שיעור היום

שיעור הקהלה;
כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » מאנטאג סעפטעמבער 01, 2014 2:50 pm

יום ב תצא, תשע"ד.

(ז) קבעה במזוזת הפתח בעודה תלושה ואחר כך חיברה לפתח, פסולה משום תעשה ולא מן העשוי.
ויקבענה על מזוזת הפתח באלכסון, ויכוין שיהא ראש המזוזה לצד פנים, וסופה לצד חוץ.
וכורכה מסופה לראשה, היינו מאחד כלפי שמע (שם):

(ח) החנותים שבביתו, שעושים שם מזוזה אחת מן הקרקע עד המשקוף, ומזוזה אתת שאינה מגיעה עד המשקוף, רק שכונסין את הכותל לערך אמה או יותר; אם המזוזה שמגעת עד המשקוף הוא מימין הכניסה, עושין המזוזה באותו המזוזה.
ואם המזוזה הקצרה היא מימין הנכנס, אז אם הוא גבוה עשרה טפחים, עושים בה המזוזה. ואם אינה גבוה עשרה, עושה במקום הרחב (כן נראה לי):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » דינסטאג סעפטעמבער 02, 2014 10:18 am

יום ג תצא, תשע"ד.

דיני וסדר הקריאה בתורה


(א) [מימות משה רבינו עליו השלום, נוהגת הקריאה בספר תורה בצבור גם בתוך השבוע, כדי שלא ילינו שלשה ימים בלא תורה.
וסדרן של נביאים היתה, שיהא קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת, וקורין בשני ומפסיקין בשלישי ורביעי, וקורין בחמשה ומפסיקין ערב שבת.
ואלו הימים שיש בהם קריאת התורה בצבור: בשבתות של כל השנה בשחרית ובמנחה, בראש־חדש, במועדים, וביום־הכפורים שחרית ומנחה, בחולו-של-מועד, בחנוכה ופורים, בשני ובחמישי של כל שבוע, בתעניות שחרית ומנחה]:

(ב) [מספר הקרואים בשבת בשחרית שבעה (מלבד המפטיר), ביום הכפורים ששה, ביום-טוב חמשה, בחול-המועד וראש חדש ארבעה, בשבת במנחה, בשני וחמשי, בחנוכה ופורים ובתענית, קורין שלשה גברי.
ובזמן שקורין משבעה עד חמשה, רשאים להוסיף אבל לא לפחות. ובזמן שקורין ארבעה ושלשה אין מוסיפים]:

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » מיטוואך סעפטעמבער 03, 2014 4:24 pm

יום ד תצא, תשע"ד.

(ג) [כהן נקרא ראשון, ואחריו לוי, ואחריו ישראלים.
ואם הוסיפו בשבת על מנין הקרואים, יכולים לקרוא כהן או לוי אחרון. וכן יכולים לקרוא אותם מפטיר. אבל כל שבעה אינו עולה לתורה].
[אשה לא תקרא בצבור]:

(ד) בשבת קורין הסדרא של השבוע. ובשבת במנחה, קורין מהסדרא של שבת של אחריה, וכן בשני ובחמישי.
במועדים, קורין מעניני דיומא.
בראש-חדש, בפרשת החודש וקרבנות.
שבת וראש-חדש, בפרשת פנחס. ואם חל ראש־חדש בשבת, קורין למפטיר וביום השבת וראש חדש.
בחנוכה קורין בקרבנות הנשיאים בפרשת נשא. בפורים קורין ויבא עמלק]:

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » דאנארשטאג סעפטעמבער 04, 2014 12:54 pm

יום ה תצא, תשע"ד.

דיני הוצאת ספר תורה והקורא


(א) הנותן ספר תורה והמקבלו, צריך שיהא בימינו (סי׳ רפ״ב).
והשליח צבור יאמר גדלו כנהוג:

(ב) יש למנוע מהיות הקורא קטן, אם לא בשעת הדחק (מ״א סי׳ רפ״ב).
ואם ידוע שהוא בן שלש עשרה שנה ויום אחד, אף שלא ידוע אם הביא שתי שערות, מותר לקרותו ועולה למנין גברי:

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » פרייטאג סעפטעמבער 05, 2014 1:42 pm

שיעור ליום ו תצא, תשע"ד.

