדער יא » זונטאג ינואר 14, 2018 11:29 am

כ'הער דעם סברא, אבער כ' טרעף מיך כסדר אז ער שרייבט איבער א צווייט און דריטע פסוק - ענין וואס איז אויך בגי' הנ"ל, נא האט פשט יעדעס מאל ארויסשרייבן למשל: .... בגי' והי"ה א"ם שמו"ע תשמע"ו אל מצות"י אש"ר אנכ"י מצו"ה אתכ"ם היו"ם לאהב"ה א"ת הוי"ה אלהיכ"ם בכל לבבכ"ם ובכ"ל נפשכ"ם, וכן ... בגי' והי"ה א"ם שמו"ע תשמע"ו אל מצות"י אש"ר אנכ"י מצו"ה אתכ"ם היו"ם לאהב"ה א"ת הוי"ה אלהיכ"ם בכל לבבכ"ם ובכ"ל נפשכ"ם, (כמובן באופן זה ועט ער שרייבן פסוק ראשון דפרשת והי' אם שמוע וכדו', זיי מדמה, כ' וויל לעיזונג פאר אלסדונג און אימעטום, אוי ביזטעך טאקע א גאה, איר הייסט אפשר גאה'לע שטאלצבערג? נוץ עס גוט אויס! ויגא לבך בדרכי השם!!)

אוועטאר
אדער יא
שר חמש מאות
תגובות: 937
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am
לאקאציע: ביים סערטש ענדזשן

תגובהדורך אדער יא » זונטאג ינואר 14, 2018 6:17 pm

ד) מי יודע (אפשר מי יודע ווייסט) היכן נמצא שהד' גליות מכוונים נגד נחש שרף ועקרב וצמאון (פסוק פ' דברים), ד' דייקא, דער תקליטור האט מיר געפירט צו א מדרש וואס שטייט נאר די ערשטע דריי :?:

אוועטאר
מיסטעריעז
שר ששת אלפים
תגובות: 6450
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 13, 2010 2:54 pm

תגובהדורך מיסטעריעז » זונטאג ינואר 14, 2018 6:29 pm

צוגעלייגטע
IMG_1597.JPG
IMG_1597.JPG (14.43 KiB) געזעהן 875 מאל
וואו איז דָוִי?

אוועטאר
אדער יא
שר חמש מאות
תגובות: 937
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am
לאקאציע: ביים סערטש ענדזשן

תגובהדורך אדער יא » זונטאג ינואר 14, 2018 6:38 pm

האו סאו קוויק, ווער איז איט :| ? (מעשומער בלאקט)

אוועטאר
מיסטעריעז
שר ששת אלפים
תגובות: 6450
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 13, 2010 2:54 pm

תגובהדורך מיסטעריעז » זונטאג ינואר 14, 2018 6:40 pm

מדרש שוחר טוב סוף קאפיטל ס"ג.
וואו איז דָוִי?

אוועטאר
אדער יא
שר חמש מאות
תגובות: 937
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am
לאקאציע: ביים סערטש ענדזשן

תגובהדורך אדער יא » מאנטאג ינואר 15, 2018 1:00 pm

יעזי כ' מיין דארט שטייט "ארם", אולם בלקוטי תורה לאר"י ז"ל (פ' עקב) שטייט קלאר 'אדום'

(אז דו ווייסט וואס פרעגסטו? כמסופר איינער פון די צדיקים האבן געזאגט: אויף יענער וועלט וועל איך זיך קענען ספראווען מיטן מלאך וואס פרעגט דעם נאמען, דהיינו ווען די מלאך וועט פרעגן שמך פליז? וועלעך עונה'ן בפה מלא יאנקל! וואס הייסט דו הייסטעך שלמה? הע אז דו ווייסט וואס פרעגסטו ? [ומי יעמוד בסודו])

אוועטאר
אדער יא
שר חמש מאות
תגובות: 937
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am
לאקאציע: ביים סערטש ענדזשן

התקליטור התורני DBS

תגובהדורך אדער יא » מאנטאג ינואר 15, 2018 9:59 pm

פאר הגה העלפט ער שטארק כ'וויל נאר זאגן אפאר טיפס אינעם פראגראם (פאר די וואס עבריתען זיך נישט קען עס זיין העלפפאל).
כידוע די אויבירשטע קעסטל ווי מ'טייפט אריין הוא הנקרא "חלון שאילתה", און די אונטערשטע "חלון ספרים", לויט וויאזוי מ' סעלעקד ביי חלון ספרים דארט וועט עס סירטשן, (סאו נישט ווערן סאופרייזט אויב טרעפט עס נישט גוט צו, מיסטאמע האסטו נישט גוט אנגעשטעלט, העל ך' דיר זאגן וויזוי) גיב א קוק אויבן לעבן די מינומייז שטייט שאילתה במדור... לויט ווי ס'איז סעלעקטעד.
למשל ווילסט זיכן אין מדור ספרי ההלכה + מדור רמב"ם ונושאי כליו, גיי רעכטס פונעם סעט ספרים אינעם קליין באקסעלע קליק וועט זיך עס טשעקן, אדער קען מען דרוקן די ספעיס קנעפל. צו מבטל זיין געב נאך א קליק בעכבר או ע"י הקשה ברווח קנאפל.
מ'קען אויך סירטשן אין פיסיפיק עמוד, גיי אויבן לינקס טייפ אריין און קליק ענטער, צו טרעפן די נעקסטע פלאץ (חפש מופיע הבא) אינעם עמוד גיי לינקס פונעם טייפן קעסטל קליק כרצונך.
ספרי השל"ה געפונען זיך ביי ספרי קבלה קעפל דיר עס אריין 1 פאר אלעמאל.

אוועטאר
מיסטעריעז
שר ששת אלפים
תגובות: 6450
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 13, 2010 2:54 pm

תגובהדורך מיסטעריעז » מאנטאג ינואר 15, 2018 10:28 pm

אדער יא האט געשריבן:יעזי כ' מיין דארט שטייט "ארם", אולם בלקוטי תורה לאר"י ז"ל (פ' עקב) שטייט קלאר אדום
צוגעלייגטע
IMG_1602.JPG
IMG_1602.JPG (86.53 KiB) געזעהן 769 מאל
וואו איז דָוִי?

אוועטאר
אדער יא
שר חמש מאות
תגובות: 937
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am
לאקאציע: ביים סערטש ענדזשן

תשובה

תגובהדורך אדער יא » מאנטאג ינואר 15, 2018 10:33 pm

כתבתי לפי מה שראיתי באוצר החכמה במדרש ילקוט החדש (זיך אויך נישט באוויזען אין תקליטער), א הערצליכע דאנק פארען סרין שאט

אוועטאר
אדער יא
שר חמש מאות
תגובות: 937
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am
לאקאציע: ביים סערטש ענדזשן

מיין בקשה דף מדויק

תגובהדורך אדער יא » מיטוואך ינואר 17, 2018 3:02 pm

מצאתי לשון זה: לזה יפה אמרו ... על דרך המבואר בס' ויקהל משה (???) בענין שם המיוחד שהוא ח' במספר קטן, ומנינו מתמעט בכל מה שיוסיף עליו שבמקום גדולתו ענותנותו.
אויב איינער וואלט מיר געקענט טרעפן די פונקטליכע דף וואלט איך שטארק מכיר טובה געווען

די כוונה דערפון האב איך געפונען אין ספר 'אורח חיים' (להגאון כמוס חדאד מתונס) חידושים נחמדים עמ״ס אבות כ׳וועל צוטירן זיין גאנצע לשון: ודלא מוסיף יסף, נלע״ד לפרש דרך רמז במה שאורו עיני לה׳ זרע קדש ז״ל די״ו ע״ב וז״ל ענין מה ששמעתי 'בכל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה אתה מוצא ענותנותו' (מגילה לא.) הענין כך הוא, דזה ידוע ששם הוי"ה הוא מספר כ"ו במספר קטן הוא ח'. ואם אתה מוסיף עליו עוד שם הוי"ה שהוא במספר קטן ח' שני פעמים ח' הם י"ו במספר קטן ז'. הוסיף עליו עוד הוי"ה שהוא במספר קטן ח' הרי לך ג' פעמים ח' הם כ"ד הם במספר קטן ו'. הוסיף עליו עוד הוי"ה שהוא ח' הרי לך ד' ח' הרי ל"ב במספר קטן הוא ה'. הוסיף עליו עוד ח' הם ארבעים, במספר קטן הם ד'. הוסיף עליו עוד הוי"ה במספר קטן ח' הוא סך הכל מ"ח, ומ"ח במספר קטן הם י"ב, וי"ב במספר קטן רק ג'. הוסיף עליו עוד הוי"ה שהוא במספר קטן ח' הרי לך ז' פעמים הוי"ה סך הכל נ"ו, הם במספר קטן י"א, י"א במספר קטן הם ב'. הוסיף עליו עוד הוי"ה שהוא ח' במספר קטן הרי לך ח' הויו"ת שהם במספר קטן ח' הרי לך ח' פעמים ח' הם ס"ד, הם במספר קטן יו"ד, יו"ד במספר קטן הוא אחד. ממילא הרי לך 'בכל מקום שאתה מוצא גדולתו' כלומר כל מה שאתה תוסיף על הוי"ה עוד הוי"ה 'אתה מוצא ענותנותו' תמצא לעולם אחד פחות ממספר ראשון עד שמשמנה הויו"ת יצא רק אחד זהו שאמרו בגמרא דסוטה (ה.) אמר ר' חייא בר אשי אמר רב תלמוד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה שבשמינית, שהוא חלק שהם ח' הויו"ת ונתמעט עד אחד, ודוק היטב והוא פלא ע"כ.

אוועטאר
אדער יא
שר חמש מאות
תגובות: 937
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am
לאקאציע: ביים סערטש ענדזשן

מצאתיו

תגובהדורך אדער יא » פרייטאג ינואר 19, 2018 12:40 pm

אין ויקהל משה שטייט עס נישט, נאר ער האט געמאכט נאך א ספר "זרע קודש" דארט שטייט די גאנצע לשון הנ"ל בתגובה הקודמת

אוועטאר
אדער יא
שר חמש מאות
תגובות: 937
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am
לאקאציע: ביים סערטש ענדזשן

לבאר המדרש

תגובהדורך אדער יא » דאנארשטאג ינואר 25, 2018 2:23 pm

אויב איינער קאן מיר בייהילפיג און מפרש זיין דעם מדרש תנחומא (כי תצא יא)
רבי ברכיה בשם רבי אבא בר כהנא אמר כל זמן שזרעו של עמלק קיים כאלו כנף מכסה את הפנים, אבד זרעו מן העולם 'לא יכנף עוד מוריך' (ישעיה ל, כ)

אוועטאר
נייגעריגע תלמיד
שר חמישים
תגובות: 66
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 31, 2017 2:39 pm

זאת מצאתי

תגובהדורך נייגעריגע תלמיד » פרייטאג ינואר 26, 2018 12:47 pm

אינעם מדרש תנחומא פון הוצאת זכרון אהרן האט ער דארט א פירוש "ביאור האמרים" שרייבט ער דאס: הוא כינוי להסתרת אור פני מלך חיים מישראל.

אין ער צייכנט אן צו בליקן אין זוהר משפטים, דא האט איר איר פארטייטשט אויף לה"ק מיטן מתוק

זוה"ק ח"ב קטז:

בשביל הקליפות שמתהווים ע"י העונות הקב"ה מתכסה בכמה כנפי המלאכים שנאמר בהם (ישעיה ו, ב) 'בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו' וגו' [ר"ל כדי שלא יתערב הטוב ברע הקב"ה מעלים ומכסה את הרוחניות בתוך כנפי החיות], אבל לעתיד לבא כשיתפשט סוד אור עולם הבא למטה וישראל יתפשטו מקליפתם נאמר (שם ל, כ) 'ולא יכנף עוד מוריך' [פי' לא יתכסה ממך בכנף בגדו, כלומר האורות שהיו מלובשים תוך כנפי החיות יתגלו לישראל], ואז 'והיו עיניך רואות את מוריך' (המשך לה"פ) שישיגו אורות העליונים והשגות אלקות.
צו זיין נייגעריג איז נישט קיין חכמה צו האבן ניצן פון נייגער דאס דארף מען קאנען

אוועטאר
farshlufen
שר עשרת אלפים
תגובות: 19053
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » זונטאג ינואר 28, 2018 10:41 am

אדער יא האט געשריבן:יעזי כ' מיין דארט שטייט "ארם", אולם בלקוטי תורה לאר"י ז"ל (פ' עקב) שטייט קלאר 'אדום'

ארם במקום אדום טרעפט מען זייער אסאך, ומובן הוא.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.


צוריק צו “ולאחיו יאמר חזק”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: בבל און 8 געסט