הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

אבינו מלכנו מנע מגיפה מנחלתך - אלעס ארום די קאראנא וויירוס

די אחראים: אחראי, געלעגער

א גולם
שר האלף
תגובות: 1915
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 06, 2014 10:32 pm
לאקאציע: אין מיין שיך!

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך א גולם » מאנטאג מארטש 30, 2020 8:46 am

גבר ישראל האט געשריבן:
קרייסלער האט געשריבן:עטליכע שאלות לאור המצב:
קען מען פארקויפן חמץ מיט די היינטיגע טעכנעלאגישע וועגן ווי למשל אימעיל וכדומה ?

זאגט מען הלל פסח ביינאכט נאך מעריב ביחידות?

קען א יחיד זאגן תפילת טל ביי שטילע שמונה עשרה? כגיי אי״ה זאגן טל מיטן גאנצן קנאק אין מיין דיינונג רום, די שאלה איז נאר צו איך מעג עס זאגן ביי שטילע שמו״ע אדער נאר נאכדעם ?

בנוגע שאלה 3
פארוואס זאל א יחיד מעגן זאגן אל אינמיטען זיין תפלת שמו"ע, עס איז א הפסק.
די שאלה איז אויך אויב ער דארף בכלל זאגען מוריד הטל ביי מוסף אדער ערשט אנהייבען פון מנחה, ווייל עס איז נישט דא קיין הכרזה פונעם שמש.


אז מדאווענט אידערהיים איז ער דאך שמש, חזן, בעל קורא!!! זאל ער אויסריפען? :P

באריכט
שר מאה
תגובות: 109
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוקטובער 09, 2018 11:41 am

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך באריכט » מאנטאג מארטש 30, 2020 9:27 am

מצטרף זיין מנין פון porches דאס הייסט אז ס'דא מחיצות ,קען מען זאגען חזרת הש"ץ ? שמעתי ממורה הוראה מובהק שזה שאלה של ברכה לבטלה.. קדיש קדושה וברכו ok

קול זעקה
שר מאה
תגובות: 124
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 16, 2019 9:49 pm

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך קול זעקה » מאנטאג מארטש 30, 2020 9:29 am

שאלה:
אלו המתפללים במנין ברחוק ב' מטר איך ינהגו בעלייה לתורה? כלומר שאז בע"כ יתקרבו אלו לאלו לומר שירה?
תשובה:
לכאורה יכולים לקרוא העולה לתורה וישאר במקומו ויברך משם ואע"ג שאינו יכול לראות מה שכתוב בתורה מ"מ י"ל דדומה לסומא המבואר בסימן קל"ט סעיף ג' שעכשיו שהש"ץ קורא והוא קורא מתוך הכתב לכן גם סומא קורא והוא הדין בנידון דידן.
ומ"מ למעשה ישאול למורה הוראה

קול זעקה
שר מאה
תגובות: 124
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 16, 2019 9:49 pm

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך קול זעקה » מאנטאג מארטש 30, 2020 9:31 am

באריכט האט געשריבן:מצטרף זיין מנין פון porches דאס הייסט אז ס'דא מחיצות ,קען מען זאגען חזרת הש"ץ ? שמעתי ממורה הוראה מובהק שזה שאלה של ברכה לבטלה.. קדיש קדושה וברכו ok

אויב מען זעהט זיך בפועל קען מען מצרף זיין עיין שעה"ר סימן נ"ה סעיף ט"ז
(דער משנה ברורה איז אויך מקיל בשעת הדחק)

אוועטאר
maybeeynot
שר שלשת אלפים
תגובות: 3181
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 10, 2012 2:34 pm
לאקאציע: ווי איך שטעק אריין מיין נאז

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך maybeeynot » מאנטאג מארטש 30, 2020 10:04 am

א גולם האט געשריבן:
גבר ישראל האט געשריבן:
קרייסלער האט געשריבן:עטליכע שאלות לאור המצב:
קען מען פארקויפן חמץ מיט די היינטיגע טעכנעלאגישע וועגן ווי למשל אימעיל וכדומה ?

זאגט מען הלל פסח ביינאכט נאך מעריב ביחידות?

קען א יחיד זאגן תפילת טל ביי שטילע שמונה עשרה? כגיי אי״ה זאגן טל מיטן גאנצן קנאק אין מיין דיינונג רום, די שאלה איז נאר צו איך מעג עס זאגן ביי שטילע שמו״ע אדער נאר נאכדעם ?

בנוגע שאלה 3
פארוואס זאל א יחיד מעגן זאגן אל אינמיטען זיין תפלת שמו"ע, עס איז א הפסק.
די שאלה איז אויך אויב ער דארף בכלל זאגען מוריד הטל ביי מוסף אדער ערשט אנהייבען פון מנחה, ווייל עס איז נישט דא קיין הכרזה פונעם שמש.


אז מדאווענט אידערהיים איז ער דאך שמש, חזן, בעל קורא!!! זאל ער אויסריפען? :P

אין סאטמאר רופט מען נישט אויס ביי טל נאר ביי גשם . אנדרע מקומות ווייס איך נישט
א מענטש איז נאר א מענטש אין צומאל דעס אויך נישט (בשם הרה"ג ר' מרדכי דוד קאהן זצ"ל)
ווער עס וויל אראפ גיין פון די רויבער קאללס.
רופט 929-900-1714
דאן דרוקט 5

ביטע ווער עס קען עס פארשפרייטען ולמצוה גדולה יחשב

אוועטאר
אונגארישע הייזער
שר האלף
תגובות: 1877
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 31, 2019 1:12 pm
לאקאציע: אין מאה שערים

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך אונגארישע הייזער » מאנטאג מארטש 30, 2020 12:03 pm

maybeeynot האט געשריבן:
א גולם האט געשריבן:
גבר ישראל האט געשריבן:
קרייסלער האט געשריבן:עטליכע שאלות לאור המצב:
קען מען פארקויפן חמץ מיט די היינטיגע טעכנעלאגישע וועגן ווי למשל אימעיל וכדומה ?

זאגט מען הלל פסח ביינאכט נאך מעריב ביחידות?

קען א יחיד זאגן תפילת טל ביי שטילע שמונה עשרה? כגיי אי״ה זאגן טל מיטן גאנצן קנאק אין מיין דיינונג רום, די שאלה איז נאר צו איך מעג עס זאגן ביי שטילע שמו״ע אדער נאר נאכדעם ?

בנוגע שאלה 3
פארוואס זאל א יחיד מעגן זאגן אל אינמיטען זיין תפלת שמו"ע, עס איז א הפסק.
די שאלה איז אויך אויב ער דארף בכלל זאגען מוריד הטל ביי מוסף אדער ערשט אנהייבען פון מנחה, ווייל עס איז נישט דא קיין הכרזה פונעם שמש.


אז מדאווענט אידערהיים איז ער דאך שמש, חזן, בעל קורא!!! זאל ער אויסריפען? :P

אין סאטמאר רופט מען נישט אויס ביי טל נאר ביי גשם . אנדרע מקומות ווייס איך נישט


דאכט זיך אז אין רוב פלעצער רופט מען נישט אויס ביי טל, מטעם נישט מפסיק צו זיין די ברכה פון רעגן
ביים רבי'ן ז"ל פלעגט מען נישט אויסרופן ביי גשם אויך נישט, אין ראדני רופט מען נאך היינט נישט אויס

דריידל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4883
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך דריידל » מאנטאג מארטש 30, 2020 4:24 pm

אונגארישע הייזער האט געשריבן:
maybeeynot האט געשריבן:
א גולם האט געשריבן:
גבר ישראל האט געשריבן:
קרייסלער האט געשריבן:עטליכע שאלות לאור המצב:
קען מען פארקויפן חמץ מיט די היינטיגע טעכנעלאגישע וועגן ווי למשל אימעיל וכדומה ?

זאגט מען הלל פסח ביינאכט נאך מעריב ביחידות?

קען א יחיד זאגן תפילת טל ביי שטילע שמונה עשרה? כגיי אי״ה זאגן טל מיטן גאנצן קנאק אין מיין דיינונג רום, די שאלה איז נאר צו איך מעג עס זאגן ביי שטילע שמו״ע אדער נאר נאכדעם ?

בנוגע שאלה 3
פארוואס זאל א יחיד מעגן זאגן אל אינמיטען זיין תפלת שמו"ע, עס איז א הפסק.
די שאלה איז אויך אויב ער דארף בכלל זאגען מוריד הטל ביי מוסף אדער ערשט אנהייבען פון מנחה, ווייל עס איז נישט דא קיין הכרזה פונעם שמש.


אז מדאווענט אידערהיים איז ער דאך שמש, חזן, בעל קורא!!! זאל ער אויסריפען? :P

אין סאטמאר רופט מען נישט אויס ביי טל נאר ביי גשם . אנדרע מקומות ווייס איך נישט


דאכט זיך אז אין רוב פלעצער רופט מען נישט אויס ביי טל, מטעם נישט מפסיק צו זיין די ברכה פון רעגן

די טעם איז שייך נאר פאר די וואס דאווענען נוסח אשכנז און זאגן נישט מוריד הטל. די וואס דאווענען נוסח ספרד דארפן בפשטות יא אויסריפן. איך ווייס ס'דא וואס ריפן נישט אויס, אבער נישט רוב.

אוועטאר
סטיטשינער
שר שלשת אלפים
תגובות: 3494
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 05, 2017 3:49 pm

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך סטיטשינער » דינסטאג מארטש 31, 2020 6:32 am

חבורה.jpg
חבורה.jpg (91.55 KiB) געזעהן 1345 מאל
פאלסט אמאל אדורך אבער לעכצסט נאך תשובה? האלט זיך משה קליין! מאטי אילאוויטש

אוסף החסיל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 363
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך נובעמבער 20, 2019 7:19 pm

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך אוסף החסיל » מיטוואך אפריל 01, 2020 7:23 pm

מכירת חמץ בימי הסגר
הרשאה לרב דרך הטלפון וכיו"ב - מקובל להורות שאמנם עדיף לעשות קנין וכו', אך מעיקר הדין מספיקה עצם ההודעה לרב שימכור עבורך.
אבל השאלה היותר גדולה היא, במדינות בהן נמצאים בסגר מוחלט, כגון צרפת (ה' ישמור על כל המתגוררים בה (כדכתיב ורחמיו על כל מעשיו), ובפרט על היהודים שביניהם לבל יארע להם שום נזק וצער וכו'): האם אפשר לבצע את המכירה עצמה בלי שהרב יפגוש את הגוי?
ולכאורה, שמכיוון שנוהגים לעשות הרבה קנינים לחזק את המכירה שתהיה תקפה בוודאי (דאל"ה - הרי מדובר באיסור גמור מדאורייתא), לכן עדיף שהיהודים המתגוררים במדינות כאלו לא ימכרו את חמצם לגוי מקומי, אלא ייתנו הרשאה ליהודים הנמצאים בארה"ק וכיו"ב שהם יבצעו עבורם את מכירת החמץ לגוי הנמצא עמם.
אולם, יש לעיין, איך יכולה המכירה לחול אם הקונה לא יכול להגיע אל החמץ כלל ולא לעשות עמו דבר? לכאורה מי שיש לו חמץ שמונח בביתו, ואין אף גוי שמורשה לבוא לקחתו באמצע הפסח - אינו יכול למוכרו במכירת חמץ. אמנם, אם יכול שכנו הגוי לבוא לקחתו - הרי יכול הגוי הקונה למכור את החמץ הזה לשכן הגוי של היהודי המוכר.
מצד שני, הרי המכירה היא לעולם ולא רק לפסח, ומאחר והגוי עתיד לקבל לאחר הפסח אפשרות להנות ממנו אין שום חסרון במכירה. וכי נניח שהסגר ימשיך עד סוף שיתא אלפי שנין?
[מלבד זאת ברור שיש אפשרות למכירה גם אם אין לקונה אפשרות להגיע פיזית לחפץ, שהרי יש בידו למכור אותו בחזרה לישראל ביוקר, רק שאפשר לטעון שבמכירת חמץ בכה"ג אין גמירות דעת].

shalsheles
שר חמש מאות
תגובות: 782
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 22, 2009 9:52 pm

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך shalsheles » פרייטאג אפריל 03, 2020 11:56 am

מעג מען ליינען שבויו״ט די זכרון להולכים אפטיילונג אין די צייטונגען?

נו וואדע
שר האלף
תגובות: 1326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 30, 2013 2:31 pm

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך נו וואדע » פרייטאג אפריל 03, 2020 12:04 pm

קול זעקה האט געשריבן:שאלה:
אלו המתפללים במנין ברחוק ב' מטר איך ינהגו בעלייה לתורה? כלומר שאז בע"כ יתקרבו אלו לאלו לומר שירה?
תשובה:
לכאורה יכולים לקרוא העולה לתורה וישאר במקומו ויברך משם ואע"ג שאינו יכול לראות מה שכתוב בתורה מ"מ י"ל דדומה לסומא המבואר בסימן קל"ט סעיף ג' שעכשיו שהש"ץ קורא והוא קורא מתוך הכתב לכן גם סומא קורא והוא הדין בנידון דידן.
ומ"מ למעשה ישאול למורה הוראה



האבעך געהערט פון הרה"ג ר' חיים קלמן גוטמאן אז דאס איז א חוכא וטלולא פונעם גאנצן ליינען

ענדערש ליינען פון א ספר אדער חומש אהנע עולה זיין בכלל אווי צו מאכן א ברכה פונדערווייטנס אהן אריינקוקון אין ספר
מ'אמיר אים געזאגט אז ס'דא וואס ווילן זאגן אז מ'קען יא

זאגט ער ,ער זעהט ניש וויזוי

למעשה זאל יעדער פרעגן זיין מו"ץ , מ'האמיר זיך שוין צו סאך אנגעהערט דיזער זמן מיט קאנטער פסקים , יש ויש
נו וואדע ! וואס דען האט איר געמיינט ?!

אוועטאר
למעלה משבעים
שר עשרת אלפים
תגובות: 10167
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך למעלה משבעים » פרייטאג אפריל 03, 2020 12:14 pm

גבר ישראל האט געשריבן:די שאלה איז אויך אויב ער דארף בכלל זאגען מוריד הטל ביי מוסף אדער ערשט אנהייבען פון מנחה, ווייל עס איז נישט דא קיין הכרזה פונעם שמש.

מיין דיין האט נעכטן געזאגט אזוי, ווען מען דאווענט מוסף און מען ווייסט אז ס'איז דא אין דעם שטאט א מנין און מען איז משער אז זיי האבן שוין געדאוונט מוסף, זאל מען זאגן מוריד הטל, אויב דאווענט מען גאר פרי וואס ס'איז נאך זיכער נישט געווען קיין מנין מוסף אין שטאט, זאל מען נישט זאגן מוריד הטל. און אעפ"כ ביי שחרית אפילו ער ווייסט אז ס'איז דא א מנין אין שטאט וואס האלט שוין נאך מוסף זאל מען נאך אלץ זאגן ביי שחרית מוריד הגשם.

אוועטאר
פארפלאנטערט
שר האלף
תגובות: 1169
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג יולי 11, 2014 2:28 pm

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך פארפלאנטערט » פרייטאג אפריל 03, 2020 12:28 pm

וויכטיגע הלכות פסח_Page_1.jpg
וויכטיגע הלכות פסח_Page_1.jpg (542.87 KiB) געזעהן 1102 מאל

וויכטיגע הלכות פסח_Page_2.jpg
וויכטיגע הלכות פסח_Page_2.jpg (584.23 KiB) געזעהן 1102 מאל

אוועטאר
למעלה משבעים
שר עשרת אלפים
תגובות: 10167
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך למעלה משבעים » פרייטאג אפריל 03, 2020 12:32 pm

לגבי דינים פון דוכנ'ען ביו"ט ובשבת, "אויב האט ער נישט זאל ער מאכן אויף א קליינעם גלעזל ברוינפן."
ברוינפן איז נישט חמץ?

הסרפד
שר האלפיים
תגובות: 2195
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 07, 2011 9:36 am

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך הסרפד » פרייטאג אפריל 03, 2020 12:36 pm

למעלה משבעים האט געשריבן:לגבי דינים פון דוכנ'ען ביו"ט ובשבת, "אויב האט ער נישט זאל ער מאכן אויף א קליינעם גלעזל ברוינפן."
ברוינפן איז נישט חמץ?

עס די כשר לפסח, און שליוואוויץ האט מען אין טייל ערטער אפילו ביי חסידי'שע אידן געטרונקן, ווייל עס האט קיין מאהל נישט קיין שייכות מיט חמץ.

אוועטאר
למעלה משבעים
שר עשרת אלפים
תגובות: 10167
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך למעלה משבעים » פרייטאג אפריל 03, 2020 12:37 pm

הסרפד האט געשריבן:
למעלה משבעים האט געשריבן:לגבי דינים פון דוכנ'ען ביו"ט ובשבת, "אויב האט ער נישט זאל ער מאכן אויף א קליינעם גלעזל ברוינפן."
ברוינפן איז נישט חמץ?

עס די כשר לפסח, און שליוואוויץ האט מען אין טייל ערטער אפילו ביי חסידי'שע אידן געטרונקן, ווייל עס האט קיין מאהל נישט קיין שייכות מיט חמץ.

יישר. נישט געוויסט.

אוועטאר
טעם וריח
שר האלף
תגובות: 1217
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 19, 2017 7:33 pm

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך טעם וריח » פרייטאג אפריל 03, 2020 12:41 pm

נו וואדע האט געשריבן:
קול זעקה האט געשריבן:שאלה:
אלו המתפללים במנין ברחוק ב' מטר איך ינהגו בעלייה לתורה? כלומר שאז בע"כ יתקרבו אלו לאלו לומר שירה?
תשובה:
לכאורה יכולים לקרוא העולה לתורה וישאר במקומו ויברך משם ואע"ג שאינו יכול לראות מה שכתוב בתורה מ"מ י"ל דדומה לסומא המבואר בסימן קל"ט סעיף ג' שעכשיו שהש"ץ קורא והוא קורא מתוך הכתב לכן גם סומא קורא והוא הדין בנידון דידן.
ומ"מ למעשה ישאול למורה הוראה



האבעך געהערט פון הרה"ג ר' חיים קלמן גוטמאן אז דאס איז א חוכא וטלולא פונעם גאנצן ליינען

ענדערש ליינען פון א ספר אדער חומש אהנע עולה זיין בכלל אווי צו מאכן א ברכה פונדערווייטנס אהן אריינקוקון אין ספר
מ'אמיר אים געזאגט אז ס'דא וואס ווילן זאגן אז מ'קען יא

זאגט ער ,ער זעהט ניש וויזוי

למעשה זאל יעדער פרעגן זיין מו"ץ , מ'האמיר זיך שוין צו סאך אנגעהערט דיזער זמן מיט קאנטער פסקים , יש ויש

וכן הורה לי הגאון בעל אגלי דבש שליט"א, שא"א

הצעיר באלפי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 424
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג יולי 15, 2016 11:13 am

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך הצעיר באלפי » פרייטאג אפריל 03, 2020 2:04 pm

Resized______________(2).jpeg
Resized______________(2).jpeg (213.64 KiB) געזעהן 1029 מאל

אוועטאר
סטיטשינער
שר שלשת אלפים
תגובות: 3494
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 05, 2017 3:49 pm

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך סטיטשינער » מוצ"ש אפריל 04, 2020 10:38 pm

מרן הגר"מ שטרנבוך פסק: כיצד מצרפים למניין מהמרפסות ואיך קוראים בתורה?

לאחר שבימים האחרונים פנו רבני קהילות בארץ ובעולם לראב"ד ה'עדה החרדית' מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א לברר ולשאול על כללי ההצטרפות למניין דרך המרפסות, נכנס הראב"ד לעובי הקורה וערך תשובה מפורטת המתפרסת על פני כמה עמודים, בהם הרחיב לבאר את כללי ההצטרפות במניין בימים אלו.


להלן הכללים הבסיסים למנייני המרפסות:


א] עשרה שכנים הרואים אלו את אלו דרך החלון או מרפסת ביתם, וכולם שומעים את הש"ץ, מצטרפים למניין, וראוי שהש"ץ יוסיף תנאי שאם אין מצטרפין תהא תפילתו נדבה.


ב] באופן שיש שביל המפסיק בין הבתים, אותם העומדים במרפסות הגבוהות למעלה מעשרה טפחים יש להקל עכשיו שמצטרפים, אבל אותם העומדים מתחת עשרה טפחים אינם מצרפים למניין כשיש שביל המפסיק ביניהם.


ג] אם הש"ץ רואה את כולם די בזה, וחשיב רואין אלו את אלו, אבל אם אין הש"ץ רואה את כולם, לא מהני מה שיש אחד מתוך המניין הרואה את כולם.


ד] בקריאת התורה כשמצטרפים באופן הנ"ל על ידי מרפסות, יעלה לתורה תחילה הבעל קורא או אחרים הנמצאים בבית זה, ולאחריהם אפשר לכבד בעליות את השכנים הנמצאים בשאר המרפסות ששומעים את קריאת התורה.


ה] לדעת הרבה פוסקים מצוות קריאת התורה היא חובת ציבור ולא חובת יחיד, ולדעתם המתפלל בביתו ביחידות אינו חייב מעיקר הדין לשמוע בקריאת התורה.


ו] במניינים אלו הנערכים במרפסות, מוטב לעת עתה שיסלקו הכהנים עצמם מהמניין לפני "רצה", ולא יקראו להם לעלות לישא כפיהם.

למקור »
פאלסט אמאל אדורך אבער לעכצסט נאך תשובה? האלט זיך משה קליין! מאטי אילאוויטש

דריידל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4883
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך דריידל » זונטאג אפריל 05, 2020 4:13 pm

אין די הלכות ארויסגעגעבן דורך סאטמאר מהרי"י מערקן זיי טן אן אינטערעסאנטע פונקט אז מ'זאל נישט זאגן הלל נאך מעריב ביז נאכ'ן צאת.
אלע יארן ווען מ'גייט אין שול דארף מען דאס אויך וויסן, אנצוזאגן די פרויען אז זיי זאלן ווארטן מיט החל ביזן זמן מוצאי.

great
שר מאה
תגובות: 191
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 26, 2019 12:22 pm

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך great » זונטאג אפריל 05, 2020 7:39 pm

דריידל האט געשריבן:אין די הלכות ארויסגעגעבן דורך סאטמאר מהרי"י מערקן זיי טן אן אינטערעסאנטע פונקט אז מ'זאל נישט זאגן הלל נאך מעריב ביז נאכ'ן צאת.
אלע יארן ווען מ'גייט אין שול דארף מען דאס אויך וויסן, אנצוזאגן די פרויען אז זיי זאלן ווארטן מיט החל ביזן זמן מוצאי.

פון אייערע ווערטער זעה איך א חודיש להלכה אז פרויען זאגן אויך הלל פאר די סדר קען זיין אז לפי הלכה יכולין אבל עד עכשיו לא שמעתישנוהגין כן במקומינו??

אוסף החסיל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 363
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך נובעמבער 20, 2019 7:19 pm

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך אוסף החסיל » זונטאג אפריל 05, 2020 11:54 pm

א גולם האט געשריבן:
גבר ישראל האט געשריבן:
קרייסלער האט געשריבן:עטליכע שאלות לאור המצב:
קען מען פארקויפן חמץ מיט די היינטיגע טעכנעלאגישע וועגן ווי למשל אימעיל וכדומה ?

זאגט מען הלל פסח ביינאכט נאך מעריב ביחידות?

קען א יחיד זאגן תפילת טל ביי שטילע שמונה עשרה? כגיי אי״ה זאגן טל מיטן גאנצן קנאק אין מיין דיינונג רום, די שאלה איז נאר צו איך מעג עס זאגן ביי שטילע שמו״ע אדער נאר נאכדעם ?

בנוגע שאלה 3
פארוואס זאל א יחיד מעגן זאגן אל אינמיטען זיין תפלת שמו"ע, עס איז א הפסק.
די שאלה איז אויך אויב ער דארף בכלל זאגען מוריד הטל ביי מוסף אדער ערשט אנהייבען פון מנחה, ווייל עס איז נישט דא קיין הכרזה פונעם שמש.


אז מדאווענט אידערהיים איז ער דאך שמש, חזן, בעל קורא!!! זאל ער אויסריפען? :P

אין מזכירים מוריד הטל אלא בתפילת המנחה.
היחיד נגרר אחר הציבור שלו, והיינו למשל בית הכנסת שהוא רגיל בו. כל זה לא שייך האידנא. ועל כן שמעתי מכמה מורי הוראה חשובים שאין מזכירים מוריד הטל אלא בתפילת המנחה.

אוסף החסיל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 363
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך נובעמבער 20, 2019 7:19 pm

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך אוסף החסיל » מאנטאג אפריל 06, 2020 12:02 am

דריידל האט געשריבן:אין די הלכות ארויסגעגעבן דורך סאטמאר מהרי"י מערקן זיי טן אן אינטערעסאנטע פונקט אז מ'זאל נישט זאגן הלל נאך מעריב ביז נאכ'ן צאת.
אלע יארן ווען מ'גייט אין שול דארף מען דאס אויך וויסן, אנצוזאגן די פרויען אז זיי זאלן ווארטן מיט החל ביזן זמן מוצאי.

פשוט. הרי לדעת כמה פוסקים פוטר בברכה זו את ההלל שבסדר,

אוסף החסיל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 363
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך נובעמבער 20, 2019 7:19 pm

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך אוסף החסיל » מאנטאג אפריל 06, 2020 12:08 am

דריידל האט געשריבן:
טראק דרייווער האט געשריבן:למעשה מאכט מען א ברכה בשם ומלכות אפילו ביחידות.

אויף פסח ביינאכט איז אבער נאך א שאלה פאר מיר.

ווער זאגט אז למעשה מאכט מען? קען זיין, איך ווייס נישט. בפשטות אויף א זאך וואס איז נישט שכיח איז נישט שייך קיין מנהג

מען קען מאכן א ברכה. עי' ברכי יוסף תפ"ז סק"ח שכן נהג הרמ"ע מפאנו ז"ל

אוסף החסיל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 363
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך נובעמבער 20, 2019 7:19 pm

Re: הלכה׳דיגע שאלות אין ליכט פון קאראנע וויירוס

תגובהדורך אוסף החסיל » מאנטאג אפריל 06, 2020 12:13 am

קרייסלער האט געשריבן:עטליכע שאלות לאור המצב:
קען מען פארקויפן חמץ מיט די היינטיגע טעכנעלאגישע וועגן ווי למשל אימעיל וכדומה ?

זאגט מען הלל פסח ביינאכט נאך מעריב ביחידות?

קען א יחיד זאגן תפילת טל ביי שטילע שמונה עשרה? כגיי אי״ה זאגן טל מיטן גאנצן קנאק אין מיין דיינונג רום, די שאלה איז נאר צו איך מעג עס זאגן ביי שטילע שמו״ע אדער נאר נאכדעם ?

א) צום רב קענסטו שיקן אימעיל אדער טעלעפאן, הרשאה ברויך נישט קיין קנין. דער רב צום ערל ברויך יא א קנין.
ב) מען קען מאכן א ברכה. עי' ברכי יוסף תפ"ז סק"ח שכן נהג הרמ"ע מפאנו ז"ל
ג) מוריד הטל הייב אן ביי מנחה. פיוטים זאגט מען נאך די שמו"ע, אסור להפסיק. (היחיד נגרר אחר הציבור שלו, והיינו למשל בית הכנסת שהוא רגיל בו. כל זה לא שייך האידנא. ועל כן שמעתי מכמה מורי הוראה חשובים שאין מזכירים מוריד הטל אלא בתפילת המנחה).


צוריק צו “קאראנא וויירוס”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 12 געסט