(ג) אין הקורא רשאי לקרות, עד שיכלה אמן מפי הצבור (סי׳ קמ״א):

(ד) צריך לכתחילה לקרות מעומד, ואפילו לסמוך עצמו אל הכותל או אל העמוד אסור.
אפילו סמיכה מועטת שאם ינטל אותו דבר לא יפול, אסור לכתחילה, שצריך לעמוד באימה (סי׳ קמ״ח).
ובעל בשר מותר לסמוך, הואיל וצריך לכך. והוא הדין כל אדם כשצריך לכך (א״ר שם).
וגם בעל בשר לא יסמוך עצמו על המפה רק על השלחן, כי המפה תשמיש קדושה הוא ואסור לשמש בה תשמיש הדיוט (א״ר שם):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » זונטאג סעפטעמבער 07, 2014 3:30 pm

יום א תבא, תשע"ד.

(ה) קרא וטעה אפילו בדקדוק אות אחת או בניקוד, אם הענין משתנה על ידי כך, כמו יעשה ליעשה בצירי, מחזירין אותו.
אבל קרא לאהרון הרון בפתח, כיון דשניהם אותיות גרוניות הן לא הוי שינוי (א״ר סי׳ קמ״ב).
ואם אין הענין משתנה אין מחזירין אותו, וגוערין בו.
וכן אם טעה בנגינת הטעמים, אין מחזירין אותו, וגוערין בו (שם).
אמנם, מי שאינו חוזר אפילו במקום שהענין משתנה, אין למחות בידו (שם א"ר):

(ו) בישובים שיש בהם מנין ואין שם מי שיודע לקרות בתורה בניגון, יקראו בתורה כהלכתה בברכה בלא ניגון (א״ר במ״ס):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » מאנטאג סעפטעמבער 08, 2014 12:42 pm

יום ב תבא, תשע"ד.

דיני השמעת ושמיעת הקריאה


(א) בשעה שהעולה אומר ברכו והקהל עונים ברוך ה׳ המבורך לעולם ועד, יש להם לעמוד.
ובברכת אשר בחר בנו ובקריאת התורה, אין כל כך החיוב לעמוד (א"ר סי׳ קמ״ו דלא כמ"א שם. ועי׳ סי׳ קכ״ד ס״ד).
אמנם המדקדקין מחמירים על עצמם ועומדים, וכן נכון.
אך גם המחמיר אין צריך לעמוד רק בשעת הקריאה, ולא בין גברא לגברא (ס״ס קמ"ו):

(ב) אסור לצאת ולהניח הספר תורה כשהוא פתוח.
אבל בין גברא לגברא, שהספר תורה מגוללת, יכול לצאת לצורך גדול (סי׳ קמ״ו):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » דינסטאג סעפטעמבער 09, 2014 5:08 pm

יום ג תבא, תשע"ד.

(ג) משהתחיל הקורא לקרות בספר תורה, אסור לספר אפילו בדברי תורה. ואפילו להורות הוראה אסור.
(אבל קודם שהתחיל לקרות, ואפילו כבר פתחו הספר תורה, מותר לספר - אבל ישמע הברכה, ומכל שכן בברכו שיענה ברוך ה׳ המבורך).
ולאפרושי מאיסורא יכול להפסיק.
ואפילו בין גברא לגברא אסור ללמוד (דשמא ימשך הלימוד, ואפילו אם כבר קרא הפרשה. אבל להורות הוראה מותר בין גברא לגברא (סי׳ קמ״ו ע״ש בא״ר):

(ד) והמיקל ללמוד בלחש בשעת קריאה, או אם יש עשרה דצייתי לספר תורה (שומעים הקריאה) ומקיל לעצמו לספר בדברי תורה, אז קודם שנפתח הספר תורה, מחזיר פניו ומראה עצמו שאינו רוצה לשמוע הקריאה, אלא לקרות בדברי תורה ומתחיל לקרות.
וכל מי שנוהג כן, אין למחות בידו דיש לו על מי לסמוך (שם):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » מיטוואך סעפטעמבער 10, 2014 4:07 pm

יום ד תבא, תשע"ד.

