שיעור בספר "מטה אפרים" - הלכות חג בחג

שיעור הקהלה;
כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » דינסטאג אוקטובער 14, 2014 12:07 pm

לכבוד יו"ט וועלן מיר דא לערנען, היינט און מארגן, איין סימן מענינא דיומא.

יום ג בראשית, ד דחוה"מ, אדון המושיע, שנת תשע"ה.

סימן תרס

סדר היקף הבימה עם הלולב ואתרוג


(א) בזמן המקדש היו מקיפין את המזבח בכל יום ויום מז' ימי החג במורביות (פי' ענפים גדולים) של ערבה, ולכן גם אנחנו נוהגין כן לעשות זכר למקדש.
ומוציאין ס"ת ומעלין אותה על הבימה ומקיפין אותה בכל יום פעם א', ואומרים הושענות כפי שנדפס בסידורים.
וביום ז', שהוא הוש"ר, היו מסבבין המזבח ז"פ. ולכן גם אנחנו מקיפין ז"פ.
ולפי שבשבת לא היו מקיפין גם במקדש, לכן אין אנו מקיפין בשבת.
ולכן בשבת אין מעלין את הס"ת לבימה, אלא פותחין האה"ק עד אחר אמירת הושענות:

(ב) טוב ליזהר לילך כל הז' ימים להקיף הבימה ולומר סדר הושענות באותו ביהכ"נ שהלך ביום הראשון של סוכות ואמר שם סדר הושענות והקיף את הבימה עם הלולב.
(א"ח בשם ס' יל"ל בשם המקובלים):

(ג) נוהגין שאין מקיפין רק מי שיש לו לולב ואתרוג.
וכל מי שיש לו לולב ואתרוג ואינו מקיף, רעה הוא עושה.
ובהוש"ר, שאין בנמצא לולב ואתרוג בכל העיר, יקיפו הבימה בערבה:

(ד) מי שהוא אבל על אביו ואמו, אינו מקיף בחוה"מ. מ"מ המקיף לא הפסיד, ושכר מצוה בידו. (הפוסקים) אבל תוך ל' על שאר קרובים, לד"ה מותר להקיף. דגומ"ר:

(ה) גם בעת אמירת הושענות ומקיף את הבימה, צריך ג"כ שיאחז הלולב בימין והאתרוג בשמאל. ולא שיאחז שתיהן בידו אחת:

פארשריבן
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 03, 2010 6:58 am
לאקאציע: אין די העכערע ספערן...

תגובהדורך פארשריבן » מיטוואך אוקטובער 15, 2014 6:59 am

יום ד' בראשית, כא לחודש תשרי, הושענא רבה, שנת ה'תשע"ה לפ"ג.

(ו) נוהגת הנשים מעוברות ביום הוש״ר (לאחר התפלה, כשהבעלים באין לביתם לאחר התפלה) ליטול הפיטם של האתרוג ביום הוש"ר. (והטעם דאיכא מ"ד דעץ הדעת שאכל אדה"ד אתרוג הי׳).
ונותנים מעות לעניים שהקב״ה יציל אותה ולעוברה ממות.
ואומרת כך: "רבש״ע בשביל חוה שהיתה אכלה מעץ הדעת גרם אותו חטא מיתה בעולם, ואם הייתי באותו זמן לא הייתי אוכלת ולא הייתי נהנית ממנו כמו שלא רציתי לפסול אתרוג זה בז' ימי החג שעברו. והיום שפסלתי אין בו מצוה. וכשם שיש לי הנאה בפיטם זה כך הייתי נהנה לראות עץ הדעת שאמר הקב״ה לאדם וחוה לא תאכל, ולא הייתי עובר את ציויו.
ותקבלני ברצון את תפלתי ואת תחינתי שלא אמות מלידה זו. ותושיעני לילד בנחת ובלי צער. ולא יהי' לי ולא לולדי שום נזק, כי אתה האל המושיע" ע״כ.
חו"ר אות רכ"ח בשם ס' נזיר שמשון בשם כת"י:

(ז) במוצאי יו״ט יקח לולב ומיניו וישמור אותו. במקום מיוחד יהי' לו למשמרת יראה אותם ויזכור ויזכה על ידם להנצל מכל צרה.
ואל ישליך ויזרוק אותם לאשפה, אחר שהם רומזים לענין גדול. הוא סגולה לכמה דברים שונים וענינים יקרים:

א גוט קוויטל.

אוועטאר
האנטעך
שר חמישים ומאתים
תגובות: 336
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 04, 2015 12:12 pm

תגובהדורך האנטעך » פרייטאג אוגוסט 14, 2015 1:53 pm

מ'קען שוין אנפאנגען.

איש חמודות
שר האלף
תגובות: 1584
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 17, 2015 9:42 am

תגובהדורך איש חמודות » דינסטאג סעפטעמבער 06, 2016 11:13 am

האנטעך האט געשריבן:מ'קען שוין אנפאנגען.

און ווידעראמאל


צוריק צו “שיעור הקרעטשמע - בית יאנאש”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 3 געסט