האלבע ארבייט לזיכוי הרבים

שיעור הקהלה;
כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

כיצחק
שר מאה
תגובות: 145
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 26, 2011 5:31 pm
לאקאציע: THE "SANE" ASSYLUM

האלבע ארבייט לזיכוי הרבים

תגובהדורך כיצחק » מיטוואך יוני 29, 2011 3:27 pm

קצת הערות לשץ.doc
(35 KiB) דאונלאודעד 324 מאל
מיטגעכאפט.doc
(32.5 KiB) דאונלאודעד 332 מאל
בייגעלייגט זענן צווי מודעות לזיכוי הרבים וואס איך האב נישט די מעגליכקייט צי ענדיגען
וכל הקודם יזכה לזכות את הרבים
פארשטייט זיך א מען זאל ווייזען פאר א מורה הוראה

כוואלט זייער געוואלט וויסען
הערות םין א מורה הוראה און אויב עס האט זיך עמיצער ציגעכאפט מפרסם זיין

והוא פלאי
שר האלפיים
תגובות: 2749
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 23, 2009 3:18 pm

תגובהדורך והוא פלאי » מיטוואך יוני 29, 2011 3:47 pm

שטעל דיך שמו''ע מיט דעם ש''ץ, וועסט האבען תפילה בציבור לויט דעם חת''ס, לבושי שרד און נאך פוסקים, קדושה און מודים
כך כותב ידידינו במיטגעכאפט
ועיין כאן ס"ב וס"ק י"ד
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=274
למה זה תשאל לשמי...

אוועטאר
קליקו
שר חמש מאות
תגובות: 886
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 06, 2010 11:17 am

תגובהדורך קליקו » מיטוואך יוני 29, 2011 3:53 pm

מיטגעכאפט ????? אדער ח''ו אוועקגעכאפט????
פאלסט אריין אין בהמ''ד צי מנחה און דער עולם האלט שוין אין מיטען שמו''ע, כאפסט זיך אויך מיט אנטיענדיג דעם גארטעל ביי דיע ג' ראשונות, אשרי וועסט (אפשר) זאגען דערנאך, ביי שמע קולינו האלט שוין דער עולם ביי קדושה
וואס האסט די פארדינט ?
א מנחה?? הלואי זאל דאס הייסען א תפילה
תפילה בציבור? ווענדט זיך ווי דער עולם האט געהאלטען ווען די האסט דיך געשטעלט און לויט
וועמען (פון עטליכע שיטות)
קדושה? אלס שומע כעונה (מחלוקת ראשונים( לכתחילה זיכער נישט
דערלייגט האסט די אמן פון הקל הקדוש ''ישהא שעה אחת וכ' '', נטילת ידים פארען דאווענן
קרבנות, אשרי וואס לויט זה''ק קומט דאס נאר פאר שמ''ע, הכון לקראת וכ' נישט ''לפני'', בדעיבד מעג מען נעמען א סידור (אויב עס איז צי די האנט) אבער לכתחילה נישט, בדעיבד מעג מען אויפהייבען דעם טלית אויב עס שטערט אבער לכתחילה נישט
אלא וואס יא ?
וואש דיר די הענט, טיע אן דעם גארטעל, זאג אשרי, אפשר קענסט נאך ארינכאפען עפעס פין קרבנות,
שטעל דיך שמו''ע מיט דעם ש''ץ, וועסט האבען תפילה בציבור לויט דעם חת''ס, לבושי שרד און נאך פוסקים, קדושה און מודים ביסט אנגעקימען אין מיטען חזרת הש''ץ און עס איז נאך דא צייט ביז סוף זמן תפילה ווארט ביז נאך מודים און קדיש און דאווען ביחידות (וועגען קדיש נאך עלינו פרעג דיין מורה הוראה) עס איז נאך דא נאך א מנין? וואס איז דא ציע טראכטען
ביי שחרית און די ביסט אביסעל אינטערשטעליג ווארט ביי שירה חדשה אויף דעם ש''ץ,
אויב מען קען, ענדערש עטליכע קליינע הפסקות ווי איין הפסקה וואס איז כדי לגמור את כולו
שב''ק ויו''ט ביי שחרית און מען זאגט קדושה ווען דיע האלסט ביי ק''ש וברכותי', זאג מיט קדוש וברוך כבוד ווען דער ש''ץ זינגט ממקומך דאווען ווייטער קענסט נאך אריינכאפען א מודים וועגען ימלוך פרעג דיין מורה הוראה
ביי מעריב ביסט אנגעקימען אין מיטען ק''ש וברכותי' לאז אויס ברוך ה' לעולם וכ' (זיי משלים
נאך שמו''ע אן די ברכה) אז עס פעלט אויס זאג ק''ש וברכותי' נאך די שמ''ע (ברוך ה' לעולם אן דיע ברכה) (ע''פ קבלה האלט עס נישט אויס פרעג דיין מורה הוראה)
ואידך זיל גמור בסי' ק''ט דער שרייבער איז א בעה''ב וואס האט א ביסעל גענאשט אויף דעם שפיץ גאפעל און וויל נאר מעורר זיין מען זאל אביסעל טראכטען וואס מ'טיט

אוועטאר
קליקו
שר חמש מאות
תגובות: 886
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 06, 2010 11:17 am

תגובהדורך קליקו » מיטוואך יוני 29, 2011 3:56 pm

הערליך געשריבן!

סרייסט די הארץ ווען מזעהט אידן הייבן אן די דאווענען ביי ברכו [דאן טוט מען אן די טלית]און ענדיגן נאך אשרי ובא לציון [אויסגעטוהן טלית]

איך זעה דאס ליידער מיט מיין אייגענע אויגן

זיי כאפן קוים אז זיי טוהן א עוולה, ממש איך האב באמערקט זיי טוהן דאס ממש ארגינעל, ממש סנארמאל כאילו לא היה

אויפריכטיג
שר שלשת אלפים
תגובות: 3326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 16, 2008 8:10 pm
לאקאציע: ביים געפילטערטן קאמפיוטער

תגובהדורך אויפריכטיג » מיטוואך יוני 29, 2011 3:59 pm

והוא פלאי האט געשריבן:שטעל דיך שמו''ע מיט דעם ש''ץ, וועסט האבען תפילה בציבור לויט דעם חת''ס, לבושי שרד און נאך פוסקים, קדושה און מודים
כך כותב ידידינו במיטגעכאפט
ועיין כאן ס"ב וס"ק י"ד
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=274



מען רעדט שוין דערוועגן דא viewtopic.php?f=5&t=13851

והוא פלאי
שר האלפיים
תגובות: 2749
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 23, 2009 3:18 pm

תגובהדורך והוא פלאי » מיטוואך יוני 29, 2011 4:25 pm

הנקודה שהבאתי מה שמחלק המ"ב בין שחרית למנחה, והמחבר כאן דקדושה הוא קודם לחזרת הש"ץ יחד עם הבעל תפלה אינו מובא שם
למה זה תשאל לשמי...

כיצחק
שר מאה
תגובות: 145
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 26, 2011 5:31 pm
לאקאציע: THE "SANE" ASSYLUM

נא להרחיב

תגובהדורך כיצחק » מיטוואך יוני 29, 2011 5:11 pm

[quote="והוא פלאי"]הנקודה שהבאתי מה שמחלק המ"ב בין שחרית למנחה, והמחבר כאן דקדושה הוא קודם לחזרת הש"ץ יחד עם הבעל תפלה אינו מובא שם[/quote

לא ראיתי שיחלק המ"ב ***למעשה*** בין שחרית למנחה

????????????????דקדושה הוא קודם לחזרת הש"ץ יחד עם הבעל תפלה ??????????????????

*

והוא פלאי
שר האלפיים
תגובות: 2749
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 23, 2009 3:18 pm

תגובהדורך והוא פלאי » מיטוואך יוני 29, 2011 5:18 pm

כיצחק האט געשריבן:
והוא פלאי האט געשריבן:הנקודה שהבאתי מה שמחלק המ"ב בין שחרית למנחה, והמחבר כאן דקדושה הוא קודם לחזרת הש"ץ יחד עם הבעל תפלה אינו מובא שם[/quote

לא ראיתי שיחלק המ"ב ***למעשה*** בין שחרית למנחה

????????????????דקדושה הוא קודם לחזרת הש"ץ יחד עם הבעל תפלה ??????????????????

*

קודם נעתיק לשון המחבר:
אם מתחיל להתפלל עם ש"ץ, כשיגיע עם ש"ץ לנקדישך יאמר עמו מלה במלה כל הקדושה, וכו'
והיינו שאם קרה כך
ואומר הרמ"א:
אבל לכתחילה לא יתחיל עד אחר שאמר קדושה והא-ל הקדוש וכו'
והיינו שאינו אלא בדיעבד אם יש לו צורך לכך
ועל זה כותב המ"ב בס"ק י"ד בתו"ד:
ואפי' במנחה יש להקל קצת ע"י צורך קצת
ועכ"פ נראה מדבריהם שאין זה הדרך המובחר
ולפי דבריך הרי זה יותר טוב מלהמתין עד אחר קדושה
למה זה תשאל לשמי...

שטיפ מיר
שר העשר
תגובות: 18
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 27, 2011 9:03 pm

תגובהדורך שטיפ מיר » דינסטאג אוגוסט 02, 2011 9:41 pm

טאקע איך האב

אוועטאר
שאינו יודע
שר חמשת אלפים
תגובות: 5135
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm

תגובהדורך שאינו יודע » מיטוואך ינואר 01, 2014 9:50 am

קקיון האט מיר אהערגעפירט, יישר כחו.

עטליכע הערות, אבער קודם א קלייניקייט.

עס איז דא א מחלוקה לגבי הויעכע שמו"ע צו עס דארף טאקע זיין ט' עונים.

עס איז דא וואס האלטן אז אויב מען הייבט אן צו דאווענען בזמן תפלה איז גוט, מען מוז נישט ענדיגן. ויש לסמוך ע"ז בשחרית, דיש לסמוך על חצות.

איך האב געזען בשם נאסאד'ער רב זצ"ל, אז היות מען לערנט נישט היינט די משנה איזהו מקומן, מען זאגט עס ווי א תפלה, דארף מען האבן מנין וואס זאגן איזהו מקומן פאר קדיש
אז דו ווייסט נישט, רעד נישט!

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 12644
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מיטוואך ינואר 01, 2014 11:23 am

שאינו יודע האט געשריבן:קקיון האט מיר אהערגעפירט, יישר כחו.

עטליכע הערות, אבער קודם א קלייניקייט.

עס איז דא א מחלוקה לגבי הויעכע שמו"ע צו עס דארף טאקע זיין ט' עונים.

עס איז דא וואס האלטן אז אויב מען הייבט אן צו דאווענען בזמן תפלה איז גוט, מען מוז נישט ענדיגן. ויש לסמוך ע"ז בשחרית, דיש לסמוך על חצות. *

**איך האב געזען בשם נאסאד'ער רב זצ"ל, אז היות מען לערנט נישט היינט די משנה איזהו מקומן, מען זאגט עס ווי א תפלה, דארף מען האבן מנין וואס זאגן איזהו מקומן פאר קדיש


* איינער איז דער ערוך השולחן ווער נאך
און פסקי תשובות האב איך אמאל ג'זעהן בשם ? אז עס העלפט אויף חזרת הש"ץ אויך

**
[שועה"ר נ"ד ד
adhz.jpg

אוועטאר
שאינו יודע
שר חמשת אלפים
תגובות: 5135
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm

תגובהדורך שאינו יודע » מיטוואך ינואר 01, 2014 11:55 am

יא, עס איז מיר שווער געווען די זעלבע קשיא, אבער אזוי ווערט געברענגט בשמו אין ספר מנהג ישראל תורה
אז דו ווייסט נישט, רעד נישט!


צוריק צו “שיעור הקרעטשמע - בית יאנאש”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 3 געסט