(ה) אף שאסור לדבר בשעת קריאת התורה, רק שישתוק וישמע, מכל מקום לקרות שנים מקרא ואחד תרגום מותר.
ואפילו ליכא עשרה דצייתי לספר תורה, נמי מותר. (והוא הדין ללמוד חומש עם רש״י, באותה סדרה. דפירוש רש״י חשוב כמו תרגום).
והמדקדק במעשיו, נכון ליזהר גם בזה (ועי׳ סי' רפ״ה), ולהאזין ולכוין דעתו לשמוע (שם):

(ו) וכל זה אינו ענין לפרשת זכור ופרשת פרה, שהם בעשרה מדאורייתא (לי״א), שצריך לכוין ולשומעם מפי הקורא (שם ועיין סי׳ כ"ד ס״ד):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » דאנארשטאג סעפטעמבער 11, 2014 10:53 am

יום ה תבא, תשע"ד.

(ז) אין לענות אמן עד שיסיים כל הברכה (סי׳ קמ״א):

(ח) כשלא שמעו הקהל מהעולה לתורה שאמר ברכו, רק שמעו מהשליח צבור כשענה ברוך ד׳ המבורך, לא יענו עמו ברוך כו', רק יאמרו אמן על דברי השליח צבור.
אבל יחיד שלא שמע מהעולה שאמר ברכו, ושמע הקהל עונים ברוך ד׳ המבורך, עונה עמהם (א״ר סי׳ קל״ט ודלא כמ״א סי׳ נ״ז. ועיין סי' קכ״ד ובמ״א סי׳ נ״ו סק״ה):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » פרייטאג סעפטעמבער 12, 2014 1:06 pm

יום ו תבא, תשע"ד.

(ט) אסור להסגן שילך ויעזב הספר תורה בשביל שהכעיסו אחד.
ואם עבר ועזב, יש להענישו (א״ר סי׳ קמ״א):

(י) אם השליח-צבור בעצמו רוצה לעלות ולברך ולקרות בתורה, צריך שיעמוד אחר אצלו (שם):

אוועטאר
געלעגער
שר עשרת אלפים
תגובות: 11787
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 17, 2009 5:52 pm

תגובהדורך געלעגער » מוצ"ש סעפטעמבער 13, 2014 11:58 pm

וואס טייטש הסגן?

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » זונטאג סעפטעמבער 14, 2014 3:55 pm

שיעור ליום א נצו"י, תשע"ד.

דיני הקרואים לעלות לתורה


(א) בתענית צבור במקום שקורין ויחל; אם אין הכהן מתענה, או שאין בדעתו להשלים, או שלא קיבל התענית במנחה (כפי שיתבאר בהלכות תענית, מתי צריך לקבל במנחה, עיין סי׳ תקס״ב ותקס״ו ס״ק ה׳ ובפ״מ שם), קורין הישראל במקומו.
וטוב שילך הכהן מבית־הכנסת. ואם יש כהן אחר בבית-הכנסת, אין צריך לילך משם, רק להודיע לשליח־צבור שלא יקראוהו (סי׳ קל״ה).
ואם קראוהו לעלות לא יעלה (ט״ז סי׳ תקס״ו וא״ר סי׳ קל״ד):

(ב) ואם חל התענית בשני וחמישי, אף-על-פי שדוחין פרשת השבוע וקורין ויחל, אם קראוהו לעלות יעלה. אבל לכתתילה יצא מבית-הכנסת.
והני מילי בשחרית. אבל במנחה, שאף בשני וחמישי אין קורין אז; אם קראוהו בתענית שקורין ויחל אף במנחה, והוא אינו מתענה (כמו שנתבאר בסעיף א), לא יעלה (א"ר סי׳ קל״ה):
לעצט פאראכטן דורך פארשריבן אום זונטאג סעפטעמבער 14, 2014 4:02 pm, פאראכטן געווארן 2 מאל סך הכל.

אוועטאר
שנאפס
שר עשרת אלפים
תגובות: 15166
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג סעפטעמבער 12, 2011 9:59 pm
לאקאציע: אויף די קרעטשמע פאליצעס
פארבינד זיך:

תגובהדורך שנאפס » זונטאג סעפטעמבער 14, 2014 3:57 pm

געלעגער האט געשריבן:וואס טייטש הסגן?


לכאורה ה'סגן

בבחינת סגן כהן גדול
kraitchmah עט גימעיל

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » זונטאג סעפטעמבער 14, 2014 4:03 pm


פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » מאנטאג סעפטעמבער 15, 2014 1:41 pm

יום ב נצו"י, תשע"ד.

(ג) אין לקרות לספר-תורה מי שעומד באמצע פסוקי-דזמרה, רק לכהן, אם אין שם כהן אחר. וכן ללוי אם אין שם אלא הוא (מ״א ופ׳״מ שם ע״ש בסי׳ קל"ה).
אך לא יקרא עם הקורא (עי׳ מ״א סי׳ ס״ו). ולענין זה אין חילוק בין פסוקי דזמרה לקריאת־שמע (ועיי׳ סי׳ נ״א).
ושאני ברכה שעל התורה דמותר לברך, דהוי כברכת השבח דמותר בפסוקי דזמרה, ולכך מותר לקרותו אפילו לכתחלה, אף שיצטרך לברך. מה שאין כן בקריאת שמע דאסור בברכת השבח, משום הכי אסור לקרותו:

(ד) היה עומד בברכת קריאת־שמע ומכל שכן בקריאת-שמע עצמה, לא יקרא אותו, אפילו אין שם כהן אלא הוא, רק יקרא לישראל במקומו, ומותר לקרות לישראל בשמו, ויאמר במקום כהן.
לכן אם אין שם כהן אלא הוא, ילך הכהן מבית־הכנסת קודם הקריאה. וכן הדין בלוי.
ואם כבר קרא אותו אפילו באמצע הפרק, פוסק. אך אם יכול למהר ולסיים עד הפרק, ימהר.
ואם אינו יכול לסיים עד הפרק, יסיים על כל פנים להיכא דסליק ענינא. אך לעכב בשביל זה לא יעכב.
אמנם לא יקרא עם הקורא, ומכל שכן שלא יאמר להשליח־צבור לעשות מי שברך. (סי׳ קל״ה וסי׳ ס״ו מ״א. ועמ"ש בדיני ק״ש, אם פסק מה דינו):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » דינסטאג סעפטעמבער 16, 2014 4:24 pm

ג נצו"י, תשע"ד.

(ה) בין גאולה לתפלה לא יעלה אפילו אם קראוהו, ואין צריך לומר באמצע שמונה-עשרה.
ובתוך אלהי-נצור, פוסק ועולה (ססי׳ ק״ד ע״ש בא"ר):

(ו) האידנא נוהגין שלא לקרות כלל לקטן, אפילו ידע למי מברכין, עד שיגיע לכלל שנותיו. אפילו אם הוא כהן ואין שם כהן אחר (סי׳ רפ״ב דברי האחרונים), רק יקרא אחר במקום כהן.
אמנם למפטיר מותר לקרותו, זולת לפרשת זכור ופרה (עיין תשובת מהרי"ל וא״ר סי׳ רפ״ב סק׳״ח דלא כט״ז סי' תרפ״ה ודלא כב״ח שם).
וביום ראשון של שבועות שקורין המרכבה למפטיר, ובשביעי של פסח שקורין השירה ובשבת שובה; אין קורין לקטן לכתחילה.
אמנם גם בשאר מפטיר, שקורין אותו הוא דוקא בקטן שהגיע לחינוך ויודע לחתך האותיות בטוב (מ״א שם ועיי׳ סי׳ תרפ״ה):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » מיטוואך סעפטעמבער 17, 2014 3:06 pm

ד נצבים וילך, תשע"ד.

(ז) אם בא לכלל שנותיו, דהיינו שלש עשרה שנה ויום אחד, אין צריך לבודקו אם הביא שתי שערות (עיי׳ בסי׳ נ"ה ועיי׳ ח״א בדיני קדיש בעשרה):

(ח) כהן אבל, תוך שבעה, אפילו קראוהו לא יעלה (יו״ד סי׳ שפ״ד).
אבל בשבת, אם אין שם כהן אחר אלא הוא, מותר לקרותו, דהוי כדבר שבפרהסיא. אמנם טוב שיצא מבית-הכנסת קודם הקריאה (א״ר סי׳ קל״ה ויו"ד סי׳ ע״ה).
ואם הוא אונן אפילו ברגל אסור לעלות (מ״א סי׳ תקמ״ה סק״ה).
אבל שיש לו בן למול בשבת תוך שבעה ימי אבילותו, הנוהגין לקרותו אין למחות בידם (עיין יו"ד סי׳ ת׳ בט״ז. ופר״ח חולק עליו, עיין בליקוטים):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » דאנארשטאג סעפטעמבער 18, 2014 11:21 pm

שיעור ליום ה נצו"י, תשע"ד.

(ט) סומא, נהגו האידנא לקרותו (סי׳ קל״ט):

(י) כהן שנשא גרושה או אחת מן הנשים האסורות לכהן, אפילו גירשה או מתה; אין נוהגין בו קדושה אפילו לקרותו בתורה ראשון, עד שידור הנאה על דעת רבים מהנשים שאסור בהם (סי׳ קכ״ח):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » פרייטאג סעפטעמבער 19, 2014 3:32 pm

יום ו נצו"י, תשע"ד.

(יא) נטמא למת שאינו משבעה מתי מצוה, אין נוהגין בו מעלת כהונה, עד שיקבל עליו לבלי יטמא עוד להם. (ואין צריך נדר על דעת רבים - שם):

(יב) מי שיש לו בת שהמירה דתה או זינתה, אין חייבין עוד לקדשו, כי אביה היא מחללת.
ודוקא זינתה באירוסין או בנשואין, אבל פנויה לא (שם ועיין א"ר).
ומכל שכן אם הוא עצמו עבר בזנות פנויה - כי סתם פנויה נדה היא - דמחללין מעליו הקדושה. אף שהוא נושא כפיו, מכל מקום הוא מחולל מהקדושה (כדמוכח מט״ז שם סי׳ קכ"ח ס״ק ל״ו):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » זונטאג סעפטעמבער 21, 2014 7:46 am

יום א האזינו, כו אלול, תשע"ד.

(יג) מי שאביו מומר לעכו״ם קורין אותו בשם אבי אביו. אבל לא בשמו לבד, שלא לביישו ברבים.
ודוקא שלא עלה עדיין מימיו קודם שהמיר אביו, אבל אם הוא גדול וכבר הורגל באותו העיר בשם אביו, קורין אותו בשם אביו כדי שלא לביישו. אך לא יאמר תוארים על אביו (כמו חבר או מורנו), כי אין לומר שקר, רק יאמר בחפזון לבלי ירגישו העם. וכן אם יש לחוש לאיבת המומר והוא אלם, מותר לקרותו בשמו.
וכל זה בעירו, אבל אם יבוא לעיר אחרת, יאמר לקרותו בשם אבי אביו, כי שם אין בושה לו.
והאסופו והשתוקי, קורים אותם בשם אבי אמם. ואם אין ידוע, קורין לו בשם אברהם כמו גר (סי׳ קל״ט וא״ר שם):

(יד) אין לקרות שני אחים זה אחר זה, בין מן האב ובין מן האם.
וכן בן אחר האב או אב עם בן-בנו, גם כן אין לקרותם זה אחר זה, משום עינא בישא.
ואפילו הם אומרים שאין מקפידים, ואפילו האחד הוא אחרון והשני מפטיר.
ודוקא בשבת שאין מוציאים ספר-תורה אחרת למפטיר - אבל אם מוציאים ספר-תורה אחרת, מותר.
וכן אם המפטיר אינו בר-מצוה עדיין, מותר (סי׳ קמ"א וע"ש בא״ר).
ובמקום הצורך יש להתיר עם בן בנו (עיין אחרונים).
ובכל אלו; אם קראוהו וכבר עלה, לא ירד (א״ר ופר״ח וכנה״ג):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » מאנטאג סעפטעמבער 22, 2014 10:41 am

יום ב האזינו, תשע"ד.

(טו) מקום שנוהגים שלא לקרות המפטיר בשמו, רק סתם יעמוד המפטיר, כיון שאין פורטין את שמו, מותר לקרות אפילו שני אחים זה אחר זה או אב ובנו.
ודוקא במקום שנוהנים כן, אבל לעשות כך במקום שנוהגים לקרות בשם, לא.
וכן אם המנהג הנזכר הוא בשביעי, מותר לקרותם בששי ובשביעי (א״ר שם):

(טז) מי שהוא עור או פסח, אין לקרותו בפרשת עורת או שבור וכן בכל כיוצא בזה, שלא יתבייש.
וכן אין לקרות למי שחשוד על העריות בפרשת עריות.
ומיהו הני מילי חשוד, אבל אם ברור הוא שבא על העריות, אם אינו איש אלם שיש לחוש לתגר, ועדיין לא שב בתשובה, אדרבה יש לקרותו בכדי שיתבייש וישוב בתשובה (א״ר ס"ס קל״ה):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » דינסטאג סעפטעמבער 23, 2014 6:48 pm

יום ג האזינו, שנת תשע"ד לפ"ק.

(א) אם אין שם כהן בבית הכנסת, קורין לישראל או ללוי במקום כהן.
וכשקורין אותו, קורין אותו יעמוד רבי פלוני-בן-פלוני ישראל או לוי במקום כהן.
ואם אין לוי בבית-הכנסת, קורין להכהן שקרא ראשון במקום לוי, אבל לא לכהן אחר, מפני פגמו של ראשון.
וכשקורין ישראל במקום כהן, לא יקרא אחריו לוי (סי׳ קל״ה):

(ב) אם נכנס הכהן לבית-הכנסת אחר שהתחיל הישראל ברכת התורה, אינו פוסק, ויקרא הישראל הלאה ועולה למנין.
ולא הוי התחלה עד שיאמר ברוך אתה ד׳, אבל ברכו לא הוי התחלה.
וקורין לכהן וחוזר ואומר ברכו (א״ר ופ״מ סי׳ ק״מ). ויעמוד אז הישראל בתיבה עד שישלים הכהן והלוי אחריו, ואז יקראוהו פעם שנית.
וכן הדין כשלא היו יודעין אם יש כהן בבית-הכנסת וקראו ללוי או לישראל.
וכן הדין גם בלוי, אם כבר התחיל הכהן לקרות במקום לוי ואחר כך בא הלוי כנזכר.
רק אם עדיין לא התחיל הכהן הברכה, וצריך לקרות הלוי, אז אין צריך הכהן להמתין שיקראו אותו עוד הפעם כמו בישראל, הואיל והכהן כבר קרא ראשון וליכא בושה (אחרונים שם):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » מיטוואך סעפטעמבער 24, 2014 3:14 am

שיעור ליום ד האזינו, כט אלול תשע"ד, ער"ה שנת ה'"א תשע"ה לפ"ג.

(ג) משלישי ואילך אין לקרות כהן או לוי רק לאחרון או למפטיר בשבת, כיון שכבר קראו שבעה גברי. כהן אחד לאחרון וכהן אחד למפטיר, מותר.
ובתענית אפילו למפטיר אין לקרות כהן או לוי, כיון שהמפטיר הוא מג' הקרואים בתענית (שם):

(ד) ואם קראו לכהן או ללוי באמצע המנין, יעלה אחר במקומו, והוא יעמוד אצל התיבה ויעלה למפטיר או לאחרון, אחר מנין הקרואים (א"ר):
לעצט פאראכטן דורך פארשריבן אום זונטאג סעפטעמבער 28, 2014 6:57 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » זונטאג סעפטעמבער 28, 2014 6:55 pm

שיעור ליום א, צום גדליהו בן אחיקם, תשע"ה לפ"ק.

(ה) אם קרא החזן לכהן או ללוי ואינו שם, לא יקרא לאחר בשם, משום פגמו של ראשון, אלא אחר יעלה מעצמו.
אבל בנו יכול לקרות, ואביו אסור.
אבל אם קראו לישראל ואיננו שם, יכול לקרות לאחר בשמו - דבישראל ליכא פגמא.
וכן בכהן ולוי אם קראוהו לעלות לאחרון או למפטיר ואינם שם, מותר לקרות לאחר בשמו (שם):

(ו) שליח-צבור או הסגן, אם הוא כהן מותר לקרא כהן אחר לקרות:


צוריק צו “שיעור הקרעטשמע - בית יאנאש”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט