שיעור היום

שיעור הקהלה;
כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » זונטאג נובעמבער 02, 2014 5:47 pm

יום א וירא, תשע"ה.

(ג) אמנם אם נמצא חסר ״יוד״ בתנועה גדולה "ייעדנה" שנמצא חסר יוד, וזה נמצא פעמים רבות שיחסור ״יוד״ כמו "ויראו" חסר יוד, דהוה ליה למיכתב וייראו - אין מוציאים אחרת, דזה לא מיקרי שינוי בלשון, שאף שתנועה גדולה נרגשת במבטא יותר מתנועה קטנה, מכל מקום אין זה מיקרי שינוי בלשון כל כך.
אך אם נשתנה הענין, כבר כתבתי למעלה דצריך להוציא אחרת. כמו אם נמצא בפרשת וַיֵרָא ״תראי״ תמורת תיראי.
אף שתנועה קטנה במקום תנועה גדולה לא מיקרי שינוי בלשון, מכל מקום שינוי בענין הוי. ד"תיראי" ביוד נגזר משורש "ירא", מה שאין כן ״תראו״ בלא יוד נגזר משורש ראה, ולא מצינו תראי מלשון יראה בלי יו״ד דנימא דהוי חסירות ויתירות, דכל מקום דכתיב בלי יוד הוי משורש ראה.
אך בנמצא אצל פסוק ויראו האנשים בפרשת מקץ "ויראו״ תמורת "וייראו״ אין להוציא אחרת, משום דנמצא לפעמים ויראו לשון יראה ופחד בחד יו״דן כמו ויראו כל הגוים (נחמיה ו׳), וכהנה רבות. אף-על-פי שיש לפרשו בלשן ראה, מכל מקום כיון דמצינו לפעמים מלשון פחד בחד יו״ד, חסירות ויתירות מיקרי.
מה שאין כן בנחסר היוד אצל "תראי" לשון פחד, לא מצינו בתנ״ך. ושמור זה הכלל:

(ד) ובכל אלו, אף שאין מוציאים אחרת, מכל מקום אין לכתחילה להוציא (ספר-תורה בטעות כזה), וצריך תיקון:

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » מאנטאג נובעמבער 03, 2014 5:13 pm

יום ב וירא, תשע"ה.

(ה) נמצא תיבה כפולה צריך להוציא אחרת, וכל שכן אות כפולה (א"ר דלא כפ״מ):

(ו) אותיות גדולות וקטנות שנמסרו במסורה, או נוני"ן הפוכות או פא״ין כפופות וכהאי גוונא, שנמסרו במסורה, לא מקרי שינוי להוציא אחרת, דלא עדיף מחסירות ויתירות הנזכרים:

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » דינסטאג נובעמבער 04, 2014 6:25 am

יום ג וירא, תשע"ה.

(ז) כל תיבה שיש בה קרי וכתיב, אם נכתב כפי הקרי צריך להוציא אחרת (שם א״ר):

(ח) כדרלעומר, פדהצור, אליצור, עמינדב, וכהנה שמקובל בידינו שתיבה אחת הוא; אם נמצא בשתי שיטות צריך להוציא אחרת (שם א״ר):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » מיטוואך נובעמבער 05, 2014 10:36 am

יום ד וירא, תשע"ה.

(ט) פרשה שצריכה להיות פתוחה וכתבה סתומה או להיפוך, או כתב פתוחה או סתומה במקום שאין צריך, או שחסרה, צריך להוציא אחרת.
ואפילו היה פתוחה או סתומה במקום שצריך, רק שלא היה כשיעור תשעה אותיות קטנות; צריך להוציא אחרת (יו"ד סי׳ רע״ה):

(י) סיים באמצע השיטה והניח חלק כשיעור תשעה אותיות קטנות והתחיל מתחילת השיטה שתחתיה, לכולי עלמא פתוחה הוי.
ואם מצא תמונה זו במקום שצריך להיות סתומה צריך להוציא אחרת.
הניח הפרשה ראשונה בסוף השיטה והתחיל בפרשה השניה, באמצע השיטה שתחתיה, והניח כשיעור תשעה אותיות, לכולי עלמא סתומה הוי. ואם נמצא צורה זו במקום פתוחה הוי שינוי וצריך להוציא אחרת.
וכן אם סיים פרשה ראשונה באמצע שיטה, דלא הניח עד סוף השורה כשיעור תשעה אותיות, והתחיל בשורה שתחתיה באמצע ולא הניח גם כל חלק כשיעור תשעה אותיות, ובהצטרפות יחד יש חלק כשיעור תשעה אותיות, גם כן הוי סתומה לכולי עלמא, ואם נמצא במקום פתוחה פסול וצריך להוציא אחרת (עיין יו"ד ער״ה וט״ז סקל״ב ובא"ר ועיי׳ ברא״ש הלכות מזוזה ובטור שם):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » דאנארשטאג נובעמבער 06, 2014 10:52 am

יום ה וירא, תשע"ה.

(יא) סיים פרשה ראשונה בגוף השיטה או לא סיים, והתחיל פרשה שניה באמצע השיטה שתחתיה, והניח כשיעור תשעה אותיות, וכן אם הניח שיטה אחת חָלָק ולא הניח בשיטה שלפניה שיעור תשעה אותיות (ע״י ח״צ סי׳ י') והתחיל בפרשה שניה בשיטה שלישית בתחילתה, באלו הצורות הוא מחלוקת הרא״ש והרמב״ם אי הוי פתוחה או סתומה.
לכן אם נמצאו צורות אלו במקום פתוחה או במקום סתומה, אין צריך אפילו תיקון (הסכמת האחרונים ביו״ד סי׳ רע״ה).
אך אם נמצאו אלו הצורות האחרונות פעם במקום פתוחה ופעם במקום סתומה, פסולה וצריך להוציא אחרת:

(יב) אם נמצא חסר הנקודות שיש בהספר-תורה לפעמים, כמו (ויאמרו אליו) איה שרה אשתיך בפרשת וירא וכיוצא בהם שראוי להיות שם נקודות על פי המסורה, אם נחסרו הנקודות אין צריך להוציא אחרת (ט״ז יו״ד סי׳ רע״ד):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » פרייטאג נובעמבער 07, 2014 3:01 pm

יום ו וירא, תשע"ה.

(יג) תיבה שיצאה אפילו רובה חוץ לשיטה, ואפילו שלש אותיות, כשרה בדיעבד (ועיי׳ בב"י בב״ה יו״ד סי׳ רע״ג).
וכן אם נחסר אות אחת בסוף התיבה ותלאוהו למעלה, שאם יורידו האות התלוי בין התיבות יהא נראה כתיבה אחת, מכל מקום כשר. דעל כל פנים ניכר ששתי תיבות הם (ט״ז יו״ד סי׳ רע״ד):

(יד) אבל בהשם מהשמות שיצא אות אחת חוץ לשיטה אפילו רוב אות אחת, צריך להוציא אחרת (ועיי׳ ב״ה יו"ד סי׳ רע״ו, דלא כהמ״א סי׳ ל״ב).
והני מילי בהשם עצמו, אבל הנטפל להשם מאחריו שיצא חוץ לשיטה, אין להוציא אחרת.
וכן הדין אם נתלה אות מן השם או מן הנטפל (עיי׳ ט״ז סי׳ רע"ו ביו"ד סק״ז ובמ״א ס״ק ל״ב, עיי׳ פ״מ שם).

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » זונטאג נובעמבער 09, 2014 10:55 am

יום א חיי, תשע"ה.

(טו) נמצאו שני תיבות שלא הרחיק ביניהם כראוי עד שתינוק דלא חכים ולא טפש קורא אותה כתיבה אחת, או להיפוך כשהרחיק באמצע התיבה עד שנראה לתינוק הנזכר כשתי תיבות, מוציאים אחרת (יו״ד סי׳ רע"ד, ע"ש בט״ז).
וכשסוף התיבה הראשונה הוא באחת האותיות "מנצפ"ך", שמזה ניכר שהם שתי תיבות, אף שלא הרחיקו כראוי, יש להקל שלא להוציא ספר תורה אחרת (בני יונה וש״א).
אם נחסר איזו אות בסוף התיבה או בתחילת התיבה, ותלה אותו הסופר למעלה בין השורות, אף על פי שאם נטיל את האות הזה בתוך השורה לא ישאר ריוח כלל בין שתי התיבות, מכל מקום כשר. שהרי על כל פנים אנו רואים עכשיו שהם שתי תיבות - ט״ז:

(טז) אותיות ״שעטנ״ז-ג״ץ״ שנחסרו התגי״ן שלהם, אינו פסול (עיי' סי׳ ל״ו בא״ח וביו״ד שם):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » מאנטאג נובעמבער 10, 2014 12:53 pm

יום ב חיי, תשע"ב.

(יז) לעיני כל ישראל (בסוף פ׳ וזאת הברכה) צריך שיסיים באמצע השיטה בסוף הדף, ואם שינה פסול (א״ר סי׳ קמ"ג):

(יח) אם לא נמצא בי"ה שמ"ו בראש העמודים, אין לפסול הספר בזה (סי׳ רע״ג ביו"ד):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » דינסטאג נובעמבער 11, 2014 11:34 am

יום ג חיי, חי חשון, תשע"ה.

(יט) נקרע התפירה שבין יריעה ליריעה, אפילו נקרע הרוב ועדיין מחוברת בחמש או בשש תפירות של קיימא כשר. אבל בפחות מזה יש להוציא אחרת (סי׳ רע״ח ביו״ד ע״ש ב״ה).
מיהו מה שנמצא קרע אחד בחומש מן החומשים בספר תורה זו, אין לפסול שאר החומשים מלקרות בהם, כמו שנתבאר למעלה (עיי׳ סי׳ קמ״ג):

(כ) ספר-תורה שנקרעה למעלה או למטה בגליון, ונכנס הקרע עד שני שיטין, יכול לקרות בו אפילו קודם שנתפר (ט״ז יו״ד סי׳ ר״פ).
ואם נקרע בתוך שלש שיטין לא יתפור. לכן לא יקרא בו, דבין חדש לישן אין אנו בקיאים - בין שנקרע בין תיבה לתיבה, בין שנקרע בין אות לאות (עיין ט״ז וש״ך סק״ג).
אך אם תפרו, אם נקרע תוך שלש והוציאו כבר, יכול לקרות (ט״ז שם וצ״ע):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » מיטוואך נובעמבער 12, 2014 10:22 am

יום ד חיי, תשע"ה.

(כא) אבל אם נקרע בין דף לדף או בין שיטה לשיטה ברוחב, אם לא נקרע רובו אין מוציאים אחרת (שם):

(כב) ואם נקרע באמצא האות, פסול ואפילו דיבק לא מהני. וכן אם נכתב מקצתו על הקלף ומקצתו על המטלית, פסול (ש״ך וב"ח שם דלא כהט״ז).
ואפילו אם נכתב כל האות על הקלף רק שהקפת גלול אינו רק מהמטלית, צריך להוציא אחרת (שם):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » דאנארשטאג נובעמבער 13, 2014 11:58 am

יום ה חיי, תשע"ה.

(כג) אותיות ותיבות שנמחקו קצת, אם רשומו ניכר כל כך עד שתינוק דלא חכים ולא טפש יכול לקרותן, אין צריך להוציא אחרת. ואפילו לכתחילה מותר להוציאו.
אבל אם הוסר הדיו השחור ונשאר מראה אדמדם, הוי שינוי מראה ופסול (א"ר סי׳ ל״ב סכ״ו). והדיו צריך שיהא שחור (שם ביו״ד סי׳ רע״ג):

(כד) אם נמצא צואר הלמ״ד נמשך תוך חלל דלי״ת או רי״ש של שיטה ראשונה, ונשתנה צורת האות שנראה כה״א, ואפילו נמצא בתוך חלל ה"א או חי״ת ונראה שנשתנה צורת האות שתינוק דלא חכים ולא טיפש אם יכסה לו שורה התחתונה שלא יהא נראה רק ראש הלמ״ד ולא גוף הלמ״ד לא יכיר האות מה הוא, הוי שינוי צורת האות ופסול, וצריך להוציא אחרת. וצריך לכסות לו האותיות שלפני האות זה (עיין מ״א ס״ק י״ט וס״ק מ׳ ובא״ע סי׳ קכ״ה ובמהרי״ט חלק י״ד סי׳ ל״ג. ועיין ב"י שהביא בשם הרמב״ן והר״ן והריב"ש):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » פרייטאג נובעמבער 14, 2014 12:30 pm

יום ו חיי, תשע"ה.

(כה) נמצא נגיעה אות לאות; אם לאחר הכתיבה נעשה הנגיעה, כשר בכל ענין שנגע, בין בתחילת האות בין בסוף האות - אם לא שנשתנה צורת האות לגמרי, ומכל שכן אם נשתנה לצורת אות אחרת, כמו וא"ו שנדבק בסופה לנו"ן כפופה, דיבוק עב שנראה כצורת טי״ת או עיין, עד שתינוק דלא חכים ולא טיפש יקרא אותו לטי"ת או לעיי״ן.
ואם נראה שמתחילת הכתיבה נעשה הנגיעה ונדבק בראש האות או באמצעתו ולא נשתנה צורת האות, כמו רגל ת ל״ך״ פשוטה, הואיל ולא נגמר צורת האות בתחילתה בכשרות, דקודם שנעשה לאות נדבק, צריך להוציא אחרת.
מיהו בחול יכול לגרר הדבק, כיון שאין הפסול מגוף האות ולא נשתנה צורת האות לא מקרי חק תוכות (עיין בסי׳ ל״ב באו״ח).
ואם בסוף האות נדבק, כמו לזיי״ן באופן שגם קודם הדיבוק נגמר צורת האות, ואחר כך נעשה דיבוק דק ולא נשתנה צורת האות כנ״ל, יש לסמוך על הפוסקים המכשירים ואין צריך להוציא אחרת (עיין מ״א סי׳ קמ"ג, ועיין מה שאכתוב הלאה).
ואם הוא ספק מתי נעשה הנגיעה צריך להוציא אחרת:

(כו) אם נמצא נקב בתוך חלל אות, אפילו ניקב כל חללה, אין צריך להוציא אחרת:

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » זונטאג נובעמבער 16, 2014 12:04 pm

שיעור ליום א תולדות, תשע"ה.

(כז) ואם נמצא הנקב חוץ לאות, לא בתוך החלל, אם לאחר הכתיבה נעשה הנקב אין צריך להוציא אחרת.
(ובספק מתי נעשה הנקב, תולין דהשתא נעשה. דמסתמא אם היה נקב בשעת הכתיבה היה רואה אותו - אם לא שהנקב קטן מאוד).
ואם ניכר לעין להדיא שהיה מתחילת הכתיבה, אם הנקב הוא מאות לאות בלי היקף גויל, צריך להוציא אחרת.
ואפילו טלאי במקום הנקב לא מהני אם אין היקף הגויל מגוף הספר תורה (דהקפת גויל מטלאי לא מהני - עיין יו״ד סי׳ ר״פ בש"ך).
ואם יש גויל, אפילו הנקב מגיע עד לאות ויש מעבר לנקב קודם התחלת האות השנית גויל, כשר:

(כח) נמצא נקב בתוך הדיו של האות, אפילו דיו מקיפה מכל צדדים, אם נודע הדבר-שמתחלת כתיבתה היה הנקב, אם הנקב קטן בכדי שיהא הדיו עובר עליו וסתמו שלא יהא ניכר (ואף שנראה הנקב נגד השמש), כשר. ואם אין הדיו יכול לסתום הנקב פסול, דהאות נראה חלוקה לשתים (שם סעיף י׳׳ג):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » מאנטאג נובעמבער 17, 2014 11:48 am

יום ב תולדות, תשע"ה.

(כט) אם נמצא נקב או הפסק בלא נקב באותיות פשיטות כמו ויו זיין וכדומה, באופן שאין איסור משום היקף גויל, כגון שנעשה לאחר הכתיבה, צריך שיהא צורות האות עד הנקב או ההפסק, כי מה שלאחר ההפסק אינו מצטרף (שם סי׳ ט״ז).
מיהו אם מכסה לתינוק שאינו לא טיפש ולא חכים מה שלאחר הנקב, ואינו מראה לו אלא מה שקודם ההפסק, והתינוק קראו לאות מה שהוא ויו או זיין, סגי בהכי (ט״ז שם דלא כא״ר
שדבריו תמוהים). וצריך לכסות לו גם כן האותיות שלפני האות הזה (מ״א שם):

(ל) נמצא א שרגל האלף או פני האלף אינם נוגעים כלל, פסול עד שיתקן. ולהיפוך, שפני האל״ף או רגלה נוגע לגמרי בקו האמצעי, פסול - שאין להם ליגע אלא בדקות שלהם.
(ואף אם אירע זה בחול לא מהני גרירה, כי צריך לגרר כל מה שנכתב בפיסול ולחזור ולכתוב).
ואף באם מראה לתינוק כשנפסק רגל האלף יקראנו לאלף, לא מהני, דכין שנראה לנו שהאות נפסק לשתים לא מהני קריאת התינוק, דמשום הפירוד לא יטעה באות אחר (ט״ז דלא כא״ר), ולא מהני קריאת התינוק רק אם הספק הוא באם הוא צורת אות זה או שיש לו צורת אות אחר, כמו אם הוא ספק באות "ו" אם דומה לויו או ליו״ד, או כ׳ כפופה לפ״א ובית וכהאי גווני, שיש להסתפק אם תמונתה דומה לאות אחר, כיון שהתינוק קורא לאות זה שצריך גילוי מילתא דתמונת האות שפיר הוא ואינו דומה לאות האחר.
אבל בספק אם יש לה צורת אות אם לא, לא מהני קריאת התינוק, כמו ״א״ שנפסק רגלה או ״ש״ שנפסק קו האמצעי, דאין ראיה מקריאת התינוק "לאלף" או "לשין" דאפילו טיפש
מהטיפשים לא יטעה, דכי בשביל שנפסק רגל ״האלף״ או ״השין״ יטעה (וכן מבואר בריב״ש סי׳ ק״ך, ודברי הא״ר בזה אינם מחוורים).
ולא מהני קריאת התינוק רק בספק לנו אם דומה לאות אחרת. אבל אם ברור לנו דיש לו צורה אחרת, אף שתינוק קורא לאות זה, לא מהני (שם):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » דינסטאג נובעמבער 18, 2014 4:19 pm

יום ג' תולדות, כה חשון, שנת תשע"ה לפ"ק.

דער שיעור ווערט היינט געלערנט לעילו נשמת די קדושים וועלכע זענען אומגעבראכט געווארן אין די שוידערליכע אטאקע אינעם ביהמ"ד אין ירושלים.

(לא) ניקב רגל הפנימי של "ה", אם נשתייר כל־שהוא, אין צריך להוציא אחרת.
ובלבד שלא יהא פסול מטעם היקף גויל, (כמו שנתבאר למעלה בסי׳ נ״ו וכ״ז) כגון שנעשה אחר הכתיבה.
ואם ניקב יריכה, דהיינו רגל הימיני, פסול עד שישאר הימנה כמלא אות קטנה (היינו י).
והוא הדין אם נפסק קצת עוביו, אם נשתייר חוט דק כשר היינו כמו "ו" או "י" דקה (שם). וכן אם נמחק קצת הדיו ולא ניקב:

לב) כל אות צריכה שלא יהא לה צורת אות אחרת, שלא ידמה "כ" כפופה ל"ב" ולא ״כ״ פשוטה ל ״ר״ או ל "ד", כי לכתחילה צריך שיהא הירך מן ה"כ" פשוטה בכפליים מן הגג.
ואם הוא ספק לאיזו אות הוא דומה, ישאל לתינוק כנזכר. וכן כל כהאי גוונא (שם, עיין בד״מ סי׳ ל״ו):

אוועטאר
געלעגער
שר עשרת אלפים
תגובות: 11796
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 17, 2009 5:52 pm

תגובהדורך געלעגער » דינסטאג נובעמבער 18, 2014 4:21 pm

ס'ציפט אזא שיעור... די הייליגע ספרים זענען געלעכערט געווארן ביי די אטאקע היינט

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » מיטוואך נובעמבער 19, 2014 11:17 am

יום ד תולדות, תשע"ה.

(לג) אם נמצא "ה" ברגל השמאל, או מ״ם סתומה, אין להוציא אחרת (עיין סי׳ ל״ב במ״א ס״ק ל״ג):

(לד) תמונת החית ידיעה, אם נמצא כזה בלי חטוטרות, פסול. אבל אם נמצא ״ח״ מרובעת ובראש השמאלי מקל, כשר.
וכן אם נמצא כצורת שני ווין עם חטוטרות או ״ד״ ״ו״, כשר (עיי׳ סי׳ ל״ו בפ״מ סק״ג):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » דאנארשטאג נובעמבער 20, 2014 10:08 am

יום ה תולדות, תשע"ה לפ"ק.

(לה) נטף שעוה על אות, בחול יסירנה.
ובשבת, אם נראה האות מתוכה ויכול לקרות כך, כשר.
ואם הוא מכוסה שאינו נראה מתוך השעוה; אם נמצא זה בין גברא לגברא, כיון שאין לקרות בעל-פה מה שמכוסה בשעוה, ואין קוראים בחומשים מפני כבוד הצבור (ועיין מ״א סי׳ קמ״ג שכתב שמוטב לדחות זה משום ספק ברכה לבטלה, משא״כ כנ״ל דאין כאן ברכה לבטלה) וליכא פגמא של ספר (כמו דאיתא ביומא דף ע׳ דתרי גברא בתרי ספרא לאו פגמא הוא), יש להוציא אחרת.
ואם נמצא באמצע הקריאה, יש לקרות המכוסה בעל פה ואחר כך יסיים בה מנין הקרואים, כיון דכבר קרא מה שמכוסה בשעוה, מותר לקרות הלאה בספר התורה הזה, דאין פסולי
בזה מה שמכוסה בשעוה (עיין אחרונים סי׳ קמ״ג):

דין זמן הוצאת שלשה ספרי תורה


(א) בכל זמן שמוציאים שלשה ספרי־תורה ואין להם אלא שנים, לא יגללו הספר־תורה השניה לקרות בתוכה. רק יקחו הספר תורה הראשונה ויקראו מה שקורין בספר שלישי (ס״ס תרס״ט ברמ״א):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » פרייטאג נובעמבער 21, 2014 12:03 am

שיעור ליום ו תולדות, תשע"ה לפ"ק.

דין קדיש וסדר וברכת הפטורה


(א) בכל עת שקורין בתורה, אומרים קדיש לאחר קריאת התורה. לבד ממנחה בשבת ומנחה בתענית, שסומכים על הקדיש שאומרים לפני שמונה-עשרה (סי׳ רפ"ב וסי׳ רצ״ב):

(ב) בזמן שמוציאין שני ספרי-תורה או שלש, אין אומרים הקדיש רק לאחר כל הקריאה. ואם יש מפטיר, אומרים קודם המפטיר.
ובשעת הקדיש תהא הספר־תורה השניה על השלחן וגם הראשונה. וכשיש שלשה ספרי-תורה, אין מניחים אלא השניה והשלישית (סי׳ קמ״ז מ"א ופ״מ):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » זונטאג נובעמבער 23, 2014 6:40 am

יום א ויצא, תשע"ה לפ"ק.

(ג) המפטיר לא יפטיר עד שיגמור הגולל לגלול הספר-תורה במטפחותיה (סי׳ קמ״ז):

(ד) התחילו לקרות בתורה בעשרה ויצאו מקצתם, שגומרים הקריאה עם כל מנין גברי שצריכים לקרות - כמו שנתבאר למעלה - אין קורין רק שבעה גברי, והשביעי אומר ההפטורה בלא ברכות. והקדיש יאמר אחר ההפטורה.
אבל אם התחילו ההפטורה יגמור כולה עם ברכות האחרונות (מ״א בסי׳ קמ״ג ע׳ בא״ר ופ״מ שם):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » מאנטאג נובעמבער 24, 2014 2:48 pm

יום ב ויצא, תשע"ה לפ"ק.

(ה) אסור לספר בשעה שהמפטיר קורא בנביא, עד שישלים (ס״ס קמ״ו):

(ו) בשבת שהפרשיות מחוברות, מפטירים בהפטרה של פרשה שניה (סי׳ תפ״ד), לבד באחרי וקדושים כשהם מחוברים שאז מפטירים ״הלא כבני כושיים״ שהוא הפטרת אחרי (סי׳ תכ״ח):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » דינסטאג נובעמבער 25, 2014 2:13 pm

יום ג ויצא, שנת תשע"ה לפ"ק.

(ז) הפטרת ״ויברח יעקב״ שייך לפרשת ויצא, לא כמו שנדפס לפרשת וישלח (מ״א שם):

(ח) ראש-חודש שחל להיות בשבת, מפטירים ״השמים כסאי״ - ואפילו ראש-חודש אלול שחל בשבת - ודוחים ״עניה סוערה״.
ובשבת ג׳ שאחריה קורין ״רני עקרה״ וגם ״עניה סוערה״.
וראש-חודש אב שחל להיות בשבת, במקום שאין מנהג להפטיר ״שמעו״ יש להפטיר ״השמים כסאי״ ובמקום שיש מנהג להפטיר ״שמעו״, אין למחות בידם (סי׳ תכ״ח).
ואם חל ראש־חדש באחת מארבע פרשיות, מפטירין בשל פרשיות (שם):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » מיטוואך נובעמבער 26, 2014 1:27 pm

יום ד ויצא, תשע"ה לפ"ק.

(ט) ראש-חודש שחל באחד בשבת, מפטירין בשבת שלפני ראש־חודש ״מחר חדש״.
(ואם חל ראש חודש ביום שבת וביום ראשון, מפטירין ״השמים כסאי״). ואין דוחין הפטורת ״עניה סוערה״ מפני מחר חודש (שם):

(י) משבעה עשר בתמוז ואילך עד תשעה באב מפטירין שלש דפורענות, שהם ״דברי״, ״שמעו״, ״חזון״ - והסימן הוא: ״דש״ח״.
ואם טעה והפטיר בשבת הראשון בפרשה דיומא תמורת ״דברי ירמיהו״, מפטיר בשבת הבאה ״דברי ירמיהו״ וגם ״שמעו״ - מפני שהם סמוכות זה לזה (סי' תכ״ח במ״א שם):

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » דאנארשטאג נובעמבער 27, 2014 3:28 pm

יום ה ויצא, תשע"ה לפ"ק.

(יא) מתשעה באב ואילך מפטירין שבעה דנחמתא שהם: ״נחמו״, ״ותאמר ציון״, ״עניה סוערה״, ״אנכי״, ״רני עקרה״ ״קומי אורי״, ״שוש אשיש״.
ואם טעה ולא קרא הפטרת ״ותאמר ציון״ בשבת הקבוע לה בפרשת עקב, יש לה תשלומין לקרותה בפרשת שופטים עם הפטרת ״אנכי׳׳. דהיינו שיתחיל מתחלתה ״ותאמר״ עד לבסוף הפטרת ״אנכי״.
וכן אם לא הפטיר ״אנכי״ בפרשת שופטים, יש לה תשלומין לשבת הבאה לקרותה עם ״רני עקרה״. דהיינו שיתחיל מן ״אנכי״, ויקרא עד סוף ״רני עקרה״.
והפטרת ״קומי אורי״ שהוא לפרשת תבא, יש לה תשלומים בהפטרת ״שוש אשיש״ השייכה לפרשת נצבים (שם א״ר):

(יב) [אין להתחיל ברכת הפטרה עד שיהיה החומש פתוח לפניו במקום ששם ההפטרה]:

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » פרייטאג נובעמבער 28, 2014 2:50 pm

יום ו ויצא, תשע"ה לפ"ק.

(יג) אין לענות אמן בברכה ראשונה שקודם ההפטרה, כשמסיימים ״הנאמרים באמת״, רק לבסוף כשמסיימים ״וצדק״. מפני שהכל ברכה אחת הוא (עיי׳ לבוש סי׳ רפ״ד וא״ר שם):

(יד) בשבת חול-המועד פסח, אין מזכירים בברכת ההפטרה משל פסח לא באמצע ולא בחתימה, רק מסיים מקדש השבת לבד.
אבל חול-המועד סוכות שחל בשבת, מסיימים ההפטרה מקדש השבת וישראל והזמנים.
והוא הדין באמצע מזכירים של מועד כמו ביום-טוב של סוכות שחל להיות בשבת (סי' ת"צ וס״ס תרס״ג):


צוריק צו “שיעור הקרעטשמע - בית יאנאש”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט