וואס באדייט די ווארט?

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25025
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג יולי 16, 2007 2:25 pm

איך מיין אז עס איז א ריין אידישע אויסשפראך, הגם הארקאווי ברענגט עס נישט.

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28276
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » פרייטאג אוגוסט 10, 2007 2:26 pm

א פרישע ווארט איבערצושמועסן: מג'רב!

אין די ספרדישע ספרים (בן איש חי און כף החיים) האב איך באמערקט אז זיי רעדן ארום פון עפעס א קריאת המג'רב וואס מעלדט דעם זייגער.

איז דאס די אראבישע קירכע גלעקער וואס פייפן און רוישן עטליכע מאל א טאג?

אוועטאר
ערנסטער
שר חמש מאות
תגובות: 582
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 30, 2007 11:23 am
לאקאציע: פון יעהופעץ

תגובהדורך ערנסטער » זונטאג אוגוסט 12, 2007 10:47 am

קרעמער, מג'רב אדער מע'רב (Maghrb , مغرب) - מיינט די פערטע פון די פינעף מוסלעמישע טעגליכע תפילות (תיפלות? :wink: ), וואס די תפלה זיי דאווענען גלייך נאך שקיעה. וועגן דער צייט פון יעדערע תפילה מעלדן ביי זיי פון די מינארעטן מיט א הויכן געשריי פון א מואזין (אין אונזערע צייטן טוען זיי דאס מיט טייפס). איז לויט דעם די אידן פון בגדד אין בן איש חי'ס טעג האבן געקענט וויסן ווען איז די לעצטע געלעגנהייט צו דאווענען מנחה.
די וואָר הענגט אויף א האָר

אוועטאר
קרעזי
שר חמש מאות
תגובות: 682
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג סעפטעמבער 07, 2006 7:00 am
לאקאציע: צו ס'איז אין מקוה, צו גאר הכנות, א איד בלייבט א איד בכל מקום שהוא

תגובהדורך קרעזי » זונטאג אוגוסט 12, 2007 11:00 am

כערנסטער ועוד לקרא(זי), אט האט איהר דאס וויקיפידיע ארטיקל וואס אנבאלאנגט די טעמע:

http://en.wikipedia.org/wiki/Maghrib

איינוועגס, אויך די לענדער פון מאראקא און די אומגעגענט ווערן גערופן אין די ספרים מיטן זעלבן צונאמען זינט זיי זענען אין די מערב (פון ארץ ישראל).
4:29 - קאלטשפיל >> אתערותא דלעילא לתתא >> פאררעכט דיך.

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28276
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » זונטאג אוגוסט 12, 2007 5:41 pm

יישר כחכם.

ערנסטער;

אויב שוין יא, וויאזוי הייסן די אנדערע פיר תיפלות זייערע? און וויאזוי איז עס אויסגעשטעלט ארום דעם זייגער?

אוועטאר
קרעזי
שר חמש מאות
תגובות: 682
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג סעפטעמבער 07, 2006 7:00 am
לאקאציע: צו ס'איז אין מקוה, צו גאר הכנות, א איד בלייבט א איד בכל מקום שהוא

תגובהדורך קרעזי » זונטאג אוגוסט 12, 2007 5:42 pm

דא האסטו די גאנצע מאכערייקע: http://en.wikipedia.org/wiki/Salah#The_ ... ly_prayers

זעה נאר נישט צו ווערן א נטורי חרתא!
4:29 - קאלטשפיל >> אתערותא דלעילא לתתא >> פאררעכט דיך.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25025
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג אוגוסט 21, 2007 4:34 pm

הערשט געקריגען בליץ-פאסט מיט די פאלגענדע זאץ:
Merci, beau coup


וואס באדייט דאס?

(כ'האב אויפגעזוכט אויף'ן וועלט-ברייטן-וועבאכטס און יא יגעתי מצאתי תאמין, אבער ווער נישט אז די קרעטשמע אידן דארפן אויך צו וויסן)

אוועטאר
קרעזי
שר חמש מאות
תגובות: 682
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג סעפטעמבער 07, 2006 7:00 am
לאקאציע: צו ס'איז אין מקוה, צו גאר הכנות, א איד בלייבט א איד בכל מקום שהוא

תגובהדורך קרעזי » דינסטאג אוגוסט 21, 2007 4:36 pm

שוין, יא, א שיינעם גרויסן דאנק.
4:29 - קאלטשפיל >> אתערותא דלעילא לתתא >> פאררעכט דיך.

אוועטאר
יאנאש
שר שמונת אלפים
תגובות: 8286
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יוני 28, 2006 8:40 pm
לאקאציע: וואו בינעך טאקע?

תגובהדורך יאנאש » דינסטאג אוגוסט 21, 2007 4:41 pm

מעכסי בעקא פלעגט מען עס זאגן ביינונז, 'בעקא' אלס איין ווארט, עס מיינט א שיינעם דאנק, כאב נישט געוואוסט אז עס איז צוויי ווערטער.

אוועטאר
קרעזי
שר חמש מאות
תגובות: 682
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג סעפטעמבער 07, 2006 7:00 am
לאקאציע: צו ס'איז אין מקוה, צו גאר הכנות, א איד בלייבט א איד בכל מקום שהוא

תגובהדורך קרעזי » דינסטאג אוגוסט 21, 2007 4:42 pm

יאנאש, דו רעדסט פון ספאניש אפשר? דאס איז פראנצויזיש.
4:29 - קאלטשפיל >> אתערותא דלעילא לתתא >> פאררעכט דיך.

אוועטאר
יאנאש
שר שמונת אלפים
תגובות: 8286
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יוני 28, 2006 8:40 pm
לאקאציע: וואו בינעך טאקע?

תגובהדורך יאנאש » דינסטאג אוגוסט 21, 2007 4:44 pm

איך קוק דיר אויס אלס א ספרדישער? איך רעד פון פראנצויזיש.

אוועטאר
קרעזי
שר חמש מאות
תגובות: 682
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג סעפטעמבער 07, 2006 7:00 am
לאקאציע: צו ס'איז אין מקוה, צו גאר הכנות, א איד בלייבט א איד בכל מקום שהוא

תגובהדורך קרעזי » דינסטאג אוגוסט 21, 2007 4:48 pm

קוקנדיג אויף דיין בילד זעה איך נישט קיין פראנצויזיש בלוט פליסן אין דיינע אדערן. סארי, אבער מען האט דיר פארקויפט אלס קינד. ביסט מעגליך פון תימנ'ע אדער מאראקא אפשטאם. עס טוט מיר לייד אז איך מוז זיין דער וואס זאל עס אייך לאזן וויסן, אבער דער ווארהייט ציפט צומאל....
4:29 - קאלטשפיל >> אתערותא דלעילא לתתא >> פאררעכט דיך.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25025
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג אוגוסט 21, 2007 4:52 pm

נישט פערזענליך אידן.

מ'רעדט פון פראנצויזיש, יאנאש איז דאס וואיזוי מ'זאגט עס ארויס (מיט א ח' הברה)?

פילייכט קענען די מאנטריאלע אפשטאמיגע ענטפערן בעסער

אוועטאר
קרעזי
שר חמש מאות
תגובות: 682
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג סעפטעמבער 07, 2006 7:00 am
לאקאציע: צו ס'איז אין מקוה, צו גאר הכנות, א איד בלייבט א איד בכל מקום שהוא

תגובהדורך קרעזי » דינסטאג אוגוסט 21, 2007 4:55 pm

לכאורה מיינט ער די טיפישע פראנצוישע שטארקע רי"ש וועלכע הערט זיך כמעט ווי א הייזעריגע חי"ת.
4:29 - קאלטשפיל >> אתערותא דלעילא לתתא >> פאררעכט דיך.

אוועטאר
יאנאש
שר שמונת אלפים
תגובות: 8286
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יוני 28, 2006 8:40 pm
לאקאציע: וואו בינעך טאקע?

תגובהדורך יאנאש » דינסטאג אוגוסט 21, 2007 5:08 pm

יאפ מען זאגט עס ארויס מיט שטארקע (איזרעילישער...) רי"ש וואס הערט זיך ווי א 'ח'.

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28276
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » דינסטאג אוגוסט 21, 2007 7:31 pm

קרעזי;

האסט מיר געמאכט לאכן מיט דיין תגובה צו יאנאש וועגן זיין אפשטאם..

אוועטאר
יאנאש
שר שמונת אלפים
תגובות: 8286
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יוני 28, 2006 8:40 pm
לאקאציע: וואו בינעך טאקע?

תגובהדורך יאנאש » דינסטאג אוגוסט 21, 2007 8:05 pm

און וועגן דעם האסטו זיך דאס בילד געטאן טוישן?...

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28276
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » מיטוואך אוגוסט 22, 2007 7:17 pm

איינער האט שוין ווייטער פראבלעמען מיט מיין בילד?

וויפיל איך טויש, מאך איך אלץ איינעם צוטראגן.

אוועטאר
אלץ-ווייסער
שר חמש מאות
תגובות: 861
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אפריל 27, 2007 11:35 am
לאקאציע: נע ונד

וואס איז דאס "שפייז צו נאכטס"?

תגובהדורך אלץ-ווייסער » דאנארשטאג אוגוסט 23, 2007 2:26 am

מיין באבע נוצט דעם אויסדרוק, פאר "מוצאי שבת קודש", אלס "שפייז צו נאכטס"?

אויך האב איך עס געהערט אויף מיין איי פאד, אינעם שיעור פון הגאון רבי מיכל זילבער שליט"א.

ווייסט איר, וואס איז דאס "שפייז צו נאכטס"? אפשר איז דאס א פארקרומער "שבת צו נאכטס", וואס פון דעם איז געוארן "שאבייס - צו נאכטס" און נאכער צו דעם פריש-געבאקענעם שפייז צו נאכטס?

לאזט זיך הערן, ביטע.
בל' ס"ג - ניקס ווייסער וד"ל

אוועטאר
מאשקע
מ. ראש הקהל
תגובות: 12551
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך נובעמבער 15, 2006 2:40 am
לאקאציע: אין די חיפוש

תגובהדורך מאשקע » דאנארשטאג אוגוסט 23, 2007 10:06 am

לויט ווי איך האב געהערט, איז עס פארדרייט געווארן פון שבת-צו-נאכטס.

ס'דאכט זיך מיר, אין מיין פארנעפלטן זכרון, אז כ'האב שוין יא אמאל געהערט עפעס אן אנדערן טעם, אבער דאס איז נאר געווען אזא געצווינגענע אריינטייטש אינעם פסוק.
An article a day keeps the babies away

אוועטאר
אלעקסיי
שר האלפיים
תגובות: 2868
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 16, 2007 10:24 pm
לאקאציע: בערג און טאלען
פארבינד זיך:

תגובהדורך אלעקסיי » מיטוואך אוקטובער 10, 2007 3:21 pm

א זוכעניש אין בר אילן האט מיר געפונען נאך צוויי פלעצער וואו דאס ווארט ווערט דערמאנט [זייארה]:
1. שו"ת אדמת קודש א חלק חו"מ סימן סז: שאלה מעשה היה שפע"הק ת"ו בימי קדם היו דרים יהודים במהלה א' הנקראת בלשון ערב חארת אל שראף ומהם היו להם חלוני שקופים על בית המקדש החרב היום בע"ה. ויקר מקרה בשנתינו מתצ"ב שבא שר גדול מדמשק הנקר' ויזיר לעשות "זייארה" ויום ששי נכנס לב"ה להתפלל והביט הבטה למרחוק וירא חלונות ובהם נשים ושאל ליושבי העיר למי החצירות הללו וגם חקר אם הנשים הם ישמעאלים. והשיבו לו החצירות הן מישמעלים אך הנשים הן הנה מבני ישראל ששוכרין אותן החצירות בדמים יקרים. וכששמע השר הדבר הזה חמתו בערה בו ותכף ומיד הלך השר אצל הדיין הגדול ונתייעצו ע"ז ובהסכמה עלו לגרש כל היהודים השוכנים באותן החצירות. וביום שבת קדש יצא סופר הדיין עם אנשי השר וכתבו כל החצירו' שיש להן חלונות על ב"ה וגם החצירות שאיפשר להסתכל מהם אפי' דרך גגין ועלו סך מה וביום א' כתב השר פירמא"ן והשופט ג"כ חוגי"ט שמהיום והלאה לא יורשה שום ישראל לדור שם לעולם ואם ידור שם ענוש יענש וגם בעליו. ויקומו הרעים ויגרשום ותהי צעקת בני ישראל רבה אוי לנו שנגרשנו מארצינו נתרחקנו עוד מבית אבינו עד ישקיף ויראה ה' משמים. ולהיות שהחצירות הללו רובם ככולן היו ישראלי' בעלי החזקות והם היו משכירי' מתחת ידם לאחיהם בני ישראל ויש מהם שהיו נוטלי' בעלי החזקות מהשוכרים השכירות בתורת מוקדם ומהם בתורת מאוחר. וכשאירע גירוש זה בע"ה קול מלחמה במחנה העברים בין בעלי החזקות ובין השוכרי' שמי שפרע שכירות הבית בתחילת השנה וכשנתגרש היה נשאר לו עוד כמה חדשים לדור שואל מהמשכיר דמי שכירות החדשים הנשארים או יעמיד לו בית אחר שידור בו החדשים הנשארים גם בעלי החזקות אחרים שלא היו נוטלין שכירות השנה עד סוף השנה בתורת מאוחר היה להם ריב ומדון עם השוכרים לאמר שיפרעו להם כל שכירות הבית של כל השנה אף שלא דרו בבתים כי אם רביע או שליש השנה שמזל השוכר הוא הגורם שנסתחפה שדיהו ומה להם למשכירים להפסיד מה שכבר פרעו להגויים בעלי החצר מתחילת השנה. מעתה יורינו המורה כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו למשפט הדין עם מי ויבא שכמ"ה.

2. שו"ת מהר"ש לניאדו החדשות סימן י: במותב תלתא כחדא הוינא אנן בי דינא דחתימין לתתא, כד אתא קדמנא עזרא החבר ועמד על רגליו והעיד בתורת עדות גמורה אחר הטלת עליו כח התורה החמורה שיגיד האמת. וכה אמר, כונת פ'איית פ'יל דרב אל סאכנייה עברת לבייות אל ערב ויחדיה מרה סאלתני ייא עזרא קומתו קותלתכון וולד אל יאוד קולתלהא מא פ'י ענדנה וולד מקתולין קלתלי איבננה כאן מעהון איג'ה אחכלנא פ'ין איבניך צרכ'ולי לאיבנהון ג'אבו קולתולו איש בתקול אימך ענדנה זלאם מקתולין איש הינין מן שי אחכלי קאל זלאם ג'איין מן "זייארה" ואיש קשעך פ'יהון קאלי אנא טאליע מן סראקיב וג'ייה על דרב ווצלת לענד אל כ'ורבייה פ'אזית פ'י ווג'הי ארבע זלאם קאלולי בירידך אל אגא פוק משוני לתום מגארה פ'יל כ'ורביה צ'רבני וואחיד מינהון ביל עצייה ורמוני לתחת וניזלו כתפ'וני פיל חאג'ר וכ'לוני וטלעו ראחו וויג' אל צובח סמעית חוס מנאהדיה קולתלהון מן פ'י הון ייא ג'מעה ראד עליי וואחיד וקאלי מתל מא אינתיה מכתף אנא מכתף סאלתו אישו מן שי הווא קאלי אנא יאודי ג'אייה מן אל שאם מן אל זייארה קריב בית ג'ערה אלדי פ'י חארית אל יאוד ואחכלי אינהו נחנה ארבע יאוד ומענא סייד מסכונה ונהזמת אנא וורא זייארה ולחקוני וורא זיארה וג'אבוני ונזלוני להון וכתפ'וני ומא בעריף איש צאר פ'י רופ'קתי אל יאוד ואל סיד בעד אכ'יר איג'י אלדי מסכוני ואכדו אל יאודי מכתפ' וטלעו לברה והינין וואקפ'ין קאלולי כילך אינתלה ובאדנה נקתלך והינין טאלעין סאלהון איל יאודי פ'ין רופ'קתי וקאלולו באדנה נכ'דך ונקותלך מטרח אלדי קתלנה רופ'קתך ותם מרבוט אל גוי הוניך תאני יום איג'ית כ'יל בתעאין כ'אן טומאן וצרקיב איג'ו ווקפ'ו קודם תום איל מגארה ובדויו יצ'רבו רצאץ קולתלהון לא תצ'רבו לאין אנא זלמיה מכתף' ומרמי תחת ונ'יזלו טל ג'ייה ענד זיארה קשעת אל יאודי אלדי לקשת מעו פ'יל מגארה מכ'נוק ומרמי וראפ'יע איג'רו כך העיד עזרא החבר הנז'. אחר ימים בא ג"כ ה"ר יעקב הכהן והעיד וכה אמר כונת מנתכי כ'אמנוני נאיים פ'י קהויית סרמין פ'תחו מסלמין מצחבית האלי קתלו ואחכו לבע'צהון בעץ איג'ו ארבע יאוד וסייד ובדאווי לסרקיב אל עישיה ג'איין מן אל שאם וקאפ'ו נוץ סעה קלולהון אהל סרקיב לאין ראייחין קלולהון לקובית שיך אחמד מגלאקי רפ'אק ומנרוח לחלאב ואיג'ו לשיך אחמד לאקו רפ'אק כ'מס איזלם קלולהון קעדו סעתין תא נסתריח ונרוח ג'ומליה קאמו תנין מן אל כ'מסיה זעקו ליל בדווי קאלולו בירידך שיך אל צ'יעא אכ'דו כתפו ורמו פיל ג'וב רג'עו אל תנין אכ'דו אל סייד קלולו רוח מענא תא נפ'תיש אל בדווי קתלו אל סייד ורג'עו פ'אציין אכ'דו אל צאבי אל נרג'לג'י כתפו ורמו פ'יל ג'וב ורג'עו צארו כ'מסיה עלה תלת יאוד קתלו לתלתיה רג'עו על ג'וב לענד אל בדווי ואל יאודי סמעו בקול אל יאודי ליל בדווי פ'וכני קאלו מניין בפ'וכ'ך מתל מא אינתיה מרבוט אנא מרבוט קאלולוהון אל כ'מסיה ליסא בתעיטו מתל מא קתלנא רופ'קתכון האל כאנו מעכון באדנא נקתלכון האל ווקת טלעו צבי אל יאודי מן אל ג'וב ואתעוללו פ'י בעדו קתלו וואחיד מיסכו מן כ'וואניקו ואחיד מיסכו במבושיו וכ'נאקו כ'אנק פיל קוביה נזלו תנין תא יקתלו אל בדווי קאמו זעקו עליהון רופ'קתהון לא תקתלו אל ארץ' אינדחסית כ'לו אל לבש ואכ'דו ג'חש ותאמו ראייחין אל כ'מסיה איג'ו קול כ'אן טומאן וקול סרקיב סמעו חוס אל בדווי פ'יל ג'וב וטלעו סאלו מן קתל אל זילאם קאלהון כ'מס זלאם קתלו אל ארבע יאוד ואל סייד רופ'קאתי ואל קול קשעו תלתיה אל יאוד מקתולין על דרב ואל וואחיד פ'י קובית שיך אחמד. עכ"ד.

קען איינער אפשר איבערזעצן די לעצטע הגדת עדות???
א געשליפן צינגל – עקלדיג, א שלעכט צינגל – א רשע.

אוועטאר
אלעקסיי
שר האלפיים
תגובות: 2868
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 16, 2007 10:24 pm
לאקאציע: בערג און טאלען
פארבינד זיך:

תגובהדורך אלעקסיי » מיטוואך אוקטובער 10, 2007 3:23 pm

נאך איינ'ס: שו"ת מבי"ט חלק ג סימן רכ: שאלה העיד ר' דוד מסעוד חתנו של מילקאש שהיה נהוג להיות פאטר במעון וטבריא מזה כמה שנים ובשנת השל"ח הלך למעון ובהיותו שם היה מדבר עם פל"ח /פלח/ א' מכירו ואמר לו שהיה רוצה לחזור להיות פטאר באלו המקומות ואז השיב לו הפלא"ח שיבא ונמצא לשם פל"ח אחר ואמר לו דוד לא תבא פה (להיות) פאטר כי הזמן אינו טוב שלא יש שתי שנים שהרגו יהודי מצרי בעבור מלבוש א' מור"אדו שהיה עליו שלא היה שוה נ' או ס' חתיכות והשליכוהו במערה וכ"ש אתה שיהרגוך כי יש לך עטרליקי ע"כ עדותו י"ב לסיון השל"ח. עוד העיד יהוד' הכהן המוגרבי כי בהיותו בנוניס נמצא עם ר' יאודה אבי של המלמד של כפר ענן והיה אוכל ושותה בלי ואגה וראה שאמרו לו ב' אנשים יהודים שהיו עמו היאך אתה אוכל ושותה ואין לבך נוקפך על מיתת בנך והשיב להם בני לא מת כי אני הולך אחריו לבקשו והשיבו לו איך לא מת ואנחנו שמענו מפי גוי א' שבהיותו חוזר מן הזיאר"ה /זיארה/ של חייפה בין טברייא לגישי"ר הרגוהו בעבור מלבוש מוראד"ו /מוראדו/ שהיה עליו ושהגוי אמר הסימנים עצמם שהיה לומד בכפר ענן ושהיו עיניו קצת רעות ושהיה לבוש המלבוש הנז' ובעבור המלבוש הרגוהו ושהיה ארוך מעט ולא קצר ע"כ עדותיו בה' בתמוז השל"ט.
א געשליפן צינגל – עקלדיג, א שלעכט צינגל – א רשע.

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28276
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » מיטוואך אוקטובער 10, 2007 3:27 pm

די הגדת עדות איז אראביש, די שפראך וואס מען האט גערעדט אין זייערע ערטער, א שטייגער ווי אין אונזערע שו"ת ספרים שטייט לאטייניש וכדומה.

אוועטאר
אלעקסיי
שר האלפיים
תגובות: 2868
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 16, 2007 10:24 pm
לאקאציע: בערג און טאלען
פארבינד זיך:

תגובהדורך אלעקסיי » מיטוואך אוקטובער 10, 2007 3:29 pm

דאס ווייס איך אויך, איך וויל נאר וויסען אויב עס איז דא דא עמיצער וואס קען די אראבישע שפראך.
א געשליפן צינגל – עקלדיג, א שלעכט צינגל – א רשע.

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28276
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » מיטוואך אוקטובער 10, 2007 3:37 pm

'ערנסטער' קען אביסל.


צוריק צו “שפראך, גראמאטיק און דקדוק”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט